סטיב סטונטון

סטיב סטונטון
Steve Staunton

סטונטון, 2011
מידע אישי
לידה	19 בינואר 1969 (בן 55) דאנדוק שבאירלנד
שם מלא	סטיבן סטונטון
גובה	1.85 מטר
עמדה	מגן שמאלי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1985 - 1986 1986 - 1991 1987 1991 - 1998 1998 - 2000 2000 2000 - 2003 2003 - 2005 2005 סך הכול: דאנדוק ליברפול ← ברדפורד סיטי אסטון וילה ליברפול ← קריסטל פאלאס אסטון וילה קובנטרי סיטי וולסול 65 (0) 8 (0) 208 (16) 44 (0) 6 (1) 73 (0) 70 (4) 7 (0) 481 (21)
נבחרת לאומית כשחקן
1988 - 2002 אירלנד 102 (8)
קבוצות כמאמן
2005 - 2006 2006 - 2007 2008 2009 2009 - 2010 2011 2011 - 2013 וולסול (עוזר מאמן) נבחרת אירלנד לידס יונייטד (עוזר מאמן) וולברהמפטון וונדררס (סקאוט) דרלינגטון מידלסברו (סקאוט) סנדרלנד (סקאוט)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

סטיבן "סטיב" סטונטון (באנגלית: Stephen "Steve" Staunton; נולד ב-19 בינואר 1969) הוא כדורגלן ומאמן עבר אירי ששיחק בעמדת המגן השמאלי.

סטונטון שיחק לאורך כל הקריירה המקצועית באנגליה, בעיקר במדיהן של ליברפול ושל אסטון וילה. במהלך הקריירה הארוכה זכה סטונטון עם ליברפול באליפות אנגליה ובגביע האנגלי, ועם אסטון וילה הניף פעמיים את גביע הפוטבול ליג. סטונטון הוא משיאני ההופעות בנבחרת אירלנד, כשלזכותו 102 הופעות במדיה, בהן כבש שמונה שערים. בין היתר ייצג את נבחרתו בשלושה טורנירי מונדיאל, כשבאחרון שבהם, מונדיאל 2002, הוביל את הנבחרת כקפטן.

לאחר פרישתו מילא שורה של תפקידים מקצועיים, הבולט שבהם כמאמן נבחרת אירלנד עם פרישתו ממשחק, וכן תפקידי עוזר מאמן וסקאוטינג.

קריירת משחק

תחילת הקריירה וליברפול

סטונטון, יליד מחוז לאות', החל את הקריירה כשחקן כדורגל ובמקביל כשחקן כדורגל גאלי, כולל בנבחרת הנוער של המחוז. הוא החל לשחק כדורגל מקצועני בקבוצת דאנדוק מעיר הולדתו כשהיה בן 17 בלבד, בעונת 1985/1986. כבר בגיל צעיר זה, אותר סטונטון על ידי מאמן ליברפול קני דלגליש, וב-2 בספטמבר 1986 חתם בשורות קבוצת הפאר האנגלית תמורת סכום של כ-20 אלף ליש"ט.

בשתי עונותיו הראשונות שימש כשחקן מילואים בליברפול, וב-1987 אף עבר בהשאלה לקבוצת ברדפורד סיטי מליגת המשנה, במדיה ערך שמונה הופעות ליגה. ב-17 בספטמבר 1988, שנתיים לאחר רכישתו, ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה, בשוויון 1-1 עם טוטנהאם הוטספר באצטדיון אנפילד במסגרת הליגה האנגלית. על אף חוסר ניסיונו המובהק לעומת חבריו לקבוצה, והעובדה כי המועדון נאבק על שמירת תואר האליפות בו זכה בעונה הקודמת, יכולתו המרשימה של סטונטון במקביל לפציעתו של הקפטן אלן הנסן זיכתה אותו במקום בהרכב של דלגליש בהמשך העונה. שלושה ימים לאחר הופעת הבכורה שלו בליגה, כבש סטונטון לראשונה במדי ליברפול, בטורניר ידידות לכבוד מאה שנים לליגה האנגלית, אך קבוצתו הפסידה במשחק 1–2 לארסנל.

במהלך אותה העונה, במסגרת חצי גמר גביע ה-FA, התרחש אסון הילסבורו שגבה את חייהם של 96 אוהדים. סטונטון היה משחקני הקבוצה שהשתתפו באופן פעיל בניחום משפחות האוהדים שנספו, והגיע למספר גדול של לוויות הרוגי האסון. יתרה מכך, הוא אף הפגין יכולת גבוהה במשחק החוזר שנקבע לחודש לאחר מכן, והסתיים בניצחונה של ליברפול 1–3 על נוטינגהאם פורסט. את העונה חתמה ליברפול ברגשות מעורבים, לאחר שזכתה בגביע האנגלי עם ניצחון 2–3 בדרבי המרזיסייד על אברטון (סטונטון פתח בהרכב והוחלף עם פתיחת ההארכה), אך החמיצה הזדמנות לזכייה בדאבל בעקבות הפסד 0–2 לארסנל בדקת הסיום של מחזור הסיום, שהעניק לארסנל את תואר האליפות.

בעונה לאחר מכן כבש סטונטון את שעריו הראשונים במשחק רשמי במדי ליברפול. היה זה במשחק גביע הפוטבול ליג מול ויגאן אתלטיק, כאשר סטונטון עלה כמחליף וכבש שלושער לזכות קבוצתו. בליגה, שמר על מקומו ברוטציה של דלגליש ורשם עשרים הופעות ליגה בדרך לזכייה בתואר האליפות. הוא נותר בקבוצה עונה אחת נוספת, בה ערך 24 הופעות ליגה, אך במהלך העונה התפטר דלגליש מתפקידו כמאמן, ובהמשכה מונה גריים סונס במקומו. המאמן החדש בחר לשחרר את סטונטון בתום העונה, על אף הביקורות על חוסר הערכה מספקת מצד המאמן כלפי סטונטון. עם זאת, אחת הסיבות לשחררו של סטונטון הייתה העובדה כי על פי ההגבלות של המפעלים האירופיים, ובטרם חוקק חוק בוסמן, נחשב היה סטונטון לשחקן זר, כאשר כמות הזרים על המגרש הוגבלה לארבעה בלבד. בסך הכול חתם סטונטון את הקדנציה הראשונה בליברפול עם 65 הופעות ליגה.

אסטון וילה

ב-7 באוגוסט 1991, לקראת עונת 1991/1992, חתם סטונטון באסטון וילה מהליגה הבכירה, תמורת כ-1.1 מיליון ליש"ט. הבכורה של סטונטון בליגה הייתה מוצלחת, כאשר כבר במשחק הפתיחה של העונה כבש סטונטון את שער הליגה הראשון בקריירה שלו, בניצחון 2–3 על שפילד ונסדיי. עד מהרה הפך סטונטון לשחקן הרכב בכיר אצל המאמן רון אטקינסון, ויחד עם קבוצתו סיים את העונה במקום השביעי בטבלה, כשלזכותו 37 הופעות ליגה (מתוך 42) בהן כבש ארבעה שערים. עונה לאחר מכן שותף סטונטון בכל 42 משחקי הליגה של קבוצתו ואף כבש פעמיים, כשאסטון וילה התמודדה על כתר האליפות, אותו הפסידה לבסוף למנצ'סטר יונייטד, והסתפקה בסגנות מרשימה.

בעונה הבאה לא הצליחה הקבוצה לשחזר את מאבקי הצמרת, והסתפקה במקום העשירי בטבלה. סטונטון עצמו רשם 24 הופעות ליגה בלבד, אך את העונה חתם עם זכייה בתואר גביע הפוטבול ליג, לאחר ניצחון 1–3 בגמר על מנצ'סטר יונייטד, שמנע מהם זכייה בטרבל המקומי. סטונטון פתח בהרכב בגמר, והוחלף כעשר דקות לסיומו. הנפילה של אסטון וילה בליגה נמשכה גם לעונת 1994/1995, במהלכה הוחלף אטקינסון במאמן בריאן ליטל, והקבוצה שרדה בליגה הבכירה כשסיימה במקום ה-18 הטבלה. מבחינה אישית, חזר סטונטון למרכז הבמה עם 35 הופעות ליגה ושיא קריירה אישי של חמישה שערי ליגה, וכן ענד את סרט הקפטן של הקבוצה לסירוגין לאורך העונה כולה.

בעונת 1995/1996 נהנה סטונטון מהיכולת של קבוצתו, שהצליחה לשוב למאבקי הצמרת תחת ליטל ולסיים את העונה במקום הרביעי בטבלה, וכן לזכות פעם נוספת בגביע הליגה עם ניצחון מרשים 0–3 על לידס יונייטד בגמר. עם זאת, סבל סטונטון לאורך העונה מפציעות חוזרות ונשנות, שהגבילו אותו ל-13 הופעות ליגה בלבד, ואף לא נטל חלק בגמר גביע הליגה, כאשר נותר על הספסל לאורך כל המשחק.

סטונטון התאושש מהפציעות ובעונה לאחר מכן שב לתפוס מקום קבוע בהגנת הקבוצה, עם שלושים הופעות ליגה שסייעו לקבוצתו לסיים חמישית בטבלה ולהעפיל לגביע אופ"א. סטונטון היה לחלק ממסעה של הקבוצה בטורניר בעונת 1997/1998, במהלכה הדיחה הקבוצה את בורדו, אתלטיק בילבאו וסטיאווה בוקרשט, ונעצרה על ידי אתלטיקו מדריד עקב חוק שערי חוץ. בתום אותה העונה סיים סטונטון את הקדנציה הראשונה בת שבע העונות שלו באסטון וילה, עם 16 שערי ליגה ב-208 הופעות.

חזרה לליברפול

ב-3 ביולי 1998, לקראת עונת 1998/1999, רשם סטונטון חזרה מפתיעה לליברפול. חוזהו של סטונטון באסטון וילה פג, והוא עבר בהעברה חופשית לקבוצה של המאמנים רוי אוונס וז'ראר הוייה. בעונה הראשונה שלו השתלב היטב במערך של הוייה, רשם 31 הופעות ליגה (מתוך 38) וסיים עם קבוצתו במקום השביעי בפרמייר ליג. עם זאת, עונה בלבד עברה בטרם איבד סטונטון את מקומו בהרכב. את עונת 1999/2000 בפרמייר ליג סיים עם 12 הופעות בלבד, במה שהייתה עונתו המלאה האחרונה במדי ליברפול. עונה לאחר מכן רשם הופעת ליגה בודדת בטרם הושאל לקריסטל פאלאס מליגת המשנה, שם רשם שש הופעות ושער. הוא שב לליברפול ורשם הופעה אחרונה ב-23 בנובמבר 2000, במשחק מול אולימפיאקוס במסגרת גביע אופ"א (2-2 בסיום). כשבועיים לאחר מכן כבר שוחרר מהקבוצה, כשלזכותו 109 הופעות ליגה בשתי קדנציות שונות במדיה של ליברפול.

חזרה לאסטון וילה

ב-7 בדצמבר 2000 הצטרף סטונטון לקבוצתו השלישית באותה העונה, כאשר שב לאסטון וילה של המאמן ג'ון גרגורי בהעברה חופשית. עד לתום העונה רשם 14 הופעות ליגה, ובשתי העונות הבאות שמר על מקומו ברוטציה. בעונת 2002/2003 אף היה לקפטן המועדון, על אף שלא פתח בקביעות בהרכב אלא היה לשחקן רוטציה. בסך הכול בשלוש עונות רשם 73 הופעות, ובסיכום שתי הקדנציות רשם 281 הופעות ליגה, בהן כבש 16 שערים.

שלהי הקריירה

ב-15 באוגוסט 2003, על אף שהתקרב לגיל 34, המשיך לשחק כדורגל מקצועני ועבר בהעברה חופשית נוספת, הפעם לקובנטרי סיטי, שהייתה אז לקבוצת מרכז טבלה מליגת המשנה. סטונטון רשם שתי עונות במדיה של קובנטרי, בהן כבש ארבעה שערי ליגה בשבעים הופעות. עם תום חוזהו החליט שלא לחדשו, ולעבור לוולסול מתחתית הליגה השלישית. הוא שימש כשחקן וכעוזר מאמן, ובסך הכול רשם שבע הופעות ליגה במדי הקבוצה. במשחקו האחרון בקריירה שימש כקפטן הקבוצה בניצחון 0–2 על בלקפול בסילבסטר 2005. כשבועיים אחר כך, עם מינויו למאמן אירלנד, פרש ממשחק פעיל בגיל 37.

נבחרת אירלנד

סטונטון רשם את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת אירלנד ב-19 באוקטובר 1988, תחת המאמן האנגלי ג'ק צ'רלטון, בניצחון 0–4 על לתוניסיה במשחק ידידות.

סטונטון נטל חלק פעיל במוקדמות מונדיאל 1990, עם שש הופעות במדי הנבחרת, וזומן לסגל לקראת טורניר הגמר באיטליה. הוא היה לצעיר השחקנים בסגל של צ'רלטון לטורניר המונדיאל הראשון בתולדות הנבחרת. סטונטון פתח בהרכב ואייש את עמדת המגן השמאלי בכל חמשת משחקי הנבחרת בטורניר, כאשר אירלנד צלחה את שלב הבתים עם שלוש תוצאות תיקו (1-1 מול אנגליה, 0-0 מול מצרים ושוויון 1-1 מול הולנד) בדרך לשמינית הגמר. בשלב זה פגשה הנבחרת את רומניה, וארבע דקות לאחר פתיחת ההארכה זכה לדקות ראשונות של מנוחה בטורניר. אירלנד המשיכה לניצחון בדו-קרב בעיטות עונשין, וברבע הגמר, עם סטונטון בהרכב, נכנעה 0–1 לאיטליה המארחת.

סטונטון רשם עשר הופעות וכבש שלושה שערים, כולל שער מנקודת הקרן מול צפון אירלנד בניצחון 0–3, במסגרת טורניר מוקדמות מונדיאל 1994. הוא זומן על ידי צ'רלטון לסגל האירי למונדיאל 1994 בארצות הברית, ושוב פתח בהרכב בכל משחקיה של נבחרתו בטורניר. אירלנד גברה 0–1 על איטליה במשחק הפתיחה, בשחזור משחק ההדחה שלה במונדיאל הקודם. לאחר מכן נוצחה 1–2 על ידי מקסיקו (סטונטון הוחלף במהלך המחצית השנייה), ונפרדה בשוויון 0-0 עם נורווגיה בדרך למקום השני בבית. בשמינית הגמר נוצחה אירלנד 0–2 על ידי הולנד, סטונטון פתח והוחלף לאחר כשעה.

סטונטון המשיך להיות שחקן הרכב משמעותי בנבחרת, גם כשזו כשלה להעפיל ממוקדמות יורו 1996 ו-2000 וממוקדמות מונדיאל 1998, אך עם שמונה הופעות במוקדמות מונדיאל 2002, סייע לנבחרתו להעפיל לטורניר הגמר. מיק מקארתי, מאמן הנבחרת שהיה חברו של סטונטון לסגל וקפטן הנבחרת במונדיאל 1990, זימן את סטונטון לסגל לקראת המונדיאל, ועם הדחתו של רוי קין מהסגל, זכה סטונטון להצעיד את הנבחרת כקפטן בטורניר. סטונטון פתח כקפטן במשחק הפתיחה בו נפרדה אירלנד בשוויון 1-1 עם קמרון, ובמשחק השני מול גרמניה רשם ציון דרך מרגש, כשהיה לראשון בתולדות הנבחרת שמגיע למאה הופעות בינלאומיות. סטונטון הקפטן הוחלף שלוש דקות לסיום, וראה את רובי קין קובע שוויון 1-1 בתוספת הזמן. במשחק השלישי פתח סטונטון בניצחונה של אירלנד 0–3 על ערב הסעודית, שהעלה אותה לשמינית הגמר. בשלב זה פגשה אירלנד את ספרד. סטונטון, ששוב פתח עם סרט הקפטן, הוחלף כעבור חמישים דקות. המשחק עצמו הסתיים בהדחתה של אירלנד בפנדלים, אחרי שוויון 1-1 בהארכה.

סטונטון פרש מהנבחרת מיד בתום טורניר המונדיאל, עם 102 הופעות ושמונה שערים במדי אירלנד. על אף שאיבד את הבכורה לרובי קין, הוא עדיין אחד משיאני ההופעות של הנבחרת בכל הזמנים, וחתום על הישג מרשים, בתור היחיד ששותף בכל 13 משחקיה של אירלנד במסגרת הגביע העולמי.

קריירת אימון

עם כישלונה של אירלנד להעפיל ממוקדמות מונדיאל 2006, התכנסה ועדת איתור בת שלושה חברים מטעם התאחדות הכדורגל האירית לבחור את מחליפו של בריאן קר, שסיים את דרכו כמאמן הנבחרת. בתחילה, שמות בעלי רמה עולמית כאלכס פרגוסון, טרי ונבלס ובובי רובסון הוזכרו כמועמדים, אך ב-13 בינואר 2006 הוכרז כי סטונטון יהיה מאמן הנבחרת החדש, בעוד רובסון ישמש כיועץ בינלאומי.

משחק הבכורה של סטונטון על הקווים היה מרשים, כשאירלנד הביסה 0–3 את שוודיה במשחק ידידות, אך ההמשך היה מוצלח פחות. בשני משחקיה הבאים, גם הם משחקי ידידות, נוצחה אירלנד 0–1 על ידי צ'ילה והובסה 0–4 על ידי הולנד, תבוסתה הביתית הגדולה ביותר מזה ארבעים שנים. במשחקו הרשמי הראשון על הקווים, הורחק סטונטון בהפסד החוץ 0–1 לגרמניה במוקדמות יורו 2008. תבוסת 2–5 לקפריסין העמידה את המשך דרכו של סטונטון בנבחרת בסכנה, אך שוויון 1-1 מול צ'כיה הרגיע מעט את הרוחות.

לאחר ניצחון ביתי 0–5 על סן מרינו, יצאה אירלנד למשחק חוץ מול אותה הנבחרת, והפעם השיגה ניצחון דחוק של 1–2 בדקות הסיום. התוצאה הגבולית מול היריבה החלשה שוב הרימה קולות נגד המאמן ובעד התפטרותו. אלא שאז שוב השיגה אירלנד רצף חיובי עם ניצחונות 0–1 על ויילס ועל סלובקיה, שקירבו אותה למאבק העלייה ליורו, ובהמשך השיגה 0–4 מרשים בחוץ על דנמרק במשחק ידידות.

רצף התוצאות החיוביות של אירלנד נעצר במשחקיה הרשמיים הבאים. אירלנד, מוכת פציעות, איבדה נקודות חשובות בשני המשחקים הסמוכים בספטמבר 2007, לאחר שספגה בתוספת הזמן והשיגה שוויון 2-2 ביתי בלבד מול סלובקיה, ומספר ימים לאחר מכך נוצחה 0–1 על ידי צ'כיה. חודש לאחר מכן הגיעו שתי תוצאות תיקו, מול גרמניה ומול קפריסין, שבעקבותם איבדה הנבחרת סיכוי להעפיל ליורו 2008. בסיום המשחק מול קפריסין, אף ספגה הנבחרת שריקות בוז צורמות עם שריקת הסיום של ההתמודדות. בעוד ההתאחדות סירבה להעניק גיבוי למאמן המותקף, סטונטון עצמו סירב להתפטר והודיע כי ברצונו להמשיך את יתרת חוזהו בן ארבע השנים. ב-23 באוקטובר 2007 הודיעה ההתאחדות על פיטוריו של סטונטון, ובהמשך הוא הוחלף על ידי ג'ובאני טרפטוני.

ב-4 בפברואר 2008 הצטרף סטונטון ללידס יונייטד כעוזר מאמן, תחת גארי מקאליסטר. תחילת הדרך הייתה קשה עבור השניים, והקבוצה לא השיגה ניצחון בחודש הראשון של סטונטון בתפקיד. בדצמבר של אותה השנה, לאחר כעשרה חודשים בתפקיד, פוטר מקאליסטר ובעקבותיו עזב גם סטונטון את הקבוצה.

במאי 2009 התמנה לתפקיד הסקאוט תחת חברו לנבחרת ומאמנו בנבחרת לשעבר, מיק מקארתי. ב-5 באוקטובר, חמישה חודשים לאחר מכן, עבר לאמן את דרלינגטון מהליגה הרביעית, עם קווין ריצ'רדסון כעוזרו. סטונטון לא הצליח להוביל את הקבוצה להישגים, וב-21 במרץ 2010 הוא פוטר מתפקידו, לאחר שרשם ארבעה ניצחונות בלבד ב-23 משחקים, ובמשחקו האחרון בתפקיד נכחו 1,463 אוהדים בלבד, שיא שלילי למשחק בית בליגה עבור המועדון.

ב-15 במרץ 2011, לאחר שנה מחוץ למגרשים, החל לשמש כסקאוט בקבוצת מידלסברו, וחמישה חודשים אחר כך עבר לתפקיד דומה בסנדרלנד, ממנו שוחרר בתום עונת 2012/2013.

תארים

תארים כשחקן

ליברפול

• אליפות אנגליה: 1989/1990
• הגביע האנגלי: 1988/1989
• מגן הצדקה (2): 1988, 1990

אסטון וילה

• גביע הפוטבול ליג (2): 1993/1994, 1995/1996
• גביע האינטרטוטו: 2001

סטטיסטיקות

מועדונים

עונה	קבוצה	ליגה	בליגה
			הופעות	שערים
1986/1987	ליברפול	הליגה הראשונה של הפוטבול ליג	0	0
1987/1988	ברדפורד סיטי	הליגה השנייה של הפוטבול ליג	8	0
1988/1989	ליברפול	הליגה הראשונה של הפוטבול ליג	21	0
1989/1990			20	0
1990/1991			24	0
1991/1992	אסטון וילה	הליגה הראשונה של הפוטבול ליג	37	4
1992/1993		פרמייר ליג	42	2
1993/1994			24	2
1994/1995			35	5
1995/1996			13	0
1996/1997			30	2
1997/1998			27	1
1998/1999	ליברפול	פרמייר ליג	31	0
1999/2000			12	0
2000/2001			1	0
2000/2001	קריסטל פאלאס	הליגה הראשונה של הפוטבול ליג	6	1
2000/2001	אסטון וילה	פרמייר ליג	14	0
2001/2002			33	0
2002/2003			26	0
2003/2004	קובנטרי סיטי	הליגה הראשונה של הפוטבול ליג	35	3
2004/2005		פוטבול ליג צ'מפיונשיפ	35	1
2005/2006	וולסול	הפוטבול ליג הראשונה	7	0
סך הכול בקריירה			481	21

נבחרת לאומית

נבחרת אירלנד
שנה	הופעות	שערים
1988	2	0
1989	6	0
1990	13	1
1991	7	0
1992	8	1
1993	7	3
1994	11	0
1995	7	1
1996	3	0
1997	9	0
1998	4	0
1999	5	1
2000	4	1
2001	8	0
2002	8	0
סה"כ	102	8

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סטיב סטונטון בוויקישיתוף

• סטיב סטונטון, באתר Transfermarkt
• סטיב סטונטון, באתר BDFutbol
• סטיב סטונטון, באתר WorldFootball.net
• סטיב סטונטון, באתר National Football Teams
• סטיב סטונטון, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt