מי ימלל

מי ימלל ; מנשה רבינא; (בית ראשון)
	מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל,; אוֹתָן מִי יִמְנֶה?; הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר; גּוֹאֵל הָעָם.;

מִי יְמַלֵּל הוא שיר ילדים לחנוכה שנכתב על ידי מנשה רבינא, ומושר בלחן עממי, ולעיתים בשני קולות (קאנון).

השיר נכתב לכל המאוחר בשנת 1936. מנשה רבינא מציין בחוברת הקאנונים שערך, "נשירה" חוברת ו', (פורסמה לכל המאוחר בשנת 1936), כי הוא עצמו עיבד לקאנון "מי ימלל" מנגינה עממית.

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מפאר את גבורת המכבים, יחד עם שאר הגיבורים שגאלו את עם ישראל, מתוך ציפייה לגאולת ישראל גם בימינו. השיר הוא אחד משירי חנוכה ה"לאומיים", שנכתבו ברוח התנועה הציונית המתחדשת בתחילת המאה ה-20, בתקופת העליות הציוניות וההתיישבות בארץ ישראל. שירים אלה התעלמו מההנחות המסורתיות על גאולה על ידי האל, והתייחסו במקומה לגבורת האדם (המכבים/החשמונאים), שהיא שהביאה לניצחון. תפישה זאת, השוללת את מרכיב הנס בחנוכה ואת תפקידו של האל בניצחון, באה לידי ביטוי מפורש בשיר "אנו נושאים לפידים", שבו נאמר: "נס לא קרה לנו, / פך שמן לא מצאנו…", כמו גם בשיר "מי ימלל".

החלק הראשון בשיר, "מי ימלל גבורות ישראל / אותן מי ימנה", מתבסס אמנם על הפסוק: "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ." (ספר תהלים, פרק ק"ו, פסוק ב') אך משמיט את תפקיד האל, והופך את "גבורות ה'" ל"גבורות ישראל".

בבית השני של השיר, שולל המשורר מהאל את תפקידו המסורתי כגואל והמציל ומעמיד במקומו את העם עצמו. השיר מכריז: "שמע! / בימים ההם בזמן הזה / מכבי מושיע ופודה." וזאת בניגוד לברכה המסורתית, המייחסת את הישועה והניצחון לנסים "שעשה ה' למכבים". המסקנה הציונית של השיר, "ובימינו כל עם ישראל / יתאחד יקום וייגאל", מטילה שוב את האחריות לגאולה על העם עצמו.