נס פך השמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתוך ספר ילדים לחנוכה, ברלין, 1930

נס פך השמן היא מעשה שמובא בתלמוד הבבלי במסכת שבת כאחת הסיבות לחג החנוכה. סיפור הנס התרחש לאחר שחרור בית המקדש במרד החשמונאים, והוא מתאר כיצד נמצא פך (כלי קיבול קטן לנוזלים) שמן טהור שכמותו אמורה הייתה להספיק להדלקת המנורה למשך יום אחד, ולמעשה הספיק לשמונה ימים.

תיאור הנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת שבת, (כא ב) אירע נס פך השמן כאשר המכבים כבשו את ירושלים וביקשו לחדש את העבודות בבית המקדש השני. עבודות אלו כללו את הדלקת המנורה. רק פך קטן של שמן טהור נמצא, ובו כמות מספקת להדלקת יום אחד, בעוד שמן טהור חדש היה יכול להיות מוכן רק לאחר שמונה ימים (בשל הליכי הטהרה הנדרשים). אולם אירע נס, והשמן הספיק להדלקת המנורה שמונה ימים. לזכר נס זה, חוגגים את חג החנוכה במשך שמונה ימים. שמונת הנרות רומזים לשמונה הימים של חנוכה ולא לנרות המקדש, שהיו שבעה במספר. אמנם מותר היה להדליק את המנורה בשמן טמא, שכן טומאה הותרה בציבור בהיעדר שמן טהור, אך החשמונאים רצו להאיר בשמן טהור בלבד.

סיפור נס פך השמן אינו נזכר בספרי המכבים, בתוספת לתפילה של חג החנוכה ("על הניסים"), או בכתבי יוספוס פלביוס, ואיזכורו הראשון הוא בסכוליון למגילת תענית, ובברייתא דומה המוזכרת בתלמוד הבבלי.

קושיית הבית יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף קארו, שאל בספרו בית יוסף מדוע חוגגים שמונה ימים, שהרי הנס נמשך רק שבעה ימים.[1] לשאלה זו ניתנו תשובות שונות,[2] עמן ניתן למנות את הבאות:

  • חוגגים יום אחד לזכר הניצחונות הצבאיים במרד החשמונאים.
  • על מנת לחסוך בשמן השתמשו הכהנים כל יום בשמינית מהשמן, כך שהנס התרחש כל יום בכך שהמנורה דלקה כל הלילה, למרות כמות השמן הקטנה.
  • חוגגים יום אחד לכבוד מציאת פך השמן.
  • כל יום לאחר מילוי הנרות נחסרה מפך השמן רק שמינית מהכמות שנמזגה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפרים צורף, "הרמב"ם, המהר"ל והרב קוק על נס פך השמן", בשדה חמ"ד, טו (תשל"ב), 155–157.
  • ישראל רוזנסון, "נסים ושמן: על כמה מקבילות של נס פך השמן ומשמעותן", מחקרי חג, 11 (תש"ס), 24–31.
  • יובל שרלו, "חנוכה: נס פך השמן ונס הניצחון במלחמה", האומה, 176 (תש"ע), 14–22.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כיום לאחר שנדפסו כתבי הראשונים שלא היו למראה עיני הבית יוסף נתגלה ששאלה זו נשאלה בתוס' הרא"ש וכן בבית הבחירה להמאירי (שניהם במסכת שבת כא ע"ב.)
  2. ^ וראו בהערך "קושיית הבית יוסף", באתר ויקישיבה, כמה תירוצים לקושיא זו.