חסידות גריבוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות גריבוב (בחסידות עצמה מכונה:צאנז גריבוב) היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז. האדמו"ר הראשון בגריבוב היה רבי אריה לייבוש הלברשטאם, בנו של רבי אהרן ("רב הקרייז") בנו של רבי חיים מצאנז. רוב החסידים נהרגו בשואה וכיום מכהן אדמו"ר צאצא של אדמו"רי החסידות אך אין לו קהילה.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אריה לייבוש נולד בשנת תרי"ב לרבי אהרן, בנו הרביעי של רבי חיים מצאנז. רבי אהרן כיהן בחיי אביו כרבה של צאנז ולאחר פטירתו התמנה לרב האזור וכונה "רב הקרייז" (הסביבה). רבי אריה לייבוש התמנה בשנת תרמ"א לכהן ברבנות גריבוב. לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ג הגיע לצאנז ומילא את מקום אביו ברבנות ואדמו"רות. הקים ישיבה בשם "בני תורה" בצאנז. בזיווג ראשון נישא לבתו של רבי משה הורוביץ מרוזבדוב. בזיווג שני נישא לבתו של הרב יצחק קנר. נפטר בכ"א באדר תרצ"ג. השאיר חמישה בנים ושלוש בנות, בין חתניו רבי אביגדור צבי הלברשטאם, רבה של צאנז-ישן (נינו של רבי ברוך מגורליץ) ורבי ישראל מדז'בנה-ניו יורק.

רבי מרדכי זאב מילא את מקום אביו רבי אריה לייבוש ברבנות גריבוב (מתרס"ד) ועוד בחיי אביו, בשנת תרפ"ט החל לכהן בצאנז. נולד בשנת תרמ"ב. נישא לבתו של רבי חיים מאיר הלוי אפשטיין מניישטאט. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לטרנוב. בשנת תש"א חזר לצאנז מחופש לאיכר וחסידיו אספו לו כסף בשביל לרפא את אשתו החולה. נרצח בשואה ביער שעל יד טרנוב בכ"ו בסיוון תש"ב[1] והוא עטוף בטלית ותפילין. בנו של רבי מרדכי זאב, רבי ברוך, חתן קרובו רבי סיני מז'מיגרד, מילא את מקום אביו בגריבוב לאחר שעבר לצאנז. נרצח בשואה.

חסידי צאנז ניהלו את הקהילה היהודית בעיר[2].

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי נפתלי, בנו של רבי ברוך הרב האחרון בגריבוב, ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית שם החל לכהן באדמו"רות גריבוב. רבי נפתלי מתגורר בבורו פארק. הקים מכון לחקר ייחוס.

בנו רבי מנחם צבי מכהן כרב בבית הכנסת "קהל בני תורה - צאנז". חתנו של רבי מאיר ממושלו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי הסופר צבי לרר, גורש לאושוויץ שם נהרג.רבנים שנספו בשואה.
  2. ^ גריבוב באתר מרכז מורשת יהודי פולין.