רבי אבא בר פפא
רַבִּי אַבַּא בַּר פַּפַּא היה אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אבא היה חברו של רבי זירא, הוא עלה לפניו לארץ ישראל ונשלח על ידו לרבי יעקב בר אידי שישב בצור כדי לברר אצלו שמועה בהלכה[1]. הוא הספיק לעלות לארץ ישראל עוד בחייו של רבי יוחנן וללמוד בבית מדרשו בטבריא בעקבותיו עלה לארץ ישראל גם חבירו רבי זירא והתגורר בטבריה[2].
האמוראים היחידים שמוסרים בשמו מימרות הם רבי פנחס (בהלכה)[3] ורבי פנחס בר חמא הנקרא גם רבי פנחס הכהן (באגדה)[4].
הרב יעקב צבי יאליש מחבר הגהות לש"ס בשם "ילקוט מלא הרועים" הציע לזהותו עם אבא מר בנו של רב פפא[5], אולם הרב אהרן הימן דחה את ההשערה מכיוון שאבא מר בנו של רב פפא חי בדור השישי, הרבה יותר מאוחר מתקופת רבי זירא, ובדורו ישיבות ארץ ישראל כבר נחרבו והמרכז התורני היחיד היה בבבל. השערה אחרת היא שאביו היה רב פפא סבא תלמידו של רב[6].
מדבריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ידועה דרשתו: ”לא נענש יהושע אלא בשביל שביטל את ישראל לילה אחת מפריה ורביה”[7].
במסכת בבא קמא[8] הביא שלושה דברים בשם אמוראים אחרים:
- ”מתריעין על החיכוך בשבת” - היתר לחלל את השבת כדי למנוע מגפה כמגפת שחין
- ”ודלת הננעלת לא במהרה תפתח” - קשה לשנות את מזלו הרע של אדם שננעלו בפניו דלתות ההצלחה
- ”והלוקח בית בארץ ישראל - כותבין עליו אונו אפילו בשבת” - היתר איסור אמירה לנוכרי מפני מצוות יישוב ארץ ישראל
מימרות נוספות משלו מובאות בתלמוד הבבלי והירושלמי ובמדרשים, אך בחלק מן המקרים לא ברור אם מדובר בו או באמוראים אחרים[דרוש מקור: למשל?] כי שמם מופיע בשמות דומים כגון אבא מארי בר פפא[9], אבא בר פפי[10], אבא הכהן בר פפא[11], ורבא בר פפא[12][13].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלום (בן יחזקאל) אלבק, ר' אבא בר פפא, משפחות סופרים, ורשא תרס"ג, עמ' 95–96, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ספר הדר כבוד, דף י, הבאת כל מימרותיו המוזכרים בחז"ל, מאת הסופר והמגיה, אברהם אליעזר סופר, תושב ירושלים תובב"א
- הסופר הרב אהרן הימן, "ר' אבא בר פפא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- יחיאל מיכל גוטמן ודוד יוסף בורנשטיין, "אַבָּא בַּר פַּפָּא", אשכול - אנציקלופדיה ישראלית, כרך א', בעריכת יעקב קלצקין, הוצאת אשכול, ברלין-ירושלים 1929, עמ' 43, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אבא בר פפא", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, מהדורת אייזנברג תשס"ז, כרך א, עמ' 6
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ג, עמוד ב'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ד', הלכה א', ולפי הרב אהרן הימן (תולדות תנאים ואמוראים, ערכו) גם תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ג, עמוד ב'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה א'
- ↑ מדרש תהילים, פרק ל"ב, פסקה ב', באתר ספריא
- ↑ הרב יעקב צבי יאליש, בית ועד לחכמים, קראקא תרמ"ד, עמ' ג', אות א', פריט ס"ה, באתר היברובוקס.
- ↑ שלום אלבק, משפחות סופרים, עמ' 95
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ג, עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ', עמוד ב'
- ↑ בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף מה ועוד
- ↑ שדברותיו מופיעות בתלמוד ירושלמי ברכות פרק ו הלכה ה ועוד, שלדעת הגאונים הוא רב אבא בר פפא הנזכר בערך שלנו
- ↑ מדרש רבה בהעלותך פרשה טו סימן יז
- ↑ שהשם רבא הוא קיצור שם של רבי אבא (ראה ספר הדר כבוד עמוד י)
- ↑ שמימרא בשמו מופיעה בתלמוד בבלי שבת דף סו