הבה נרימה
הָבָה נָרִימָה
|
---|
הָבָה נָרִימָה |
הבית הראשון של השיר |
הָבָה נָרִימָה הוא שמו הנפוץ של שיר לחג החנוכה מאת לוין קיפניס. את השיר כתב קיפניס בשנת תרצ"ו (1936),[1] והוא העניק לו את השם "חג הניצחון". השיר הוא חלק ממחזה לילדים בשם זה.[2]
השיר נכתב לצלילי קטע מפורסם מהאורטוריה "יהודה המכבי" (1745) שהלחין גאורג פרידריך הנדל למילים של האנגלי תומאס מורל, בשם "See the conquering hero comes". התרגום הראשון לעברית של קטע זה, מאת אהרן אשמן, נקרא "הנה הוא בא".[3] ב"הבה נרימה" חיבר קיפניס מילים חדשות לשיר זה, שהקשרן, כמו נושא הקטע המקורי מן האורטוריה, הוא המכבים.
יש הרואים במילות השיר, שבהן לא מוזכר אלוהים, סימן להכחשת החלק הנסי בסיפורו של חג החנוכה (כבשירי חנוכה פופולריים נוספים כגון "אנו נושאים לפידים" בין השאר). צד נוסף שיש הרואים בשיר זה הוא ההקבלה בין המכבים אז לגבורת ישראל בימי העלייה והחלוצים.[4][5]
לאורך השנים הושר השיר פעמים רבות (בין השאר בוצע השיר על ידי ערן צור,[6] ועל ידי חני נחמיאס ועוזי חיטמן), והוא אחד משירי החנוכה הפופולריים ביותר.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במחזמר שמועלה בפרק "דמי החנוכה של פינגי", השורות הראשונות של יהודה המקבי (בגילומו של אריאל זילבר) מושרות לפי המנגינה של "הבה נרימה".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "הבה נרימה" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "הבה נרימה" והאזנה לו באתר זמרשת
- שירי חנוכה: בימים ההם בזמן הזה, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- הבה נרימה, באתר שירונט
- מידע על הבה נרימה בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שירה בציבור: הקשר בין יהודה המכבי, יהושע בן נון וחנוכה, גדי רווה
- ^ לוין קיפניס, "חג הניצחון", טל: ספריה לילדים, תל אביב: ציון, תש"א.
- ^ מילות השיר "הנה הוא בא" והאזנה לו, באתר זמרשת.
- ^ Etan Bloom, Arthur Ruppin and the Production of Pre-Israeli Culture, BRILL, 2011, p. 116
- ^ נורית כנען-קדר, ארץ חפץ: אומנות ועיצוב במתכת בשני העשורים הראשונים למדינה, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב ויד בן-צבי, ירושלים, תשס"ו / 2006 נורית כנען־קדר, ויקי בן־ציוני, ארץ חפץ: אומנות ועיצוב במתכת בשני העשורים הראשונים למדינה : מאוסף ויקי בן-ציוני, מוזיאון ארץ ישראל, 2006. (בiw)
- ^ יודעים אתם לכבוד מה?, באתר "תרבות•il"