נס פך השמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נס פך השמן הוא סיפור המובא בתלמוד הבבלי[1] ובמגילת אנטיוכוס[2] כאחד מהניסים שהתרחשו בתקופת מרד החשמונאים וכאחת הסיבות העיקריות להדלקת נרות בחג החנוכה וחגיגתו למשך שמונה ימים לדורות. לפי הסיפור, התרחש הנס לאחר שחרור בית המקדש השני במרד החשמונאים, והוא מתאר כיצד נמצא פך (כלי קיבול קטן לנוזלים) שמן טהור, שכמותו אמורה הייתה להספיק להדלקת המנורה למשך יום אחד, ולמעשה הספיק להארת מנורת המקדש לשמונה ימים.

תיאור הנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי במסכת שבת נאמר כי אירע נס פך השמן כאשר המכבים כבשו את ירושלים וביקשו לחדש את העבודות בבית המקדש השני. עבודות אלו כללו את הדלקת המנורה. רק פך קטן של שמן טהור נמצא. זאת ידעו בכך שהיה עדיין סגור בחותם הכהן הגדול. ובו כמות מספקת רק להדלקת יום אחד, בעוד שמן טהור חדש היה יכול להיות מוכן רק לאחר שמונה ימים (בשל הליכי הטהרה הנדרשים). אולם אירע נס, והשמן הספיק להדלקת המנורה שמונה ימים. לזכר נס זה, חוגגים את חג החנוכה במשך שמונה ימים. שמונת הנרות רומזים לשמונה הימים של חנוכה ולא לנרות המקדש, שהיו שבעה במספר. אמנם מותר היה להדליק את המנורה בשמן טמא, שכן טומאה הותרה בציבור בהיעדר שמן טהור, אך לחשמונאים היה חשוב להאיר בשמן טהור בלבד.

סיפור נס פך השמן וטעמים אחרים לקביעת חג החנוכה לשמונה ימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור נס פך השמן אינו נזכר בספרי המכבים, וגם לא בתוספת לתפילה של חג החנוכה ("על הניסים") או בכתבי יוספוס פלביוס. אזכורו הראשון הוא בסכוליון למגילת תענית, ובברייתא דומה המוזכרת בתלמוד הבבלי.

בספר מקבים א, שנכתב בסמוך לאירוע, אין אזכור לנס פך השמן כלל, ובספר מקבים ב[3] מצוינת הסיבה לשמונה ימי החגיגה - לשם ציון חג הסוכות, אשר לא נחגג כראוי עקב המלחמה. טעם אחר מביא יוסף בן מתתיהו: לדבריו, שמונת הימים שנקבעו לדורות, הם כנגד הזמן שנדרש באותה שנה כדי להכשיר את המקדש לעבודתו.[4]

קושיית הבית יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף קארו, שאל בספרו בית יוסף מדוע חוגגים שמונה ימים, שהרי הנס נמשך רק שבעה ימים.[5] לשאלה זו ניתנו תשובות שונות,[6] עמן ניתן למנות את הבאות:

  • חוגגים יום אחד לזכר הניצחונות הצבאיים במרד החשמונאים.
  • על מנת לחסוך בשמן השתמשו הכהנים כל יום בשמינית מהשמן, כך שהנס התרחש כל יום בכך שהמנורה דלקה כל הלילה, למרות כמות השמן הקטנה.
  • חוגגים יום אחד לכבוד מציאת פך השמן.
  • כל יום לאחר מילוי הנרות נחסרה מפך השמן רק שמינית מהכמות שנמזגה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"א, עמוד ב'.
  2. ^ מגילת אנטיוכוס, מתורגם לעברית, באתר דעת.
  3. ^ ספר מקבים ב, פרק י.
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר יב, פרק ז.
  5. ^ כיום לאחר שנדפסו כתבי הראשונים שלא היו למראה עיני הבית יוסף נתגלה ששאלה זו נשאלה בתוס' הרא"ש וכן בבית הבחירה להמאירי (שניהם במסכת שבת כא ע"ב.)
  6. ^ וראו בהערך "קושיית הבית יוסף", באתר ויקישיבה, כמה תירוצים לקושיא זו.