פורום דבורה
פעילות | קידום ייצוג שוויוני לנשים במוקדי קבלת החלטות בממסד הביטחוני-מדיני הישראלי ובשיח התקשורתי והציבורי, ובניית דור מנהיגות העתיד בתחומי הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של מדינת ישראל |
---|---|
תחום | שוויון מגדרי, ביטחון לאומי, מדיניות חוץ |
שפה רשמית | עברית |
מדינה | ישראל |
יושב ראש | מאיה הלר |
מנכ"ל | עפרה אש |
תקופת הפעילות | 2015–הווה (כ־9 שנים) |
www.forumdvorah.org.il | |
פורום דבורה – נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי היא עמותה ללא כוונת רווח שנועדה לקדם ייצוג שוויוני לנשים במוקדי קבלת החלטות, בממסד הביטחוני-מדיני הישראלי ובשיח הציבורי.[1] העמותה נקראת על שם דבורה הנביאה, שהייתה מנהיגה, שופטת, יועצת, לוחמת ומשוררת.
הרקע להקמת העמותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־31 באוקטובר 2000 התקבלה פה אחד החלטה מספר 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, המצהירה על המחויבות של מועצת הביטחון של האו"ם להגן על נשים ולהבטיח את ייצוגן בתהליכי שלום ובפוליטיקה הבינלאומית. ההחלטה הצהירה על הצורך של קובעי מדיניות ושל המשפט הבינלאומי להתחשב בחויותיהן של נשים ונערות החיות באזורי לחימה וסכסוכים אלימים מתוך נקודת מבט מגדרית ומתוך הכרה בהשפעה הייחודית הקיימת על נשים, נערות וילדות במצבים אלה.
המכון האמריקאי The Institute for Inclusive Security, שהקימה סווני האנט (אנ'), היה בין הגופים הראשונים ששמו להם למטרה לקדם את שילובן של נשים החיות באזורי סכסוך בתהליכי קבלת החלטות בתחום הביטחון הלאומי ובתהליכי משא ומתן לשלום, ברוח החלטה 1325 של מועצת הביטחון.[דרוש מקור] סווני האנט יצרה קשרים עם נשים ישראליות (ובהן אורית אדאטו, ישראלה אורון ואתי לבני) ופלסטיניות (ובהן ניעמה עריקאת, רעייתו של סאיב עריקאת), במטרה לקדם דו-שיח בין נשים. במקביל הוזמנו הפעילות הישראליות והפלסטיניות למפגשים, שנערכו בארצות הברית, שבהן השתתפו נשים מאזורי סכסוך מכל רחבי העולם.[דרוש מקור]
ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהטמיעה בחוק לאומי עקרונות מתוך החלטה 1325.[דרוש מקור] יולי תמיר ואתי לבני, אשר בימי כהונתה בכנסת עמדה בראש הוועדה לקידום מעמד האישה, פעלו כדי לעגן בחוק עקרונות מתוך החלטה 1325. מי שעשתה לובי ליוזמה הייתה ד"ר שלומית אהרוני ליר, שאף העלתה לראשונה את חשיבות ייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה. בשנת 2005 התקבל תיקון מס' 4 לחוק שוויון זכויות האישה, ובו סעיף 6ג1 הקובע, בין היתר, כי: "בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי (להלן - גוף ממונה) יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה".[2][3] בהמשך התקבלו תיקוני חקיקה נוספים ברוח זאת, אך בפועל לא הושג שוויון, בין השאר בייצוג נשים בתפקידים בכירים במערכות הביטחון והחוץ.
שיתוף הפעולה בין המכון האמריקאי לבין קבוצה של כתריסר פעילות ישראליות נמשך מספר שנים, והקבוצה אף קיבלה מהמכון האמריקאי תמיכה כספית שאפשרה העסקת רכזת שתיאמה את הפעילות.[דרוש מקור] עם זאת, לאחר כמה שנות תמיכה, התקבלה החלטה משותפת להפריד בין הארגונים בשל אי הרצון של הנשים הישראליות להיות מזוהות עם פעילות פוליטית.[דרוש מקור]
בשנת 2015 החליטה הקבוצה הישראלית להמשיך בפעילותה בקידום נשים ובשילובן בתפקידים בכירים במערכת הביטחון ובמשרד החוץ ולהבטיח ייצוג הולם של נשים בוועדות הממלכתיות המוקמות לחקירת אירועים או לגיבוש מדיניות. הפורום נוסד על ידי "נשים בכירות יוצאות מערכות הביטחון השונות ומשרד החוץ".[4] בתקופה זו כבר פעלו במסגרת הקבוצה הישראלית יותר מעשרים נשים ובהן: אורית אדאטו, ישראלה אורון, מירי איזין, ציפי איסר-איציק, גילה כליפי-אמיר, אתי לבני, סימה שיין, נירה שפק, פנינה שרביט ברוך ושלומית אהרוני ליר.
מטרות העמותה ופעילותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורום דבורה מספק פלטפורמה ארגונית מרכזית לנשים מובילות בישראל בתחומי הליבה של הפורום, לפעול למען חברה שוויונית ומכלילה מגדרית במוקדי ההשפעה וקבלת ההחלטות בישראל. בפורום חברות כ-200 נשים בעלות ניסיון של לפחות עשר שנים בתחומי הליבה של העמותה, ועוד כ-100 חברות צעירות במסגרת פורום דבורה 2.0 המהוות את מנהיגות העתיד בתחומי הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של מדינת ישראל. פורום דבורה מאגד מאות שנות ניסיון ומומחיוּת בתחומים של ביטחון, מדיניות חוץ, מגדר, משפט בינלאומי וחוקתי, מדיניות ציבורית, קיימוּת, אנרגיה, אקלים, מגדר ועוד. החברות בפורום מגיעות ממגוון דעות ורקעים, וללא שיוך פוליטי או מפלגתי, כאשר המכנה המשותף הוא העיסוק בתחום הביטחוני והמדיני.
הפורום מתמקד בארבעה תחומים עיקריים, שכולם באים לענות על רעיון מרכזי משותף – קידום השתתפותן ומעורבותן של נשים בכל המוקדים העוסקים בביטחון לאומי ומדיניות חוץ, וזאת מתוך הבנה כי השתתפותן של נשים תורמת לפיתוח ולהעשרת השיח הביטחוני והמדיני הישראלי. התחומים הם:
- קידום הכללתן של נשים בתהליכי קבלת החלטות במישור הלאומי בכלל, ובתחום הביטחוני והמדיני בפרט.
- שילוב נשים בשיח הביטחוני במדינה והרחבת הנושאים הנידונים.
- הבטחת השתתפותן השוויונית של נשים בממסד הביטחוני, על ארגוניו השונים.
- עידוד נשים צעירות להשתלב במערך הביטחוני-מדיני ומתן תמיכה בידע ובניסיון לנשים שכבר פועלות במערך זה.
כדי להשיג את יעדיה פועלת העמותה במגוון דרכים, ובהן:
- גיבוש רשת נשים העוסקות בתחומי הליבה של הפורום וקידום הידע שלהן באמצעות סדנאות, הכשרות ומפגשי נטוורקינג.
- קידום מנהלות בדרגי ביניים במגזר הציבורי העוסקות בתחומי הליבה של הפורום באמצעות קיום סדנאות, הכשרות, תוכניות מנטורינג ומפגשי נטוורקינג.
- השתתפות בדיונים רשמיים (במשרדי הממשלה ובכנסת), בכנסים אקדמיים ובהופעות בתקשורת בתחומי הפורום ופעילות להגדלת מאגר המומחיות ודוברות הפורום. לדוגמה:
- שותפות בוועדה הרשמית המייעצת למטה לביטחון לאומי (מל"ל) בנושא הטמעת חשיבה מגדרית בעת קבלת החלטות לאומיות במצבי חירום. הדוח הוגש לראש המל"ל, והמלצות הכלולות בו אושרו כהחלטת ממשלה (החלטה 1845).
- גיבוש ניירות עמדה בנושאי ביטחון לאומי ומדיניות חוץ והעברתם למקבלי ההחלטות. בין היתר, הגשת נייר עמדה לדיון שנערך בוועדה בכנסת בפרשת הסוהרת בכלא גלבוע ובוועדה המיוחדת לנושא אשר הוקמה על ידי משרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים.
- ליווי ומעורבות שוטפת בשילוב נשים לוחמות בצה"ל, ובכלל זה מאבק למען פתיחה מלאה של תפקידי הלחימה עבור נשים על פי דרישת החוק של שוויון הזדמנויות, ליווי מאבק המלש"ביות להתמיין ליחידות המיוחדות בצה"ל, כולל הגשת עתירה לבג"ץ (בג"ץ הלוחמות), מפגשים עם גורמים צה"לים כדי לאפשר שילוב נשים במגוון רחב של תפקידים, ומתן מענה ציבורי ותקשורתי למכתבי הרבנים השונים הקוראים למנוע שירות קרבי לנשים בצה"ל.[5]
- קידום מטרות הפורום באמצעות שיתופי פעולה עם גורמים רשמיים בארץ, עם ארגוני נשים אחרים הפועלים לשוויון מגדרי, עם ארגוני החברה האזרחית בארץ ובחו"ל, עם הסגל הדיפלומטי הזר בארץ ועם גורמים רלוונטיים בחו"ל. לדוגמה, מאז 2019 חברות פורום דבורה משתתפות כנציגות של ישראל בוועדת החברה האזרחית המייעצת לנאט"ו בנושא נשים, שלום וביטחון (CSAP).[6] מי שייצגה את פורום דבורה והשתתפה בדיונים מאז הצטרפות ישראל לוועדה היא פנינה שרביט ברוך.
מאבק למען שילוב נשים ביחידות קרביות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2022, בעקבות לחץ שהופעל על הרמטכ"ל אביב כוכבי ובכירי הצבא מצד רבנים בציונות הדתית המתנגדים לשילובן של נשים בחלק מהיחידות הלוחמות, יצא פורום דבורה בקריאה לרמטכ"ל לעמוד על דבריו בעניין ערך השוויון בצבא, ולא להיכנע ללחץ מצד רבני הציונות הדתית בעניין שילוב נשים ביחידות שעדיין סגורות בפניהן. "פקודת השירות המשותף עודכנה פעמיים לפי דרישות הרבנים, השאלה באילו יחידות נשים יכולות לשרת - מקוממת. אנו אוחזות בחזון של ייצוג שוויוני לנשים במוקדי קבלת החלטות על בסיס ההבנה כי יש בכך לתרום לביטחון הלאומי של ישראל", כתבו החתומות על המכתב.[7][8]
ב-14 ביולי 2024 בתשובתו לבג"ץ על עתירה בנושא שילוב נשים בכוחות המתמרנים מעבר לקווי האויב, צה"ל חשף כי הוא דוחה את הפיילוט לשילובן ביותר משנה: "יש אילוצים רבים שימנעו את פתיחת ההתנסות, ובהם אי-כשירות של טנקים רבים. ההיקף הקיים אינו מספיק". פורום דבורה הביע את אכזבתו מהודעת צה"ל ואמר כי מבחינתו הדיון לא הסתיים.[9] את התשובה המלאה של צה"ל לבג"ץ ניתן לראות באתר צה"ל.[10]
בעלות תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות פעילותו של פורום דבורה כיהנו בתפקיד יושבות ראש: ח"כ (לשעבר) אתי לבני, אל"ם (במיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, אל"ם (במיל) רונית לבבי, תא"ל (במיל') שרון ניר ואל"ם (במיל') מאיה הלר.[5]
לצד יושבות הראש פעלו תחילה מנהלות ובהמשך מנכ"ליות.
- המנהלות היו: שירה עפרון ומיכל חטואל.
- המנכ"ליות היו: תניה מורקס ועפרה אש.
אות פורום דבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמותת פורום דבורה מעניקה את "אות פורום דבורה" לנשים מובילות ומשפיעות שבפעילותן מגשימות או מקדמות את מטרות העמותה. מאז שנת 2021 מתפרסם קול קורא לציבור להציג מועמדות לקבלת האות בארבע קטגוריות:
- אות פורום דבורה על מפעל חיים מוענק למועמדת פורצת דרך בתחומה, שבנוסף פעלה לאורך השנים לקידום ושילוב נשים רבות וסללה את הדרך לאחרות.
- אות פורום דבורה בתחום הביטחון הלאומי.
- אות פורום דבורה בתחום מדיניות חוץ.
- אות פורום דבורה למנהיגת דור העתיד – מחדשת ומובילה בתחומי הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ.
הנשים שקיבלו את האות הן:
2017
- ענבל קרייס, מנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית לישראל ובעבר סגנית מנהל מפעל חלל של התעשייה האווירית לישראל וראש פרויקט פיתוח הטיל נגד טילים "חץ 3" במפעל מלמ של התעשייה האווירית, על חלקה בפיתוח מערכות טילים וחלל ועל פריצת דרכן של נשים לתפקידי ניהול בכירים בתעשייה הביטחונית.[11]
2018
- דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה על פעילותה למען ייצוג נשים.[12]
2021[13]
- ר' (בכירה לשעבר במוסד), אות פורום דבורה למפעל חיים על תרומתה להעלאת יהודי אתיופיה.
- ניצב סיגל בר צבי אות פורום דבורה לביטחון לאומי בהיותה האישה הראשונה בתפקיד ראש אגף מבצעים במשטרת ישראל.
- מירב אילון שחר, אות פורום דבורה למדיניות חוץ בהיותה שגרירת ישראל למוסדות האו"ם בז'נבה, מאז אוגוסט 2020.
- טל לוי דיאמנשטיין, אות פורום דבורה מיוחד לתקופת הקורונה על הקמת והובלת קבוצת המילואימניקיות.
- לימור לבנת, אות פורום דבורה למפעל חיים, על פעילותה ללא לאות לקידומן של נשים ושילובן בחברה הישראלית, למניעת אפליית נשים והדרתן מהמרחב הציבורי ולמען צדק מגדרי וצדק חברתי.
- מיכל יניב, אפרת מיניביצקי, עו"ד גיל אבריאל ומרב למברגר, אות פורום דבורה לביטחון לאומי. הזוכות היו חברות צוות של המל"ל, בראשותה של מיכל יניב, והובילו להקמת ועדה ולכתיבת דוח שבו פורטו מסקנות פורצות דרך בדבר הסדרה בחקיקה של ייצוג הולם לנשים במוקדי קבלת ההחלטה ברמה הלאומית.
- ג'ואנה לנדאו, אות פורום דבורה למדינות חוץ, על היותה יזמית, אשר החליטה לפעול למען מדינת ישראל בדרך יצירתית, ופועלת לשינוי השיח בעולם על ישראל ולשיפור תדמיתה. בנוסף, קידמה נשים ואת העשייה הזאת היא מובילה עם צוות מנהלות בכירות.
- רס"ן נטע בלום, אות פורום דבורה למנהיגות העתיד. בלום היא ראש מדור סייבר במנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון. רס"ן בלום מובילה את פיתוח הדור הבא של המערך האווירי בתחום הכטמ"בים והרחפנים. בנוסף, הקימה רס"ן בלום את המיזם "את – קידום תלמידות למנהיגות טכנולוגית נשית", שמטרתו לקדם תלמידות תיכון ולשלבן בעולמות הטכנולוגיה.
הכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2023 הוענק לפורום דבורה פרס המופת מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי, "בזכות עשייה מקצועית, משמעותית ויום-יומית בנושאי ביטחון לאומי ומדיניות החוץ של מדינת ישראל".[15][16][17]
אתר גיבורות ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורום דבורה הקים את אתר האינטרנט גיבורות ישראל[18]. אתר זה הוקם לכבודן של גיבורות ישראל, לציון הנשים ששירתו ושלחמו ולזכר הנופלות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של פורום דבורה
- פורום דבורה בתקשורת: אסופת כתבות (עמוד משנה של האתר הרשמי)
- אתר של הפורום, לכבודן של גיבורות ישראל
- פורום דבורה, באתר "גיידסטאר ישראל"
- סרטונים בערוץ של פורום דבורה, באתר יוטיוב
- פורום דבורה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- רעיית נשיא המדינה נשאה דברים באירוע השנתי של "פורום דבורה: נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי", באתר בית הנשיא, 28 באוקטובר 2021
- על מה שראוי לנסיכות לעשות בענייני צבא, עו"ד גייל שורש, באתר מערכות, 31 באוקטובר 2021
- "הן דורשות את הזכות השווה להתמיין על פי הקריטריון שהצבא יקבע", ראיון עם ד"ר עידית שפרן־גיטלמן, ב-103fm, 7 בדצמבר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי, באתר פורום דבורה
- ^ חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 4), התשס"ה-2005, ס"ח 2017 מ-1 באוגוסט 2005
- ^ הניסוח המדבר על ייצוג נשים "ממגוון קבוצות האוכלוסייה" הוא הרחבה ישראלית של החלטה 1325.
- ^ 1 2 העצמה נשית: אלה הזוכות באות פורום דבורה, באתר אייס, 1 בפברואר 2023
- ^ 1 2 רוני גרין שאולוב, התחדש הדיון בבג"ץ הלוחמות: "התנאים אינם הגיוניים בעליל", באתר ynet, 27 ביוני 2023
- ^ המפגש השנתי השני של CSAP באוקטובר 2017.
- ^ קורין אלבז-אלוש, בכירות לשעבר במערכת הביטחון פנו לרמטכ"ל: "לסגת מהחלטות בגלל קבוצות לחץ - מסוכן", באתר ynet, 3 ביוני 2022
- ^ חן מענית, שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על תנאי הסף לשילוב נשים בתפקידי לוחמה בצה"ל, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2022
- ^ זיתון, יואב (2024-07-15). "צה"ל מודה לראשונה במלחמה: "חסרים לנו טנקים רבים שנפגעו - ותחמושת" | פרסום ראשון". Ynet. נבדק ב-2024-07-16.
- ^ הודעה מעדכנת מטעם המדינה, באתר צה"ל, 14 ביולי 2024
- ^ יעל ולצר, מצדיעים לענבל קרייס. רכילות עסקית, באתר ynet, 3 בינואר 2017
- ^ אירוע שנתי פורום דבורה 2018 - אות הוקרה לעו"ד דינה זילבר, סרטון בערוץ "Forum Dvorah", באתר יוטיוב (אורך: 12:33)
- ^ רשימת הזוכות בעמוד הפייסבוק של פורום דבורה, 13 באוקטובר 2021
- ^ העצמה נשית: אלה הזוכות באות פורום דבורה, באתר אייס, 1 בפברואר 2023
- ^ פרס המכון למחקרי ביטחון לאומי הוענק לראשונה לאנשים הבאים, באתר אייס, 1 במרץ 2023
- ^ מיכל גלנטי, הלאונג': פרס מופת לפורום דבורה | TMI, באתר https://tmi.maariv.co.il, 2023-03-05
- ^ פרס המכון למחקרי ביטחון לאומי הוענק לראשונה לאנשים הבאים, באתר אייס, 1 במרץ 2023
- ^ לכבודן של גיבורות ישראל - לציון הנשים ששרתו ולחמו, ולזכר הנופלות., באתר גיבורות ישראל