שביל ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סימון שביל ירושלים
שילוט בשביל ירושלים

שביל ירושלים הוא נתיב הליכה ארוך שאורכו הכולל הוא 39 ק"מ. השביל מתחיל בחניון עין חנדק, ממשיך מזרחה לכיוון ירושלים, מקיף את העיר העתיקה בירושלים וחוזר מערבה עד לסיומו בסטף. השביל מתחבר לשביל ישראל בתחילתו ובסיומו, ומהווה השלמה לשביל ישראל שאינו עובר בירושלים עצמה.

בשטח הבנוי בירושלים השביל משולט בסימון שבילים מיוחד בצבעים כחול-זהב-כחול. מחוץ לעיר השביל מסומן גם בסימון שבילים רגיל, בעיקר כחול אך גם שחור וירוק. השביל נחנך בצעדת ירושלים בחג הסוכות בשנת 2006.

אתרים לאורך השביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין חנדק, עין כרם, שביל הצוקים, יד ושם, הר הרצל, בית הכרם, קריית המוזיאונים, הכנסת, גן הוורדים, גן סאקר, רחביה, משכן הנשיא, טלביה, גיא בן הינום, עיר דוד, נחל קדרון, עמק צורים, גן טבצ'ניק, האוניברסיטה העברית בהר הצופים, גבעת התחמושת, כיכר ספרא, נחלת שבעה, שוק מחנה יהודה, ליפתא, עינות תלם, נחל חלילים, הר חרת, סטף.

תיאור מסלול שביל ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Jerusalem Trail Map.png
סימון שביל ירושלים
גיא בן הינום, חומות העיר העתיקה ומגדל דוד. מתחת למגדל דוד בריכת הסולטאן ודרך חברון החוצה את הגיא. התמונה צולמה מגשר הסינמטק.
בית הקברות היהודי בהר הזיתים; מעליו מלון שבע הקשתות, ומשמאלו כנסיית העלייה הרוסית
עמק צורים, האוניברסיטה העברית ברקע
רחוב יפו לפנות ערב, 2006
גשר המיתרים והכניסה לירושלים
חורבות בתי הכפר ליפתא, 2004

מגבלות ואזהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חלקים מהשביל בשטח הבנוי בירושלים נמצאים בתהליך השלמת הסימון. לעיתים קרובות כתוצאה ממעשי ונדליזם נעלמים או מושחתים שלטי הסימון - בעיקר אלו המוצבים בשטח העירוני הבנוי של ירושלים, עובדה המקשה על המעקב אחר תוואי השביל. חלקי השביל הנמצאים בשטח פתוח מסומנים גם בסימון שבילים רגיל, והם מתוחזקים על ידי הוועדה לשבילי ישראל.
  • חלק מתוואי השביל עובר בירושלים המזרחית. זהו שטח רגיש מבחינה ביטחונית בכל ימות השנה, רגישות המתחדדת ומתעצמת בימי שישי בהם מתקיימת תפילה מיוחדת במסגדים, בחודש הרמדאן ובימי זיכרון פלסטינים.
  • חלק מהאתרים על מסלול שביל ירושלים אינם פתוחים לקהל בכל ימות השנה ולחלקם שעות ביקור מוגדרות אותן יש לברר מבעוד מועד. הכניסה לחלק מהאתרים כרוכה בתשלום דמי כניסה.

מעין חנדק ליד ושם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שביל ירושלים מתחיל באופן רשמי בחניון עין חנדק הנובע למרגלות מושב אבן ספיר, והוא חלק משביל ישראל. שמו של המעיין ערבי ופירושו מעיין התעלה, בעין חנדק שתי נקבות ארוכות חצובות בסלע ובהן זורמים מים כל השנה . מחמת זיהום של המים אסור להיכנס לנקבות. בחניון גישה נוחה לרכבים ושולחנות פיקניק.

סימון שבילים בצבע כחול מוביל בדרך עפר עד לשער ובו שלט של שביל הדסה, שסומן משולט ומתוחזק על ידי מתנדבים מבית החולים הדסה עין כרם. שביל הדסה, בעיקרו כביש עפר מוביל אל מעין מרים ברח' המעיין בעין כרם.

מעין כרם מוביל השביל לרחבת הכניסה של יד ושם.

מיד ושם לגיא בן הינום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרחבת הכניסה למוסד יד ושם ממשיך סימון שביל ירושלים לאורך ציר שדרות הרצל עד לכיכר דניה ולאורך שכונת בית הכרם עד לגבעת רם.

תוואי השביל ממשיך לאורך רחוב קפלן, קריית הממשלה ובנק ישראל מפה מוביל השביל למוזיאון ישראל לפסל המנורה למשכן הכנסת ולגן הוורדים.

שביל החותך את גן הוורדים מוביל את המטייל אל היציאה מהגן לכוון גן סאקר וההתחנה לחקר ציפורי ירושלים- אתר טבע עירוני, מופעל על ידי החברה להגנת הטבע. בין היתר, עוסקים במקום בטיבוע ציפורי שיר לצורכי מחקר ומעקב. במסתור מיוחד ניתן לשבת לצפות בפעילות ציפורים.

שביל ירושלים "חותך את גן סאקר לאורכו ומוביל אל שכונת רחביה דרך רחוב בנימין מטודלה ומשם לרחוב אלפסי ולקבר יאסון. השביל מתפתל ברחובות השכונה ומוביל למשכן הנשיא לתיאטרון ירושלים ובצמוד אליו חורשת הירח - חורשת אורנים המשמשת כאתר נופש פעיל לתושבי העיר ומתקיימות בה פעילויות בתי ספר, חוגי טבע ותנועות נוער ומדורות ל"ג בעומר. החורשה ניטעה בסוף המאה ה-19 לשמש כגן סביב בית החולים למצורעים הניצב בסמוך.

מחורשה זו, ממשיך השביל להתפתל על גבול השכונות טלביה והמושבה הגרמנית אל שכונת ימין משה הציורית ובה טחנת רוח העומדת בכניסה לשכונה, שהפכה למוזיאון קטן. בסמוך לטחנת הרוח בנויה רחבת תצפית שממנה נשקף נוף מרהיב של חומות העיר העתיקה. בסמוך, מאחורי זכוכית, ניצב דגם משוחזר של מרכבתו של השר משה מונטיפיורי.

השביל ממשיך ויורד לכוון גיא בן הינום ולבנין הסינמטק.

מגיא בן - הינום לאוניברסיטה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע זה של השביל שאורכו כ 4 קילומטר הוא המתוייר ביותר ועובר במספר אתרים מקודשים לשלוש הדתות. שביל ירושלים עובר בכביש עפר אל גיא בן הינום ואל הכפר הערבי סילְוָאן. השביל מגיע לנקבת השילוח.

שביל ירושלים נמתח לאורך נחל קידרון, היורד מהר הצופים, ולאורך האפיק, ממול לחומות. נמצאים יד אבשלום, קבר בני חזיר, קבר זכריה וקבר רבי עובדיה מברטנורה. משם עובר השביל בסמוך לכנסיית כל העמים ובמעלה הר הזיתים הנמצא ממזרח לעיר העתיקה גובהו של הר הזיתים מאפשר תצפית המצוינת לעיר העתיקה של ירושלים ומתחם הר הבית.

עמק צורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמק צורים

השביל ממשיך לעקוב אחר הקידרון ועולה לכוון הר הצופים בעמק צורים - גן לאומי מצפון-מזרח לעיר העתיקה בירושלים, בגודל 170 דונם, עמק צורים יוצר רצועת גנים החובקת את חומות ירושלים, במטרה לשמר את מרקמו ההיסטורי של הר הזיתים ולמנוע בנייה במקום.

במקום מופעל מיזם לסינון שפכי העפר שהוצאו מהר הבית בחפירות שונות שנערכו על ידי הווקף. העפר מסונן על ידי מתנדבים, בהנחיית ארכאולוגים מאוניברסיטת בר-אילן. בסינון נמצאו, בין היתר, חותם של כהן מימי בית המקדש הראשון, מטבעות מימי המרד הגדול, שרידי אבנים מעוטרות וחרסים רבים וכן מגוון ממצאים מכל התקופות שלאחר חורבן בית שני.

בנוסף מקיימת העמותה פעילויות חינוכיות ותרבותיות לקהל הרחב, כולל התנסות עצמית בגילוי ממצאים והסברים על ממצאים ארכאולוגיים. במקום יש חנייה נוחה. מנקודה זו ניתן לגשת עוד כ 50 מטר לכוון צפון-מזרח, לתצפית מרשימה על מדבר יהודה

מהאוניברסיטה העברית לליפתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגבעת התחמושת ועד היציאה מהעיר בירידה לליפתא השביל אינו מסומן. שביל ירושלים פונה מערב ויורד בשדרות אשכול לגבעת התחמושת. רחוב שבטי ישראל וכיכר ספרא.

התוואי ממשיך ממשיך לאורך חלקו המרכזי של רחוב יפו ומתפתל באור מרכז העיר דרך כיכר ציון נחלת שבעה ורחוב קינג ג'ורג', ומשם אל רחוב אגריפס שוק מחנה יהודה ולכוון היציאה מתחומי ירושלים, דרך בנייני האומה ומתחת ל גשר המיתרים של הרכבת הקלה. ומשם לשרידי הכפר הערבי ליפתא השוכן בכניסה לעיר.

מליפתא לסטף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשביל המסומן בכחול יורדים למעיין ליפתא ולתוך הכפר, ממשיכים לרדת בשביל לאפיק נחל שורקערבית ואדי אַ-צְרַאר) שהוא אחד הנחלים הארוכים בישראל. השביל מתפתל לאורך האפיק לכיוון עינות תלם משם ממשיך השביל אל עמק הארזים ונחל חלילים .

כאן מגיע שביל ירושלים לקטע האחרון שלו לאחר שצייר קו מעגלי והוא חותר לכוון נקודת היציאה. סימון השבילים הסימון הופך לשחור לקטע קצר עד הר חרת שהוא גן לאומי בניהול ובטיפול של הקרן הקיימת לישראל. המקום נמצא לא רחוק ממחלף הראל בכביש ירושלים תל אביב, ליד מבשרת ציון ובית זית והוא חלק מהממכלול הכולל את תל צובה - הר חרת - סטף.

מקיפים עם השביל את הר חרת, ובסימון שבילים כחול ממשיך התוואי בצמוד כביש 395. ומגיע למעגל תנועה הידוע כצומת הר איתן (צומת הסטף).

נקודה זו בה מצויות תחנות אוטובוס היא נקודת סיום אפשרית ראשונה של השביל (או נקודת התחלה) למשתמשים בתחבורה ציבורית.

נקודת סיום שנייה היא בתחנת המידע למטייל בסטף - נקודת החיבור השנייה של שביל ירושלים עם שביל ישראל.

ספרות לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]