לדלג לתוכן

יחזקאל רחמים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קטגוריה "ילידי xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה בקטגוריה המתאימה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג)
קו מפריד בטווח מספרים
שורה 4: שורה 4:
| כיתוב = יחזקאל רחמים
| כיתוב = יחזקאל רחמים
| תאריך לידה = [[30 באוקטובר]] [[1971]]
| תאריך לידה = [[30 באוקטובר]] [[1971]]
| תאריך פטירה =
| תאריך פטירה =
| תאריך לידה עברי =
| תאריך לידה עברי =
| תאריך פטירה עברי =
| תאריך פטירה עברי =
| מקום לידה = [[יפו]]
| מקום לידה = [[יפו]]
| מקום פטירה =
| מקום פטירה =
| עיסוק = [[סופר]], [[משורר]],[[עורך]]
| עיסוק = [[סופר]], [[משורר]],[[עורך]]
| לאום = [[ישראל]]י
| לאום = [[ישראל]]י
| שפות היצירה = [[עברית]]
| שפות היצירה = [[עברית]]
| תחום כתיבה =
| תחום כתיבה =
| סוגה =
| סוגה =
| זרם ספרותי =
| זרם ספרותי =
}}
}}
'''יחזקאל רחמים''' נולד ב- [[30 באוקטובר]] [[1971]], הוא [[סופר]], [[משורר]] ו[[עורך]] [[ישראל|ישראלי]]. חתן [[פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים]] לשנת תשע"ג (2012) ופרס שרת התרבות למשוררים (2016).
'''יחזקאל רחמים''' נולד ב־[[30 באוקטובר]] [[1971]], הוא [[סופר]], [[משורר]] ו[[עורך]] [[ישראל]]י. חתן [[פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים]] לשנת תשע"ג (2012) ופרס שרת התרבות למשוררים (2016).


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
רחמים הוא יליד [[יפו]]. בוגר הפנימייה [[בית הספר התיכון ע"ש מיי בויאר|ובית הספר התיכון ע"ש מיי בויאר]] שב[[ירושלים]]. לקראת סיום לימודיו בתיכון נהרג אביו, וכבן בכור במשפחה ברוכת ילדים נשא בעול המשפחה. מות אביו ותקופות עבודתו כפועל בניין חרתו רישומים עמוקים בתודעתו ובכתיבתו. שירת בצה"ל כקצין כושר-קרבי בקבע ביחידת הקומנדו "[[יחידת שלדג|שלדג]]". למד ב[[התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן|תוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן]] ובעל [[תואר שני]] מהחוג ל[[סוציולוגיה]] שב[[אוניברסיטת תל אביב]]. בשנים 2009-2007 למד בפריז לתואר השלישי ב[[בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה]]. לימודי ה[[דוקטורט]] שלו בתחום "הסוציולוגיה של הספרות" נקטעו בהיעדר מלגת המשך מספקת לסיום הדוקטורט, ובשל החלטתו להקדיש את חייו ליצירה ספרותית. בשנים 2011-2010 שימש עורכה הראשי של "אגם" הוצאה לאור וייסד בה את סדרת הפרוזה "הנמל" (בה ראו אור הספרים "ספארי" מאת ג'וליה פרמנטו, "הפקרוּת" מאת רבקה קרן ואחרים). בשנת 2014 זכה על ספרו "פיגומים" במלגת ”פרדס”{{הערה|[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/pardes/Pages/default.aspx "פרדס"]}} של [[הספרייה הלאומית]] והקדיש את תקופת השתתפותו בתוכנית להכנת ספר שיריו "עכשיו הנסיעה".
רחמים הוא יליד [[יפו]]. בוגר הפנימייה [[בית הספר התיכון ע"ש מיי בויאר|ובית הספר התיכון ע"ש מיי בויאר]] שב[[ירושלים]]. לקראת סיום לימודיו בתיכון נהרג אביו, וכבן בכור במשפחה ברוכת ילדים נשא בעול המשפחה. מות אביו ותקופות עבודתו כפועל בניין חרתו רישומים עמוקים בתודעתו ובכתיבתו. שירת בצה"ל כקצין כושר-קרבי בקבע ביחידת הקומנדו "[[יחידת שלדג|שלדג]]". למד ב[[התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן|תוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן]] ובעל [[תואר שני]] מהחוג ל[[סוציולוגיה]] שב[[אוניברסיטת תל אביב]]. בשנים 2007–2009 למד בפריז לתואר השלישי ב[[בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה]]. לימודי ה[[דוקטורט]] שלו בתחום "הסוציולוגיה של הספרות" נקטעו בהיעדר מלגת המשך מספקת לסיום הדוקטורט, ובשל החלטתו להקדיש את חייו ליצירה ספרותית. בשנים 2010–2011 שימש עורכה הראשי של "אגם" הוצאה לאור וייסד בה את סדרת הפרוזה "הנמל" (בה ראו אור הספרים "ספארי" מאת ג'וליה פרמנטו, "הפקרוּת" מאת רבקה קרן ואחרים). בשנת 2014 זכה על ספרו "פיגומים" במלגת ”פרדס”{{הערה|[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/pardes/Pages/default.aspx "פרדס"]}} של [[הספרייה הלאומית]] והקדיש את תקופת השתתפותו בתוכנית להכנת ספר שיריו "עכשיו הנסיעה".


את דרכו הספרותית החל לאחר סיום שירותו הצבאי. במהלך מסע בן שנתיים ב[[אמריקה הלטינית]] החל בכתיבת פרוזה ו[[שירה]], כתיבה שבחלקה משלבת אלמנטים ביוגרפים מחייו, כדוגמת השיר "והדבש עודו אוחז"{{הערה|[[עמדה (כתב עת ספרותי)|עמדה]] 14, 2005}} והסיפור "האשכנזי שלנו"{{הערה|{{הארץ|יחזקאל רחמים|האשכנזי שלנו|1.958222|תרבות וספרות, 11.4.2004}}}}, ובחלקה האחר מטפלת באלמנטים פנטסטיים, כדוגמת הסיפורים "האוזן"{{הערה|[[קשת החדשה]] 7, 2004}} ו"מש"ק כנפיים"{{הערה|[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]], 2005}}.
את דרכו הספרותית החל לאחר סיום שירותו הצבאי. במהלך מסע בן שנתיים ב[[אמריקה הלטינית]] החל בכתיבת פרוזה ו[[שירה]], כתיבה שבחלקה משלבת אלמנטים ביוגרפים מחייו, כדוגמת השיר "והדבש עודו אוחז"{{הערה|[[עמדה (כתב עת ספרותי)|עמדה]] 14, 2005}} והסיפור "האשכנזי שלנו"{{הערה|{{הארץ|יחזקאל רחמים|האשכנזי שלנו|1.958222|תרבות וספרות, 11.4.2004}}}}, ובחלקה האחר מטפלת באלמנטים פנטסטיים, כדוגמת הסיפורים "האוזן"{{הערה|[[קשת החדשה]] 7, 2004}} ו"מש"ק כנפיים"{{הערה|[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]], 2005}}.


יצירה ראשונה מפרי עטו נתפרסמה בכתב העת "[[עמדה (כתב עת ספרותי)|עמדה]]" 10 (2002) - פרק בשם "פוטו סניור" מרומן בכתובים. סיפוריו נבחרו פעמיים ברציפות (בשנים [[2003]] ו-[[2004]]) כמומלצים ב[[תחרות הסיפור הקצר של "הארץ"]]. שני סיפורים אלו, "האשכנזי שלנו" ו"העוד של דוד והדרשה של יונתן"{{הערה|{{הארץ|יחזקאל רחמים|העוד של דוד והדרשה של יונתן|1.880073|5 במאי 2003}}}}, יחד עם רשימה בשם "משא האדם החוּם"{{הערה|1=[http://www.notes.co.il/eshed/34754.asp משא האדם החום] (בתוך: [http://www.am-oved.co.il/HTMLs/product.aspx?C1010=17587&BSP=13477 "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית"], הוצאת "עם-עובד" ו"אמנות לעם", 2007)}} מבטאים פן נוסף ביצירתו שנוגע ב[[זהות]] [[מזרחים|מזרחית]]. בחטיבה זו ניתן לכלול שיר חברתי בשם "אשרי התפוח"{{הערה|[[הכיוון מזרח]], 12, 2006}}, שמתכתב עם שירה המפורסם של [[חנה סנש]] "[[אשרי הגפרור]]" ושיר בולט נוסף "פועל בניין סיני וזונה אוקראינית"{{הערה|יחזקאל רחמים, "[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3378850,00.html פועל בניין סיני וזונה אוקראינית]"}} שהתפרסם כשיר מחאה העוסק במצבם של מהגרי העבודה וזכה במקום השלישי בתחרות "שירה על הדרך" לשנת 2007. במשך מספר שנים פרסם רחמים יצירות פרוזה, שירה ומסה בשורה ארוכה של כתבי עת, עיתונים ואנתולוגיות בעברית ובתרגום. ב-2009 איגד רחמים את מרבית סיפוריו הראשונים בקובץ הסיפורים "פיגומים" שראה אור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" בסדרת "הכבשה השחורה" בעריכת פרופ' [[חנן חבר]].
יצירה ראשונה מפרי עטו נתפרסמה בכתב העת "[[עמדה (כתב עת ספרותי)|עמדה]]" 10 (2002) - פרק בשם "פוטו סניור" מרומן בכתובים. סיפוריו נבחרו פעמיים ברציפות (בשנים [[2003]] ו-[[2004]]) כמומלצים ב[[תחרות הסיפור הקצר של "הארץ"]]. שני סיפורים אלו, "האשכנזי שלנו" ו"העוד של דוד והדרשה של יונתן"{{הערה|{{הארץ|יחזקאל רחמים|העוד של דוד והדרשה של יונתן|1.880073|5 במאי 2003}}}}, יחד עם רשימה בשם "משא האדם החוּם"{{הערה|1=[http://www.notes.co.il/eshed/34754.asp משא האדם החום] (בתוך: [http://www.am-oved.co.il/HTMLs/product.aspx?C1010=17587&BSP=13477 "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית"], הוצאת "עם-עובד" ו"אמנות לעם", 2007)}} מבטאים פן נוסף ביצירתו שנוגע ב[[זהות]] [[מזרחים|מזרחית]]. בחטיבה זו ניתן לכלול שיר חברתי בשם "אשרי התפוח"{{הערה|[[הכיוון מזרח]], 12, 2006}}, שמתכתב עם שירה המפורסם של [[חנה סנש]] "[[אשרי הגפרור]]" ושיר בולט נוסף "פועל בניין סיני וזונה אוקראינית"{{הערה|יחזקאל רחמים, "[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3378850,00.html פועל בניין סיני וזונה אוקראינית]"}} שהתפרסם כשיר מחאה העוסק במצבם של מהגרי העבודה וזכה במקום השלישי בתחרות "שירה על הדרך" לשנת 2007. במשך מספר שנים פרסם רחמים יצירות פרוזה, שירה ומסה בשורה ארוכה של כתבי עת, עיתונים ואנתולוגיות בעברית ובתרגום. ב-2009 איגד רחמים את מרבית סיפוריו הראשונים בקובץ הסיפורים "פיגומים" שראה אור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" בסדרת "הכבשה השחורה" בעריכת פרופ' [[חנן חבר]].


יצירות שירה ופרוזה של רחמים תורגמו ל[[איטלקית]], ל[[ספרדית]], ל[[אנגלית]] ול[[פולנית]] ופורסמו ב[[כתב עת|כתבי עת]] רבים, ביניהם: [[עמדה (כתב עת ספרותי)|עמדה]], [[הו!]], קשת-החדשה, [[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]], [[שבו (כתב עת)|שבו]], [[מטען (כתב עת)|מטען]], [[הכיוון מזרח]], [[הליקון (עמותה)|הליקון]], פסיפס, מראה, אתגר, [[אלמנך (כתב עת)|אלמנך]], עתון77 וכן באנתולוגיות: "האדומה - שירה מעמדית בישראל", "הקשב!" (סיפורי צבא), "אחד אלוהנו" (אמונה בספרות העברית), "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית", El pueblo del libro (סיפורים קצרים מתורגמים לספרדית, הוצאת ליברסה אקוודור), "חדשה: אנתולוגיה לשירה צעירה", Un solo Dios (הוצאת פראיסו).
יצירות שירה ופרוזה של רחמים תורגמו ל[[איטלקית]], ל[[ספרדית]], ל[[אנגלית]] ול[[פולנית]] ופורסמו ב[[כתב עת|כתבי עת]] רבים, ביניהם: [[עמדה (כתב עת ספרותי)|עמדה]], [[הו!]], קשת-החדשה, [[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]], [[שבו (כתב עת)|שבו]], [[מטען (כתב עת)|מטען]], [[הכיוון מזרח]], [[הליקון (עמותה)|הליקון]], פסיפס, מראה, אתגר, [[אלמנך (כתב עת)|אלמנך]], עתון77 וכן באנתולוגיות: "האדומה - שירה מעמדית בישראל", "הקשב!" (סיפורי צבא), "אחד אלוהנו" (אמונה בספרות העברית), "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית", El pueblo del libro (סיפורים קצרים מתורגמים לספרדית, הוצאת ליברסה אקוודור), "חדשה: אנתולוגיה לשירה צעירה", Un solo Dios (הוצאת פראיסו).
שורה 32: שורה 32:
* [http://www.kibutz-poalim.co.il/product?c0=38218 "פיגומים"]. [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] (סדרת "הכבשה השחורה" בעריכת [[חנן חבר]]), 2009.
* [http://www.kibutz-poalim.co.il/product?c0=38218 "פיגומים"]. [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] (סדרת "הכבשה השחורה" בעריכת [[חנן חבר]]), 2009.
* [http://sipurim-po.co.il/apage/73456.php "לוי הלויתן הקטן"]. הוצאת אגם, 2010.
* [http://sipurim-po.co.il/apage/73456.php "לוי הלויתן הקטן"]. הוצאת אגם, 2010.
* [http://pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-224-5 "עכשיו הנסיעה"]. הוצאת פרדס, 2016.
* [http://pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-224-5 "עכשיו הנסיעה"]. הוצאת פרדס, 2016.


==ביקורות==
==ביקורות==
על "עכשיו הנסיעה":
על "עכשיו הנסיעה":
* יהודית מליק-שירן, [http://www.news1.co.il/Archive/0014-D-115371-00.html "שירה מתבוננת"]. News1 23.10.2016.
* יהודית מליק-שירן, [http://www.news1.co.il/Archive/0014-D-115371-00.html "שירה מתבוננת"]. News1 23.10.2016.
* אביב שניר, [http://www.haptiliya.com/aviv-snir על עכשיו הנסיעה], אתר "הפתיליה", 2.8.2016.
* אביב שניר, [http://www.haptiliya.com/aviv-snir על עכשיו הנסיעה], אתר "הפתיליה", 2.8.2016.
* תהילה חכימי, [http://www.haokets.org/2016/07/23/%D7%B4%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94%D7%B4-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%95-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%9D/ "שירים, כמו גליו של ים"], העוקץ, 23.7.2016.
* תהילה חכימי, [http://www.haokets.org/2016/07/23/%D7%B4%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94%D7%B4-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%95-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%9D/ "שירים, כמו גליו של ים"], העוקץ, 23.7.2016.
* חמדה גילה, [http://nuritha.co.il/he/node/43576/critic#internal-43696 עכשיו הנסיעה], נוריתה, 5.8.2016.
* חמדה גילה, [http://nuritha.co.il/he/node/43576/critic#internal-43696 עכשיו הנסיעה], נוריתה, 5.8.2016.
* עידית ברק, [http://www.yekum.org/2016/10/%D7%A1%D7%A2-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C-%D7%A8%D7%97/ "סע לשלום"], יקום תרבות, 9.10.2016.
* עידית ברק, [http://www.yekum.org/2016/10/%D7%A1%D7%A2-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C-%D7%A8%D7%97/ "סע לשלום"], יקום תרבות, 9.10.2016.
שורה 46: שורה 46:
על ספרו "[http://www.kibutz-poalim.co.il/product?c0=38218 פיגומים]" נכתב בעיתונות: "הזדמנות נדירה בספרות הישראלית לקבל עדות מכלי ראשון על חיי הפרולטריון הישראלי" ([[אריק גלסנר]], מעריב); "רחמים מציג את משפחתו על עליבותה הכלכלית, אך גם על גדולתה האנושית" (יובל פז, הארץ); "רחמים הוא אחד שלמד להריח את החיים מלמטה" (ירון אביטוב, זמן ירושלים); "ראוי מאוד, רציני ובעל עוצמה... הקורא נאלץ להודות בחוזקו, בפתיחותו ובכנותו של הספר" (אורין מוריס, מקור ראשון); "מתמודד עם חומרי נפץ חברתיים" (דפנה שחורי, ישראל היום).
על ספרו "[http://www.kibutz-poalim.co.il/product?c0=38218 פיגומים]" נכתב בעיתונות: "הזדמנות נדירה בספרות הישראלית לקבל עדות מכלי ראשון על חיי הפרולטריון הישראלי" ([[אריק גלסנר]], מעריב); "רחמים מציג את משפחתו על עליבותה הכלכלית, אך גם על גדולתה האנושית" (יובל פז, הארץ); "רחמים הוא אחד שלמד להריח את החיים מלמטה" (ירון אביטוב, זמן ירושלים); "ראוי מאוד, רציני ובעל עוצמה... הקורא נאלץ להודות בחוזקו, בפתיחותו ובכנותו של הספר" (אורין מוריס, מקור ראשון); "מתמודד עם חומרי נפץ חברתיים" (דפנה שחורי, ישראל היום).


פרופ' [[אריאל הירשפלד]] כתב: "קובץ של סיפורים קצרים משובחים, הארוגים מגוון של רבדים לשוניים, המגוללים חוויות המצויות בשולי התודעה התרבותית. המחשבה המשוקעת בסיפורים על אודות מושג הדמות ואופני עיצובה הספרותיים היא מחשבה חדשה, רעננה ומיוחדת במינה. במובן הזה – רחמים הוא חדשן המאתגר את ביקורת הסיפור העכשווית. מצד אחר – העוצמות הרגשיות שהוא מצליח להביא בפני הקורא, באמצעים עדינים ומתוחכמים – הן הישג בפני עצמו."
פרופ' [[אריאל הירשפלד]] כתב: "קובץ של סיפורים קצרים משובחים, הארוגים מגוון של רבדים לשוניים, המגוללים חוויות המצויות בשולי התודעה התרבותית. המחשבה המשוקעת בסיפורים על אודות מושג הדמות ואופני עיצובה הספרותיים היא מחשבה חדשה, רעננה ומיוחדת במינה. במובן הזה – רחמים הוא חדשן המאתגר את ביקורת הסיפור העכשווית. מצד אחר – העוצמות הרגשיות שהוא מצליח להביא בפני הקורא, באמצעים עדינים ומתוחכמים – הן הישג בפני עצמו."
* {{הארץ|יובל פז|ראש גשר, "פיגומים"|1.1287302|28/10/09}}
* {{הארץ|יובל פז|ראש גשר, "פיגומים"|1.1287302|28/10/09}}
* לירז אקסלרד, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3858839,00.html עוטף ברחמים], [[ynet]]{{כ}},07.03.10
* לירז אקסלרד, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3858839,00.html עוטף ברחמים], [[ynet]]{{כ}},07.03.10
* אורין מוריס, "כולם מוזמנים למסיבה", מקור ראשון, 6.11.2009.
* אורין מוריס, "כולם מוזמנים למסיבה", מקור ראשון, 6.11.2009.
* [[דפנה שחורי]], "לשיר עם מחאה בלב", ישראל היום, 8.1.2010.
* [[דפנה שחורי]], "לשיר עם מחאה בלב", ישראל היום, 8.1.2010.
* {{nrg|[[אריק גלסנר]]|אנו בעד הסופר יחזקאל|956/752|24 באוקטובר 2009|47|1}}
* {{nrg|[[אריק גלסנר]]|אנו בעד הסופר יחזקאל|956/752|24 באוקטובר 2009|47|1}}
* [[רן יגיל]], [http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=1022 אנו בעד הסופר יחזקאל (רחמים)], [[nrg]] {{כ}}, 23/3/2010.
* [[רן יגיל]], [http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=1022 אנו בעד הסופר יחזקאל (רחמים)], [[nrg]] {{כ}}, 23/3/2010.
* [[ירון אביטוב]], "עבודה זרה (על שני ספרים מרתקים ואמינים המביאים את קולו של האחר)", זמן ירושלים, 4.12.2009.
* [[ירון אביטוב]], "עבודה זרה (על שני ספרים מרתקים ואמינים המביאים את קולו של האחר)", זמן ירושלים, 4.12.2009.


על "לוי הלויתן הקטן":
על "לוי הלויתן הקטן":
שורה 61: שורה 61:


==יצירות זמינות ברשת==
==יצירות זמינות ברשת==
* [https://www.hasifriya.berlin/he/182/359 "מים" (סיפור קצר)], מתוך "פיגומים", אתר הספרייה העברית בברלין.
* [https://www.hasifriya.berlin/he/182/359 "מים" (סיפור קצר)], מתוך "פיגומים", אתר הספרייה העברית בברלין.
* [http://www.shortstoryproject.com/he/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A0%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9D/ איך נזכור את כולם?] פרויקט הסיפור הקצר באתר [http://www.shortstoryproject.com/he/ מעבורת - סיפורים שחוצים את הגבול], יוני 2017
* [http://www.shortstoryproject.com/he/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A0%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9D/ איך נזכור את כולם?] פרויקט הסיפור הקצר באתר [http://www.shortstoryproject.com/he/ מעבורת - סיפורים שחוצים את הגבול], יוני 2017
* [http://www.haptiliya.com/#!yehezkel-rahamim/c1rb9 שלושה שירים], אתר "הפתיליה", 14 יוני 2016
* [http://www.haptiliya.com/#!yehezkel-rahamim/c1rb9 שלושה שירים], אתר "הפתיליה", 14 יוני 2016
שורה 74: שורה 74:
*יחזקאל רחמים ודניאל בר-טל (עורכים), '''"רק על הסכסוך לדבר ידעתי" - סוציאליזציה לסכסוך בחברה הישראלית-יהודית'''. מכון וולטר לבך לחינוך לדו-קיום, אוניברסיטת תל אביב, 2006.
*יחזקאל רחמים ודניאל בר-טל (עורכים), '''"רק על הסכסוך לדבר ידעתי" - סוציאליזציה לסכסוך בחברה הישראלית-יהודית'''. מכון וולטר לבך לחינוך לדו-קיום, אוניברסיטת תל אביב, 2006.
*יחזקאל רחמים (עורך), '''"קשה אך יציב" - התקשורת, הרופאים ומחלות מנהיגים''', מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב, 2006.
*יחזקאל רחמים (עורך), '''"קשה אך יציב" - התקשורת, הרופאים ומחלות מנהיגים''', מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב, 2006.
* אופיר פרומוביץ, '''מעוף הטוקן''', אגם, 2010.
* אופיר פרומוביץ, '''מעוף הטוקן''', אגם, 2010.
* שרית דרשן, '''יונת של הדואר''', אגם, 2010.
* שרית דרשן, '''יונת של הדואר''', אגם, 2010.
* ורד שלאוזר-אידה, '''שלג הוא טופי''', אגם, 2010.
* ורד שלאוזר-אידה, '''שלג הוא טופי''', אגם, 2010.
* [[בוב דילן]] (בתרגום [[יהונתן גפן]]), '''תמיד צעיר''', אגם, 2010.
* [[בוב דילן]] (בתרגום [[יהונתן גפן]]), '''תמיד צעיר''', אגם, 2010.
* [[אפרים סידון]], [[איתמר טל]], '''בבה כבשת המסעות''', אגם, 2011.
* [[אפרים סידון]], [[איתמר טל]], '''בבה כבשת המסעות''', אגם, 2011.
* איילת בר-מאיר, '''ימי הכלולות של ג'ואנה''', אגם, 2011 (עורך אחראי, סדרת "הנמל" לסיפורת).
* איילת בר-מאיר, '''ימי הכלולות של ג'ואנה''', אגם, 2011 (עורך אחראי, סדרת "הנמל" לסיפורת).
* [[ג'וליה פרמנטו]], '''ספארי''', אגם, 2011 (עורך אחראי, סדרת "הנמל" לסיפורת).
* [[ג'וליה פרמנטו]], '''ספארי''', אגם, 2011 (עורך אחראי, סדרת "הנמל" לסיפורת).
* מיכל גליק, "סבתלולה", אגם, 2011.
* מיכל גליק, "סבתלולה", אגם, 2011.
שורה 85: שורה 85:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[דפנה שחורי]], "יוצאים מהחממה", [[מקור ראשון]], 20.4.2007.
* [[דפנה שחורי]], "יוצאים מהחממה", [[מקור ראשון]], 20.4.2007.
* אבי אליאס, "פיגומים זאת אחלה מטפורה", [[ישראל פוסט]], 16.9.2010, עמ' 20.
* אבי אליאס, "פיגומים זאת אחלה מטפורה", [[ישראל פוסט]], 16.9.2010, עמ' 20.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [[כרמית ספיר ויץ]], [http://www.maariv.co.il/culture/literature/Article-563203 נוסע בעקבות הלב], תרבות "מעריב", 30 אוקטובר, 2016
* [[כרמית ספיר ויץ]], [http://www.maariv.co.il/culture/literature/Article-563203 נוסע בעקבות הלב], תרבות "מעריב", 30 אוקטובר, 2016
* [http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=3515 יהלומים שחורים: על הגעת השוליים לספרות בישראל]. תרגום הרצאה לעברית, אוניברסיטת אילינוי, 5 מרץ 2012 (Nrg).
* [http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=3515 יהלומים שחורים: על הגעת השוליים לספרות בישראל]. תרגום הרצאה לעברית, אוניברסיטת אילינוי, 5 מרץ 2012 (Nrg).
* סרטון [http://www.youtube.com/watch?v=uqgOSkuuEpw השקת פיגומים], בהשתתפות: [[רוני סומק]], [[רן בכור]], [[קובי אוז]], [[רן יגיל]]. 6 באפריל 2010.
* סרטון [http://www.youtube.com/watch?v=uqgOSkuuEpw השקת פיגומים], בהשתתפות: [[רוני סומק]], [[רן בכור]], [[קובי אוז]], [[רן יגיל]]. 6 באפריל 2010.
* ‫{{הארץ|מיה סלע, עכבר העיר אונליין|עוגה לכולנו|1.3336321|27 בספטמבר 2009}}‬
* ‫{{הארץ|מיה סלע, עכבר העיר אונליין|עוגה לכולנו|1.3336321|27 בספטמבר 2009}}
* יחזקאל רחמים, [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/pardes/Pages/Yehezkel-Rahamim-on-Pardes.aspx "הייתי עולה לספרייה הלאומית"], אתר הספרייה הלאומית, יוני 2016
* יחזקאל רחמים, [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/pardes/Pages/Yehezkel-Rahamim-on-Pardes.aspx "הייתי עולה לספרייה הלאומית"], אתר הספרייה הלאומית, יוני 2016
* יחזקאל רחמים, [http://www.haptiliya.com/#!yehezkel-rahamim/ctsl "מה השירים שלי צריכים אותי?"], אתר "הפתיליה", 6 יולי, 2016
* יחזקאל רחמים, [http://www.haptiliya.com/#!yehezkel-rahamim/ctsl "מה השירים שלי צריכים אותי?"], אתר "הפתיליה", 6 יולי, 2016
* [https://korebasfarim.com/2016/06/15/%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C-%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99/ השאלון עם יחזקאל רחמים, מחבר "עכשיו הנסיעה"], אתר "קורא בספרים", 15 יוני 2016
* [https://korebasfarim.com/2016/06/15/%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C-%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99/ השאלון עם יחזקאל רחמים, מחבר "עכשיו הנסיעה"], אתר "קורא בספרים", 15 יוני 2016
*‫{{nrg|מוריה בן ברק|השיפוץ הושלם: על הספר "פיגומים" של יחזקאל רחמים|952/905|22 באוקטובר 2009|47|1}}‬
*‫{{nrg|מוריה בן ברק|השיפוץ הושלם: על הספר "פיגומים" של יחזקאל רחמים|952/905|22 באוקטובר 2009|47|1}}
*‫{{nrg|נפתלי שם טוב|דרוש: שיפוץ אידאולוגי|959/562|31 באוקטובר 2009|47|1}}‬
*‫{{nrg|נפתלי שם טוב|דרוש: שיפוץ אידאולוגי|959/562|31 באוקטובר 2009|47|1}}
*‫{{גלובס|[[בועז כהן]]|"הייתי ממליץ למורים לדקלם פחות"|1000510179|2 בנובמבר 2009}}‬
*‫{{גלובס|[[בועז כהן]]|"הייתי ממליץ למורים לדקלם פחות"|1000510179|2 בנובמבר 2009}}
* ‫{{nrg|[[רן יגיל]]|סיפור אחד ודי: אבל למה?|975/521|7 בדצמבר 2009|47|1}}‬
* ‫{{nrg|[[רן יגיל]]|סיפור אחד ודי: אבל למה?|975/521|7 בדצמבר 2009|47|1}}
* {{הארץ||"השאלון", יחזקאל רחמים|1.1413521|"ספרים", 29.5.2007}}
* {{הארץ||"השאלון", יחזקאל רחמים|1.1413521|"ספרים", 29.5.2007}}
* [http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=97&PHPSESSID=03fe2a3921a3fa2931740c3e89e954be הנמל], הבלוג של יחזקאל בבננות
* [http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=97&PHPSESSID=03fe2a3921a3fa2931740c3e89e954be הנמל], הבלוג של יחזקאל בבננות

גרסה מ־00:24, 10 בדצמבר 2018

יחזקאל רחמים
יחזקאל רחמים
יחזקאל רחמים
לידה 30 באוקטובר 1971 (בן 52)
יפו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
עיסוק סופר, משורר,עורך
שפות היצירה עברית
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים (2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יחזקאל רחמים נולד ב־30 באוקטובר 1971, הוא סופר, משורר ועורך ישראלי. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשע"ג (2012) ופרס שרת התרבות למשוררים (2016).

ביוגרפיה

רחמים הוא יליד יפו. בוגר הפנימייה ובית הספר התיכון ע"ש מיי בויאר שבירושלים. לקראת סיום לימודיו בתיכון נהרג אביו, וכבן בכור במשפחה ברוכת ילדים נשא בעול המשפחה. מות אביו ותקופות עבודתו כפועל בניין חרתו רישומים עמוקים בתודעתו ובכתיבתו. שירת בצה"ל כקצין כושר-קרבי בקבע ביחידת הקומנדו "שלדג". למד בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן ובעל תואר שני מהחוג לסוציולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב. בשנים 2007–2009 למד בפריז לתואר השלישי בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה. לימודי הדוקטורט שלו בתחום "הסוציולוגיה של הספרות" נקטעו בהיעדר מלגת המשך מספקת לסיום הדוקטורט, ובשל החלטתו להקדיש את חייו ליצירה ספרותית. בשנים 2010–2011 שימש עורכה הראשי של "אגם" הוצאה לאור וייסד בה את סדרת הפרוזה "הנמל" (בה ראו אור הספרים "ספארי" מאת ג'וליה פרמנטו, "הפקרוּת" מאת רבקה קרן ואחרים). בשנת 2014 זכה על ספרו "פיגומים" במלגת ”פרדס”[1] של הספרייה הלאומית והקדיש את תקופת השתתפותו בתוכנית להכנת ספר שיריו "עכשיו הנסיעה".

את דרכו הספרותית החל לאחר סיום שירותו הצבאי. במהלך מסע בן שנתיים באמריקה הלטינית החל בכתיבת פרוזה ושירה, כתיבה שבחלקה משלבת אלמנטים ביוגרפים מחייו, כדוגמת השיר "והדבש עודו אוחז"[2] והסיפור "האשכנזי שלנו"[3], ובחלקה האחר מטפלת באלמנטים פנטסטיים, כדוגמת הסיפורים "האוזן"[4] ו"מש"ק כנפיים"[5].

יצירה ראשונה מפרי עטו נתפרסמה בכתב העת "עמדה" 10 (2002) - פרק בשם "פוטו סניור" מרומן בכתובים. סיפוריו נבחרו פעמיים ברציפות (בשנים 2003 ו-2004) כמומלצים בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ". שני סיפורים אלו, "האשכנזי שלנו" ו"העוד של דוד והדרשה של יונתן"[6], יחד עם רשימה בשם "משא האדם החוּם"[7] מבטאים פן נוסף ביצירתו שנוגע בזהות מזרחית. בחטיבה זו ניתן לכלול שיר חברתי בשם "אשרי התפוח"[8], שמתכתב עם שירה המפורסם של חנה סנש "אשרי הגפרור" ושיר בולט נוסף "פועל בניין סיני וזונה אוקראינית"[9] שהתפרסם כשיר מחאה העוסק במצבם של מהגרי העבודה וזכה במקום השלישי בתחרות "שירה על הדרך" לשנת 2007. במשך מספר שנים פרסם רחמים יצירות פרוזה, שירה ומסה בשורה ארוכה של כתבי עת, עיתונים ואנתולוגיות בעברית ובתרגום. ב-2009 איגד רחמים את מרבית סיפוריו הראשונים בקובץ הסיפורים "פיגומים" שראה אור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" בסדרת "הכבשה השחורה" בעריכת פרופ' חנן חבר.

יצירות שירה ופרוזה של רחמים תורגמו לאיטלקית, לספרדית, לאנגלית ולפולנית ופורסמו בכתבי עת רבים, ביניהם: עמדה, הו!, קשת-החדשה, מאזנים, שבו, מטען, הכיוון מזרח, הליקון, פסיפס, מראה, אתגר, אלמנך, עתון77 וכן באנתולוגיות: "האדומה - שירה מעמדית בישראל", "הקשב!" (סיפורי צבא), "אחד אלוהנו" (אמונה בספרות העברית), "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית", El pueblo del libro (סיפורים קצרים מתורגמים לספרדית, הוצאת ליברסה אקוודור), "חדשה: אנתולוגיה לשירה צעירה", Un solo Dios (הוצאת פראיסו).

ספרים

ביקורות

על "עכשיו הנסיעה":

על "פיגומים":

על ספרו "פיגומים" נכתב בעיתונות: "הזדמנות נדירה בספרות הישראלית לקבל עדות מכלי ראשון על חיי הפרולטריון הישראלי" (אריק גלסנר, מעריב); "רחמים מציג את משפחתו על עליבותה הכלכלית, אך גם על גדולתה האנושית" (יובל פז, הארץ); "רחמים הוא אחד שלמד להריח את החיים מלמטה" (ירון אביטוב, זמן ירושלים); "ראוי מאוד, רציני ובעל עוצמה... הקורא נאלץ להודות בחוזקו, בפתיחותו ובכנותו של הספר" (אורין מוריס, מקור ראשון); "מתמודד עם חומרי נפץ חברתיים" (דפנה שחורי, ישראל היום).

פרופ' אריאל הירשפלד כתב: "קובץ של סיפורים קצרים משובחים, הארוגים מגוון של רבדים לשוניים, המגוללים חוויות המצויות בשולי התודעה התרבותית. המחשבה המשוקעת בסיפורים על אודות מושג הדמות ואופני עיצובה הספרותיים היא מחשבה חדשה, רעננה ומיוחדת במינה. במובן הזה – רחמים הוא חדשן המאתגר את ביקורת הסיפור העכשווית. מצד אחר – העוצמות הרגשיות שהוא מצליח להביא בפני הקורא, באמצעים עדינים ומתוחכמים – הן הישג בפני עצמו."

על "לוי הלויתן הקטן":

יצירות זמינות ברשת

עריכה

  • יחזקאל רחמים (עורך), "אין עם מי לדבר" - מבט ביקורתי על הקשר פוליטיקה-תקשורת, מכון הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב, 2005.
  • יחזקאל רחמים ודניאל בר-טל (עורכים), "רק על הסכסוך לדבר ידעתי" - סוציאליזציה לסכסוך בחברה הישראלית-יהודית. מכון וולטר לבך לחינוך לדו-קיום, אוניברסיטת תל אביב, 2006.
  • יחזקאל רחמים (עורך), "קשה אך יציב" - התקשורת, הרופאים ומחלות מנהיגים, מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב, 2006.
  • אופיר פרומוביץ, מעוף הטוקן, אגם, 2010.
  • שרית דרשן, יונת של הדואר, אגם, 2010.
  • ורד שלאוזר-אידה, שלג הוא טופי, אגם, 2010.
  • בוב דילן (בתרגום יהונתן גפן), תמיד צעיר, אגם, 2010.
  • אפרים סידון, איתמר טל, בבה כבשת המסעות, אגם, 2011.
  • איילת בר-מאיר, ימי הכלולות של ג'ואנה, אגם, 2011 (עורך אחראי, סדרת "הנמל" לסיפורת).
  • ג'וליה פרמנטו, ספארי, אגם, 2011 (עורך אחראי, סדרת "הנמל" לסיפורת).
  • מיכל גליק, "סבתלולה", אגם, 2011.
  • שרי פרם באבא, "מן הסבל אל האושר", הוצאת פראג, 2014

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "פרדס"
  2. ^ עמדה 14, 2005
  3. ^ יחזקאל רחמים, האשכנזי שלנו, באתר הארץ
  4. ^ קשת החדשה 7, 2004
  5. ^ מאזנים, 2005
  6. ^ יחזקאל רחמים, העוד של דוד והדרשה של יונתן, באתר הארץ, 5 במאי 2003
  7. ^ משא האדם החום (בתוך: "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית", הוצאת "עם-עובד" ו"אמנות לעם", 2007)
  8. ^ הכיוון מזרח, 12, 2006
  9. ^ יחזקאל רחמים, "פועל בניין סיני וזונה אוקראינית"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחזקאל_רחמים&oldid=24447005"