עבאס מוסאווי
 | |||||
| לידה |
26 באוקטובר 1952 בקאע, לבנון  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
16 בפברואר 1992 (בגיל 39) מחוז נבטייה, לבנון | ||||
| מדינה |
 לבנון | ||||
| מפלגה | חזבאללה | ||||
| דת | אסלאם שיעי | ||||
| |||||
  | |||||
עבאס מוסאווי (בערבית: عباس الموسوي; 26 באוקטובר 1952 – 16 בפברואר 1992) היה איש דת מוסלמי שיעי רב השפעה. מוסאווי היה מנהיג ארגון חזבאללה בשנים 1991–1992. נהרג בסיכול ממוקד על ידי ישראל בשנת 1992.
ביוגרפיה ועמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוסאווי נולד בכפר א-נבי שית שבבקעת הלבנון, ולמד במדרשה אסלאמית בנג'ף שבעיראק. הוא הושפע עמוקות מן האידאולוגיה של האייתוללות הרדיקליים מוחמד באקר א-סדר ורוחאללה ח'ומייני. בשנת 1978 חזר ללבנון.
בשנת 1991 נבחר מוסאווי על ידי חזבאללה למזכיר הכללי של הארגון. הוא נחשב למתון, יחסית לחברים אחרים בארגון, והחליף את סובחי אל-טופיילי, איש הקו הנוקשה. על אף מתינותו היחסית, עבאס מוסאווי כינה את ישראל "הסרטן של המזרח התיכון" והבטיח כי חזבאללה "ימחק כל זכר לישראל בפלסטין" ו"יגביר את פעילותו הצבאית, המדינית והעממית על מנת לפגוע בשיחות השלום".[1]
מבצע "שעת לילה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר נפילת הנווט רון ארד בשבי ארגון המחבלים "ההתנגדות המאמינה", הזרוע הצבאית של תנועת אמל בלבנון, הורה ראש אמ"ן, האלוף אורי שגיא, לאמ"ן לתכנן מבצע לחטיפתו כדי להשתמש בו כקלף מיקוח בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. סיירת מטכ"ל ושייטת 13 החלו בהכנות למבצע החטיפה שכונה "שעת לילה". המבצע נועד לצאת לפועל ב-16 בפברואר 1992, אולם ביום המבצע התברר כי מוסאווי מצוי בסביבת קהל גדול מדי מכדי שניתן יהיה לחוטפו. באגף המודיעין התגבשה ההמלצה להסב את המבצע למבצע סיכול ממוקד. לאחר שראש אמ"ן, שגיא[2], והרמטכ"ל, אהוד ברק, השיגו את אישור הדרג המדיני, תקפו מסוקים של ישראל שיירת מכוניות בדרום לבנון[3]. בתקיפה נהרגו מוסאווי, אשתו, בנו בן החמש וארבעה אנשים נוספים[4]. ישראל הצהירה כי ההתקפה הייתה ניסיון התנקשות מתוכנן[5].
את עבאס מוסאווי החליף חסן נסראללה כמזכיר הכללי של ארגון חזבאללה.
ראש אגף המודיעין בזמן חיסול מוסאווי, אורי שגיא, אמר כעבור שנים:
ידענו על יכולות חזבאללה להגיב, אך במבט לאחור ייתכן שלא הייתה מודעות מספקת לאפשרות הנקמה ולא שקלנו אותה כשקיבלנו את ההחלטה לתקוף. לא הייתה לי מודעות מספקת למידת התגובה האפשרית בארגנטינה, דבר שהיה מביא, מן הסתם, למחשבה נוספת על ההחלטה לצאת למבצע.
— רונן ברגמן, מכירת חיסול, מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", 4 בספטמבר 2009
פיגועי תגובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתגובה לחיסולו של מוסאווי ביצעה קבוצה המכנה עצמה "הג'יהאד האסלאמי" פיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, ב-17 במרץ 1992, שהביא למותם של 29 ישראלים וארגנטינאים.
במרץ 1992 נהרג אהוד סדן, קצין הביטחון של שגרירות ישראל באנקרה, בהתפוצצות מטען חבלה תחת מכוניתו[6]. ארגון קש, שנודע ככיסוי לחזבאללה, קיבל עליו את האחריות לפיגוע, כנקמה על חיסול עבאס מוסאווי[6].
פיגוע תגובה נוסף בוצע ב-18 ביולי 1994, בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס והביא למותם של 85 בני אדם.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009, עמודים 348-367.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עבאס מוסאווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מידל איסט אינטרנשיונל, 8 בנובמבר 1991.
- ^ עמרי אסנהיים, "צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל", אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2012, עמוד 81.
- ^ רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009, עמודים 348-367.
- ^ אהרן קליין, הריגת מוסאווי: המסוקים ידו שבעה טילים, מ׳ שנמלט נורה במקלעים, חדשות, 17 בפברואר 1992
אמיר אורן, כך חטף נסראללה את ישראל, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2003. - ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 298-299.
- ^ 1 2 סדן סיים את הקניות בשוק, נכנס למכונית – ואז אירע הפיצוץ, חדשות, 8 במרץ 1992
