פרסום הנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
במקור הדין, הדלקת נרות חנוכה צריכה להיות בחלון הפונה לרשות הרבים כדי לפרסם את הנס

פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל. במקרים רבים שבהם מתלבטת ההלכה בין פרסום הנס למצווה אחרת, נפסק להעדיף את פרסום הנס. חשיבותו הרבה של פרסום הנס מהווה סיבה לחייב גם עניים ומחוסרי אמצעים כלכליים במצוות אלו[1].

המצוות שקיים בהן "פרסום הנס" הן: הדלקת נרות חנוכה, מקרא מגילה, אמירת על הנסים בחנוכה ובפורים[2], שתיית ארבע כוסות בליל הסדר[3] וקריאת ההלל[4].

נס חנוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוכיית חוצות חשמלית מול ארמון קרלסרוהה. חנוכייה חשמלית, לפי רוב הדעות אינה כשרה להדלקה, אך כשהיא בחוצות, יש בה מעלה בכך שמפרסמת את הנס ברבים.[5].

אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק.

משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות חנוכה, פרק ד', הלכה י"ב

במסכת שבת דנה הגמרא במי שיש לו כסף המספיק לקידוש או להדלקת נר חנוכה אך לא לשניהם, ומנסה להכריע איזו מצווה עדיפה:

נר חנוכה וקידוש היום, מהו? קידוש היום עדיף דתדיר, או דילמא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא?

שבת של חנוכה שחלה בראש חודש, לאחר קריאת התורה, קוראים הפטרה מעניין חנוכה ("נרות של זכריה"[6]) ולא מעניין של ראש חודש[7]. אחד הטעמים לכך הוא משום פרסום הנס[8].

נרות חנוכה שהודלקו במקום הגבוה 20 אמה מהקרקע, אין יוצאים בהם ידי חובת המצווה[9], מאחר שבגובה כזה קשה להבחין בהם וחסר במצווה את פרסום הנס[10].

נס פורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת מגילה דנה הגמרא במי שנתקל במת שאין מי שמופקד על קבורתו וחל עליו דין מת מצווה, אך אם יתעסק בקבורתו יפסיד את קריאת המגילה:

בעי רבא: מקרא מגילה ומת מצווה הי מינייהו עדיף? מקרא מגילה עדיף משום פרסומי ניסא, או דלמא מת מצווה עדיף משום כבוד הבריות?

השומע קריאת מגילה באופן שאינו מבין אותה, כגון שנקראה בשפה שאינו שולט בה לא יצא חובת המצווה[11] מפני שאם לא הבין חסר במצווה את פרסום הנס[12], לדין זה ישנו חריג אחד והוא השומע קריאת המגילה בלשון הקודש למרות שאינו מבין יצא ידי חובתו[13].

נוהגים בקריאת המגילה לקפל את המגילה כאגרת מפני שבכך מפרסם את הנס[14] (האגרות הינם מוטיב מרכזי במגילה: האגרות נשלחו הן להודיע את גזירת הטבח ביהודים, והן להודיע את ביטולה).

יש עדיפות לקריאת המגילה בעשרה[15] מאחר שבכך מפרסם הנס[16]. ובכל מקרה הקורא את המגילה בפורים עצמו יצא אף ביחיד, אך הקורא את המגילה ביום אחר לא יצא אלא בעשרה.

נס פסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפילו עני המתפרנס מן הצדקה, ימכור מלבושו או ילוה או ישכיר עצמו בשביל יין לארבע כוסות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגיד משנה, הלכות חנוכה, פרק ד', הלכה י"ב.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ד, עמוד א'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב, עמוד א'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ד, עמוד א'
  5. ^ הרב אליעזר מלמד - פניני הלכה
  6. ^ ספר זכריה, פרק ד'. ראו תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה, פרק י"ג, הלכה י"ז; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ד, סעיף ב'.
  7. ^ תוספות, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד ב', ד"ה הדר; אור זרוע, חלק ב, סימן תשצ"ד; מרדכי, מסכת שבת, סימן תתל"א; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ד, סעיף ג'.
  8. ^ תוספות, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד ב', ד"ה הדר; אור זרוע, חלק ב, סימן תשצ"ד.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ב, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה, פרק ד', הלכה ז'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"א, סעיף ו'.
  10. ^ פירוש רש"י לתלמוד, מסכת שבת, דף כ"ב, עמוד א', ד"ה פסולה.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ז, עמוד א'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף ט'.
  12. ^ בית הבחירה למאירי, מסכת מגילה, דף י"ז עמוד א',
  13. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף ח'.
  14. ^ ארחות חיים, חלק א', הלכות מגילה ופורים, אות כ"ד; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף י"ז.
  15. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף י"ח,
  16. ^ משנה ברורה, סימן תר"צ, סעיף קטן ס"א
  17. ^ על פי תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ט, עמוד ב' ופירוש הרשב"ם שם ד"ה ואפילו (ב).


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.