בית רומנו (חברון) – הבדלי גרסאות

בית רומנו
מידע כללי
סוג	בניין
מיקום	חברון
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	המאה ה־19 – הווה (כ־124 שנים)
קואורדינטות	31°31′31″N 35°06′20″E / 31.52518611°N 35.105675°E

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־05:25, 31 ביולי 2020

קובץ:CHBRON YSHIBA.jpg

ישיבת שבי חברון, 2008

בית רומנו הוא מבנה גדול מחוץ לקסבה של חברון, המשמש את היישוב היהודי בחברון.

היסטוריה

על פי הכתובת שחקוקה על פתחו הוא נבנה בשנים 1876-1875. את הבניין הקים חיים ישראל (מרקדו) רומנו, סוחר תבואות עשיר מקושטא, במרכז שטח אדמה רחב ידיים אותו רכש.

הבניין המקורי כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. הבית מהווה ציון דרך בהתפתחות העירונית של חברון. זוהי היציאה הבנויה הראשונה מחוץ לתחומי העיר הישנה (הקסבה), וממנה התפתחה העיר החדשה לכוון מערב. הבית שימש כמרכז אירוח והיה בו גם בית כנסת מפואר ששמש קהילה קטנה של יוצאי טורקיה, שכונה "בית הכנסת האיסטנבולי". בבית כנסת זה התפלל גם הרב מדיני, ה"שדי חמד", שגר בבניין וגם הקים בו ישיבה.

לאחר מותו של רומנו בשנת 1912, ביקש בנו אברהם למכור את הבניין למשפחה ערבית עשירה בחברון. ברכישת המבנה והשדות שסביבו התעניינו גם המיסיון, חברת כי"ח וחברת יק"א. ביוזמתם של רבי חיים חזקיהו מדיני וחסיד צאנז הרב שמעון הויזמן נקנה הבניין על ידי רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש והוקמה בו הישיבה הראשונה של חב"ד בארץ ישראל, "תורת אמת"^[1].

במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ד (1914), הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד. נתיני רוסיה (אויבת העות'מאנים) והתלמידים גורשו מהארץ. לאחר המלחמה פתחו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה במקום. בפרעות תרפ"ט (1929) נאספו אל הבית פצועי והרוגי הטבח.

בשנת תש"ח (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו הפלסטינים בבית רומנו בית ספר שהמשיך לפעול גם לאחר מלחמת ששת הימים (1967). בשנת תשמ"ב (1982), לאחר רצח שישה יהודים בסמוך לבית הדסה בידי מחבלים פלסטינים תושבי העיר וניסיון דקירה של יהודי, הוצא "צו תפיסה לצרכים צבאיים" למבנה. מאוחר יותר יושבו בו יהודים^[2].

אגודת חסידי חב"ד, בעלת הנכס, העניקה את ייפוי הכוח על הבניין לישיבת שבי חברון, בראשות הרב משה בלייכר (כיום ממלא את מקומו הרב חננאל אתרוג), שהחלה דרכה בבית הדסה. בשנים תשנ"ו-תש"ס (1996 - 2000) נערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת שהייתה קבורה באדמה, וכן נבנו שתי קומות נוספות,.

רוב השטח שרכש חיים ישראל רומנו נמצא היום בידי הישיבה, וחלקו האחר משמש את צה"ל כבסיס מרכזי בחברון. בבסיס הוקמה "שכונת חזקיהו", על שם הרב חזקיהו מדיני. בשכונה מתגוררות בקרוואנים מספר משפחות יהודיות.

בשנת 2011 החלו עבודות להקמת 'מרכז-מבקרים' במקום, אשר ינציח את סיפור המקום ותושביו.

ב-י"ח תשרי התשע"ו נחנכה הרחבה משמעותית למבנה; 10 קומות, המיועדות לשמש כפנימייה עבור תלמידי הישיבה.

קישורים חיצוניים

אפרים מורנו, מאה שנים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, באתר ערוץ 7, 10 בנובמבר 2011

הערות שוליים

^ בצלאל לנדוי, היישוב החסידי בחברון, בתוך: "כרם החסידות", ניסן תשמ"ה, ח"ב, עמ' קפג-רסט
^ איל זמיר, איל בנבנישתי, אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993, עמוד 170

[1] בצלאל לנדוי, היישוב החסידי בחברון, בתוך: "כרם החסידות", ניסן תשמ"ה, ח"ב, עמ' קפג-רסט

[2] איל זמיר, איל בנבנישתי, אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993, עמוד 170

[1]

[2]

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 לאחר מותו של רומנו בשנת [[1912]], ביקש בנו אברהם למכור את הבניין למשפחה ערבית עשירה בחברון. ברכישת המבנה והשדות שסביבו התעניינו גם המיסיון, חברת [[כי"ח]] וחברת [[יק"א]]. ביוזמתם של רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] וחסיד צאנז הרב שמעון הויזמן נקנה הבניין על ידי רבי [[שלום דובער שניאורסון]] מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]] והוקמה בו הישיבה הראשונה של [[חב"ד]] בארץ ישראל, "[[ישיבת תורת אמת (חב"ד)|תורת אמת]]"{{הערה|בצלאל לנדוי, '''היישוב החסידי בחברון''', בתוך: "כרם החסידות", ניסן תשמ"ה, ח"ב, עמ' קפג-רסט}}.
-במהלך המלחמה בשנת [[תרע"ד]] (1914) הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים אף גורשו מהארץ. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו ב[[פרעות תרפ"ט]] (1929) פצועי והרוגי הטבח ומכאן יצאו היהודים לגלות מעירם.
+במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תרע"ד]] (1914), הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד. נתיני רוסיה (אויבת ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]]) והתלמידים גורשו מהארץ. לאחר המלחמה פתחו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה במקום. ב[[פרעות תרפ"ט]] (1929) נאספו אל הבית פצועי והרוגי הטבח.
-בשנת [[תש"ח]] (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו ה[[פלסטינים]] בבית רומנו [[בית ספר]] שהמשיך לפעול גם לאחר מלחמת ששת הימים ([[1967]]). בשנת [[תשמ"ב]] (1982), לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה בידי מחבלים פלסטינים תושבי העיר וניסיון דקירה של יהודי, הוצא "צו תפיסה לצרכים צבאיים" למבנה, ומאוחר יותר יושבו בו יהודים{{הערה|[[איל זמיר (משפטן)|איל זמיר]], [[איל בנבנישתי]], [https://katzr.net/721347 '''אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים'''], מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993, עמוד 170 }}.
+בשנת [[תש"ח]] (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו ה[[פלסטינים]] בבית רומנו [[בית ספר]] שהמשיך לפעול גם לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ([[1967]]). בשנת [[תשמ"ב]] (1982), לאחר רצח שישה יהודים בסמוך ל[[בית הדסה]] בידי מחבלים פלסטינים תושבי העיר וניסיון דקירה של יהודי, הוצא "צו תפיסה לצרכים צבאיים" למבנה. מאוחר יותר יושבו בו יהודים{{הערה|[[איל זמיר (משפטן)|איל זמיר]], [[איל בנבנישתי]], [https://katzr.net/721347 '''אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים'''], מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993, עמוד 170 }}.
-[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בעלי הבניין העניקו את ייפוי הכוח על הבניין ל[[ישיבת שבי חברון]], בראשות הרב [[משה בלייכר]] (כיום ממלא את מקומו הרב [[חננאל אתרוג]]), שהחלה דרכה בבית הדסה. בשנים [[תשנ"ו]]-[[תש"ס]] (1996 - 2000) נערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת שהייתה קבורה באדמה, וכן נוספו עוד שתי קומות.
+[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]], בעלת הנכס, העניקה את ייפוי הכוח על הבניין ל[[ישיבת שבי חברון]], בראשות הרב [[משה בלייכר]] (כיום ממלא את מקומו הרב [[חננאל אתרוג]]), שהחלה דרכה בבית הדסה. בשנים [[תשנ"ו]]-[[תש"ס]] (1996 - 2000) נערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת שהייתה קבורה באדמה, וכן נבנו שתי קומות נוספות,.
-רוב השטח שרכש חיים ישראל רומנו נמצא היום בידי הישיבה אך חלק משמש את [[צה"ל]] כבסיס המרכזי שלו בחברון, בתוך הבסיס הוקמה "שכונת חזקיהו" על שם הרב [[חיים חזקיהו מדיני|חזקיהו מדיני]]. בשכונה מתגוררות בקרוואנים מספר משפחות יהודיות.
+רוב השטח שרכש חיים ישראל רומנו נמצא היום בידי הישיבה, וחלקו האחר משמש את [[צה"ל]] כבסיס מרכזי בחברון. בבסיס הוקמה "שכונת חזקיהו", על שם הרב [[חיים חזקיהו מדיני|חזקיהו מדיני]]. בשכונה מתגוררות בקרוואנים מספר משפחות יהודיות.
-לאחרונה (2011) החלו במקום עבודות להקמת 'מרכז-מבקרים' אשר יספר את סיפור המקום ותושביו.
+בשנת 2011 החלו עבודות להקמת 'מרכז-מבקרים' במקום, אשר ינציח את סיפור המקום ותושביו.
-ב-י"ח תשרי התשע"ו נחנכה הרחבה משמעותית למבנה, של 10 קומות המיועדות לשמש כפנימייה עבור תלמידי הישיבה.
+ב-י"ח תשרי התשע"ו נחנכה הרחבה משמעותית למבנה; 10 קומות, המיועדות לשמש כפנימייה עבור תלמידי הישיבה.
 ==קישורים חיצוניים==