חסידות צאנז גריבוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חסידות גריבוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מידע שגוי בערך. אדמו"רי השושלת לא כיהנו כאדמו"רים בגריבוב אלא רק כרבנים, וכאדמו"רים כיהנו אחר כך בצאנז. המושג "חסידות גריבוב" איננו נכון מעיקרו, והוא תקף אך ורק לאדמו"ר הנוכחי המכונה כך. הקודמים היו אדמו"רים בצאנז עצמה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חסידות צאנז גריבוב היא חסידות בראשות שושלת אדמו"רי צאנז, צאצאי רבי אהרן הלברשטאם בנו של רבי חיים מצאנז. אחרי השואה כיהן רבי נפתלי הלברשטאם כאדמו"ר בארצות הברית, ואחר פטירתו בתמוז תש"פ מכהנים בניו כאדמו"רים.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אהרן הלברשטאם, בנו הרביעי של רבי חיים מצאנז, כיהן ברבנות העיר צאנז והמחוז עוד בחיי אביו רבי חיים, וכיהן בעיר כ-46 שנה עד לפטירתו בשנת תרס"ג. כדי להבדיל בינו לבין אביו כונה "קרייזער רב" שפירושו רב המחוז, והתואר "צאנזער רב" תיאר בדרך כלל רק את רבי חיים, למרות שרבי אהרן מילא את התפקיד גם הוא.

בנו רבי אריה לייבוש התמנה בשנת תרמ"א לכהן ברבנות העיירה גריבוב, ולאחר פטירת אביו בשנת תרס"ג הגיע לצאנז ומילא את מקום אביו ברבנות ואדמו"רות. הקים ישיבה בשם "בני תורה" בצאנז. בזיווג ראשון נישא לבתו של רבי משה הורוביץ מרוזבדוב. בזיווג שני נישא לבתו של הרב יצחק קנר. נפטר בכ"א באדר תרצ"ג. השאיר חמישה בנים ושלוש בנות, בין חתניו רבי אביגדור צבי הלברשטאם, רבה של צאנז-ישן (נינו של רבי ברוך מגורליץ) ורבי ישראל מדז'בנה-ניו יורק. בין תלמידיו היה רבי שמעון מז'ליחוב.

רבי מרדכי זאב מילא את מקום אביו רבי אריה לייבוש ברבנות גריבוב (מתרס"ד) ועוד בחיי אביו, בשנת תרפ"ט החל לכהן כרב בצאנז, ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו גם באדמו"רות צאנז. נולד בשנת תרמ"ב. נישא לבתו של רבי חיים מאיר הלוי אפשטיין מניישטאט (נכדו של רבי יוסף ברוך אפשטיין). בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לטרנוב. בשנת תש"א חזר לצאנז מחופש לאיכר וחסידיו אספו לו כסף בשביל לרפא את אשתו החולה. נרצח בשואה ביער שעל יד טרנוב בכ"ו בסיוון תש"ב[1] והוא עטוף בטלית ותפילין. בנו של רבי מרדכי זאב, רבי ברוך, חתן קרובו רבי סיני מז'מיגרד, מילא את מקום אביו בגריבוב אחר שעבר לצאנז. נרצח בשואה.

חסידי צאנז ניהלו את הקהילה היהודית בעיר[2].

החסידות אחרי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי נפתלי, בנו של רבי ברוך הרב האחרון בגריבוב, ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית שם החל לכהן באדמו"רות. רבי נפתלי התגורר בבורו פארק, הקים מכון לחקר ייחוס, והיה נחשב לזקן אדמור"י בית צאנז. היה מקרוב לרבי יואל מסאטמר. כמו כן השתתף בכינוס שערך האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסאטמר כנגד גיוס בני הישיבות בארץ ישראל.

לרבי נפתלי היו 18 ילדים, והיה עשיר. ב-2019 ביקר בישראל לרגל חתונת נכדתו עם נכד האדמו"ר מויז'ניץ מרכז, והעדה החרדית ערכה לו קבלת פנים.

נפטר בי"ב תמוז תש"פ, ותשעת בניו הוכתרו לאדמו"רים:

  • רבי ברוך מצאנז בורו פארק
  • רבי מרדכי זאב מצאנז מונטיסלו(אנ'). בחיי אביו כיהן כ"אב בית דין צאנז ויליאמסבורג", נשיא "מפעל חק לישראל העולמי" ו"מערכת דברי חיים המבואר". מתכנן בניית קרייה חסידית במונטיסלו.
  • רבי מנחם צבי מקהל בני תורה דצאנז. מכהן כרב בית הכנסת "קהל בני תורה - צאנז", חתנו של רבי מאיר ממושלו.
  • רבי סיני מצאנז וויליאמסבורג.
  • רבי אשר מצאנז סטרופקוב. מנהל מכון יוחסין שהקים אביו.
  • רבי חיים מאיר מצאנז מונסי
  • רבי אהרן, מצאנז-סטטן איילנד. בחיי אביו כיהן כרב בית הכנסת צאנז בשכונת 44 סט. בבורו פארק, וכמנהל התלמוד תורה של החסידות.
  • רבי קלמן מצאנז קריית יואל. מכהן כראש ישיבה בחסידות סאטמר.
  • רבי לייבוש מצאנז גריבוב. מכהן בבורו פארק.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי הסופר צבי לרר, גורש לאושוויץ שם נהרג.רבנים שנספו בשואה.
  2. ^ גריבוב באתר מרכז מורשת יהודי פולין.