חנוכייה ציבורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנוכייה ציבורית בדונצק, אוקראינה

חנוכייה ציבורית היא חנוכייה המוצגת לציבור באופן פומבי במהלך חג החנוכה. חנוכייה ציבורית מוצגת בציבור כדי לחגוג את החג ולפרסם את נס פך השמן. הדלקת נרות החנוכה הציבורית מלווה בדרך כלל על ידי אירוע ציבורי באחד הלילות של חנוכה בהשתתפות אנשים רבים ולרוב גם אישים באים להדליק נרות חנוכה.

במהלך חג החנוכה בישראל, ניתן לראות עשרות חנוכיות ציבוריות המוצגות לראווה ביישובים היהודים בארץ. בדרך כלל, רוב החנוכיות הציבוריות במדינת ישראל נמצאות בבתי כנסת, בתי חב"ד, מרכזים מסחריים ומקומות הומי אדם. כמו כן, החנוכיות הציבוריות מודלקות בטקס חגיגי עם אישי ציבור.

הראשון שהחל לפעול על מנת שיוצגו חנוכיות ציבוריות רבות ככל האפשר הוא רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ'. עד היום פועלים אלפי שלוחי חב"ד בנושא זה, בכל רחבי העולם.

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מפוסקי ההלכה סבורים שאין לברך את ברכות ההדלקה במקומות ציבוריים, שכן חז"ל תיקנו להדליק רק בפתחי הבתים, או בחלונות הפונים לרשות הרבים, לדעתם ברכה במקום זה נחשב כברכה לבטלה,[1] אולם יש פוסקים המתירים לברך במקומות אלו[2] לדעתם עיקר תקנת חז"ל הוא לפרסם את הנס ולכן אין הבדל אם מדליק בפתחי הבתים או ברחוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון של הדלקת חנוכייה ציבורית נועד כדי לפרסם את הנס של חנוכה לכמה שיותר אנשים. הראשון שפעל להדלקת חנוכיות ציבוריות הוא הרב מנחם מנדל שניאורסון. בשנת 1974 הודיע הרבי מלובביץ' על קמפיין להעלאת המודעות לחג החנוכה ונס פך השמן ועודד את חסידיו להדליק חנוכיות בציבור.[3]

בשנת 1974, בהמשך הקמפיין המודעות לחג החנוכה של הרבי מלובביץ', הדליק הרב אברהם שם טוב חנוכייה למרגלות הפעמון בהיכל העצמאות בארצות הברית. בשנה שלאחר מכן, בשנת 1975, האמרגן ביל גרהם הדליק את החנוכייה של בית חב"ד בסן פרנסיסקו במסגרת הקמפיין של הרבי מלובביץ'.

מאבקים משפטיים בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה מאז 1982 הציבה עיריית פיטסבורג חנוכיה לצד עץ חג מולד, בסמוך לבית העירייה, שנמצא בבניין המשותף לעיר ולמחוז אלגני. בתצוגה נפרדת על מדרגות הבניין הוצבה גם תצוגת חג מולד עם סמלים המייצגים את לידת ישו (Nativity scene). בדצמבר 1986 עתרו האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות ושבעה תושבים מפיטסבורג נגד המחוז והעירייה בדרישה שתופסק הצגת הסמלים הדתיים, בהתאם לאיסור על מיסוד וקידום דת על ידי המדינה בתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, אך בית המשפט הפדרלי השלישי לערעורים הפך את ההחלטה והורה למשיבים להסיר את החנוכיה ואת כל סמלי חג המולד. המחוז, העיר וחב"ד עתרו לבית המשפט העליון של ארצות הברית נגד ההחלטה.

בפסיקה מורכבת של בית המשפט העליון, שנמסרה ב-1989, ארבעה שופטים קבעו שכל המוצגים (עצי חג המולד, החנוכיה ותצוגת הלידה של ישו) הם חוקתיים; שלושה שופטים קבעו שכל התצוגות אינן חוקתיות; ושני שופטים קבעו שהצבת החנוכיה ועץ חג המולד זה לצד זה היא חוקתית, אך תצוגת הלידה של ישו אינה חוקתית ויש להסירה. התוצאה, אם כן, הייתה שהצבת החנוכיה בתנאים המסוימים של המקרה היא חוקתית (6 מול 3) בעוד תצוגת הלידה של ישו אינה חוקתית (5 מול 4).[4][5]

שני השופטים שקבעו שתצוגת הלידה של ישו אינה חוקתית ואילו הצבת החנוכיה היא חוקתית נימקו את החלטתם באופן מעט שונה זה מזה. השופט הארי בלקמן, שכתב את החלטת הרוב, הסביר שגם עצי חג מולד וגם חנוכיות הפכו בחברה בת זמננו לסמלים חילוניים, בעוד שתצוגת הלידה של ישו מעבירה ללא ספק מסרים דתיים. השופטת סנדרה דיי או'קונור הסכימה עם בלקמן שעצי חג המולד הם כיום סמלים חילוניים, אך לגבי החנוכיה היא קבעה כי "על אף שייתכן שיש לחנוכה פנים חילוניים מסוימים, זהו חג דתי בעיקרו, והחנוכיה היא סמלו הדתי המרכזי ומוקד הפולחן בו". עם זאת, היא קבעה שבהצגת החנוכיה לצד עצי חג המולד, ובהוספת כיתוב המצדיע לערך החירות, העבירה העיר מסר של פלורליזם וחופש האמונה, כך שהצופה הסביר לא יכול לפרש את התצוגה בכללה כתמיכה ביהדות או בנצרות ואי-תמיכה באמונות אחרות.[4][6]

השופט ויליאם ברנן תקף בדעת מיעוט את הקביעה של בלקמן שניתן להתייחס לחנוכיה כאל סמל חילוני ואת הטענה של או'קונור שיחד עם עץ חג המולד החנוכיה מעבירה מסר פלורליסטי. לפי ברנן לכל או כמעט לכל חג דתי מרכזי יש היסטוריה ופרקטיקות שאינן דתיות באופן מוחלט, אך "אין בעובדה שחנוכה חולקת [עם חגים דתיים אחרים] רקע מעין זה, כדי להופכה לחג חילוני... החנוכיה היא ללא עוררין סמל דתי, המשמש לפולחן בחגיגה שלה משמעות דתית עמוקה. זהו, לדעתי, כל שצריך להיאמר".[4]

החלטת בית המשפט השאירה בידי בתי משפט נמוכים יותר מרחב לשיקול דעת, ובמספר מקרים אסור בתי המשפט על הצגת חנוכיות במרחבים ששייכים למדינה. כך למשל, ב-1991 קיבל בית המשפט בברלינגטון שבוורמונט את העמדה שיש לאסור על חב"ד להציג חנוכיה בפארק העירוני בימי חנוכה.[7] נציגי חב"ד קיבלו רישיון מהעיר להציג חנוכיה בפארק עד 1986, אך ב-1988 עתרו מספר גורמים כנגד הרישיון, ביניהם רב בית הכנסת הרפורמי הר סיני בעיר. מספר ארגונים יהודיים, ביניהם הוועד היהודי-האמריקאי, תמכו בהחלטה והתנגדו לניסיון של אנשי חב"ד להציג סמלים דתיים במרחב הציבורי.[8]

במקרה אחר מ-2004, חב"ד דרום אוהיו נגד סינסינטי, החליט בית המשפט הפדרלי השישי לערעורים שחוקת ארצות הברית אוסרת על העיר סינסינטי למנוע מקבוצה דתית להציג חנוכיה בכיכר העיר המרכזית, אזור שמהווה פורום ציבורי להבעת עמדות פרטיות. החלטה זו נשענת על הזכות לגישה שווה לתחום הציבורי.[9]

חנוכיות ציבוריות ידועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוכיות ציבוריות שימשו כתאורה בשנת 1974 בוושינגטון די. סי. ביוזמתו של הרב מנחם מנדל שניאורסון. חגיגת המנורה הציבורית הבולטת ביותר מתרחשת בבירת ארצות הברית, וושינגטון, והיא ידועה בתור החנוכייה הלאומית של ארצות הברית. בשנת 2013 חב"ד תכננה 15,000 אירועי תאורה על ידי חנוכיות ציבוריות בקהילות היהודיות ברחבי העולם.

החנוכייה הלאומית של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – החנוכייה הלאומית של ארצות הברית

בשנת 1979 נחנכה החנוכייה הלאומית של ארצות הברית על ידי הנשיא ג'ימי קרטר (אז החנוכייה עדיין לא נקראה 'החנוכיה הלאומית של ארצות הברית'), ומאז אישי ציבור בארצות הברית מדליקים בה נרות מדי חנוכה. הנשיא קרטר נכח בהדלקת הנרות בפעם הראשונה, ומחליפו בתפקיד רונלד רייגן הכריז עליה כ"החנוכייה הלאומית של ארצות הברית". בשנת 2009 החנוכייה הודלקה על ידי ראש סגל הבית הלבן רם עמנואל ועוד אישים אחרים. בשנת 2011 הדליק את החנוכייה ראש משרד הניהול והתקציב ג'ק לו.

ניו יורק סיטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו יורק נמצאת החנוכייה הגדולה בעולם. החנוכייה נמצאת בשדרה החמישית, מנהטן ליד הסנטרל פארק. החנוכייה היא 32 מטרים והיא נמדדת ב-40,000 ליברה. החנוכייה הזאת היא עבודתו של יעקב אגם. בגלל הגובה הרב של החנוכייה, החברה קוד אדיסון מסייעת בהדלקת המנורות של החנוכייה.

בריטניה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרלמנט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה, בית הנבחרים הבריטי מזמין חנוכייה גדולה המוצגת לציבור לביתו של יושב ראש בית הנבחרים הבריטי. החנוכייה המשמשת כיום את בית הנבחרים הבריטי הוזמנה על ידי יו"ר הפרלמנט הבריטי לשעבר, מייקל מרטין.

כיכר טרפלגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוכייה ציבורית מוצבת במשכן הנשיא, ירושלים

החל משנת 2007 מארגנת תנועת חב"ד טקס חנוכה והצגת חנוכייה ציבורית גדולה בכיכר טרפלגר. החגיגה בכיכר ממומנת על ידי ועד שליחי הקהילות, בית חב"ד וראש עיריית לונדון.

ישראל ישראלישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוכיות ציבוריות מוצגות לראווה בכל היישובים היהודים בארץ. החנוכייה הציבורית המרכזית בישראל נמצאת בנמל התעופה בן-גוריון, על מנת לפרסם את חג החנוכה לתיירים.

קפריסין קפריסיןקפריסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

החנוכייה הציבורית המוצגת בניקוסיה

בכל שנה מוצגת חנוכייה בבירת קפריסין, ניקוסיה. ניקוסיה היא אחת מערי הבירה הראשונות שהוצבו בהם חנוכיות ציבוריות למען הקהילה היהודית בקפריסין.

קנדה קנדהקנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוכייה ציבורית מוצבת מדי חנוכה בבניין עיריית טורונטו, וכמו כן מוצבות גם חנוכיות ציבוריות בכיכרות טורונטו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חנוכייה ציבורית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב שמואל הלוי וואזנר, שו"ת שבט הלוי חלק ד' סימן ס"ו. הרב משה שטרנבוך, תשובות והנהגות חלק א' סימן שצח. הרב אליעזר יהודה וולדנברג, שו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו סימן ל. וכמו כן הביאו בשמו של הרב שלמה זלמן אוירבך בספר אז נדברו חלק ו' סימן עה (בדברי השואל).
  2. ^ בנימין יהושע זילבר, אז נדברו, חלק ה' סימן לז, ובחלק ו' סימן עה. הרב עובדיה יוסף, חזון עובדיה, חנוכה עמוד מז. יעקב ניסן רוזנטל, משנת יעקב על הרמב"ם עמוד רצ"א.
  3. ^ With Tin Menorahs, an Outreach to Promote Faith, באתר ניו יורק טיימס
  4. ^ 1 2 3 US Supreme Court, County of Allegheny v. ACLU, 492 U.S. 573 (1989), Justia
  5. ^ Alan Tauber, "County of Allegheny v. American Civil Liberties Union (1989)", The First Amendment Encyclopedia, 2009
  6. ^ Richi Angel, "The Reindeer Rule: Lynch and Allegheny Explained", The Federalist Society
  7. ^ Chabad-Lubavitch v. City of Burlington
  8. ^ Jewish Telegraphic Agency, "Court Decision Barring Menorah is Applauded by Jewish Groups", June 13 1990
  9. ^ The Pew Forum on Religion and Public Life, "Religious Displays and the Courts", June 2007