מנשה הכהן הגדול
| מדינה | ממלכת בית תלמי | ||
|---|---|---|---|
| אב | ידוע הכהן | ||
|
| |||
  | |||
מנשה היה כוהן גדול יהודי (245 - 240 לפנה"ס) בימי בית שני. הוא היה בנו של ידוע הכהן ואחיו של חוניו הראשון.[1]
שימש ככהן גדול לאחר אחיינו אלעזר. יורשו בתפקיד היה בנו של אחיינו שמעון, חוניו השני.[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Ingrid Hjelm (1 בינואר 2000). The Samaritans and Early Judaism: A Literary Analysis. Continuum International Publishing Group. pp. 133–. ISBN 978-1-84127-072-2.
- ↑ H. T. Spence (2010). The Canon of Scripture. Foundations Bible College. pp. 148–. ISBN 978-1-882542-52-9.
.jpg)
| תארים יהודיים | ||
|---|---|---|
| קודמו בתפקיד: | כהן גדול
אמצע המאה ה־3 לפנה"ס |
יורשו בתפקיד: |
