חיים הלברשטאם – הבדלי גרסאות

**רבי חיים הלברשטאם מצאנז**
לידה	1797; ה'תקנ"ז; רפובליקת פולין
פטירה	19 באפריל 1876 (בגיל 79 בערך); כ"ה בניסן ה'תרל"ו
מקום קבורה	נובי סונץ'
תקופת הפעילות	? – 19 באפריל 1876
חיבוריו	דברי חיים
צאצאים	אהרן הלברשטאם; יצחק ישעיה הלברשטאם; מאיר נתן האלבערשטאם; שלום אליעזר הלברשטאם; יחזקאל שרגא הלברשטאם; ברוך הלברשטאם; דוד האלבערשטאם ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־02:03, 19 באפריל 2020

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז^[1].

תולדות חייו

**רבי חיים הלברשטאם מצאנז**, ציור של לזר קרסטין

נולד בשנת ה'תקנ"ז בעיר טרנוגרוד שבגליציה למרים, נכדתו של משולם זלמן אשכנזי, נכד החכם צבי, ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי מנחם מנדל מרימנוב). מנשותיו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.

רבותיו בחסידות היו רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. הוסמך להוראה על ידי הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי. בשנת תק"צ התקבל לרבנות בעיר צאנז. לאחר כמה שנים התחיל לנהוג באדמורו"ת. הוא נודע בהתלהבותו הסוערת בתפילה וכבעל צדקה גדול. נסעו אליו אלפי חסידים בהיותו בעל מופת ופועל ישועות. הנהגתו הייתה באופן של תקיפות ותביעה עצמית מצד אחד ומצד שני רחמים וחמלה על החלשים והעניים.

רוב בניו וחתניו שימשו באדמורו"ת, כשהמפורסם שבהם הוא בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הן: צאנז-קלויזנבורג, צאנז-ז'מיגראד, באבוב, סטרופקוב, צאנז-גריבוב, טשאקאווא וגורליץ.

שיטתו בלימוד והלכה

הדגיש את חשיבות הבקיאות ואמר שאין להורות הלכה בהלכות שבת אלא למי שבקי במסכת שבת בעל פה. אף שהיה אדמו"ר חסידי לא עודד פרסום קבלה ברבים. בהלכה ידועה בייחוד שיטתו בנוגע להנחת תפילין שאין להקפיד על מקומן בראש בדיוק. כמו כן שיטתו בהלכות מקואות נחשבת בין המחמירות. התנגד בחריפות לשימוש במצות שנאפו במכונה, וללבישת ציצית שנטוותה במכונה. כמה מפסיקותיו ההלכתיות הסעירו את העולם החסידי, בהן פסיקה שבחורים לא נשואים צריכים להניח תפילין בחול המועד (בניגוד לנהוג בחסידויות אחרות) ופסיקה כי אדמו"רות אינה אמורה לעבור בירושה. מספר ניכר של ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתית פעלו בגאליציה ובהונגריה.

הנהגה ופעילות ציבורית

בזמנו התפתחה מחלוקת עזה בין חצרות סדיגורה וצאנז לגבי דרך התנהגותם של חסידים, וכמו כן על התנהגותו של רבי דוב בער מליווא, בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. הוא כתב מספר מכתבים חריפים נגדו ונגד חצרות סדיגורה.

רבי חיים פעל בוויכוח הגדול שהיה בקרב יהדות הונגריה סביב מבנה הקהילות, ויכוח שהביא להיפרדות החרדים והקמת קהילות אורתודוקסיות נפרדות ביהדות הונגריה.

מתלמידיו הבולטים

משפחתו

רבי חיים נישא כאמור ארבע פעמים, נשותיו היו הרבניות: רחל פייגא, אחותה של רחל פייגא^{[דרושה הבהרה]}, רעכיל דבורה ורבקה.
חמשת בניו הגדולים ושלוש בנותיו הגדולות היו מזיווג ראשון. השאר מזיווג שלישי.

בניו

בנו הגדול, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובא. משושלתו יצאה חסידות סטרופקוב.
בנו השני, רבי דוד הלברשטאם, מייסד חסידות קשאנוב.
בנו השלישי, רבי מאיר נתן הלברשטאם^[2], אביו של רבי שלמה הלברשטאם מייסד חסידות באבוב.
בנו הרביעי, רבי אהרון הלברשטאם, ממלא מקומו ברבנות צאנז. משושלתו יצאה חסידות גריבוב.
בנו החמישי, רבי ברוך הלברשטאם מרודניק, מייסד חסידות גורליץ, משושלתו התפצלו בין היתר: חסידות צאנז-ז'מיגראד, חסידות טשאקאווא וחסידות צאנז-קלויזנבורג.
בנו האחד עשר, אריה לייביש, נפטר בגיל 7.
בנו השנים עשר, רבי שלום אליעזר הלברשטאם, מייסד חסידות ראצפרט נרצח על ידי הנאצים בשואה.
בנו השלושה עשר, רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשכויב, נרצח על ידי הנאצים בשואה.

חתניו

רבי משה אונגר מדומברובה, בעלה של מרים (בתו השישית).
רבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא. בנו של רבי ישראל יצחק מרדושיץ. בעלה של יוטא (בתו השביעית).
רבי מרדכי דב טברסקי מייסד חסידות הורניסטייפול. בעלה של רייצא (בתו השמינית).
הרב יצחק טוביה רובין מצאנז. בעלה של נחמה (בתו התשיעית).
רבי אהרן הורוויץ מדז'יקוב-בייטש. בעלה של טילא (בתו העשירית).
רבי אלעזר רוזנפלד מאושפיצין, בנו של רבי יהושע מקמינקא. בעלה של פראדיל (בתו הארבע עשרה).
רבי בצלאל יהושע מושקוביץ מגלינא. בעלה של גיטשא (בתו החמש עשרה).

כמו כן גידל את בתו החורגת, הינדא רחמה (בת אשתו רבקה והרב נפתלי צבי פרנס) שנישאה לרבי מאיר מלינסק. רבי מאיר גר אצלו לאחר חתונתו ושימש כדיין בבית דינו.

מספריו

ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים" הנושאים עליהם כתב:

שו"ת
פירוש על התורה
רעיונות על מועדים
מקוואות
פירוש על בבא מציעא
בירורים בשמות גיטין

לקריאה נוספת

אברהם חיים מיכלזון, מקור חיים, חידושי תורה וסיפורים, למברג תרע"ב
ביטאוני חסידות צאנז המביאים מדי חודש סיפורים ועובדות מחייו.
אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות, ספר א', ירושלים ה'תש"ט.
י"י אפל, משנתו ודמותו של ר’ חיים האלבערשטאם, המעין יג, ד (ה'תשל"ג) 60-71; יד, א 35–43
מאיר וונדר, כמה שנים חי רבי חיים מצאנז?, המעין יד, ג (ה'תשל"ד) 41-44.
יצחק רפאל, דברי הספד של הגאון רבי שמואל מוהליבר על האדמו"ר רבי חיים מסאנדז, סיני פ, ה/ו (ה'תשל"ז) 193-200.
יחזקאל סלומון, השפעת מרן ה"דברי חיים" מצאנז על התפשטות החסידות בהונגריה, היכל הבעש"ט א, א (ה'תשס"ג) צ-קג; א, ג: קיח-קכח.
איריס בראון, ר’ חיים מצאנז : דרכי פסיקתו על רקע עולמו הרעיוני ואתגרי זמנו, רמת גן ה'תשס"ד (דיסרטציה, אוניברסיטת בר-אילן).
יוסף וייסברג, רבנו הקדוש מצאנז, סדרת ספרים בהוצאת מפעל "קסת שלמה" ירושלים ה'תשל"ו.
אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, ה'תשמ"ו, עמ' קמ"ב-קס"ה.
דוד אסף, הציץ ונפגע: אנטומיה של מחלוקת חסידית, ידיעות ספרים, ה'תשע"ב.
צבי ברינר, קונטרס מעיין החיים, פסקים ומנהגים מה"דברי חיים" מצאנז וה"חתם סופר", מכון "זיכרון משה", מהדורה רביעית תשע"ח

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים הלברשטאם בוויקישיתוף

חיים הלברשטאם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
איריס בראון, "'ביטולה של תורה זה קיומה': פסיקה אולטרה-אורתודוקסית בניגוד להלכה למען תקנת החוטאים – דרכו ההלכתית של ר' חיים מצאנז כמקרה מבחן", תרביץ עח, חוברת ד', עמ' 555–591.
אדמו"ר רבי חיים (ליבוש) הלברשטאם מצאנז, באתר MyTzadik

הערות שוליים

^ אין להחליפו עם חיים צענזר, מחכמי הקלוייז בברודי
^ ראו עליו: הרה"ק רבי מאיר נתן מצאנז, "זכרונות המאור"

תקופת חייו של הרב חיים הלברשטאם על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] אין להחליפו עם חיים צענזר, מחכמי הקלוייז בברודי

[2] ראו עליו: הרה"ק רבי מאיר נתן מצאנז, "זכרונות המאור"

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אישיות רבנית
 | שם = רבי חיים הלברשטאם מצאנז
-| שם בשפת המקור =
-| תמונה =
-| כיתוב =
-| תואר =
 | תאריך לידה = [[1797]]
-| מקום לידה =
 | תאריך פטירה = [[19 באפריל]] [[1876]]
-| מקום פטירה =
-| סיבת המוות =
-| מקום קבורה =
 | תאריך לידה עברי = [[ה'תקנ"ז]]
 | תאריך פטירה עברי = [[כ"ה בניסן]] [[ה'תרל"ו]]
 | חיבוריו = דברי חיים
-| מקום מגורים =
-| מקום פעילות =
-| תקופת פעילות =
-| תחומי עיסוק =
-| רבותיו =
-| בת זוג =
-| אב =
-| אם =
-| צאצאים =
 |תפקיד1={{תפקיד מנהיג
 | שם התפקיד = אדמו"ר
-| למניין =
-| התחלת כהונה =
-| סיום כהונה =
-| הקודם בתפקיד =
-| הבא בתפקיד =
 }}
-| חתימה =
 }}
+רבי '''חיים הלברשטאם מצאנז''' (מכונה: '''"הדברי חיים"''' על שם ספרו; [[ה'תקנ"ז]], [[1797]] – [[כ"ה בניסן]] [[ה'תרל"ו]], [[19 באפריל]] [[1876]]), היה [[רב]]ה של העיר [[נובי סונץ'|צאנז]] ומייסדה של [[חסידות צאנז]]{{הערה|אין להחליפו עם חיים צענזר, מחכמי ה[[ברודי#%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA %D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%99|קלוייז בברודי]]}}.
-רבי '''חיים הלברשטאם מצאנז''' (מכונה: '''"הדברי חיים"''' על שם ספרו; [[ה'תקנ"ז]], [[1797]] - [[כ"ה בניסן]] [[ה'תרל"ו]], [[19 באפריל]] [[1876]]), היה [[רב]]ה של העיר [[נובי סונץ'|צאנז]] ומייסדה של [[חסידות צאנז]]{{הערה|אין להחליפו עם חיים צענזר, מחכמי ה[[ברודי#%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA %D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%99|קלוייז בברודי]]}}.
 ==תולדות חייו==