כוכב השחר (יישוב)

כוכב השחר
Kokhav HaShahar 2020.jpg
כוכב השחר כפי שנשקף מרכס בעל חצור
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע[1] ‎577 מטר
תאריך ייסוד 1975
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,567 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎10.0% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
4 מתוך 10
בתים בכוכב השחר
כוכב השחר כפי שנשקף מרכס בעל חצור

כוכב השחר היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי במזרח הרי בנימין, בתחום המועצה האזורית מטה בנימין. ממזרח לה נמצאת בקעת הירדן.

הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 במרץ 1975, י"ג בניסן ה'תשל"ה הוקמה היאחזות הנח"ל. בינואר 1979 סוכם עם תנועת חצ"ב שהיא תגבש שני גרעינים שיאזרחו את רימונים וכוכב השחר[3], אולם הדבר לא יצא אל הפועל.

ב-24 באוגוסט 1980, י"ב באלול ה'תש"ם אוזרח הבסיס על ידי גרעין של כעשרה זוגות צעירים של גוש אמונים[4]. התושבים התגוררו באשקוביות. לקראת סוף 1981 החל להגיע למקום אוטובוס קו 949 מירושלים לבית שאן[5]. לאחר כשמונה שנים הסתיימה בניית מבני הקבע הראשונים. היישוב נקרא על שם ההר הסמוך לו, "קובת א-נג'מה", שממנו ניתן לראות את בקעת הירדן וים המלח.

היישוב שוכן ליד שמורת הטבע "קובת א-נג'מה", בה תצפית על ירושלים, ים המלח ובקעת הירדן. המסלול לנחל עוג'ה מתחיל למרגלות כוכב השחר ומטיילים רבים משאירים את רכבם בכוכב השחר ויורדים לטייל בנחל. היישוב ממוקם בגבול ספר המדבר בארץ ישראל.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מורכב ממשפחות ותיקות, משפחות צעירות וזוגות הגרים בבתי קבע, באשקוביות ובקרוואנים. בשנת 2013 התגוררו ביישוב כשלוש מאות וחמישים משפחות, ובהן כ-1,500 תושבים. היישוב ידוע באחוזי ילודה מהגבוהים בישראל. רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב, בעיקר בירושלים. באזור היישוב ישנם מטעים רבים: כרמים, נקטרינות, הדסים, רימונים וזיתים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2022 (אומדן), מתגוררים בכוכב השחר (יישוב) 2,567 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎10.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון ל{{{תאריך סטטיסטיקה}}}, לכוכב השחר (יישוב) דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הוקמה במקום ישיבה תיכונית "אהבת חיים" המשלבת אמצעי הוראה מיוחדים ומגמות לימוד שונות: חילוץ והצלה, סנפלינג, מע"ר ועוד. הישיבה שוכנת בכניסה ליישוב[6].

ישיבת אהבת חיים בכניסה ליישוב
מבנה בתי הכנסת בלב היישוב
כוכב השחר - מבט ממזרח
בתי מגורים בבנייה בפאתי היישוב ברקע קובת א-נג'מה

באלול ה'תשס"ג (ספטמבר 2003) הוקמה ביישוב הישיבה הגבוהה "נעם שיח", ובה כ-50 לומדים. הישיבה נוסדה על ידי הרבנים אמנון ברד"ח ואוהד קרקובר, והגרעין שהקים את הישיבה היה מורכב ברובו מבוגרי ישיבת מעלה אליהו וישיבת רמת גן. בשנת 2012 התפצלה הישיבה, הרב אמנון ברד"ח עבר עם קבוצת תלמידים לראש פינה והרב אוהד קרקובר נשאר בראשות הישיבה, והכינוי של הישיבה הוא: "הישיבה הגבוהה כוכב השחר". משנת 2011 משמש הרב אוהד קרקובר כרב היישוב נוסף על היותו ראש הישיבה.

לפני מספר שנים הישיבה התפרקה ונשאר במקום כולל אברכים.

באלול ה'תשע"ה הוקמה על ידי הכולל בכוכב השחר ישיבה קטנה לאומית "ארחות מרדכי" ע"ש הראשון לציון מרדכי אליהו בראשות הרב מיכאל אלוש[7]. נכון לשנת ה'תשפ"ב הישיבה מונה כ-60 תלמידים, ברובם דתיים לאומיים.

ביישוב בית ספר יסודי (ממ"ד) בשם "אהבת יצחק" על שם סגן יצחקי רוזנפלד, טייס חיל האוויר בן היישוב שנהרג בשיטפון במדבר יהודה בשנת תשס"ב (2002)[8]. בית הספר מונה כשלוש מאות תלמידים, רובם מהיישוב עצמו וחלקם מהיישוב הסמוך מעלה אפרים. בבית הספר כ-30 מורים, חלקם מהיישוב עצמו וחלקם מגיעים מיישובים מרוחקים ואף מירושלים.

ביישוב ישנם 9 גני ילדים ומעון לתינוקות ופעוטות.

מאחזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות תושבים מכוכב השחר הקימו מספר מאחזים בגבעות סביב היישוב: מצפה כרמים, מעלה שלמה, מעוז אסתר, מעלה אהוביה, קול דודי וא'- מאחז הבאלדים.

המאחז "מעלה שלמה", יושב על אדמות שהוכרזו אדמות מדינה, אך דרך הגישה אליו סלולה על קרקע שלא הוכרזה כאדמות מדינה מעולם, והייתה אדמה חקלאית מעובדת בשימוש תושבי הכפרים. לפי חוות הדעת של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט מנובמבר 2017 ניתן יהיה להפקיעה[9].

בסמוך ליישוב נמצא גם "מאחז הבלאדים", המאופיין בנוער גבעות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוכב השחר בוויקישיתוף

אתרים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  3. ^ טובה צימוקי, גרעיני התיישבות של חצ"ב יעלו הקיץ על הקרקע, דבר, 12 בינואר 1979
  4. ^ לנו המגל הוא החרב, כרך 2, עמ' 138-139
  5. ^ חידושים בקווים של אגד, מעריב, 28 באוקטובר 1981
  6. ^ עתיה זר, ‏כוכבים נולדים, באתר בשבע - ערוץ 7, 9 במרץ 2005
  7. ^ ארחות מרדכי בדף ישיבה קטנה לאומית
  8. ^ אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
  9. ^ יותם ברגר, מנדלבליט סולל דרך להכשרת 13 מאחזים בלתי חוקיים בגדה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2017