תפילת על הנסים לחנוכה, מתוך סידור מהעיר פירט, תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומיתהנרות הללו נאמר לאחר הדלקת הנרות, התפילה תוקנה כנראה בתקופת הגאונים, ומופיעה לראשונה במסכת סופרים. לדעת הרב אברהם אבלי בספרו מגן אברהם כתב שיש לומר תפילה זו, מיד לאחר שהדליק את הנר הראשון, ובספר משנה ברורה הוסיף לבאר מאחר שהנר הראשון הוא הנר העיקר אינו נחשב הפסק בין הברכה לשאר המצוות, וימשיך לאומרו תוך כדי שמדליק שאר הנרות.
לאורך הדורות נכתבו פיוטים רבים לחג החנוכה. החל מפיוטים שחוברו על ידי פייטנים קדומים, כמו קדושתאות לחנוכה שחיברו רבי יניי ורבי אלעזר הקליר, ועד לפיוטים שחוברו בתקופות מאוחרות יחסית, כמו השיר "באו זרים למקדשי", שהוא חלק מפיוט ארוך שחיבר רבי מאיר איזנשטטר[3], "יום האיר החשכה" שחיבר הרב יוסף משאש והלחין הרב דוד מנחם,[4] והפיוטים "לא פגיונים לא כידונים[5][6]" ו "עם נאמני[7][8]" של רבי דוד בוזגלו.
הפיוט המפורסם ביותר בחנוכה הוא: "מעוז צור" מקור הפיוט הוא באשכנז בימי הביניים.
פיוטי חנוכה עוסקים בחג מהיבטים שונים ומגוונים. בתקופה הקדומה, כמעט לא עסקו הפיוטים בסיפור ההיסטורי של נסי חנוכה, והם התמקדו בחנוכת המשכן (קריאת התורה לחנוכה), בהלכות חנוכה, או השתמשו בנר ובאור כסמלים והפכו אותם לתיאורים ובקשות כלליים לגאולה.[9]
החל מהמאה ה-10, החלו פייטנים לכתוב פיוטים המספרים בפירוט את מאורעות חנוכה, בעיקר על פי מגילת אנטיוכוס, שנפוצה בתקופה זו. עם זאת, לצד הפיוטים ההיסטוריים, המשיכו להכתב גם פיוטים שעיקרם שבח והודיה לה' על הישועה, ללא פירוט, כמו בפיוט אבני יקר. כן המשיכו להיכתב גם פיוטים העוסקים בחנוכה כסמל לגאולה, באמצעות שימוש במוטיבים של אור והמנורה, כמו למשל בפיוטים יחד באורך ושני זיתים.
סוג נוסף בפיוטי חנוכה, גם בתקופות קדומות וגם בתקופות מאוחרות, הן פיוטים המזכירים את חנוכה כחלק ממאורעות היסטוריים שאירעו לעם ישראל, לדוגמה, רשימות של "שבע חנוכות"[דרושה הבהרה] שהיו מאז ומעולם, או רשימה של ארבע המלכויות והודיה לה' על כלל הגאולות מהמלכויות, כמו בפיוט מעוז צור.[10]
ערכים מורחבים – הנרות הללו, על הנסים
.jpg)
שירי חנוכה לילדים וגננות, סרטון בערוץ "ילדות ישראלית", באתר יוטיוב, 28 בנובמבר 2017
