מרב סודאי

מרב סודאי
לידה	12 בדצמבר 1970 (בת 53); נהריה, ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת חיפה (1996); המכללה האקדמית בית ברל (2000); אוניברסיטת חיפה (2007) ;
תחום יצירה	ציור
פרסים והוקרה	פרס אלימה ריטה לאמנות ההדפס (2020)
	meravsudaey.com

מרב סודאי (נולדה ב-12 בדצמבר 1970) היא אמנית וציירת ישראלית.

ביוגרפיה

סודאי נולדה וגדלה בנהריה. סיימה ב-1995 את לימודי האמנות באוניברסיטת חיפה. לאחר מכן המשיכה בלימודי אמנות במדרשה לאמנות בית ברל ובלימודי קולנוע ותקשורת במכללה להוראה טכנולוגית בתל אביב.

במשך כמעט עשרים שנה חיה ופעלה בתל אביב. עם סיום לימודי התואר הראשון הצטרפה לגלריה ג'ולי מ. כאמנית הבית, והציגה בה תערוכות יחיד, השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות, עבדה עם המאייר דני קרמן ולמדה בסטודיו של הצייר מנחם מזרחי.

בשנת 2005 חזרה לאוניברסיטת חיפה ללימודי M.F.A באמנות יצירה, אותם השלימה בשנת 2007. כיום היא ממשיכה בעשייה אומנותית, ומשתתפת בתערוכות קבוצתיות במסגרות שונות בישראל ובעולם. חיה ויוצרת בקיבוץ גבת שבעמק יזרעאל.

יצירתה

"קו 32א" / מרב סודאי, 2003
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

"מתאבדות למתאבדים" / מרב סודאי, 2004
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

"אינשאללה" / מרב סודאי, 2005
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

עיסוקה בנושא ילדותה בנהריה

החיים בעיר נהריה, שהייתה במוקד הסכסוך הישראלי-ערבי בשנות ילדותה של סודאי, הביאו אותה, כאמנית בוגרת, לעסוק בתכנים מגוונים הקשורים לסביבתה האישית והבינאישית, החברתית, הפוליטית ולעיתים גם המדינית. סודאי עוסקת בנושאים אקטואליים כגון: חברה, יחסים, טרור, מלחמה ומאבקים, וכן שכול. כמו כן היא מרבה לשלב בעבודותיה פרטים אוטוביוגרפיים שונים השאובים מעולמה הפרטי, העוסקים בהתבגרות, במעבר שבין ילדות לנשיות, התפכחות, וכן ביחסים בינתרבותיים בחייה שלה ושל משפחתה. את הדימויים היא שואבת מהתבוננות בסביבתה האישית, החברתית והלאומית. לרוב הם מבוססים על חומרים תיעודיים מזירות אירוע, על צילומי עיתונות, על צילומים מהאלבום המשפחתי ועל חוויות אישיות.

פריצה לתודעה

בשנת 2003 פרצה סודאי לתודעה עם עבודה בשם "קו 32 א'", אותה הציגה בתערוכה "אוברקראפט" שאצרה תמי כץ-פרימן בבית האמנים בתל אביב. בעבודה זו ניסתה סודאי להעביר את התחושות והאווירה שסבבו אותה ואת ישראל בתקופת האינתיפאדה השנייה. העבודה מתארת סצנה המבוססת על צילום עיתונות, המתעד את אחד מאירועי הדמים של האינתיפאדה – זירת פיגוע ההתאבדות בקו 32א' בירושלים (יוני 2002). היא עשויה בטכניקת רקמה ותפירה של פאייטים בשלל צבעי הקשת, שביצועה מחייב אורך רוח ושקט נפשי. באמצעות טכניקה זאת, סודאי מתארת את המציאות הקשה באופן אסתטי ודקורטיבי, דבר המעלה שאלות ומעניק לה פרשנות חדשה לגבי המציאות הישראלית התקופתית המתוארת ואופן ההתמודדות עמה.

שנה מאוחר יותר, ב-2004, עדיין תחת הרושם וההשפעה התקופתיים של אירועי האינתיפאדה השנייה, הציגה סודאי את "המתאבדות למתאבדים", בתערוכה "LOVE IS IN THE AIR” ב"זמן לאמנות" בתל אביב (אוצרת: תמי כץ-פרימן). בעבודה זו יצרה ויטראז' מדומה על חלון זכוכית המבוסס על אלמנטים של פיתוי אירוטי בסגנון אר נובו מסוף המאה התשע-עשרה, בהקשר של תעמולה פלסטינית המבטיחה פרס רומנטי כחלק מגיוס מחבלים מתאבדים למלחמת ג'יהאד.

אלמנטים ביוגרפיים ומשפחתיים

בשנת 2005 החלה סודאי להכניס לעבודותיה אלמנטים ביוגרפיים ומשפחתיים; בעבודה "אינשאללה", המבוססת על צילום שנלקח מהאלבום המשפחתי של האמנית, הפכה סודאי קיר שלם במתחם בית בנמל שבמתחם נמל תל אביב למעין שטיח קיר אוריינטלי דקורטיבי, הנתון במסגרת קישוטית שבה מופיעה המילה "אינשאללה" בקליגרפיה עברית-ערבית הלקוחה מכתבי הקודש המוסלמיים^[1]. בעבודה נראה סבה של האמנית לבוש טלית וחובש כיפה וכובע, מברך אותה. הדימוי הפיגורטיבי שמצוי בעבודה משתלב ומובלע לסירוגין בתוך אורנמנטיקה מזרחית ושלל דקורציות דמויות שטיח קיר מזרחי, שמתפקדות כגריד הסוואה. השטיח הדקורטיבי מבליע בתוכו ניגודים, לכאורה, שמשתלבים זה בזה לכדי שיח תרבותי, דתי, עדתי, ולשוני אינטגרטיבי עשיר. המילה "אינשאללה" היא מיצוי של כל המגולם בברכה, ומבטאת את הכמיהה להגשמת הבקשה שבה.

העבודה "אינשאללה" היוותה בסיס לעיסוק נרחב ומעמיק של סודאי בסוגיית האינטראקציה בין מזרח ומערב, הדומה והמנוגד. בסדרה "ברכות" שהוצגה בתערוכה "אוריינטד" (2008) ובתערוכה "הולכת כמו מצרייה" (2011), עוסקות עבודותיה ביחסים גדושים בניגודים תרבותיים וערכיים בחברה הישראלית, וביחסיה המורכבים של ארץ ישראל הקדומה והעכשווית עם סביבתה התרבותית, הגאוגרפית, המדינית והפוליטית.

בשנת 2008, כחלק מאירועי יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל, נבחרה סודאי להציג את עבודותיה בתערוכה "AS IS - אמנות ישראל בת ימינו" ב-Complesso Del Vittoriano בכיכר ונציה שברומא, איטליה. בתערוכה, שהופקה בשיתוף שגרירות ישראל ובחסות מוסדות ממשלתיים, הוצגו העבודות "קו 32 א'", "המתאבדות למתאבדים" ו"קורבנות", עם עבודותיהם של 20 אמנים ישראלים נוספים, בהם סיגלית לנדאו, ניר הוד, אלי שמיר ויעל ברתנא, שעוסקים, לדברי האוצרת רות כץ, "במציאות הישראלית - לטוב ולרע - ומייצגים את הפן האנושי של החברה הישראלית, את המורכבות והפחדים שלה".

תערוכות יחיד

1999 - "דבק", גלריה ג'ולי מ. תל אביב.
2001 - "שלום לתמימות", גלריה ג'ולי מ. תל אביב.
2003 - "אימפרסיה", גלריה ג'ולי מ. תל אביב.
2006 - "על כבישים וקדושים", גלריה גורן, מכללת עמק יזרעאל. אוצר: יהודה יציב.
2008 - "אוריינטד", גלריה ג'ולי מ. תל אביב.
2011 - "הולכת כמו מצרייה", גלריה ג'ולי מ. תל אביב.
2013 - "חלון אחורי" ו "תראו אותי" הגלריה העירונית לאמנות עפולה. אוצרות: אביטל אפל, אדריאנה סגל וויטינג
2015 - "נכוחה" גלריה לאמנות, ק. גבעת חיים איחוד. אוצרות: ורד נחמני וחנוש מורג.
2019 - "פרא – תערוכת יחידה" גלריה מאיה, ת"א. אוצר: ציבי גבע
2024- "איפה את" תערוכה שעוקבת אחרי הדימוי הנשי

תערוכות קבוצתיות נבחרות

1996 - "שלוש תערוכות" - מרב סודאי, תרין גרטנר, עדי אפעל. סדנאות האמנים בתל אביב. אוצרים: מימי ברפמן, אודי רוזנויין.
1998 - "מרב סודאי אסף צוקר" גלריה ג'ולי מ. תל אביב.
2002 - "מצע נשי" הגלריה לאמנות, אוניברסיטת באר שבע. אוצר: חיים מאור.
2003 - "אוברקרפט - אובססיה, דקורציה ויופי נשכני" גלריה לאמנות, אוניברסיטת חיפה. אוצרת: תמי כץ-פרימן.
2004 - "שברים", זמן לאמנות, תל אביב. אוצרת: נטע גל עצמון.
2004 - “LOVE IS IN THE AIR”, זמן לאמנות, תל אביב. אוצרת: תמי כץ-פרימן.
2004 - "אוברקרפט - אובססיה, דקורציה ויופי נשכני", בית האמנים תל אביב. אוצרת: תמי כץ-פרימן.
2005 - "מזרחיות וערביות/ "שורשים", בקעה אל גרבייה/רמת אליהו/פקיעין/מצפה רמון אוצרים: שולה קשת זאהד חארש.
2005 - "לא למכירה", בית בנמל, האנגר 26, נמל תל אביב. אוצרת: תמי כץ-פרימן.
2007 - "תנאים" גלריית מרכז ההנצחה קריית טבעון. אוצרת: טלי כהן-גרבוז.
2008 - "As Is" Complesso Del Vittoriano, רומא, איטליה. אוצרת: רות כץ.
2009 - "Open Wide", גלריית ג'ולי מ. טורונטו, קנדה.
2009 - "זמן קיבוץ חדר האוכל כמשל", חדר האוכל בקיבוץ יפעת. אוצרת: מיכל שכנאי יעקבי.
2009 - "אמנות ישראלית עכשווית", גלריית ג'ולי מ. טורונטו, קנדה.
2010 - "מטריקה", אוסף קופפרמן, קיבוץ לוחמי הגיטאות. אוצרת: עירית כרמון-פופר.
2011 - "איך בגללך אני למעלה למטה" גלריה 121, תל אביב. אוצרת: רז סמירה.
2011 - "קוד פסיפס" גלריית "על הצוק", נתניה. אוצרים: אסתי דרורי, דורון פולק.
2011 - "סוף מערב", מוזיאון על התפר, ירושלים. אוצר: רפי אתגר.
2012 - "הפרבולה - היום אתמול ומחר", מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, ר"ג. אוצר: כרמינה סינסקלקו.
2012 - "שיעור ציור" תערוכת מחווה לאמן מנחם מזרחי, גלריה מונטיפיורי, תל - אביב. אוצרת: נועה אברון.
2012 - "הולך עם לבנה" מירה מיילור ומרב סודאי, בית האמנים תל אביב. אוצרת: דניאלה טלמור.
2012 - "ארץ נהדרת" קונפליקט פוליטי באמנות, בית האמנים, חיפה. אוצרת: שירלי משולם.
2013 - "דם המכבים" זיכרון ושכול באמנות ישראל, מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע. אוצרת: ד"ר מירי גל-עזר.
2013 - "אחת אחת" גלריה ג'ולי מ. ת"א. אוצרת: עדי קבילי.
2013 - "יופיו של הצער" גלריית מרכז ההנצחה קריית טבעון. אוצרת: טלי כהן-גרבוז.
2013 - "wonderland" קונפליקט פוליטי באמנות, בונדאסטאג, ברלין/בריסל/מדריד/פריז/אתונה. אוצרת: שירלי משולם.
2014 - "אוסף ONE, 140 אמנים ישראלים ופלסטניים בעקבות האחד" רח' מהר"ל 8 ת"א. אוצרת: נעמי אביב
2014 - "שעטנז" עירובים באמנות, הגלריה לאמנות, אוניברסיטת באר שבע. אוצר: ניסן פרז
2014 - "עד שתצא מקולי" מוזיאון אשדוד לאמנות. אוצרים: רוני כהן-בנימיני, יובל ביטון
2014 - "שברי חרוזים" הגלריה לאמנות, אוניברסיטת באר שבע. אוצר: חיים מאור
2015 - "כתמים והחתמות" - מזרחיות ופלסטיניות באמנות החזותית בישראל. גלריית בית אחותי, ת"א/ גלריה לאמנות בנצרת. אוצרות: שולה קשת ופריד אבו שקרה
2015 - "נוף" מוזיאון בית שטורמן, קיבוץ עין חרוד מאוחד. אוצר: אלדד זיו
2015 - "המקרר" אירוע אמנות רב תחומי מתחת לאדמה "קיר המזרח" אוצרת: חביבה פדיה
2016 - אוסף San Giorgio Maggiore, " IMAGO MUNDI", ונציה, איטליה. אוצרת: נעמי אביב (ז"ל).
2016 - "סודותיה של איזיס" בית ירין שחף "Pass port " ת"א. אוצר: ליאב מזרחי
2016 - "מלאכת נשים" הגלריה העירונית בבית "יד לבנים", רעננה. אוצרת: אורנה פיכמן.
2016 "גלבי" גלריית המשכן בית מאירוב, חולון. אוצר: גיא מורג
2016 "להיות יותר מסלע" גלריה P8, ת"א. אוצר: שרון תובל
2016 "זירה" גלריה טדי, ירושלים. אוצרת: כרמית בלומנזון
2017 "50 ל: 1967 שעת מלחמה" המשכן לאמנות על שם חיים אתר, עין חרוד. אוצרת: דנה אריאלי. אוצר ראשי: יניב שפירא
2018 "חשומה" בית האמנים תל אביב, אוצר: שרון תובל
2018 "בקולנו" גלריית מכאן, סכנין. אוצרות: שולה קשת, פריד אבו שקרה
2019 "הלבנט כמשל, ז'קלין כהנוב", מוזיאון ארץ ישראל, ת"א. אוצרת: שרה טוראל
2019 " HSHUMA" מוזיאון ""MACT & CACT, e Centro d'Arte Contemporanea Ticino שווייץ. אוצר: שרון תובל
2019 "ציורים גדולים של נשים מודאגות" גלריה חנינא, ת"א. אוצרת: שירה גיפשטיין מוסקוביץ
2019 "הבית של הלינה" אחוזת יערות הכרמל, חיפה. אוצר: שרון תובל
2019 "על שיער ורחצה" בית האמנים תל אביב. אוצרים: אירית לוין ואריה ברקוביץ
2020 "חמש בעמק" גלריית מרכז ההנצחה, טבעון. אוצרת: ענת גיטניו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרב סודאי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מרב סודאי
2020 "גם כן תרבות" תמלול ריאיון עם גואל פינטו על היצירה: "ישנה" שנעלמה מהתערוכה: "השעות הקטנות" בגלריה ימה נהריה.
2020 "אחת + 5" בימי קורונה, ריאיון עם ענת שרון בלייס מ"כאן תרבות" על אהבותיי הספרותיות בסטודיו בקיבוץ גבת ב-29/3/20
2019 "עבודה בעיניים" מגזין "פורטפוליו" מאת: חגית פלג רותם
2019 "הפוכה בחושך" מגזין ערב רב מאת: נועה לוצקי (שיחה על היצירות בתערוכה "פרא תערוכת יחידה")
2019 "מבטה של זו הפונה אלינו" מאת: ליאת סידס, מתוך: מגזין: ערב רב (על התערוכה: "הלבנט כמשל").
2018 "חשומה" סרטון וידאו על התערוכה: "חשומה", גלריה, הארץ. 13/10/2018
עופר פטרסבורג, תל־אביב: יצירות הושחתו, באתר "ידיעות אחרונות", 6 באוקטובר 2018
אינס אליאס, מדוע עירום ומיניות נחשבים לבושה בעיניים מזרחיות?, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2018
מיה אשרי, המלה "בוגדים" רוססה בבית האמנים בתל אביב ויצירות במקום הושחתו, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2018
2018 "שרון תובל עושה בושות" מאת: חגית פלג רותם מתוך מגזין "פורטפוליו".
2018 "חשו – מה"? מאת: אלברט סויסה מתוך: מגזין ערב רב.
2018 "ממש לא צריך להתבייש" על התערוכה: "חשומה" מאת מירב רהט (בלוג אישי).
2018 "הציירת מרב סודאי מגבת – יוצאת בתערוכת ערום חדשה ולא חוששת מצנזורה" מאת: קרני עם-עד, תרבות ואמנות, Mynet
2015 "חותמות" אירוע השקה לספרה של פרופ' חביבה פדיה ביריד הספרים הבינלאומי ירושלים (ריאיון על הדימוי "כלה בלהבות" 2006)
2014 "משחקים באש", עבודות אמנות ישראליות העוסקות באש, מאת: רווית הררי מדור: "נישה" עיתון "את".
ורד לי, לא שחורה, לא שקופה, לא פרֶחה ולא כלה תימנייה, באתר הארץ, 1 בינואר 2014
2013 "חלון אחורי" 2010 "תראו אותי" 2013 הגלריה העירונית לאמנות עפולה (טקסט על התערוכה מאת האוצרות)
2013 "דם המכבים" זיכרון ושכול באמנות ישראל. (סרטון המסקר את התערוכה בשילוב ראיונות עם האוצרות)
2013 "דם המכבים" זיכרון ושכול באמנות ישראל. חדר החדשות: דרום (כתבה על התערוכה בשילוב ראיונות עם האוצרות)
2012 "לא רק יין זול", מתוך: ערב רב מאת: דורית פוקץ' (פריוויו על התערוכה: "איך בגללך אני למטה למעלה" אוצרת: רז סמירה)
עוזי צור, עוצם עין אחת | חלומות של פרעונית, באתר הארץ, 11 במרץ 2011
2011 "זיכרון מברית מילה"(הקישור אינו פעיל) - טור אורח מיתוך הבלוג של דורית פוקץ: זה לא אני, זה המצב!
2010 "מטריקה" מאת: עירית כרמון-פופר (טקסט על התערוכה מתוך האתר של אוסף קופפרמן)
סמדר שפי, "מטריקה" בחלל אוסף קופפרמן: הרגע שבו מקולקל נהפך ליפה, באתר הארץ, 16 ביולי 2010
2009 "חדר אוכל עכשיו", סיון שדמון, הזמן הירוק
2005 מרב סודאי מפרקת, אורנה בן שטרית, אתר "מארב".
סמדר שפי, פרחים ולבבות בשירות הקפיטליזם, באתר הארץ, 29 ביוני 2004
2004 הוראות מהירות לאהבה רומנטית, תמי כץ-פרימן, באתר האוצרת,(באנגלית)
2003 אלוהי הפרטים הקטנים, תמי כץ פרימן, באתר הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה (באנגלית)
מרב סודאי, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ תערוכת "לא למכירה", בית בנמל, האנגר 26, נמל תל אביב. 2005, אוצרת: תמי כץ-פרימן

[1] תערוכת "לא למכירה", בית בנמל, האנגר 26, נמל תל אביב. 2005, אוצרת: תמי כץ-פרימן

[1]