מנחם מרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם מרון
תא"ל מנחם מרון.jpg
לידה 21 באוגוסט 1928
ה' באלול ה'תרפ"ח
רומניהרומניה טרנסילבניה, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוגוסט 2017 (בגיל 89)
ו' באלול ה'תשע"ז
ישראלישראל גבעתיים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1945
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי מנדי
השתייכות Hahaganah.png ההגנה
Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19471983 (כ־36 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל משרד הביטחון, מנכ"ל חברת ייעוץ והשקעות, דירקטור בחברות שונות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מנחם (מנדי) מרון (21 באוגוסט 192828 באוגוסט 2017) היה אלוף בצה"ל, מנכ"ל משרד הביטחון ומנהל ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם מנדי מרקוביץ כבן הבכור למשפחה בת חמישה ילדים בטרנסילבניה שברומניה. בשנת 1945 עלה לבדו לארץ ישראל, בגיל 17, כחלק מגרעין קיבוץ צאלים שבנגב במסגרת תנועת "גורדוניה". בארץ עבר הכשרה בקיבוצים רמת יוחנן ומצובה. בעל תואר מהנדס תעשייה וניהול מהטכניון בחיפה, בוגר קורסים צבאיים בישראל, בצרפת ובאנגליה.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1947 ועד קום המדינה שימש כמפקד מקומי ב"הגנה", ועם הקמת צה"ל התגייס לשירות בו. במלחמת העצמאות שימש כמפקד מחלקה בגדוד השמיני בחטיבת הנגב. השתתף בכיבוש באר שבע, בכיבוש משלטי התמילה ואבו עגילה במסגרת במבצע חורב, ובכיבוש אילת במסגרת במבצע עובדה.

בשנים 19481983 מילא מספר רב של תפקידי פיקוד ומטה, בהם: סגן מפקד גדוד 82 במהלך מלחמת סיני, מפקד גדוד, מפקד קורס קציני השריון ומפקד קורס מפקדי פלוגות שריון. ב-1958 מונה לראש לשכת הרמטכ"ל, רב-אלוף חיים לסקוב. לאחר לימודי הנדסה בטכניון מונה ב-1964 לראש מחלקת תורת חש"ן במפקדת גייסות השריון. ב-1965 מונה למפקד חטיבת הראל. במלחמת ששת הימים קיבל מינוי חירום לקצין שריון ראשי. במלחמת ההתשה שימש סגן מפקד הכוחות המשוריינים בסיני, ראש מטה (רמ"ט) פיקוד הדרום ולאחר מכן שימש ראש פרויקט פיתוח טנק המרכבה.

ביולי 1973 מונה לראש מחלקת ההדרכה (מה"ד) במטכ"ל[1].

במלחמת יום הכיפורים פיקד על אוגדה 440, אוגדה משימתית שהורכבה מכוחות מילואים שהוכפפו לה ומפקדתה התבססה על סגל המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ומחלקת ההדרכה[2]. מפקדת האוגדה התמקמה בסיני עם פרוץ הקרבות על מנת להקים קו הגנה שני, "קו מצדה"[3], ובהמשך התמקמה מול הארמייה השלישית של מצרים בגזרה הדרומית שלה. לאחר המלחמה פיקד על עוצבת המפץ, ומונה לברר את ההאשמות של שמואל גונן נגד אריאל שרון על אי מילוי פקודות, אולם לבקשת שמעון פרס ביטלו השניים את תלונותיהם והמינוי של מרון בוטל[4].

בפברואר 1974 מונה לעמוד בראש ועדת העיטורים של מלחמת יום הכיפורים. הוועדה העניקה למעלה מ־500 עיטורים וצל"שים. הוא דחה טענות שסיפור הגבורה של כוח צביקה לא היה אמיתי והתקעש שהעיטורים ניתנו כדין[5]. בנוסף באותה עת עמד בראש צוות לסיכום והפקת לקחי המלחמה[6].

בסוף 1975 יצא ללימודי ביטחון לאומי בחוץ לארץ ונקבע שעם חזרתו יקים מחדש את המכללה לביטחון לאומי שתיפתח בשנת 1977, והוא יהיה למפקדה[7]. בשנים 1980–1983 שימש בתפקיד נספח צה"ל בארצות הברית. ב-1983 פרש מהשירות הצבאי לאחר 35 שנים, בדרגת אלוף. במהלך שירותו עבר הכשרה צבאית משלימה בישראל, בצרפת ובאנגליה.

קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1983 מונה מרון למנכ"ל משרד הביטחון וכיהן בתפקיד עד 1986. כמנכ"ל משרד הביטחון היה מעורב בפרשת איראן-קונטראס[8], ובדיונים על הגדלת הסיוע האמריקאי לישראל תמורת הפסקת פרויקט הלביא[9].

במאי 1986 מונה לחבר דירקטוריון הבנק הבינלאומי[10], ואחר כך לדירקטוריון פז חברת נפט כנציג קבוצה פולנית שביקשה לרכוש את השליטה בחברה[11].

הוא היה מנכ"ל חברת איפטיק מנדן בע"מ (חברת ייעוץ והשקעות) וכן ייעץ לחברות האמריקניות סלומון ברד'רס, מקדונל דאגלס, ונורם - גז טבעי. בנוסף היה דירקטור בחברות אלוטק, פולאר השקעות[12], מגל מערכות ביטחון, אורדן תעשיות, אינטרגאמא וקבוצת מכשירי תנועה.

מרון היה פעיל במפלגת העבודה[13], ותרם לה לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה[14].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרון היה נשוי לאידה, עד למותה בגיל 55 ולהם שני ילדים. מספר שנים לאחר מותה הכיר את בת זוגו השנייה, עדה צפריר. השניים עברו לגור יחד בגבעתיים בשנת 1989 וחיו יחד עד פטירתו ב-28 באוגוסט 2017 בגיל 89. מרון הותיר אחריו חמישה ילדים, שניים מנישואיו הראשונים ושלושה מנישואיו השניים. בתו זהר מנהלת את מסעדת קלארו בתל אביב יחד עם השף רן שמואלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנחם מרון בוויקישיתוף

סרטונים מנחם מרון מרצה על התפיסה המבצעית לקראת מלחמת יום הכיפורים | חלק א | חלק ב | המכון למחקרי ביטחון לאומי, ב ערוץ אוניברסיטת תל אביב, 6 באוקטובר 2013

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תא"ל מנחם מרון ראש מה"ד ואלוף, דבר, 15 ביולי 1973
  2. ^ איתן הבר וזאב שיף, דני אשר – עורך משנה, לקסיקון מלחמת יום הכיפורים, הוצאת זמורה ביתן, 2003
  3. ^ אריה בראון, משה דיין במלחמת יום הכיפורים, הוצאת עידנים, 1992, עמ' 142
  4. ^ יעקב ארז, שרון וגונן ביטלו התלונות ההדדיות, מעריב, 4 ביולי 1974
  5. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, ראש ועדת העיטורים במלחמת כיפור: סיפור הגבורה של "כוח צביקה" - אמיתי, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2016
  6. ^ צה"ל עושה סיכום ראשוני של לקחי המלחמה, על המשמר, 7 בפברואר 1974
  7. ^ צה"ל יקים מחדש המכללה לבטחון, דבר, 8 בדצמבר 1975
  8. ^ אמיר אורן, גילויים חדשים משנות ה-80: צה"ל, נשק שלל והמחתרת בניקרגואה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2010
  9. ^ חיים רביה, ישראל רוצה 2.4 מיליארד ארה״ב רוצה לתת רק 1.9, חדשות, 19 ביולי 1985
    רוני דניאל, גיא בכור, פאר לי שחר, ישראל מכינה רשימת בקשות לו״נברגר, חדשות, 15 באוקטובר 1984
    זקהיים: קחו יותר אף־16 ותוותרו על הלביא, חדשות, 5 בינואר 1987
  10. ^ אלעזר לוין, 250 דולר לחודש לדירקטורים בבינלאומי, חדשות, 21 במאי 1986
  11. ^ יגאל לביב, חילופי המנכ״לים ב־פז נעשו ללא ידיעת הקבוצה הפולנית, חדשות, 30 במאי 1993
  12. ^ אבי שאולי, ‏פולאר: עובדיה ורויכמן מציעים הסדר חוב "עוקף זיל פלדמן", באתר גלובס, 27 בדצמבר 2012
  13. ^ יואל מרקוס, זה הזמן לטלטלה, באתר הארץ, 31 בינואר 2007
  14. ^ צבי זרחיה, גד פרופר, משה גביש, שלמה דברת ומיכאל פדרמן - בין התורמים למפלגת העבודה, באתר הארץ, 18 בינואר 2003
    צבי לביא, ‏מבקר המדינה: עוד 152.4 אלף שקלים נתרמו השבוע למפלגות עבור מסע הבחירות לכנסת ה-16, באתר גלובס, 17 בינואר 2003
מנחם מרון - תבניות ניווט