עמי מורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמי מורג
עמי מורג.jpg
תאריך לידה 1945 (בן 72 בערך)
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19631986
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
עיטורים
עיטור המופת עיטור המופת
תפקידים אזרחיים
חבר מועצת העיר חיפה.

עמי מורג (נולד ב-1945) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל, היה קצין שריון ראשי ומפקד אוגדה. בעל עיטור המופת על גבורתו במלחמת יום הכיפורים.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורג נולד בארץ ישראל וגדל בקיבוץ כפר המכבי. התגייס לצה"ל ביולי 1963 לפלוגת בני משקים ושירת בגדוד 906 של הנח"ל. לאחר קורס מ"כים חי"ר שירת בסיירת שקד. בספטמבר 1964 סיים קורס קציני חי"ר ושירת בגדוד 13 (גדעון) של חטיבת גולני. השתחרר מצה"ל ושירת כמפקד מחלקה במילואים במלחמת ששת הימים בגזרה הסורית. לאחר המלחמה חזר לשירות קבע ועבר הסבה לשריון, פיקד על פלוגת טירונים של החיל במחנה חסה. באוגוסט 1968 מונה למפקד פלוגה בגדוד 52, קלט פלוגת צמ"פ ובסיום האימון עבר עם הפלוגה לגדוד 9 של חטיבה 14. פיקד על פלוגת טנקים בגדוד במלחמת ההתשה בגזרת סיני[1]. בהמשך שימש ממלא מקום סגן מפקד גדוד 9, ב-1970 מונה לסגן מפקד גדוד 184 בחטיבה 14, וב-1973 למפקד גדוד מילואים 599 בחטיבה 421 במקביל ללימודיו במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ולתפקידו כמפקד מדור תותחנות בבית הספר לשריון.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים גויס הגדוד בפיקודו של מורג והצטרף לקרבות בחצי האי סיני. הגדוד השתתף בקרבות הבלימה ובקרב על מתחם "חמוטל", דיונה חולית מוארכת שחלשה על צומת חיוני. במהלך הקרבות השמידו כוחות הגדוד כ-16 טנקים ומאות אנשי חיל רגלים. טנק המג"ד של מורג נפגע ואנשי צוותו נפצעו. לאחר שקיבל אישור לסגת מ"חמוטל", נשאר מורג אחרון, לסריקת שטח. ופינה את אחרוני הפצועים של היחידה תחת אש כבדה של המצרים. בהמשך המלחמה נצטווה מורג לחבור לחטיבה 14 לצורך פתיחת ציר "טרטור" מצומת "עכביש" ועד צומת "לקסיקון" ולחלץ את פצועי גדוד הצנחנים מהחווה הסינית. כוחות הגדוד נקלעו לאש נ"ט כבדה, מורג החליט לסרב פקודה ולהימנע ממילוי הפקודה שביצועה נראה לו בלתי אפשרי. בימים הבאים צלח הגדוד את תעלת סואץ ונלחם בגדה המערבית שלה. את המלחמה סיים הגדוד עם 25 חללים וכ-80 פצועים. על פעולותיו לאורך ימי המלחמה קיבל מורג את עיטור המופת.

ב-1974 מונה לסגן מפקד חטיבה 7, בשנת 1976 קודם לדרגת אלוף משנה ומונה למפקד חטיבה 320 שהורכבה מטנקי שלל, טירן. מורג שימש קצין קישור לצבא ארצות הברית. ב-1979 מונה למפקד חטיבה 460 ואחר כך לסגן מפקד גייסות השריון. ב-1981 מונה לקצין שריון ראשי, תפקיד בו כיהן בפרוץ מלחמת לבנון הראשונה, בה שירת כסגן מפקד גיס 479. ביוני 1983 מונה למפקד אוגדה משוריינת, עוצבת עידן. ב-1986 השתחרר משירות הקבע. בשירות המילואים שימש כראש צוות מיוחד לתכנון מבצעי במחלקת מבצעים באג"ם וכסגן מפקד גיס 446, מכהן כמעריך במחלקת מדעי ההתנהגות של צה"ל .

לאחר סיום שירותו בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו כיהן כמנהל אגף מבצעים בחברת סונול ומנכ"ל חברת סונרקו (חברת בת של סונול שעסקה במערכות סולאריות). כיהן כחבר מועצת העיר חיפה ואחר כך שימש כמנהל האדמיניסטרטיבי של קבוצת כרמלטון האחראית על כריית מנהרות הכרמל.

בשנת 2013 מונה ליושב ראש עמותת "יחד - העמותה לחייל הבודד", הפועלת מחיפה במטרה לסייע לרווחת החיילים הבודדים בישראל.

למורג תואר שני בגאוגרפיה אזורית ותחבורה מאוניברסיטת חיפה. בנו עידן, עוטר אף הוא בעיטור המופת על פועלו במלחמת לבנון השנייה בה שירת כמפקד פלוגה בחטיבה 7. זהו המקרה הראשון בתולדות צה"ל, שבו אב ובנו זוכים בעיטור המופת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמי מורג, ‏איפה אימת המלחמה?, מערכות 446, דצמבר 2012