כוכב השחר (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כוכב השחר
כוכב השחר
מבנה בתי הכנסת בלב היישוב
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע ‎577‏ מטר
תאריך ייסוד 1975
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 2,053 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.4%‏ בשנה עד סוף 2017
בתי מגורים בבנייה בפאתי היישוב ברקע קובת א-נג'מה
בית מגורים ביישוב

כּוֹכַב הַשַּׁחַר הוא יישוב קהילתי דתי במזרח הרי בנימין, בתחום המועצה האזורית מטה בנימין. ממזרח לה נמצאת בקעת הירדן.

על היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 במרץ 1975, י"ג בניסן ה'תשל"ה נבנה במקום בסיס צבאי של הנח"ל[2]. בינואר 1979 סוכם עם תנועת חצ"ב שהיא תגבש שני גרעינים שיאזרחו את רימונים וכוכב השחר[3], אולם הדבר לא יצא אל הפועל.

ב-24 באוגוסט 1980, י"ב אלול ה'תש"ם אוזרח הבסיס על ידי גרעין של כעשרה זוגות צעירים של גוש אמונים[4]. התושבים התגוררו באשקוביות. לקראת סוף 1981 החל להגיע למקום אוטובוס קו 949 מירושלים לבית שאן[5]. לאחר כשמונה שנים הסתיימה בניית מבני הקבע הראשונים. היישוב נקרא על שם ההר הסמוך לו, "קובת א-נג'מה", שממנו ניתן לראות את בקעת הירדן וים המלח.

היישוב מורכב ממשפחות ותיקות, משפחות צעירות וזוגות הגרים בבתי קבע, באשקוביות ובקרוואנים. בשנת 2013 התגוררו ביישוב כשלוש מאות וחמישים משפחות, ובהן כ-1,500 תושבים. היישוב ידוע באחוזי ילודה מהגבוהים בישראל. רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב, בעיקר בירושלים. בעבר התגורר ביישוב רוני אלשיך, מפכ"ל המשטרה[6]. באזור היישוב ישנם מטעים רבים: כרמים, נקטרינות, הדסים, רימונים וזיתים.

היישוב שוכן ליד שמורת הטבע "קובת א-נג'מה", בה תצפית על ירושלים, ים המלח ובקעת הירדן. המסלול לנחל עוג'ה מתחיל למרגלות כוכב השחר ומטיילים רבים משאירים את רכבם בכוכב השחר ויורדים לטייל בנחל. היישוב ממוקם בגבול בספר המדבר בארץ ישראל.

מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הוקמה במקום ישיבה תיכונית "אהבת חיים" המשלבת אמצעי הוראה מיוחדים ומגמות לימוד שונות: חילוץ והצלה, סנפלינג, מע"ר ועוד. הישיבה שוכנת בכניסה ליישוב[7].

באלול ה'תשס"ג (ספטמבר 2003) הוקמה ביישוב הישיבה הגבוהה "נעם שיח", ובה כ-50 לומדים. הישיבה נוסדה על ידי הרבנים אמנון ברד"ח ואוהד קרקובר, והגרעין שהקים את הישיבה היה מורכב ברובו מבוגרי ישיבת מעלה אליהו וישיבת רמת גן. בשנת 2012 התפצלה הישיבה, הרב אמנון ברד"ח עבר עם קבוצת תלמידים לראש פינה והרב אוהד קרקובר נשאר בראשות הישיבה, ושמה השתנה ל"הישיבה הגבוהה כוכב השחר". משנת 2011 משמש הרב אוהד קרקובר כרב היישוב נוסף על היותו ראש הישיבה.

לפני מספר שנים הישיבה התפרקה ונשאר במקום כולל.

באלול ה'תשע"ה הוקמה על ידי הכולל בכוכב השחר ישיבה קטנה לאומית "ארחות מרדכי" ע"ש הראשון לציון הרב מרדכי אליהו בראשות הרב מיכאל אלוש[8]. נכון לשנת ה'תשע"ז הישיבה מונה כ-45 תלמידים מכל רחבי הארץ.

ביישוב בית ספר יסודי (ממ"ד) בשם "אהבת יצחק" על שם סגן יצחקי רוזנפלד. בית הספר מונה כשלוש מאות תלמידים, רובם מהיישוב עצמו וחלקם מהיישוב הסמוך מעלה אפרים. בבית הספר כ-30 מורים, חלקם מהיישוב עצמו וחלקם מגיעים מיישובים מרוחקים ואף מירושלים.

ביישוב ישנם 9 גני ילדים ומעון לתינוקות ופעוטות.

מאחזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות תושבים מכוכב השחר הקימו מספר מאחזים בגבעות סביב היישוב: "מצפה כרמים", "מעלה שלמה"[9]. בניגוד למאחזים אחרים תושבי מצפה כרמים הגיעו להסכמה על הזזת המאחז לנקודה אחרת ששם אין בעיה של שטחים פרטיים, והמעבר אושר על ידי ראש הממשלה אהוד ברק ב-1999[10]. לאחר מכן התגלה שגם השטח החדש ממוקם על אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים דיר ג'ריר וכפר מאליכ, לפי רישומי המנהל האזרחי[11]. הוא מוגדר כמאחז בלתי-חוקי גם בדו"ח שהכינה עו"ד טליה ששון עבור המדינה ב-2005[12]. בשנת 2011, החלו לבנות במאחז כ-20 מבנים, חלקם בתי קבע וחלקם קרוואנים. המנהל האזרחי הוציא למבנים צווי הפסקת עבודה, אך זו נמשכה[13]. תושבי הכפר דיר ג'ריר, עתרו לבג"ץ אך רק בשנת 2014 נערך הדיון בו הוציא נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, צו על תנאי המורה למדינה להסביר עד 4 בינואר 2015, מדוע לא יפונו המבנים "המצויים בחלקות האמורות, שנבנו שלא כדין"[14]. באוגוסט 2018 בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי יש להסדיר את ההתיישבות במצפה כרמים מכייון שנעשתה בתום לב ובאישור הממשלה, באמצעות החלת "תקנת השוק", הקובעת כי הקרקע שניתנה על ידי המדינה תישאר בידי האדם שקנה אותה[15]

המאחז "מעלה שלמה", יושב על אדמות שהוכרזו אדמות מדינה, אך דרך הגישה אליו סלולה על קרקע שלא הוכרזה כאדמות מדינה מעולם, והייתה אדמה חקלאית מעובדת בשימוש תושבי הכפרים. לפי חוות הדעת של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט מנובמבר 2017 ניתן יהיה להפקיעה[16].

בסמוך ליישוב נמצא גם "מאחז הבלאדים", המאופיין בנוער גבעות ותושביו היו מעורבים בתקריות אלימות כלפי פלסטינים, פעילי שמאל וחיילי צה"ל[17]. הנהגת היישוב כוכב השחר תומכת בנערי המאחז אבל מגנה את התנהלותם בתחומים אחרים[18].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים בכוכב השחר (יישוב) 2,053 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.4%‏.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוכב השחר בוויקישיתוף

אתרים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ מנחם תלמיכוכב השחר - מאחז במדבר, מעריב, 22 באוקטובר 1976
  3. ^ טובה צימוקי, גרעיני התיישבות של חצ"ב יעלו הקיץ על הקרקע, דבר, 12 בינואר 1979
  4. ^ לנו המגל הוא החרב, כרך 2, עמ' 138-139
  5. ^ חידושים בקווים של אגד, מעריב, 28 באוקטובר 1981
  6. ^ ישראל הראלכך מדבר (ומתנהג) ראש ממשלה?, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2017
  7. ^ עתיה זר, ‏כוכבים נולדים, באתר בשבע - ערוץ 7, 9 במרץ 2005
  8. ^ ארחות מרדכי בדף ישיבה קטנה לאומית
  9. ^ מידע נוסף על המאחזים נמצא בערך רשימת מאחזים.
  10. ^ "יעלון: אין לפנות יישוב שהוקם באישור הממשלה". NRG. בדיקה אחרונה ב-28 באוגוסט 2018. 
  11. ^ ארנון רגולר‏, המתנחלים משווקים מאחז שבג"ץ טרם הכריע בעתידו, באתר וואלה! NEWS‏, 1 באוגוסט 2012
  12. ^ חוות דעת בנושא מאחזים בלתי מורשים - משרד ראש הממשלה
  13. ^ עמוס הראלכך מוקם מאחז נוסף מתחת לאף, באתר הארץ, 19 באפריל 2012
  14. ^ עמוס הראלבג"ץ הורה למדינה לנמק מדוע לא לפנות את המאחז מצפה כרמים, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2014
  15. ^ http://www.maariv.co.il/news/law/Article-658795
  16. ^ יותם ברגרמנדלבליט סולל דרך להכשרת 13 מאחזים בלתי חוקיים בגדה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2017
  17. ^ יואב זיתון ומורן אזולאי, ליברמן נגד תוקפי החיילים: "למצות את הדין עם אותם בריונים", באתר ynet, 23 באפריל 2017
  18. ^ חיים לוינסוןהאירועים האלימים האחרונים מעוררים מחלוקות חריפות בקרב המתנחלים, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2015