קרבות המכבים
קרבות המכבים היו סדרה של שמונה קרבות במהלך מרד החשמונאים, בין יהודה המכבי ואנשיו לבין כוחות של הממלכה הסלאוקית, שהתרחשו בין 166 לפנה"ס לבין 160 לפנה"ס שהתלקחו בעקבות גזירות אנטיוכוס הרביעי וחילול בית המקדש. הקרבות התבצעו בשטח יהודה או בסמיכות קרובה אליה (שניים בצפון יהודה, אחד במערבה, שלשה במרכז מצפון לירושלים, ושניים בדרום יהודה, כאשר החדירה של הכוחות הסלאוקים ליהודה החלה בצפון והסתיימה במזרח, בכיוון הפוך לתנועת שעון). רובם של הקרבות הסתיימו בניצחון החשמונאים, ומיעוטם (2 קרבות), שהיו קרבות חזיתיים בשטח פתוח, בניצחון הסלאוקים. בקרב האחרון נהרג יהודה, והמרד ירד למחתרת וללוחמת גרילה. אף שהמרד כשל, יונתן, אחיו של יהודה, הצליח למנף אותו להקמת אוטונומיה מנהלתית ברשות המעצמה, והוא היה בסופו של דבר הגרעין להקמת ממלכת החשמונאים.
מערכת הקרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרב אפולוניוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב אפולוניוס
קרב מעלה לבונה היה הקרב הראשון שנערך בשנת 166 לפנה"ס בין כוחותיו המורדים של יהודה המכבי לבין כוחות סדירים של הממלכה הסלאוקית. על הכוחות הסלאוקים פיקד אפולוניוס, מושל מחוז השומרון, שביקש לרדוף אחר המורדים וחדר לאזור מצפון. מיקום הקרב איננו כתוב במקורות העתיקים, אך משוער על ידי החוקרים כמעלה לבונה או ואדי חרמיה. מקומות שבהם כוח נייד זר יכול להמצא בנחיתות גדולה. הכוחות הסלאוקים נפלו למארב של המורדים, והעימות הסתיים במפלתם ובמותו של אפולוניוס. יהודה הצליח להוכיח שמקבוצת מורדים שמבצעת פעולות גרילה הוא הפך לכוח צבאי משמעותי, שיש ביכולתו להתעמת עם כח סלאוקי סדיר ולנצחו. ניצחון זה העביר לרשותם כלי נשק, דבר שהיה חשוב ביותר להתבססות הצבאית של המורדים, עקב מיעוט הנשק והציוד שהיה ברשותם בתחילת המרד. הצלחתו זו הגבירה את האהדה בעם כלפיו, וגררה הצטרפות של מורדים נוספים למחנהו.
קרב בית חורון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב בית חורון (166 לפנה"ס)
קרב בית חורון היה הניסיון השני של האימפריה הסלאוקית לדכא את מרד החשמונאים. הקרב נערך בשנת 166 לפנה"ס במעלה בית חורון. הצבא הסלאוקי שהגיע לתפוס את המורדים נפל למארב במעלה הררי קשה למעבר, כאשר הכוחות של יהודה תוקפים אותו מלמעלה והובס. קרב זה היה ציון דרך חשוב בבניית הכוח החשמונאי. שוב נפלה כמות גדולה של נשק לידי יהודה, וגם הפעם הצטרפו אל יהודה אנשים נוספים, ויהודה הרחיב את תחום שליטתו בשטח שבין גופנא בצפון ועד מצפה (נבי סמואל) בדרום.
קרב אמאוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב אמאוס
קרב אמאוס הוא הקרב השלישי בסדרת הקרבות בין החשמונאים לממלכה הסלאוקית שהתרחש בסתיו של שנת 165 לפנה"ס ליד אמאוס (באזור לטרון). לאחר שתי מפלות של הצבא הסלאוקי, יצאו ניקנור בן פטרוקלוס וגורגריאס, בראש צבא גדול וכוח עזר רב למבצע לדיכוי המרד כנגד יהודה ואנשיו. קרב זה נחשב לקרב אסטרטגי מזהיר, שגילה יכולת מצביאות, כישורים צבאיים מעולים והעזה רבה אצל החשמונאים, והסתיים בניצחון מובהק של יהודה המכבי ואנשיו.
תוצאות הקרב היו הצטיידות בציוד ונשק שהספיקו לכל לוחמיו. כל העם מלבד המתיוונים בירושלים היו עתה לפקודת יהודה. אנשי יהודה חלשו על כל הדרכים לבירה, ואף השלימו את המצור על החקרא מכיוון דרום. מערכת אמאוס והשפעותיה על האוכלוסייה היהודית הבהירה לשליטים הסלאוקים כי גזירות הדת של אנטיוכוס היו שגיאה מדינית קשה, שקוממו כנגדם כמעט את כל תושביה של יהודה, דבר שהשלטון לא ציפה לו.
קרב בית צור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב בית צור
קרב בית צור, הקרב הרביעי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, שנערך בשנת 164 לפנה"ס, באזור בית צור בדרום יהודה, הוא העימות הישיר הראשון בין המורדים לדרג מדיני בכיר של האימפריה הסלאוקית. התערבות זו בפיקוד של ליסיאס, המושל של החלק המערבי של האימפריה הסלאוקית העוצר של אנטיוכוס החמישי אאופטור, נבעה מכישלון המושלים המקומיים לדכא את המרד ולהחזיר את השקט ליהודה. הקרב שהיה קטן ומקומי, הסתיים בניצחון החשמונאים, טיהור וחנוכת בית המקדש, והסכמה סלאוקית לתת ליהודים חופש דת. הסלאוקים נסוגו בעיקר בשל אירועים פוליטיים שהתרחשו בממלכה הסלאוקית.
קרב בית זכריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב בית זכריה
קרב בית זכריה הוא הקרב החמישי במרד החשמונאים, שהתחולל ככל הנראה בשנת 162 לפנה"ס בקרבת היישוב בית זכריה (דרומית לראש צורים) בין כוחות המורדים בראשות יהודה המכבי, לבין צבא סלאוקי בפיקוד ליסיאס. עילת הקרב הייתה המצור של יהודה על מצודת החקרא. הקרב שהסתיים בתבוסת המורדים, היה הקרב הראשון אליו הגיעו הסלאוקים עם צבא גדול, שכלל את מיטב היחידות המלכותיות, בהן גם פילי מלחמה. תוצאות של הקרב הזה, היו הסכם פשרה ברוח איגרתו של אנטיוכוס אפיפנס מניסן 164 לפנה"ס, ובה מימוש הפריבילגיה הישנה של הזכות לחיות על פי חוקי האבות, שמשמעה אוטונומיה, לפחות דתית-פולחנית, ומתוך כך יישמט הבסיס להתפרצות המרד וכעת – להמשכו. כך יצא שאף שהחשמונאים הפסידו במערכה זו, הם בכל זאת הצליחו להגיע להישג פוליטי נאה, שבו הממשל מכיר בזכותם הדתית, ונסוג מהניסיון לכפיה של הדת ההלניסטית.
קרב כפר שלמא[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב כפר שלמא
קרב כפר שלמא הקרב השישי במרד החשמונאים, התנהל ב-162 לפנה"ס בין המורדים היהודיים לכוח צבא סלאוקי בפיקודו של ניקנור, באזור כפר שלמא שמזוהה היום בגבעה מול גבעון בין קלנדיה לגבעת זאב, והסתיים בניצחון המורדים. בקרב זה ניגף ניקנור, ומאות מלוחמיו נהרגו, אך לא הייתה זו מפלה מוחלטת, וניקנור אולץ לשוב לירושלים להתבצר בחקרא. תוצאת קרב זה הבהירה לניקנור כי המרחב מצפון לירושלים נמצא בשליטתו של יהודה המכבי, וניקנור נמצא בסכנת מצור.
קרב חדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב חדשה
קרב חדשא ("אדסה") הקרב השביעי במרד החשמונאים, התנהל ב-161 לפנה"ס בין הממלכה הסלאוקית לצבא יהודה בפיקודו של יהודה המכבי מצפון ירושלים באזור כפר חדשה, והסתיים בניצחון המכבים ובנפילת ניקנור - המצביא הסלווקי. הכוחות הסלאוקים הנמלטים עשו דרכם לכיוון גזר שהיה מבצר סלאוקי, כשלושים ק"מ ממורד בית חורון. צבא יהודה שדלק אחריהם הסב להם אבדות קשות. יום מפלתו של צבא ניקנור הונצח כחג לדורות בשם "יום ניקנור" (מסכת תענית). הדבר נבע מעצם מעמדו הרם של ניקנור ומהעובדה שירושלים, כתוצאה מן הקרב, שוחררה סופית משיעבוד לסורים.
קרב אלעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב אלעשה
קרב אלעשה, הקרב השמיני במרד החשמונאים, שהתרחש באפריל 160 לפנה"ס, היה קרב בין כוחות החשמונאים לכוחות סלאוקיים בפיקודו של המצביא בקכידס באזור רמאללה של ימינו, במסגרת מרד החשמונאים, בו ספגו החשמונאים תבוסה קשה ומצביאם, יהודה המכבי, נהרג.
קרב זה השיב לממלכה הסלאוקית למשך מספר שנים את השליטה במרכזי האוכלוסייה הגדולים ביהודה, בעוד המורדים, בהנהגת יונתן ושמעון אחיו של יהודה, לא יכלו להחזיק במעוזם שבהרי גופנה, התארגנו במדבר תקוע ועברו למלחמת גרילה, תוך שהם שומרים על בניין הכוח הצבאי. בקכידס בנה בשנים 160-155 לפנה"ס קו ביצורים במבואות ירושלים, שהגנו עליה מכל כיוון מפני המורדים.
טבלה מסכמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם קרב | מיקום עכשווי | שנה | מצביא סלאוקי | מנצח | |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | קרב אפולוניוס | מעלה לבונה/ואדי חרמיה | 166 | אפולוניוס | מכבים |
| 2 | קרב בית חורון | בית חורון | 166 | סירון | מכבים |
| 3 | קרב אמאוס | לטרון | 165 | ניקנור וגורגיאס | מכבים |
| 4 | קרב בית צור | חלחול | 164 | ליסיאס | מכבים |
| 5 | קרב בית זכריה | ראש צורים | 162 | ליסיאס | סלאוקים |
| 6 | קרב כפר שלמא | גבעון | 162 | ניקנור | מכבים |
| 7 | קרב חדשה | אזור גבעון | 161 | ניקנור | מכבים |
| 8 | קרב אלעשא | רמאללה | 160 | בקכידס | סלאוקים |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות עתיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקבים א', פרקים א'-ט'
- מקבים ב', פרקים ה'-ט"ו
- יוספוס, מלחמות היהודים, א' 30–47
- יוספוס, קדמוניות היהודים
מקורות מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בצלאל בר כוכבא, מלחמות החשמונאים, משרד הביטחון, ירושלים, תשמ"ח
- זאב ארליך, גבורת בית חשמונאי, בית ספר שדה עפרה, החברה להגנת הטבע, תשמ"ה
- מיכאל אבי יונה, "הקרבות שבספרי החשמונאים", מסות ומחקרים בידיעת הארץ, תשכ"ד, עמ' 57–68;
- מובא בקובץ המאמרים מדינת החשמונאים, יד יצחק בן-צבי, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 185–196
- מיכאל אבי יונה, אטלס כרטא לתקופת בית שני, מפות 29–41
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברוך קנאל, מלחמות הגבורה של יהודה המכבי, מחניים, גיליון פ"ז, באתר דעת
- בצלאל בר כוכבא, קרבות יהודה המקבי - סיכום, מדינת החשמונאים:, באתר מט"ח
- זאב ארליך, מלחמות יהודה המקבי - חנוכיית הקרבות, באורך נראה אור; קובץ מאמרים לחנוכה, תשס"ד, עמ' 19 - 44 (מידע בקטלוג רמב"י)
יובל מלחי, פרק 172: חנוכה ומלחמות המכבים – חלק 1, באתר "קטעים בהיסטוריה", 24 בדצמבר 2016- יובל מלחי, פרק 173: מלחמות המכבים וחג החנוכה – חלק שני ואחרון, באתר "קטעים בהיסטוריה", 28 בדצמבר 2016
 קרבות המכבים (מרד החשמונאים)
| ||||||||
| שליט | אנטיוכוס הרביעי (175 - 164) |
אנטיוכוס החמישי (164 - 162) |
דמטריוס הראשון (162 - 150) | |||||
| שנה לפנה"ס | 166 | 166 | 165 | 164 | 162 | 162 | 161 | 160 |
| אתר הקרב | אפולוניוס | בית חורון | אמאוס | בית צור | בית זכריה | כפר שלמא | חדשה | אלעשה |
