פורמולה 1 עונת 2006

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 2006
פרננדו אלונסו זכה בתואר האליפות בפעם השנייה ברציפות
פרננדו אלונסו זכה בתואר האליפות בפעם השנייה ברציפות
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 12 במרץ 2006
תאריך סיום 22 באוקטובר 2006
מספר עונה 57
מספר מרוצים בעונה 18
זוכה באליפות הנהגים פרננדו אלונסו
נקודות הנהג הזוכה 134
זוכה באליפות היצרנים רנו
נקודות היצרן הזוכה 206

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2006 נערכו 18 מרוצים. כאלוף העולם הוכתר פרננדו אלונסו ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת רנו.

בעונה זו, הגיע מיכאל שומאכר בפעם ה-69 לעמדת זינוק ראשונה (פול פוזישן) ושבר בכך את שיאו של איירטון סנה שעמד על 65. עונה זו הייתה האחרונה של מיכאל שומאכר, במהלכה הודיע כי הוא עתיד לפרוש בסוף העונה. שומאכר אכן פרש ולא השתתף באליפויות העולם הבאות, אך חזר למסלול בדצמבר 2009.
כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

  • שינוי תצורות המנועים מ-V10 ל-V8 (כלומר, שמונה צילינדרים במקום עשרה).
  • הקטנת נפח המנוע מ-3,000 סמ"ק ל-2,400 סמ"ק.

יש לציין כי שינויים אלו שנועדו להקטין את מהירות הרכבים לא השפיעו באופן משמעותי ובחלק מהמרוצים אף נקבעו שיאי מסלול חדשים למרות ההגבלות. דבר זה נבע בין השאר מהאפשרות להגיע לסל"ד גבוה יותר במנועים החדשים. קבוצת טורו רוסו המשיכה להשתמש במנוע של 3,000 סמ"ק עם מתקן להגבלת סל"ד (באישור) על מנת לחסוך בעלויות הפיתוח של מנוע חדש.

  • שינוי מהותי באופן קביעת הזינוק:
ברבע השעה הראשונה, כל הנהגים יכולים לצאת להקפות דירוג.
בתום רבע השעה, שש המכוניות המדורגות אחרונות יזנקו מהמקומות האחרונים.
לאחר מכן, שוב מיקצה של רבע שעה בו יקבע סדר הזינוק של המכוניות במקומות 11 עד 16.
20 דקות נוספות יוקצו לעשרת הראשונים לקביעת הדירוג הסופי.
  • אישור מחדש (לאחר האיסור בעונת 2005) להחליף צמיגים תוך כדי המירוץ.

קבוצות ונהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה יצרן מנוע דגם רכב יצרן צמיגים מספר שם נהג
צרפתצרפת רנו צרפתצרפת רנו R26 מישלין 1 ספרדספרד פרננדו אלונסו
2 איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה
בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס גרמניהגרמניה מרצדס MP4-21 מישלין 3 פינלנדפינלנד קימי רייקונן
4 קולומביהקולומביה חואן פבלו מונטויה
ספרדספרד פדרו דה לה רוסה
איטליהאיטליה פרארי איטליהאיטליה פרארי 248 F1 ברידג'סטון 5 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר
6 ברזילברזיל פליפה מאסה
יפןיפן טויוטה יפןיפן טויוטה TF106

TF106B

ברידג'סטון 7 גרמניהגרמניה ראלף שומאכר
8 איטליהאיטליה יארנו טרולי
בריטניהבריטניה ויליאמס בריטניהבריטניה קוסוורת' FW28 ברידג'סטון 9 אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר
10 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג
יפןיפן הונדה יפןיפן הונדה RA106 מישלין 11 ברזילברזיל רובנס בריקלו
12 בריטניהבריטניה ג'נסון באטון
אוסטריהאוסטריה רד בול איטליהאיטליה פרארי RB2 מישלין 14 בריטניהבריטניה דייוויד קולתארד
15 אוסטריהאוסטריה כריסטיאן קליין
הולנדהולנד רוברט דורנבוס
גרמניהגרמניה ב.מ.וו-סאובר גרמניהגרמניה ב.מ.וו F1.06 מישלין 16 גרמניהגרמניה ניק היידפלד
17 קנדהקנדה ז'אק וילנב
פוליןפולין רוברט קוביצה
רוסיהרוסיה MF1

הולנדהולנד ספייקר

יפןיפן טויוטה M16 ברידג'סטון 18 פורטוגלפורטוגל טיאגו מונטיירו
19 הולנדהולנד כריסטיאן אלברס
איטליהאיטליה טורו רוסו בריטניהבריטניה קוסוורת' STR01 מישלין 20 איטליהאיטליה ויטנטוניו ליאוצי
21 ארצות הבריתארצות הברית סקוט ספיד
יפןיפן סופר אגורי יפןיפן הונדה SA05

SA06

ברידג'סטון 22 יפןיפן טאקומה סאטו
23 יפןיפן יוג'י אידה
צרפתצרפת פרנק מונטגומרי
יפןיפן סאקון ימאמוטו

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' מקום המסלול תאריך המירוץ פול פוזישן הקפה מהירה נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 בחרייןבחריין שאקיר, בחריין 12 במרץ גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה ניקו רוזברג ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
2 מלזיהמלזיה ספאנג, מלזיה 19 במרץ איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה ספרדספרד פרננדו אלונסו איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה צרפתצרפת רנו
3 אוסטרליהאוסטרליה מלבורן, אוסטרליה 2 באפריל בריטניהבריטניה ג'נסון באטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
4 סן מרינוסן מרינו אימולה, סן מרינו 23 באפריל גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר ספרדספרד פרננדו אלונסו גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
5 גרמניהגרמניה נורבורגרינג, אירופה (גרנד פרי אירופה) 7 במאי ספרדספרד פרננדו אלונסו גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
6 ספרדספרד ברצלונה, ספרד 14 במאי ספרדספרד פרננדו אלונסו ברזילברזיל פליפה מאסה ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
7 מונקומונקו מונטה קרלו, מונקו 28 במאי ספרדספרד פרננדו אלונסו גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
8 בריטניהבריטניה סילברסטון, בריטניה 11 ביוני ספרדספרד פרננדו אלונסו ספרדספרד פרננדו אלונסו ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
9 קנדהקנדה מונטריאול, קנדה 25 ביוני ספרדספרד פרננדו אלונסו פינלנדפינלנד קימי רייקונן ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
10 ארצות הבריתארצות הברית ספידוויי, ארצות הברית 2 ביולי גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
11 צרפתצרפת מני-קור, צרפת 16 ביולי גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
12 גרמניהגרמניה הוקנהיים, גרמניה 30 ביולי פינלנדפינלנד קימי רייקונן גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
13 הונגריההונגריה בודפשט, הונגריה 6 באוגוסט פינלנדפינלנד קימי רייקונן ברזילברזיל פליפה מאסה בריטניהבריטניה ג'נסון באטון יפןיפן הונדה
14 טורקיהטורקיה איסטנבול, טורקיה 27 באוגוסט ברזילברזיל פליפה מאסה גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
15 איטליהאיטליה מונזה, איטליה 10 בספטמבר פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
16 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין שנגחאי, סין 1 באוקטובר ספרדספרד פרננדו אלונסו ספרדספרד פרננדו אלונסו גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
17 יפןיפן סוזוקה, יפן 8 באוקטובר ברזילברזיל פליפה מאסה ספרדספרד פרננדו אלונסו ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
18 ברזילברזיל סאו פאולו, ברזיל 22 באוקטובר ברזילברזיל פליפה מאסה גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי

דירוג נהגים סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג קבוצה מרוצים ניצחונות פודיום פול פוזישן הקפה מהירה נקודות
1 ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו 18 7 14 6 5 134
2 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי 18 7 12 4 7 121
3 ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי 18 2 7 3 2 80
4 איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה צרפתצרפת רנו 18 1 5 1 0 72
5 פינלנדפינלנד קימי רייקונן בריטניהבריטניה מקלארן 18 0 6 3 3 65
6 בריטניהבריטניה ג'נסון באטון יפןיפן הונדה 18 1 3 1 0 56
7 ברזילברזיל רובנס באריקלו יפןיפן הונדה 18 0 0 0 0 30
8 קולומביהקולומביה חואן פבלו מונטויה בריטניהבריטניה מקלארן 10 0 2 0 0 26
9 גרמניהגרמניה ניק היידפלד גרמניהגרמניה ב.מ.וו-סאובר 18 0 1 0 0 23
10 גרמניהגרמניה ראלף שומאכר יפןיפן טויוטה 18 0 1 0 0 20
11 ספרדספרד פדרו דה לה רוסה בריטניהבריטניה מקלארן 8 0 1 0 0 19
12 איטליהאיטליה יארנו טרולי יפןיפן טויוטה 18 0 0 0 0 15
13 בריטניהבריטניה דייוויד קולטהרד אוסטריהאוסטריה רד בול 18 0 1 0 0 14
14 אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר בריטניהבריטניה ויליאמס 18 0 0 0 0 7
15 קנדהקנדה ז'אק וילנב גרמניהגרמניה ב.מ.וו-סאובר 12 0 0 0 0 7
16 פוליןפולין רוברט קוביצה גרמניהגרמניה ב.מ.וו-סאובר 6 0 1 0 0 6
17 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג בריטניהבריטניה ויליאמס 18 0 0 0 1 4
18 אוסטריהאוסטריה כריסטיאן קליין אוסטריהאוסטריה רד בול 15 0 0 0 0 2
19 איטליהאיטליה ויטנטוניו ליאוצי איטליהאיטליה טורו רוסו 18 0 0 0 0 1
20 ארצות הבריתארצות הברית סקוט ספיד איטליהאיטליה טורו רוסו 18 0 0 0 0 0
21 פורטוגלפורטוגל טיאגו מונטיארו רוסיהרוסיה MF1 18 0 0 0 0 0
22 הולנדהולנד כריסטיאן אלברס רוסיהרוסיה MF1 18 0 0 0 0 0
23 יפןיפן תקומה סאטו יפןיפן סופר אגורי 18 0 0 0 0 0
24 הולנדהולנד רוברט דונבוס אוסטריהאוסטריה רד בול 3 0 0 0 0 0
25 יפןיפן יוז'י אידה יפןיפן סופר אגורי 4 0 0 0 0 0
26 יפןיפן סאקון יאמאמוטו יפןיפן סופר אגורי 7 0 0 0 0 0
27 צרפתצרפת פרנק מונטאני יפןיפן סופר אגורי 7 0 0 0 0 0

דירוג קבוצות סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום קבוצה מרוצים ניצחונות פודיום פול פוזישן הקפה מהירה נקודות
1 צרפתצרפת רנו 18 8 19 7 5 206
2 איטליהאיטליה פרארי 18 9 19 7 9 201
3 בריטניהבריטניה מקלארן 18 0 9 3 3 110
4 יפןיפן הונדה 18 1 3 1 0 86
5 גרמניהגרמניה ב.מ.וו-סאובר 18 0 2 0 0 36
6 יפןיפן טויוטה 18 0 1 0 0 35
7 אוסטריהאוסטריה רד בול 18 0 1 0 0 16
8 בריטניהבריטניה ויליאמס 18 0 0 0 1 11
9 איטליהאיטליה טורו רוסו 18 0 0 0 0 1
10 רוסיהרוסיה MF1 18 0 0 0 0 0
11 יפןיפן סופר אגורי 18 0 0 0 0 0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2006 בוויקישיתוף


הקודם:
פרננדו אלונסו
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 2006
פרננדו אלונסו
הבא:
קימי רייקונן
הקודם:
רנו
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 2006
רנו
הבא:
פרארי