באנו חושך לגרש
חנוכה (באנו חושך לגרש)
|
|---|
|
בָּאנוּ חֹשֶךְ לְגָרֵשׁ. סוּרָה חֹשֶךְ! הָלְאָה שְׁחוֹר! |
| הבית הראשון של השיר והפזמון החוזר |
חנוכה, המוכר במילותיו הראשונות: באנו חושך לגרש, הוא שיר לחג החנוכה מאת שרה לוי-תַּנַּאי אשר הולחן על ידי עמנואל עמירן והתפרסם במחצית השנייה של שנות ה-40 לכל המאוחר.
תולדות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
את השיר חיברה לוי-תנאי, מחנכת וכוריאוגרפית, בעת ששימשה גננת בקיבוץ רמת הכובש בשנים 1939–1946, שם הייתה מלמדת את הילדים את השיר.[1]
בזיכרונותיה של אישה בשם אביבה כץ מילדותה בגן של לוי-תנאי, סיפרה: "עם בוא החורף, לקראת חג החנוכה, הייתה שרה לוי מעמידה את כל הילדים במעגל ומצווה עליהם להרים את יד ימין ולנוע בהתאם למנגינה 'באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש', ולאחר ששלטנו היטב במילות הבית, נדרשנו לרקוע ברגל ימין בעוז על הרצפה ולנופף תוך הטיית הגוף לפנים ואז לשיר: 'סורה חושך, הלאה שחור!'".[2]
בשנת 1953 התפרסם השיר בקובץ "חגים ומועדים בחינוך: למחנכים בגן ובכיתות הנמוכות" שבעריכת הגננת אסתר רבינוביץ[3] ובכרך הראשון של ספר העזר לגננות "מה אספר לילד" שבעריכת יהודית גורביץ ושמואל נבון.[4] מאז נדפס בקבצים שונים, בהם השירון לילדים "זמר חן" (1960)[5] ו"מאה שירים ראשונים" (1981).
כבר בשנות ה-50 הפך השיר נפוץ בחגיגת חג החנוכה בישראל.[6] החל משנות ה-60 הוא הוקלט בביצועים מגוונים.
תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר בן שלושה בתים, שהמוכר והמושר שבהם הוא הבית הראשון. על פי ההקשר לחג החנוכה ניתן להבין כי בית זה מתייחס למרד החשמונאים, אך ההיסטוריה שבבסיס החג אינה מוזכרת בשיר כלל: הבית הראשון עוסק בכוחם של הרבים להאיר – וממנו גם נגזר הפזמון החוזר: "סוּרָה, חושך! הלאה, שחור! / סוּרָה מפני האור!" הבית השני מציג את הסביבונים, ואילו הבית השלישי והאחרון מתייחס כמדומה לילדים, שלהם מיועד השיר.
את המילים "סורה חושך" מקובל ללוות בהרמת יד ימין וברקיעה בחוזקה ברגל ימין – כפי שלימדה לראשונה בעצמה שרה לוי-תנאי בגן הילדים כשיר משחק.
המשפט "כָּל אֶחָד הוּא אוֹר קָטָן, וְכֻלָּנוּ – אוֹר אֵיתָן" מזכיר במידה מסוימת את המשפט "כשם שהמעט מן האור מסלק הרבה מן החשכה" של רבנו בחיי בספרו חובות הלבבות (שער ייחוד המעשה, פרק ה).
הצירוף "באנו חושך לגרש" הפך למטבע לשון המשמש בהקשרים שונים.[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "באנו חושך לגרש" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "באנו חושך לגרש" והאזנה לו, באתר זמרשת
- מילות השיר, באתר שירונט
- באנו חושך לגרש - "השיר שכתבה הגננת שרה לוי תנאי שאותו גם הלחינה לילדי הגן", קובי לוריא בשיחה עם רבקה מיכאלי, 103FM, 19 בדצמבר 2014
- שירי חנוכה: בימים ההם בזמן הזה, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- מידע על באנו חושך לגרש בקטלוג הספרייה הלאומית
ביצועים:
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירים נוספים של שרה לוי-תנאי:
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ באנו חושך לגרש - "השיר שכתבה הגננת שרה לוי תנאי שאותו גם הלחינה לילדי הגן", קובי לוריא בשיחה עם רבקה מיכאלי, 103FM, 19 בדצמבר 2014.
- ^ מצוטט על ידי קובי לוריא בשיחה עם רבקה מיכאלי, באנו חושך לגרש - "השיר שכתבה הגננת שרה לוי תנאי שאותו גם הלחינה לילדי הגן", 103FM, 19 בדצמבר 2014.
- ^ אסתר רבינוביץ (עורכת), חגים ומועדים בחינוך: למחנכים בגן ובכיתות הנמוכות, תל אביב: אורים – המרכז לחינוך וארגון עובדיו, תשי"ד 1953, עמ' 153 (מילים), 367 (תווים).
- ^ יהודית גורביץ ושמואל נבון (עורכים), מה אספר לילד, א: ספר עזר לגננת, למורה בכתות א' ב' ולהורים, תל אביב: עמיחי, תשי"ג, עמ' 67–68 (הוראות לשילובו של השיר בחגיגה: עמ' 63).
- ^ הדסה ביריביס, משה דפנא, עמנואל עמירן ואברהם עומר (עורכים), זמר-חן: שירון לגני הילדים ולכיתות היסוד א'–ב', תל אביב: בית הוצאה של איגוד הקומפוזיטורים בשיתוף עם ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל – המרכז לתרבות ולחינוך, 1960, עמ' 49.
- ^ ראו לדוגמה מה נשמע, דבר, 24 בדצמבר 1954; רו"ן, ראיתי שמעתי | נרות חנוכה, הארץ, 29 בנובמבר 1956.
- ^ דוגמאות לכך: ארז גרטי, באנו חושך לגרש: האור, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 25 נובמבר 2010; אייל שוויקי, KICK, באנו חושך לגרש: לקחת גביע ולנצח את הגזענות, באתר ynet, 4 באפריל 2017; ,משה כהן, "באנו חושך לגרש": אלפים הפגינו בשדרות רוטשילד בתל אביב, באתר מעריב אונליין, 16 בדצמבר 2017; האב פרנצ'סקו פאטון, באנו חושך לגרש: לא רוצים שהקיצוניות תשלוט בעולם? קולכם חייב להישמע חזק וברור, באתר מעריב אונליין, 16 בדצמבר 2022.
