כוכב השחר (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כוכב השחר
Kochvhashchar01.JPG
מבנה בתי הכנסת בלב היישוב
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע ‎577‏ מטר
תאריך ייסוד 1975
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:
  - אוכלוסייה 1,829 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎14.6%‏ בשנה עד דצמבר 2014
(למפת דרום השומרון רגילה)
South Shomron.svg
 
כוכב השחר
כוכב השחר
31°57′33″N 35°20′55″E / 31.9591459849122°N 35.3485152951094°E / 31.9591459849122; 35.3485152951094קואורדינטות: 31°57′33″N 35°20′55″E / 31.9591459849122°N 35.3485152951094°E / 31.9591459849122; 35.3485152951094

כוכב השחר היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי במזרח הרי בנימין, צפון מזרחית לו נמצאת בקעת הירדן. היישוב נמצא בתחום המועצה האזורית מטה בנימין.

על היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 במרץ 1975, י"ג בניסן ה'תשל"ה נבנה במקום בסיס צבאי של הנח"ל. ב-24 באוגוסט 1980, י"ב אלול ה'תש"ם אוזרח הבסיס על ידי גרעין של כעשרה זוגות צעירים של גוש אמונים[1]. התושבים התגוררו באשקוביות. לאחר כשמונה שנים הסתיימה בניית מבני הקבע הראשונים. היישוב נקרא על שם ההר הסמוך לו, "קובת א-נג'מה", שממנו ניתן לראות את בקעת הירדן וים המלח.

היישוב מורכב ממשפחות ותיקות, משפחות צעירות וזוגות הגרים בבתי קבע, באשקוביות ובקרוואנים. בשנת 2013 התגוררו ביישוב כשלוש מאות וחמישים משפחות, ובהן כ-1,500 תושבים. הישוב ידוע באחוזי ילודה מהגבוהים בישראל. רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב, בעיקר

בירושלים ובסביבתה. באזור היישוב ישנם מטעים רבים: כרמים, נקטרינות, הדסים, רימונים וזיתים.

הנוף מהישוב עוצר נשימה וכן מהתצפיות שבאיזור הישוב.

היישוב שוכן ליד שמורת הטבע "קובת א-נג'מה". בה תצפית על ירושלים ועל ים המלח. המסלול לנחל עוג'ה מתחיל למרגלות כוכב השחר ומטיילים רבים משאירים את רכבם בכוכב השחר ויורדים לטייל בנחל.

היישוב ממוקם בגבול בספר המדבר בארץ ישראל. בדצמבר 2015 יצאה הנהגת היישוב בביקורת על השב"כ, בעקבות מעצרם וחקירתם של החשודים בהצתת בית משפחת דוואבשה בדומא.[2]

מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הוקמה במקום ישיבה תיכונית "אהבת חיים" המשלבת אמצעי הוראה מיוחדים ומגמות לימוד שונות: חילוץ והצלה, סנפלינג, מע"ר ועוד. הישיבה שוכנת בכניסה ליישוב.[3]

באלול ה'תשס"ג (ספטמבר 2003) הוקמה ביישוב הישיבה גבוהה "נעם שיח", ובה כ-50 לומדים. הישיבה נוסדה על ידי הרבנים אמנון ברד"ח ואוהד קרקובר, והגרעין שהקים את הישיבה היה מורכב ברובו מבוגרי ישיבת מעלה אליהו וישיבת רמת גן. בשנת 2012 התפצלה הישיבה, הרב אמנון ברד"ח עבר עם קבוצת תלמידים לראש פינה והרב אוהד קרקובר נשאר בראשות הישיבה. משנת 2011 משמש הרב אוהד קרקובר כרב היישוב נוסף על היותו ראש הישיבה. לפני מספר שנים הישיבה התפרקה ונשאר במקום הכולל.

באלול התשע"ד (2014) הוקמה במקום ישיבה קטנה "אורחות מרדכי" בראשות הרב מיכאל אלוש, שלימד בעבר בישיבת "שלום בנייך".

ביישוב בית ספר יסודי (ממ"ד) בשם "אהבת יצחק" על שם סגן יצחקי רוזנפלד. בית הספר מונה כשלוש מאות תלמידים, רובם מהיישוב עצמו וחלקם מהיישוב הסמוך מעלה אפרים. בבית הספר כ-30 מורים, חלקם מהיישוב עצמו וחלקם מגיעים מיישובים מרוחקים ואף מירושלים.

ביישוב ישנם 9 גני ילדים ומעון לתינוקות ופעוטות.

מאחזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי כוכב השחר הקימו שלושה מאחזים בגבעות סביב היישוב: "מצפה כרמים", "מעלה שלמה" ו"מעוז אסתר"[4]. המאחז מעוז אסתר פונה על ידי כוחות הביטחון מספר פעמים, אך בכל המקרים יושב מחדש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוכב השחר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לנו המגל הוא החרב, כרך 2, עמ' 138-139
  2. ^ עוזי ברוך, ‏הנהגת כוכב השחר: "נחצו הקווים האדומים", באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2015
  3. ^ עתיה זר, ‏כוכבים נולדים, באתר בשבע - ערוץ 7, 9 במרץ 2005
  4. ^ מידע נוסף על המאחזים נמצא בערך רשימת מאחזים.