משתמש:עורך א.ע/פרשת מותו של אהוביה סנדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת מותו של אהוביה סנדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך

הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

אזור מותו של אהוביה סנדק

זירת האירוע

(למפת דרום השומרון מוגדלת)

(למפת ישראל רגילה)

פרשת מותו של אהוביה סנדק היא אירוע שהתרחש ב-21 בדצמבר 2020 בסמוך להתנחלות כוכב השחר שבהרי בנימין. בלשי משטרה מימ"ר ש"י ביצעו מרדף, אחרי מכונית ובה חמישה צעירים מנוער הגבעות, שנחשדו ביידוי אבנים לעבר פלסטינים. במהלך המרדף התנגשה מכוניתם של הבלשים ברכב הנמלט, שנהגו נהג ללא רישיון. כתוצאה מכך, התהפך הרכב הנמלט, ואחד הנוסעים, אהוביה סנדק בן ה-16, נהרג. ארבעת צעירים נוספים שהיו במכונית נפצעו קל עד בינוני.

בעקבות האירוע התקיימו הפגנות מחאה רבות ברחבי ישראל בהשתתפות אלפים. המפגינים מחו על מותו של סנדק ודרשו לפתוח בחקירה בידי גורם עצמאי. חלק ממההפגנות לוו בחסימות כבישים, הרס תשתיות, נזק לרכוש, והתנכלויות על רקע גזעני. במספר הפגנות היו התנגשויות אלימות בין המשטרה למפגינים, במהלכן נפצעו אזרחים ושוטרים.


אני מעתיק פה את הפיסקה הפותחת את הערך "המחאה נגד בנימין נתניהו", שימו לב כמה משפטים מתארים את דברי המפגינים בערך הנוכחי וכמה בערך של "המחאה נגד בנימין נתניהו"

המחאה נגד בנימין נתניהו היא סדרה של מחאות ציבוריות מתמשכות, שהתעוררו במספר רב של מוקדים בישראל החל מיוני 2020, בדרישה להתפטרות ראש הממשלה בנימין נתניהו מתפקידו. המוחים מאשימים את נתניהו בשחיתות ובפגיעה מכוונת במוסדות שלטון החוק, במסגרת מאבקו בהליכים הפליליים המתנהלים נגדו. המפגינים מוחים נגד המשך כהונתו של נתניהו בצל אישומיו הפליליים, בין היתר בשל הטענה כי מעדיף את טובתו האישית והמשפטית על פני טובתה של המדינה, ודורשים לחקור את פרשת הצוללות. אחד ממוקדי ההפגנות המזוהים ביותר עם המחאות הוא המתחם הסמוך למעון ראש הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים.

גל המחאות המשיך להתנהל מדי שבוע גם במהלך סגרים, שהגבילו את חופש התנועה וההתאספות של אזרחי ישראל, במסגרת המאבק נגד התפשטות נגיף הקורונה.

נכון לפברואר 2021 ההפגנות ממשיכות להתקיים במקומות שונים ברחבי ישראל.

תוכן עניינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בדצמבר 2020, סמוך לשעה 12 בצהריים, בלשים מימ"ר ש"י שנסעו במכונית אזרחית, ביצעו מרדף גלוי אחרי מכונית שעקפה מחסום משטרתי שיושביה נחשדו ביידוי אבנים לעבר פלסטינים.לדברי השוטרים נסע הרכב הנמלט בזיגזג ובמהירות מופרזת. במהלך המרדף בכביש 449 באזור כוכב השחר, אירעה התנגשות בין שתי המכוניות. הרכב הנמלט התהפך ואחד מנוסעיו, אהוביה סנדק, נהרג. נוסעי הרכב הנמלט טענו שמכונית הבלשים ניגחה את מכוניתם בכוונה וכתוצאה מכך הם הועפו מהכביש והתהפכו.

בהודעה שמסרה המשטרה לבית המשפט זמן קצר לאחר האירוע, היא טענה כי הרכב הנמלט התהפך בשל איבוד שליטה של הנהג. בהמשך חקירת התאונה, מסרו השוטרים כי התאונה אירעה כתוצאה מהתנגשות בין המכוניות, בעת ניסיונם של הבלשים לעקוף את הרכב הנמלט ובשל הנסיעה הפרועה של הרכב הנמלט.

על פי עדותו של שוטר שנכח באירוע, שניים מנוסעי הרכב יצאו מן הרכב בכוחות עצמם כשהם מתקשים לנוע ונאזקו על ידי השוטרים. שני נוסעים אחרים חולצו על ידי חובש מכוחות ההצלה שהוזעקו לאירוע. כוחות ההצלה שאלו בזירה את הנערים, חבריו של אהוביה סנדק, כמה נערים היו ברכב, כדי לוודא שאין עוד פצוע שהם לא מצאו בזירה. הם שתקו, כי חשבו שהוא הצליח להימלט מהזירה. רק לאחר למעלה משעה, לאחר עזיבת כוחות ההצלה, התגלתה גופתו הלכודה של סנדק מתחת למכונית, במסגרת סריקת הרכב לצורך איסוף ראיות.

מניעת גישה לזירת האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמקובל בזירות אירוע של תאונות דרכים קטלניות, מנעו השוטרים כל גישה לזירה, בין השאר מאנשי זק"א, מעורך הדין מטעם ארגון "חוננו", מבוחן תנועה שהארגון הזמין כדי לבחון את הזירה ומעיתונאים. גם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שניסה לגשת לזירת האירוע, נבלם בתחילה בידי שוטרים. יו"ר הכנסת, יריב לוין, גינה את חסימתו.

חסר פה המון, הפיסקה מתארת את החסימה בצורה הכי פושרת שאפשר, בחדשות דיברו על ההתעמתות של השוטרים עם סמוטריץ ופה קראו לזה "נבלם בתחילה". כל מה שכתוב על זה שהשוטרים היו לא בסדר זה רק" יו"ר הכנסת, יריב לוין, גינה את חסימתו", לא כתוב שהחסימה הייתה בניגוד לחוק, לא כתוב שהשוטרים שמו דוקרנים מתחת הגלגלים של הרכב של סמוטריץ, לא כתוב עיקר הסיפור.

חקירת האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירת נוסעי הרכב הנמלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. וכן חסר מידע על חקירת הנערים.

ארבעת נוסעי הרכב הנמלט נעצרו בידי המשטרה מיד לאחר התאונה, ובהמשך שוחררו. שניים מהם חשודים בהמתה בקלות דעת, בהפקרה לאחר פגיעה, ביידוי אבנים, בעבירות תנועה ובעבירות נוספות, והם מיוצגים על ידי עורכי דין מארגון "חוננו".

עתירה לבג"ץ בדרישה לאסור על המשטרה לחקור את האירוע, בנימוק כי "על פי פקודת המשטרה חל איסור על המשטרה לחקור אירועים בהם השוטרים חשודים גם הם" נדחתה פה אחד על ידי הרכב השופטים.

חקירת השוטרים המעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירת האירוע מתנהלת על ידי צוות חקירה משותף למשטרה ולמח"ש, בליווי צמוד של פרקליטות מחוז ירושלים ופרקליטי מח"ש, זאת עקב מעורבות אזרחים שאין בסמכות מח"ש לחקור במקרה זה. תשעה שוטרים נחקרו על ידי מח"ש כחלק מחקירת האירוע, מתוכם ארבעת השוטרים שהשתתפו במרדף ונחקרו תחת אזהרה שלושה ימים לאחר האירוע. מאוחר יותר נעצר אחד השוטרים המעורבים בחשד לשיבוש הליכי חקירה, בעקבות ראיון שנתן לכתב מעריב קלמן ליבסקינד, ושוחרר לאחר החקירה. ליבסקינד נקרא אף הוא להעיד במח"ש, אך הזימון בוטל.

למחרת האירוע, ב-22 בדצמבר, הגישו הוריו של אהוביה תלונה למח"ש נגד השוטרים המעורבים באירוע, בשל חשד לרצח באדישות. בהמשך הם צירפו חוות דעת של מומחה לשחזור תאונות דרכים, שכתב בחוות הדעת על האירוע כי בסבירות גבוהה מכוניתם של הצעירים לא סטתה שמאלה במהלך הנסיעה ולא נמצאו סימני בלימה, מה שמעיד על ניגוח רכב תוך כדי תנועה. הוריו של סנדק אף הגישו בקשה למינוי שופט חוקר לנסיבות מותו של בנם. בדיון ראשון בבקשה, קבע השופט אליעד וינשל כי אין לדחות את הבקשה על הסף, ועם זאת הוא אינו מוצא לנכון להורות על פעולות חקירה כמבוקש. דיון נוסף בבקשה נקבע, והמדינה התבקשה להעביר לווינשל את תיק החקירה המלא לעיונו טרם מועד הדיון.

לבקשת המשטרה, בית המשפט הוציא צו איסור פרסום על שמות השוטרים המעורבים, על שניים מהם הוצבה אבטחה עקב חשש להתנכלות, והם הוגדרו כמאוימים בדרגה הגבוהה ביותר.

בעקבות האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירוע התפרסם במהירות, ותמונות וסרטונים המתעדים את המכונית ההפוכה ואת השוטרים המונעים מחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' להיכנס לזירה, הופצו ברשתות החברתיות ושודרו בכלי התקשורת.

הפגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכת"זית מתיזה סילון מים מעל המפגינים שלט מחאה בהפגנה מפגינים ושוטרים באזור גשר המיתרים כבר ביום האירוע, ב-21 בדצמבר, התקיימו הפגנות מחאה סמוך לחוות גלעד ובכניסה לבית החולים הדסה הר הצופים - שם אושפזו ארבעת הנערים שנפצעו באירוע. במהלך השבועיים שלאחר מכן, התקיימו הפגנות במוקדים שונים בארץ. בחלק מההפגנות לקחו חלק גם חברי כנסת. ב-29 בדצמבר, התקיימה הפגנה מחוץ לגבולות ישראל מול הקונסוליה הישראלית בעיר ניו-יורק שבארצות הברית. הפגנות רבות לוו באלימות ובעימותים בין המפגינים לבין השוטרים, במעצרם של עשרות מפגינים, ובפציעתם של שוטרים ומפגינים רבים. המשטרה הפעילה מכתזיות בניסיון לפזר את המוחים, גם במתחמים המאושרים. המפגינים דרשו להעמיד לדין את השוטרים, לסגור את ימ"ר ש"י, וכן שגורם חיצוני יחקור את הפרשה.

במהלך המחאה נרשמו עשרות אירועי אלימות נגד פלסטינים, בהם מקרי הצתה, תקיפה ויידוי אבנים על מכוניות פלסטיניות. כמו כן נחסמו צמתים מרכזיים, ביניהם צומת גוש עציון, צומת תפוח ועוד.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שוחח עם הוריו של אהוביה והזמין אותם לפגישה בלשכתו. השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, התחייב, בביקור אצל משפחת סנדק, "לגלות את האמת על מה שקרה". הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, כתב למשפחתו של אהוביה: "גם אנו זועקים את כאבנו. נסיבות פטירתו היה אירוע נורא המחייב בדיקה יסודית, אני מאוד מקווה שהרשויות האמונות על עניין זה יעשו את חובתם כראוי".

עם פתיחת החקירה נשמעו טענות על שיבושים, טשטוש ראיות וטיוח, בין השאר מפי חברי כנסת, ראשי מועצות, רבנים ואישי ציבור.

דרישה להקמת ועדת חקירה חיצונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמאתיים רבנים חתמו על קריאה להקים ועדת חקירה חיצונית שתחקור את ההתנהלות השוטרים בפרשת מותו של אהוביה.

השר רפי פרץ ו-18 ח"כים נוספים מהליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה חתמו על קריאה לשר המשפטים להקים ועדת חקירה עצמאית שתחקור את התנהלות ימ"ר ש"י באירוע.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעלה אהוביה

מעלה אהוביה

(למפת דרום השומרון מוגדלת)

(למפת ישראל רגילה)

ב-23 בדצמבר 2020 הקימו חבריו של סנדק במקום בו נהרג היאחזות הקרויה על שמו, "מעלה אהוביה". ההיאחזות כוללת חווה חקלאית ומוקד רעיית צאן. ח"כ בצלאל סמוטריץ' השתתף בעלייה לקרקע. הוריו של אהוביה סנדק יצאו בגיוס המונים לנטיעת כרם ולהקמת בית כנסת לזכרו.

הזמר עדי טוויטו ביצע לזכר סנדק את השיר "דרשתי קרבתך".

יומיים לאחר האירוע, ב-23 בדצמבר, קיימו תלמידי ישיבת "חצים" מרוץ בשומרון לזכר סנדק ואסתר הורגן.

תלמידי ישיבת ההסדר "נחלת יוסף" בשבי שומרון הקימו לזכרו של סנדק מיזם של "סיום הש"ס", בו כל אחד מדפי הש"ס יחולק ליהודי אחד שילמד אותו לעילוי נשמת אהוביה.