פורטל:להט"ב/תרבות/ספרות/אוסף
| 1 |
מוות בוונציה היא נובלה מפורסמת מאת הסופר הגרמני תומאס מאן. הנובלה, שפורסמה לראשונה בשנת 1912, נחשבת כאחת מפסגות הסיפורת של המאה ה-20 וזכתה לפופולריות רבה. הסיפור נחשב בעיני רבים ליצירת מופת ולקלאסיקה ספרותית. היצירה מתארת סופר סגפני, גוסטב פון אשנבך, המקדיש את חייו לכתיבה הסוגדת ליופי. לעת זקנתו הוא נוסע לעיר ונציה שבאיטליה, שם הוא נתקל בנער פולני יפה תואר כבן 14, טאדז'ו, שלא ניתן לעמוד בפני קסמו. לראשונה בחייו של הסופר, הוא חש ברגשות תשוקה ואהבה, שאינו יכול לשלוט בהם. משיכה זו גורמת לסופר המזדקן להישאר בוונציה ולהמשיך לעקוב אחר הנער הפולני גם כאשר נודע לו כי מגפת הכולרה משתוללת בעיר ועל-אף שמעולם לא הייתה לו הזדמנות אפילו לדבר עם הנער. הסיפור מסתיים כאשר הנער יוצא עם חבריו לשפת הים והסופר המזדקן מת בעודו בוהה במושא אהבתו. יומניו של מאן, שנקראו לראשונה ב-1975, עשרים שנה לאחר מותו, מתארים באורח מרגש את התמודדתו עם מחשבותיו ההומוסקסואליות, שהתבטאו בעבודתו. מאן תיאר את משיכתו לכנר והצייר הצעיר פאול אהרנברג בתור "החוויה העיקרית של לבו". |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 2 | הלשון האבודה של העגורנים הוא רומן הראשון של הסופר דייוויד לוויט ופורסם לראשונה בשנת 1986.
זוהי אחת מהיצירות הספרותיות הראשונות באורך מלא, בשפה האנגלית, שנכתבו באופן ישיר ובפתיחות על חיי הגייז, על סוגיית היציאה מהארון, ועל הקושי של אדם, שנטייתו המינית היא שונה, לחיות בחברה הטרוסקסואלית עוינת ובעלת דעות קדומות. אותה "לשון אבודה של העגורנים", המופיעה בתת-העלילה, היא מטפורה עשירה, לאופן התקשורת שאותו נדרשו הגייז לפתח, במהלך שנים של בדידות, של התפתחות בגיל ההתבגרות ולעיתים מאוחר יותר, תוך שהם נאלצים להסתיר את זהותם, את ה"אני" שבהם, ואת מושא אהבתם. חוויות אלה חייבו את חברי הקהילה הגאה לפתח "שפה" משל עצמם, ניואנסים קטנים, ביטויים ורמזים, שאיפשרו להם לדון או לרמוז על דברים באופן המובן רק להם, כאותה שפת העגורנים במשל שבסיפור. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 3 |
גן העצמאות הוא פארק לחוף הים בתל אביב. הגן ידוע כיום גם כמקום מפגש להומוסקסואלים. גן העצמאות כסמל של תקופה בתרבות ההומוסקסואלית הישראלית נזכר גם ביצירות ספרותיות עבריות, ביניהן הרומנים "גן העצים המתים" ו"דודה פרהומה לא הייתה זונה" מאת יוסי אבני ואף בשיר "בגן" מאת דורי מנור. אילן שיינפלד מזכיר את הגן ברבים משיריו, ביניהם פרידה: קדושתא (שבו מופיע המשפט: "ברוך אתה הגָן, מגֵן כל חושק"), והשיר גן פורח, שבו גן העצמאות הופך להיות גן מטאפורי המייצג את אהבת הגברים בכלל, על התענוג והאימה הכרוכים בה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 4 |
מרדכי גיאורגו לאנגר, (19 במרץ 1894 פראג – 12 במרץ 1943, תל אביב) היה משורר עברי, חוקר ומסאי, עיתונאי ומורה. לנגר עבד לפרנסתו כמורה ליהדות בבתי ספר צ'כיים, עד לעלייתו הבלתי לגאלית לארץ, בשנת 1941. בשנות חייו האחרונות היה ידוע חולי וסבל. הוא נפטר בתל אביב ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק. לנגר נחשב לראשון ביהדות המערב בעת החדשה שהגיע מלשון זרה לשירה העברית. רוב שיריו שקולים וחרוזים, וסגנונם דומה לסגנון שירת ספרד בימי הביניים. בכמה משיריו הוא הוסיף טעמי מקרא. עם זאת כמה משיריו כתובים בכתיבה חופשית ומושפעים ממשוררים צרפתים בני זמנו. לאחרונה התעורר עניין ספרותי מחודש בחייו וביצירתו, בין השאר משום שכתב שירה הומו אירוטית עברית, והיה בכך לחלוץ ופורץ דרך. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 5 | קריאה קווירית הוא מונח בתורת הספרות המודרנית, והינו אחד המונחים המעשיים השאובים מהתאוריה הקווירית.
משמעות המונח הינה קריאת טקסטים, במאמרים, בספרים או בחלק מהם, תוך עיון ביקורתי ואי קבלה של המשולש המגדרי ההטרוסקסואלי הכופה דרך "לגיטימית" אחת לחבר בין: "מין ביולוגי", "מגדר" ו"נטייה מינית" הקריאה הקווירית מחפשת בטקסטים מסרים גלויים או חבויים, השוברים את המשולש המגדרי. הקריאה הקווירית מייחסת חשיבות למאסות היוצאות כנגד המשולש המגדרי הכפוי, למשל אצל יוצרים כמישל פוקו או כג'ודית באטלר. בנוסף, יש בה שימת לב לטקסטים שבהם קיים תיאור של גבר או של אישה שאינם נכנעים לתביעות החברתיות הנוקשות, הכופות תרבות של זהות הטרוסקסואליות מגדרית אחידה, כדוגמת הספרים מוות בוונציה, תמונתו של דוריאן גריי, אורלנדו, הסרטים מרד הנעורים, הדוויג והשארית העצבנית, ועוד. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 6 |
ג'וזף וחברו: סיפור מפנסילבניה הוא רומן שנכתב בשנת 1870 על ידי הסופר האמריקאי בייארד טיילור. הרומן מתאר את סיפורו של ג'וזף, בחור צעיר הנישא למדלין, לתדהמת חברו פיליפ שמנהל איתו מערכת יחסים. השניים מקיימים ביניהם קשר עד למותה של מדלין. הספר נחשב לרומן ההומוסקסואלי הראשון שפורסם באמריקה והוא ידוע בשל האופן המסתורי שבו הוא מתייחס להומוסקסואליות. ההיסטוריון האמריקאי רוג'ר אוסטין (1935-1984) כתב: "במאה ה-19 טען באייארד טיילור כי קוראים אשר לא חשים בעצמם את אותה כפייה להתנהל בסודיות כגון זו המוצגת ב"ג'וזף וחברו", כלל לא יתעניינו בספר". |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 7 | תהום הבדידות (באנגלית: The Well of Loneliness) הוא רומן לסבי משנת 1928 אשר נכתב על ידי הסופרת האנגלייה רדקליף הול. הרומן עוקב אחר חייה של סטיבן גורדון, אשת החברה הגבוהה באנגליה, אשר ה"מהופכות" שלה (במקור inversion, כינוי ארכאי להומוסקסואליות) ניכרת כבר מינקותה. הרומן מתאר נטיות חד-מיניות כדבר טבעי וכמתת האל, ויוצא בקריאה המפורשת: "תנו גם לנו את זכות הקיום".
הרומן הפך מטרה למתקפה ציבורית שערך נגדו עיתונאי הסאנדיי אקספרס ג'יימס דאגלס אשר כתב בין היתר: "הייתי מעדיף לתת לילד בריא או ילדה בריאה בקבוק עם ציאניד מאשר את הרומן הזה". למרות שסצנת יחסי המין היחידה בספר מתוארת במילים: "ובאותו הלילה, הן לא נפרדו", בית משפט בבריטניה קבע כי מדובר בחומר תועבה מכיוון שהוא מגן על "מעשים לא טבעיים בין נשים". בארצות הברית צלח הספר את הקשיים המשפטיים. הפרסומים בתקשורת אודות המאבקים המשפטיים של הספר הגבירו את הנראות של לסביות בתרבות הבריטית והאמריקאית. במשך שנים היה "תהום הבדידות" הרומן הלסבי המוכר ביותר בשפה האנגלית, ולרוב מקור המידע הראשון אודות לסביות שצעירים יכלו למצוא. הספר קידם באותה התקופה ראייה של לסביות כגבריות או כקרוס-דרסריות ורבים העבירו ביקורת על כך. מבקרי ספרות מודרניים אף טענו כי את גיבורת הספר, סטיבן גורדון, יש לראות כטרנסקסואלית. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 8 | סבך הפרי האדום (באנגלית: Rubyfruit Jungle) הוא ספר הביכורים של הסופרת והפעילה החברתית ריטה מיי בראון, אשר יצא בשנת 1973. הרומן ידוע בשל התיאורים הלסביים המפורשים שבו, אשר היו לא מקובלים בספרות של אותה התקופה. שם הספר הוא התייחסות בסלנג לאיבר המין הנשי.
הספר הוא רומן חניכה אוטוביוגרפי (יש הרואים בו רומן פיקרסקי) של תקופת נעוריה של מיי בראון ותחילת פועלה כסופרת לסבית. "סבך הפרי האדום" נחשב לספר מכונן בסוגת הספרות הלסבית, ולחלק מפועלה החברתי של מיי בראון, אשר התמקד בפמיניזם ובזכויות להט"ב. הספר תורגם לעברית על ידי יואב הלוי, ויצא לאור בספרית פועלים בשנת תשל"ט (ושוב בתש"ס-1999). |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 9 | יותם ראובני | עריכה | תבנית | שיחה | |
| 10 | וולט ויטמן | עריכה | תבנית | שיחה | |
| 11 | נובוקו יושיה | עריכה | תבנית | שיחה | |
| 12 | -
|
הוספה |
