חסידות סאסוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות סאסוב היא חסידות גליציאנית. אבי השושלת היה רבי שלמה מייער, בנו של רבי חנוך הניך מאלעסק. כיום מכהנים אדמו"רים מהשושלת בישראל, לונדון וניו יורק.

תולדות השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלמה מייער מסאסוב

אבי השושלת היה רבי שלמה מייער, בנם של רבי חנוך הניך מאלעסק ופריידא, בתו של רבי שלום רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר ובהמשך גם כרב בעיירה סאסוב[1]. נולד בשנת תקצ"ה (1835). היה תלמידם של רבי אליעזר מדז'יקוב, רבי יצחק מאיר מזינקוב ורבי אברהם מסטרטין. היה חתנו של רבי צבי אריה מפלשטין לאחר פטירת אביו החל לכהן והיו לו חסידים רבים. במלחמת העולם הראשונה עבר ללבוב שם נפטר בי"ב באדר תרע"ט. חתניו היו קרובו רבי נחום מבורשטין, רבי אלעזר רובין (מגזע גלגוב), ממלא מקומו רבי אברהם מרדכי שלום טויב פומורין-סאסוב ורבי מיכל הלפרין מברז'אן.

חיבר ספר על ענייני קבלה ופשט בשם "מנחה חדשה" אך זה אבד עם השנים ולא זכה להגיע לדפוס וחבל על דאבדין.

בניו של רבי שלמה כיהנו אחריו בלבוב. רבי יחיאל מיכל היה האדמו"ר המרכזי והיו לו אלפי חסידים[2]. רבי יוסף דוד כיהן גם הוא.

בנו של רבי יוסף דוד, רבי חנוך העניך, גדל אצל סבו רבי שלמה וכיהן אחרי אביו. היה חתנו של קרובו[3] רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט ובזיווג שני חתן רבי יצחק מאיר מסטנביץ. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרצקי שם היו לו חסידים רבים. חיבר ספרים רבים, בניהם "עיר חנוך" על התורה ושו"ת בשם "יד חנוך" וכן "עין חנוך" שעל שמו יש רחוב בגני תקווה. נרצח בשואה. חתנו היה רבי משה טייטלבוים האדמו"ר מסיגט-סאטמר. בנו השני היה רבי יואל מקיראלאהז, חתן בן דודו רבי חיים יצחק הלברשטאם (בן רבי יהושע מדלינא וחתן רבי חיים צבי מסיגט). כיהן בבורו פארק.

החסידות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי חנוך העניך, רבי חנניה יום טוב ליפא מייער-טייטלבוים, היה חתנו של דודו רבי יואל מסאטמר וכיהן כראב"ד סאטמר ואחר כך ברבנות סמיהאלי. ניצל בנס מהשואה והיגר לארצות הברית שם הקים בית מדרש. לאחר מכן עלה לישראל ובנה את קריית "ישמח משה" על שם ספרו של סבו רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה[4]. אשתו נפטרה בשנת תשי"ד (1954) ללא שהיו להם ילדים ונישא בשנית לבלומה אלמנת הרב מרדכי פוגרמנסקי, בת הרב יוסף שטרום, שהייתה נחשבת לצדיקה[5]. נפטר בי"א באדר תשכ"ו (1966).

כיום מכהן בנו רבי יוסף דוד (ב' באלול תשט"ז - 1956) בקריית ישמח משה. רבי יוסף דוד הוא חתן רבי דוד משה מקרעטשניף. התייתם בילדותו וכיהן בהתחלה כינוקא[6]. לחסידות בית מדרש בקרית ישמח משה שבגני תקוה, בית מדרש בירושלים בראשות בנו הרב חנוך העניך, בית מדרש בבני ברק בראשות הרב יהודה ברנסדורפר, ובארצות הברית בראשות בנו רבי חנניה יום טוב ליפא. בנוסף, לחסידות ישיבה קטנה בירושלים (בבית המדרש סדיגורה) וישיבה גדולה בבני ברק וכוללי אברכים.

בנים אחרים של רבי חנניה הם: רבי משה, חתנו של הרב יעקב קוז'ליק, שמכהן ברבנות קהילת סאטמר (ר' אהרן) בירושלים, רבי שלמה חתנו של רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא שהוכתר על ידי אחיו לאדמו"ר מאלעסק, רבי חנוך העניך, חתנו של רבי אליהו יהושע גלדצהיילר, שמכהן במונסי ובבית שמש, ואסתר, אשת רבי דוד מניש רבינוביץ בנו של האדמו"ר מביאלא[5].

ענף נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתנו של רבי שלמה, רבי אלעזר רובין (תרכ"ג - ט"ז בטבת תרצ"ג) כיהן ברבנות בסאסוב. חיבר ספר בשם "זיכרון אלעזר". בשנת תר"פ היגר לארצות הברית ופתח בית כנסת סאסוב בניו יורק. שני בניו כיהנו באדמו"רות. שני בנים נוספים, רבי אלימלך ורבי צבי אריה מיאס נרצחו בשואה. בתו חוה שרה נישאה לרבי ישראל חיים וייס מספינקא ונפטרה בצעירותה כשהיא משאירה את בנה יעקב יוסף, לימים האדמו"ר מספינקא בבני ברק. חתן נוסף היה רבי בן ציון משנדישוב[7].

כיום מכהן נכדו של רבי שמחה, רבי מרדכי יהודה לייב מסאסוב לונדון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק רפאל, על חסידות וחסידים, מוסד הרב קוק, תשנ"א (1991), עמ' 340-368.
  2. ^ אלפסי.
  3. ^ חתנו של דודו זקינו רבי יואל אשכנזי
  4. ^ ישעיהו אביעם, קרית "ישמח משה" מתחרה לקרית "צאנז", מעריב, 15 במרץ 1962; צבי אלגתהגיע האדמו"ר מסאסוב, מעריב, 8 בינואר 1963; נורתה אבן-פינה ל"ישמח משה" מיסודו של האדמו"ר מסאסוב, דבר, 15 במרץ 1963; אבן פינה לבית מדרש בקרית ישמח משה, מעריב, 29 במרץ 1967; שפי גבאי, אדמו"רים וחצרותיהם עולים לישראל, דבר, 23 בספטמבר 1966.
  5. ^ 5.0 5.1 ספר ביוגרפיה על הרבנית בלומה בשם "מעלות תחת האפס", יצא לאור בשנת תשע"ג.
  6. ^ ראו: יוסף דוד מכשיר עצמו להיות אדמו"ר של חסידים, מעריב, 22 בדצמבר 1968.
  7. ^ עוד עליו באתר אידישע וועלט, תמונה מאהלו ומצבתו באתר קברים.
  8. ^ תמונה ממצבתו באתר קברים וממצבת הרבנית באתר אידישע וועלט.
  9. ^ תמונה מאהלו ומצבתו באתר אידישע וועלט.