חסידות צאנז גריבוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חסידות גריבוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מידע שגוי בערך. אדמו"רי השושלת לא כיהנו כאדמו"רים בגריבוב אלא רק כרבנים, וכאדמו"רים כיהנו אחר כך בצאנז. המושג "חסידות גריבוב" איננו נכון מעיקרו, והוא תקף אך ורק לאדמו"ר הנוכחי המכונה כך. הקודמים היו אדמו"רים בצאנז עצמה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חסידות צאנז גריבוב היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז. הרב הראשון בגריבוב היה רבי אריה לייבוש הלברשטאם, בנו של רבי אהרן ("רב הקרייז") בנו של רבי חיים מצאנז. רוב החסידים נהרגו בשואה וכיום מכהן אדמו"ר צאצא של אדמו"רי החסידות אך אין לו קהילה.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אריה לייבוש נולד בשנת תרי"ב לרבי אהרן, בנו הרביעי של רבי חיים מצאנז. רבי אהרן כיהן בחיי אביו כרבה של צאנז ולאחר פטירתו התמנה לרב האזור וכונה "רב הקרייז" (הסביבה). רבי אריה לייבוש התמנה בשנת תרמ"א לכהן ברבנות גריבוב. לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ג הגיע לצאנז ומילא את מקום אביו ברבנות ואדמו"רות. הקים ישיבה בשם "בני תורה" בצאנז. בזיווג ראשון נישא לבתו של רבי משה הורוביץ מרוזבדוב. בזיווג שני נישא לבתו של הרב יצחק קנר. נפטר בכ"א באדר תרצ"ג. השאיר חמישה בנים ושלוש בנות, בין חתניו רבי אביגדור צבי הלברשטאם, רבה של צאנז-ישן (נינו של רבי ברוך מגורליץ) ורבי ישראל מדז'בנה-ניו יורק.

רבי מרדכי זאב מילא את מקום אביו רבי אריה לייבוש ברבנות גריבוב (מתרס"ד) ועוד בחיי אביו, בשנת תרפ"ט החל לכהן בצאנז. נולד בשנת תרמ"ב. נישא לבתו של רבי חיים מאיר הלוי אפשטיין מניישטאט. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לטרנוב. בשנת תש"א חזר לצאנז מחופש לאיכר וחסידיו אספו לו כסף בשביל לרפא את אשתו החולה. נרצח בשואה ביער שעל יד טרנוב בכ"ו בסיוון תש"ב[1] והוא עטוף בטלית ותפילין. בנו של רבי מרדכי זאב, רבי ברוך, חתן קרובו רבי סיני מז'מיגרד, מילא את מקום אביו בגריבוב לאחר שעבר לצאנז. נרצח בשואה.

חסידי צאנז ניהלו את הקהילה היהודית בעיר[2].

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי נפתלי, בנו של רבי ברוך הרב האחרון בגריבוב, ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית שם החל לכהן באדמו"רות. רבי נפתלי מתגורר בבורו פארק. הקים מכון לחקר ייחוס. נחשב לזקן אדמור"י בית צאנז. מקורב לחוגי הקנאים. השתתף בכינוס שערך האדמו"ר רבי זלמן לייב מסטמר בהיכל בראקלי סנטר בברוקלין כנגד גזירת הגיוס.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי הסופר צבי לרר, גורש לאושוויץ שם נהרג.רבנים שנספו בשואה.
  2. ^ גריבוב באתר מרכז מורשת יהודי פולין.