לדלג לתוכן

ענת שטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ענת שטרן
לידה 14 במאי 1974 (בת 50)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט אלון קדיש
מוסדות
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ענת שטרן (נולדה ב-14 במאי 1974) היא היסטוריונית ישראלית החוקרת את הזיקות בין משפט וצבא, ביטחון לאומי ויחסי צבא-חברה. מאז 2021 היא חברת סגל ההוראה במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה[1]. לשעבר מדריכה אקדמית וחברת סגל במכללות הצבאיות של צה"ל.

שטרן היא בתם של הדסה (לבית קינדרייך) ויאיר שטרן, נכדתו של אברהם שטרן, מייסד מחתרת לח"י, אחות לשי שטרן, גיל ודן. גדלה בירושלים, שם למדה בבית הספר רנה קסין. בגיל 15 עברה עם הוריה לוושינגטון בארצות הברית, שם בגיל 17 השלימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר Charles E. Smith Jewish Day School ('אנ) ולאחר מכן שנת לימודים אקדמית. התגייסה לצה"ל בשנת 1992, שירתה בחיל האוויר כמש"קית מודיעין בטייסת קרב במהלך מבצע דין וחשבון, וכן שירתה במילואים במשך כמה שנים לאחר השחרור, כולל במהלך מבצע ענבי זעם.

לאחר שחרורה החלה ללמוד באוניברסיטה העברית שם השלימה שלושה תארים: תואר ראשון במדע המדינה והיסטוריה בהצטיינות, תואר שני בהיסטוריה כללית בהצטיינות ולימודי דוקטורט. עבודת הדוקטורט שלה "מערכת השיפוט של צה"ל במלחמת העצמאות" נכתבה בהנחיית פרופסור אלון קדיש מהאוניברסיטה העברית.

בשנת 2012 זכתה במלגת פוסט דוקטורט על שם ג'ורג' מוסה ושימשה כמרצה אורחת במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון[2][3]. כן זכתה במלגת עמיתי הרצל ללימודי בתר דוקטורט, מטעם מרכז צ'ריק לתולדות הציונות היישוב ומדינת ישראל, באוניברסיטה העברית, לשנת 2013.

לימדה באוניברסיטה העברית קורסים שונים בהיסטוריה, באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם אוניברסיטת מרילנד[4] בתוכנית הבינלאומית לתואר ראשון במדעי הרוח, ובאוניברסיטת חיפה במסלול להשפעה ציבורית.

בשנים 2012–2016 שימשה כמדריכה אקדמית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל וחברת סגל במרכז ללימודים צבאיים ובשנים 2016–2020 שימשה כמדריכה אקדמית וחברת סגל במכללה לביטחון לאומי (בשני תפקידים אלו הייתה האישה הראשונה בתפקיד). במסגרת תפקידים אלו לימדה קורסים בהיסטוריה צבאית, ביטחון לאומי ויחסי צבא חברה, ערכה פרסומים אקדמיים וכן את כתב העת "עיונים בביטחון לאומי". החל ממרץ 2021 היא חברת סגל הוראה במחלקה להיסטוריה פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה ומלמדת גם במערך לתוכניות ייעודיות, במדור לכוחות הביטחון באוניברסיטת בר-אילן[5].

משרתת בהתנדבות במילואים בצוות המורשת של הפרקליטות הצבאית, מרצה על היסטוריה צבאית ומשמשת כיועצת אקדמית של פרויקטים אינטרנטיים של היחידה כגון "מיזם השבעים", במסגרתו כתבו קציני יחידת הפרקליטות הצבאית יותר מ-170 ערכים בסגנון ויקיפדיה אודות פעילותה של הפרקליטות הצבאית לאורך ההיסטוריה[6], מפגש בין דורי למורשת מאיר שמגר[7], 'סיפורו של מקום' על פעולתם של מערכי השיפוט הצבאיים, ומיזם ראיונות מורשת עם ותיקי הפרקליטות הצבאית.

נשואה לעורך-דין הראל כהן ואם לשני בנים.

פעילות מקצועית וציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרן חברה במספר גופים אקדמיים וממשלתיים ועמותות:

מחקריה של שטרן עוסקים בהיסטוריה צבאית, ביטחון לאומי ויחסי צבא-חברה. בשנת 2021 התפרסם ספרה לוחמים במשפט: השיפוט הצבאי בישראל במלחמת העצמאות[10][11]. הספר זכה בפרס לספר ביכורים על שם מרדכי איש שלום[12] מטעם יד בן צבי ולציון לשבח בתחרות על שם שפירו לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל[13] מטעם האגודה ללימודי ישראל (Association of Israel Studies).

בשנת 2019 הובילה פרויקט מחקרי יחד עם אלוף אמיר ברעם בנושא פעולתה של רוסיה בסוריה. הפרויקט הניב את הספר דב הצפון אשר פורסם בהוצאת מערכות בסתיו 2021 (ראה להלן), בו נאספו מחקריהם של חניכי המכללות הצבאיות שעסקו בהיבטים שונים של סוגיה זו.

מאמרים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "Generals in the Classroom: Joint Professional National Security Education in Israel and the United States", (with Ilai Z. Saltzman), Comparative Strategy, October 2023
  • "To conquer a Key Area - The Battle of Beer-Sheva 1917" (with Yagil Henkin) Sgula No 50, July 2014.
  • "Civilians in Military Courts? The Israel Defense Forces in 1948", Israel Studies Review, Vol. 26, Issue 1, Summer 2011, pp. 66-87.
  • "שובו של הדב הרוסי למזרח התיכון בראי האסטרטגיה והביטחון לאומי של רוסיה"[14], בתוך קובץ המאמרים דב הצפון[15], מערכות, 2022.
  • "מבצע יונתן בראי המשפט הבינלאומי, 40 שנים אחרי", מערכות 466-467, ספטמבר 2016, עמ' 21-27[16].
  • "כל הארץ חזית אך רחוק מזה שכל העם צבא: שיפוט משתמטים וסרבני גיוס ב-1948", אלון קדיש (עורך), תש"ח ואילך: מחקרים של האסכולה הירושלמית על מלחמה צבא וחברה, תל אביב, מודן, 2015, עמ' 177–228.
  • "מפלגה בצל משפט: רשימת הלוחמים בבחירות לאספה המכוננת", בתוך הספר (דיגיטלי): פוליטיקה במלחמה: מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות[17], עורכים: מרדכי בר-און ומאיר חזן, ירושלים: יד בן צבי, 2014, עמ' 411–449.
  • "סרבנות הגיוס לצבא הבריטי של חברי ארגון ה'הגנה' במלחמת העולם השנייה: חוסר משמעת בארגון מיליציוני", מחקרי משפט, כ"ה, חוברת 1, 2009.
  • "האם רשאי הצבא לשפוט אזרחים? התמודדות הצבא עם עבריינות אזרחים במלחמת העצמאות", בתוך מאיר חזן ומרדכי בר און (עורכים) אזרחים במלחמה: קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2009.
  • "בין מיליציה לצבא סדיר – התקנונים המשפטיים של ארגון ההגנה"[18], בתוך אסנת שירן (עורכת) יהודים וערבים במאבק על ארץ ישראל, תל אביב, משרד הביטחון, 2006.

פרסומים בעריכתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • משטרה היסטוריה, גיליון מיוחד על שיטור במצבי חירום ובעתות משבר, יחד עם נעמי לבנקרון, 2022[19]
  • דב הצפון: עיונים בפעולתה של רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה (ספר דיגיטלי)[15], הוצאת מערכות - ההוצאה לאור, 2021
  • גיא פאגלין, מרוץ החידוש: שינוי פרדיגמה במערכת המחקר והפיתוח הביטחונית[20]
  • עמית סער, כיצד מתחילה מלחמה שאיש לא רוצה בה: בירור תופעת ההסלמה הלא מתוכננת, עיונים בביטחון לאומי מס' 24 מרץ 2019[21]
  • צ.י., מרכיב ההשפעה בלחימה הרוסית – עוצמה חדה ככלי גאואסטרטגי, עיונים בביטחון לאומי, גיליון 25, נובמבר 2020[22]
  • ענת שטרן ושגיא טורגן (עורכים), מפי הגבורה: שלושים שנה להקמת רצועת הביטחון בלבנון חמש-עשרה שנה לנסיגה מלבנון[23]
  • ענת שטרן ושגיא טורגן (עורכים), מפי הגבורה: 40 שנים למלחמת יום הכיפורים, הוצאת המכללות הצבאיות, 2022

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ענת שטרן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מרכזי הוראה - המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  2. ^ Faculty Exchange, George L. Mosse Program in History
  3. ^ קורות חיים Anat Stern באתר אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, באתר George L. Mosse Program in History
  4. ^ ענת שטרן, Seminar - Palestine 1948: Myth, Memory and Historiography, אוניברסיטת תל אביב - International B.A. in Liberal Arts
  5. ^ המדור לזרועות הביטחון - סגל אקדמי, באתר המדור לזרועות הביטחון - אוניברסיטת בר אילן
  6. ^ מיזם השבעים - חלק א', באתר צה"ל, 4 באפריל 2018
  7. ^ מיזם השבעים - מפגש בין דורי, באתר צה"ל, 13 באפריל 2021
  8. ^ הארגון הישראלי להיסטוריה ומשפט, באתר המכון למשפט והיסטוריה ע"ש קרן דיויד ברג - הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן - אוניברסיטת תל אביב
  9. ^ הפורום לחוקרי וחוקרות ישראל, באתר הפורום לחוקרי וחוקרות ישראל, המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
  10. ^ אורית רוזין, ביקורת ספר: ענת שטרן, לוחמים במשפט: השיפוט הצבאי בישראל במלחמת העצמאות - אגודת חוקרי צבא חברה בישראל, באתר אגודת חוקרי צבא חברה בישראל, ‏12 בדצמבר 2022
  11. ^ אתר למנויים בלבד טובה צימוקי, טוהר הנשק, באתר "ידיעות אחרונות", 18 באוקטובר 2021
  12. ^ 20220501 - ד"ר ענת שטרן - ג'יפ, פרה וחוטי טוויה - נאום זכיה בפרס מרדכי איש-שלום, סרטון בערוץ "Izhar I", באתר יוטיוב (אורך: 23:47)
  13. ^ נאווה סגל-ליכטנשטיין, ענת ברמן (ע), דו"ח הנשיאה השנה האקדמית תשפ"ב 2021–2022, האוניברסיטה הפתוחה, 2021, עמ' 30
  14. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, צה"ל יבהיר לחיילים: אין לעמוד מנגד כשפלסטינים מותקפים בידי מתנחלים, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2021
  15. ^ 1 2 ענת שטרן (ע), דב הצפון: עיונים בפעולתה של רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה, תל אביב: דב הצפון: עיונים בפעולתה של רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה, 2022
  16. ^ ענת שטרן, "מבצע יונתן" בראי המשפט הבין לאומי: 40 שנים אחרי, מערכות, 11 בספטמבר 2016
  17. ^ פוליטיקה במלחמה: קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2014, עמ' 449-441
  18. ^ Anat Stern, ‏Between Militia to A regular Army – The legal Codes of the Haganah (Hebrew) בין מיליציה לצבא סדיר - התקנונים המשפטיים של ארגון ההגנה, באתר Academia.edu
  19. ^ משטרה והיסטוריה: גיליון 4 - בית מורשת משטרת ישראל, באתר בית מורשת משטרת ישראל, ‏29 בדצמבר 2022
  20. ^ גיא פאגלין, מרוץ החידוש: שינוי פרדיגמה במערכת המחקר והפיתוח הביטחונית, מערכות, 2018
  21. ^ עמית סער, כיצד מתחילה מלחמה שאיש לא רוצה בה: בירור תופעת ההסלמה הלא מתוכננת, מרכז המחקר, המכללה לביטחון לאומי, 2019
  22. ^ צ.י., מרכיב ההשפעה בלחימה הרוסית – עוצמה חדה ככלי גאואסטרטגי, מרכז המחקר, המכללה לביטחון לאומי, 2020
  23. ^ ענת שטרן ושגיא טורגן (עורכים), מפי הגבורה - שלושים שנה להקמת רצועת הביטחון וחמש עשרה שנה לנסיגה מלבנון, הוצאת המכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה, 2016