קושיית הבית יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קושיית הבית יוסף הוא שמה העממי של שאלה בענייני חנוכה שנשאלה בתקופת הראשונים והתפרסמה בספר "בית יוסף" של הרב יוסף קארו.
תמצית הקושיה: לדברי התלמוד,[1] חג החנוכה נקבע למשך שמונה ימים זכר נס פך השמן, בו פך שמן שבאופן טבעי היה מספיק להדלקה של יום אחד בלבד הספיק לשמונה ימים. מדוע חוגגים את החג שמונה ימים, הרי הנס היה רק שבעה ימים, שהרי עבור היום הראשון היה מספיק שמן ללא צורך בנס.
הקושיה הייתה במהלך הדורות לנכס צאן ברזל בקרב לומדי התורה ולעיסוק מרכזי בימי החנוכה. ברבות מהדרשות לחנוכה עולים תירוצים אפשריים לקושיה.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר "בית יוסף" בהלכות חנוכה הקשה:

ואיכא למידק למה קבעו שמונה ימים דכיון דשמן שבפך היה בו כדי להדליק לילה אחת ונמצא שלא נעשה הנס אלא בשבעה לילות.

בית יוסף אורח חיים סימן תר"ע.

גם כמה ראשונים שאלו את השאלה,[2] אך ספרי הראשונים הללו לא היו מצויים תקופה ארוכה, ולכן הקשה אותה הבית יוסף מעצמו, בלא לדעת שהראשונים הקדימוהו[דרוש מקור], ובלשון העם נקראה השאלה "קושיית הבית יוסף".

תירוצים לקושיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"בית יוסף" עצמו מתרץ שלושה תירוצים:

  • שחילקו את השמן שבפך לשמונה חלקים ובכל לילה נתנו במנורה חלק אחד והוא דלק עד הבוקר, ונמצא שבכל הלילות נעשה נס (שמן שצריך היה להספיק לשמינית הלילה הספיק ללילה שלם).
  • שלאחר שנתנו שמן בנרות המנורה כשיעור נשאר הפך מלא כבתחילה וניכר הנס אף בלילה הראשון.
  • שבלילה הראשון נתנו את כל השמן בנרות ודלקו כל הלילה ובבוקר מצאו הנרות מלאים שמן וכן בכל לילה ולילה.[3]

הקושיה ותירוצי ה"בית יוסף" נדונו בהרחבה בספרי ההלכה, הפרשנות, החסידות ואפילו בספרי המוסר והקבלה. במשך השנים נוספו מאות תירוצים וחוברו ספרים מיוחדים שאספו תירוצים לקושייה (ראו להלן). רוב התירוצים מבוססים על אחת משלוש האפשרויות. א. גם ביום הראשון היה נס.[4] ב. היום הנוסף נקבע על נס אחר. ג. מסיבות אחרות היה עניין בקביעת חג של שמונה ימים.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"א, עמוד ב'.
  2. ^ תוספות הרא"ש ובית הבחירה למאירי על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"א, עמוד ב', ועוד.
  3. ^ הקשו על שני התירוצים האחרונים, כי לפיהם ביום האחרון לא היה נס כלל, ושוב יש לשאול מדוע חוגגים אף ביום השמיני.
  4. ^ כגון גירסת השאילתות (סוף שאילתא כו'), שבפך לא היה שמן אפילו להדלקה של יום אחד.
  5. ^ היינו שכל שמונת הימים נקבעו לזכר משהוא אחר, ולא רק היום ה"מיותר". גישות אלו מתבססות בעיקר על הגירסא בגמרא שגורסת "מאי נר חנוכה", ולפיה שאלת הגמרא אינה מדוע יש חנוכה, אלא מדוע מדליקים נרות בחנוכה.