לדלג לתוכן

פורמולה 1 עונת 2006

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 2006
פרננדו אלונסו זכה בתואר האליפות בפעם השנייה ברציפות
פרננדו אלונסו זכה בתואר האליפות בפעם השנייה ברציפות
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 12 במרץ 2006
תאריך סיום 22 באוקטובר 2006
מספר עונה 57
מספר מרוצים בעונה 18
זוכה באליפות הנהגים פרננדו אלונסו
נקודות הנהג הזוכה 134
זוכה באליפות היצרנים רנו
נקודות היצרן הזוכה 206

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2006 נערכו 18 מרוצים. כאלוף העולם הוכתר פרננדו אלונסו ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת רנו.

בעונה זו הגיע מיכאל שומאכר בפעם ה-69 לעמדת זינוק ראשונה (פול פוזישן) ושבר בכך את שיאו של איירטון סנה שעמד על 65. עונה זו הייתה האחרונה של מיכאל שומאכר, במהלכה הודיע כי הוא עתיד לפרוש בסוף העונה. שומאכר אכן פרש ולא השתתף באליפויות העולם הבאות, אך חזר למסלול בדצמבר 2009.
כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

  • שינוי תצורות המנועים מ-V10 ל-V8 (כלומר, שמונה צילינדרים במקום עשרה).
  • הקטנת נפח המנוע מ-3,000 סמ"ק ל-2,400 סמ"ק.

שינויים אלו שנועדו להקטין את מהירות הרכבים לא השפיעו באופן משמעותי ובחלק מהמרוצים אף נקבעו שיאי מסלול חדשים למרות ההגבלות. דבר זה נבע בין השאר מהאפשרות להגיע לסל"ד גבוה יותר במנועים החדשים. קבוצת טורו רוסו המשיכה להשתמש במנוע של 3,000 סמ"ק עם מתקן להגבלת סל"ד (באישור) על מנת לחסוך בעלויות הפיתוח של מנוע חדש.

  • שינוי מהותי באופן קביעת הזינוק:
ברבע השעה הראשונה, כל הנהגים יכולים לצאת להקפות דירוג.
בתום רבע השעה, שש המכוניות המדורגות אחרונות יזנקו מהמקומות האחרונים.
לאחר מכן, שוב מיקצה של רבע שעה בו יקבע סדר הזינוק של המכוניות במקומות 11 עד 16.
20 דקות נוספות יוקצו לעשרת הראשונים לקביעת הדירוג הסופי.
  • אישור מחדש (לאחר האיסור בעונת 2005) להחליף צמיגים תוך כדי המירוץ.

קבוצות ונהגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצה יצרן שלדה מנוע צמיגים מספר נהגים סיבובים
צרפתצרפת מילד סבן רנו F1 רנו R26 רנו RS26 2.4 V8 M 1 ספרדספרד פרננדו אלונסו 1–18
2 איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה 1–18
בריטניהבריטניה קבוצת מקלארן מרצדס מקלארן-מרצדס MP4-21 מרצדס FO 108S 2.4 V8 M 3 פינלנדפינלנד קימי רייקונן 1–18
4 קולומביהקולומביה חואן פבלו מונטויה 1–10
ספרדספרד פדרו דה לה רוסה 11–18
איטליהאיטליה סקודריה פרארי מרלבורו פרארי 248 F1 פרארי 056 2.4 V8 B 5 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר 1–18
6 ברזילברזיל פליפה מאסה 1–18
יפןיפן פנסוניק טויוטה רייסינג טויוטה TF106
TF106B
טויוטה RVX-06 2.4 V8 B 7 גרמניהגרמניה ראלף שומאכר 1–18
8 איטליהאיטליה יארנו טרולי 1–18
בריטניהבריטניה ויליאמס F1 ויליאמס-קוסוורת' FW28 קוסוורת' CA2006 2.4 V8 B 9 אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר 1–18
10 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג 1–18
יפןיפן לאקי סטרייק הונדה רייסינג F1 הונדה RA106 הונדה RA806E 2.4 V8 M 11 ברזילברזיל רובנס בריקלו 1–18
12 בריטניהבריטניה ג'נסון באטון 1–18
בריטניהבריטניה רד בול רייסינג רד בול-פרארי RB2 פרארי 056 2.4 V8 M 14 בריטניהבריטניה דייוויד קולתארד 1–18
15 אוסטריהאוסטריה כריסטיאן קליין 1–15
הולנדהולנד רוברט דורנבוס 16–18
גרמניהגרמניה BMW סאובר F1 BMW סאובר F1.06 BMW P86 2.4 V8 M 16 גרמניהגרמניה ניק היידפלד 1–18
17 קנדהקנדה ז'אק וילנב 1–12
פוליןפולין רוברט קוביצה 13–18
רוסיהרוסיה מידלנד F1 רייסינג (1–15)
רוסיהרוסיה ספייקר MF1 רייסינג (16–18)
MF1-טויוטה M16 טויוטה RVX-06 2.4 V8 B 18 פורטוגלפורטוגל טיאגו מונטיירו 1–18
19 הולנדהולנד כריסטיאן אלברס 1–18
איטליהאיטליה סקודריה טורו רוסו טורו רוסו-קוסוורת' STR1 קוסוורת' TJ2005-2 3.0 V10 M 20 איטליהאיטליה ויטנטוניו ליאוצי 1–18
21 ארצות הבריתארצות הברית סקוט ספיד 1–18
יפןיפן סופר אגורי F1 סופר אגורי-הונדה SA05
SA06
הונדה RA806E 2.4 V8 B 22 יפןיפן טאקומה סאטו 1–18
23 יפןיפן יוג'י אידה 1–4
צרפתצרפת פרנק מונטגומרי 5–11
יפןיפן סאקון ימאמוטו 12–18
מקור:[1][2][3]
סיבוב מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 בחרייןבחריין גרנד פרי בחריין המסלול הבין-לאומי של בחריין, סאח'יר 12 במרץ גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה ניקו רוזברג ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
2 מלזיהמלזיה גרנד פרי מלזיה ספאנג, קואלה לומפור 19 במרץ איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה ספרדספרד פרננדו אלונסו איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה צרפתצרפת רנו
3 אוסטרליהאוסטרליה גרנד פרי אוסטרליה אלברט פארק, מלבורן 2 באפריל בריטניהבריטניה ג'נסון באטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
4 איטליהאיטליה גרנד פרי סן מרינו המסלול הבין-לאומי אנצו ודינו פרארי, אימולה 23 באפריל גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר ספרדספרד פרננדו אלונסו גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
5 גרמניהגרמניה גרנד פרי אירופה נירבורגרינג, נירבורג 7 במאי ספרדספרד פרננדו אלונסו גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
6 ספרדספרד גרנד פרי ספרד מסלול קטלוניה, ברצלונה 14 במאי ספרדספרד פרננדו אלונסו ברזילברזיל פליפה מאסה ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
7 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מסלול מונטה קרלו, מונטה קרלו 28 במאי ספרדספרד פרננדו אלונסו גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
8 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה מסלול סילברסטון, סילברסטון 11 ביוני ספרדספרד פרננדו אלונסו ספרדספרד פרננדו אלונסו ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
9 קנדהקנדה גרנד פרי קנדה מסלול ז'יל וילנב, מונטריאול 25 ביוני ספרדספרד פרננדו אלונסו פינלנדפינלנד קימי רייקונן ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
10 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית אינדיאנפוליס ספידוויי, ספידוויי 2 ביולי גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
11 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת מסלול מני-קור, מני-קור 16 ביולי גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
12 גרמניהגרמניה גרנד פרי גרמניה הוקנהיימרינג, הוקנהיים 30 ביולי פינלנדפינלנד קימי רייקונן גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
13 הונגריההונגריה גרנד פרי הונגריה הונגרורינג, מוגירוד 6 באוגוסט פינלנדפינלנד קימי רייקונן ברזילברזיל פליפה מאסה בריטניהבריטניה ג'נסון באטון יפןיפן הונדה
14 טורקיהטורקיה גרנד פרי טורקיה איסטנבול פארק, איסטנבול 27 באוגוסט ברזילברזיל פליפה מאסה גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
15 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מסלול מונזה, מונצה 10 בספטמבר פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
16 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין גרנד פרי סין המסלול הבינלאומי של שאנגחאי, שאנגחאי 1 באוקטובר ספרדספרד פרננדו אלונסו ספרדספרד פרננדו אלונסו גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
17 יפןיפן גרנד פרי יפן מסלול סוזוקה, סוזוקה 8 באוקטובר ברזילברזיל פליפה מאסה ספרדספרד פרננדו אלונסו ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
18 ברזילברזיל גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס, סאו פאולו 22 באוקטובר ברזילברזיל פליפה מאסה גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי

דירוג האליפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שיטת הניקוד בפורמולה 1

הנקודות לנהגים וליצרנים הוענקו לפי השיטה שהונהגה בעונת 2003.

מיקום  1   2   3   4   5   6   7   8 
נקודות 10 8 6 5 4 3 2 1

אליפות הנהגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקום נהג בחרייןבחריין מלזיהמלזיה אוסטרליהאוסטרליה איטליהאיטליה גרמניהגרמניה ספרדספרד מונקומונקו בריטניהבריטניה קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית צרפתצרפת גרמניהגרמניה הונגריההונגריה טורקיהטורקיה איטליהאיטליה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין יפןיפן ברזילברזיל נקודות
1 ספרדספרד פרננדו אלונסו 1 2F 1 2F 2P 1P 1P 1P F 1P 5 2 5 Ret 2 Ret 2P F 1F 2 134
2 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר 2P 6 Ret 1P 1F 2 5F 2 2 1P F 1P F 1F 8 3F 1 1 Ret 4F 121
3 ברזילברזיל פליפה מאסה 9 5 Ret 4 3 4F 9 5 5 2 3 2 7F 1P 9 Ret 2P 1P 80
4 איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה Ret 1P 5 8 6 3 6 4 4 3 6 6 Ret 6 4 3 3 6 72
5 פינלנדפינלנד קימי רייקונן 3 Ret 2F 5 4 5 Ret 3 3F Ret 5 3P RetP Ret 2P F Ret 5 5 65
6 בריטניהבריטניה ג'נסון באטון 4 3 10P 7 Ret 6 11 Ret 9 Ret Ret 4 1 4 5 4 4 3 56
7 ברזילברזיל רובנס באריקלו 15 10 7 10 5 7 4 10 Ret 6 Ret Ret 4 8 6 6 12 7 30
8 קולומביהקולומביה חואן פבלו מונטויה 5 4 Ret 3 Ret Ret 2 6 Ret Ret 26
9 גרמניהגרמניה ניק היידפלד 12 Ret 4 13 10 8 7 7 7 Ret 8 Ret 3 14 8 7 8 17 23
10 גרמניהגרמניה ראלף שומאכר 14 8 3 9 Ret Ret 8 Ret Ret Ret 4 9 6 7 15 Ret 7 Ret 20
11 ספרדספרד פדרו דה לה רוסה 7 Ret 2 5 Ret 5 11 8 19
12 איטליהאיטליה יארנו טרולי 16 9 Ret Ret 9 10 17 11 6 4 Ret 7 12 9 7 Ret 6 Ret 15
13 בריטניהבריטניה דייוויד קולטהרד 10 Ret 8 Ret Ret 14 3 12 8 7 9 11 5 15 12 9 Ret Ret 14
14 אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר 6 Ret Ret 6 Ret 9 Ret Ret 12 Ret Ret Ret Ret 10 10 8 Ret Ret 7
15 קנדהקנדה ז'אק וילנב Ret 7 6 12 8 12 14 8 Ret Ret 11 Ret 7
16 פוליןפולין רוברט קוביצה DSQ 12 3 13 9 9 6
17 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג 7F Ret Ret 11 7 11 Ret 9 Ret 9 14 Ret Ret Ret Ret 11 10 Ret 4
18 אוסטריהאוסטריה כריסטיאן קליין 8 Ret Ret Ret Ret 13 Ret 14 11 Ret 12 8 Ret 11 11 2
19 איטליהאיטליה ויטנטוניו ליאוצי 11 11 Ret 14 Ret 15 10 13 13 8 13 10 Ret Ret 14 10 14 13 1
20 ארצות הבריתארצות הברית סקוט ספיד 13 Ret 9 15 11 Ret 13 Ret 10 Ret 10 12 11 13 13 14 18 11 0
21 פורטוגלפורטוגל טיאגו מונטיארו 17 13 Ret 16 12 16 15 16 14 Ret Ret DSQ 9 Ret Ret Ret 16 15 0
22 הולנדהולנד כריסטיאן אלברס Ret 12 11 Ret 13 Ret 12 15 Ret Ret 15 DSQ 10 Ret 17 15 Ret 14 0
23 יפןיפן תקומה סאטו 18 14 12 Ret Ret 17 Ret 17 15 Ret Ret Ret 13 NC 16 DSQ 15 10 0
24 הולנדהולנד רוברט דונבוס 12 13 12 0
25 יפןיפן יוז'י אידה Ret Ret 13 Ret 0
26 יפןיפן סאקון יאמאמוטו Ret Ret Ret Ret 16 17 16 0
27 צרפתצרפת פרנק מונטאני Ret Ret 16 18 Ret Ret 16 0
מיקום נהג בחרייןבחריין מלזיהמלזיה אוסטרליהאוסטרליה איטליהאיטליה גרמניהגרמניה ספרדספרד מונקומונקו בריטניהבריטניה קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית צרפתצרפת גרמניהגרמניה הונגריההונגריה טורקיהטורקיה איטליהאיטליה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין יפןיפן ברזילברזיל נקודות
סימון
צבע מקרא
זהב מנצח
כסף מקום שני
ארד מקום שלישי
ירוק נקודות
כחול מדורג
סיים, לא מדורג (NC)
סגול פרש, לא מדורג (Ret)
אדום לא כשיר (DNQ)
שחור נפסל (DSQ)
לבן לא פתח (DNS)
מרוץ בוטל (C)
ריק לא התאמן (DNP)
לא נכלל (EX)
לא הופיע (DNA)
ביטל השתתפות (WD)
לא השתתף (תא ריק)
ביאור מקרא
P פול פוזישן
F הקפה מהירה
לא סיים, אך דורג
כתב עליון תוצאות ספרינט

אליפות היצרנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקום יצרן מס' בחרייןבחריין מלזיהמלזיה אוסטרליהאוסטרליה איטליהאיטליה גרמניהגרמניה ספרדספרד מונקומונקו בריטניהבריטניה קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית צרפתצרפת גרמניהגרמניה הונגריההונגריה טורקיהטורקיה איטליהאיטליה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין יפןיפן ברזילברזיל נקודות
1 צרפתצרפת רנו 1 1 2F 1 2F 2P 1P 1P 1P F 1P 5 2 5 Ret 2 Ret 2P F 1F 2 206
2 Ret 1P 5 8 6 3 6 4 4 3 6 6 Ret 6 4 3 3 6
2 איטליהאיטליה פרארי 5 2P 6 Ret 1P 1F 2 5F 2 2 1P F 1P F 1F 8 3F 1 1 Ret 4F 201
6 9 5 Ret 4 3 4F 9 5 5 2 3 2 7F 1P 9 Ret 2P 1P
3 בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס 3 3 Ret 2F 5 4 5 Ret 3 3F Ret 5 3P RetP Ret 2P F Ret 5 5 110
4 5 4 Ret 3 Ret Ret 2 6 Ret Ret 7 Ret 2 5 Ret 5 11 8
4 יפןיפן הונדה 11 15 10 7 10 5 7 4 10 Ret 6 Ret Ret 4 8 6 6 12 7 86
12 4 3 10P 7 Ret 6 11 Ret 9 Ret Ret 4 1 4 5 4 4 3
5 גרמניהגרמניה BMW סאובר 16 12 Ret 4 13 10 8 7 7 7 Ret 8 Ret 3 14 8 7 8 17 36
17 Ret 7 6 12 8 12 14 8 Ret Ret 11 Ret DSQ 12 3 13 9 9
6 יפןיפן טויוטה 7 14 8 3 9 Ret Ret 8 Ret Ret Ret 4 9 6 7 15 Ret 7 Ret 35
8 16 9 Ret Ret 9 10 17 11 6 4 Ret 7 12 9 7 Ret 6 Ret
7 בריטניהבריטניה רד בול-פרארי 14 10 Ret 8 Ret Ret 14 3 12 8 7 9 11 5 15 12 9 Ret Ret 16
15 8 Ret Ret Ret Ret 13 Ret 14 11 Ret 12 8 Ret 11 11 12 13 12
8 בריטניהבריטניה ויליאמס-קוסוורת' 9 6 Ret Ret 6 Ret 9 Ret Ret 12 Ret Ret Ret Ret 10 10 8 Ret Ret 11
10 7F Ret Ret 11 7 11 Ret 9 Ret 9 14 Ret Ret Ret Ret 11 10 Ret
9 איטליהאיטליה טורו רוסו-קוסוורת' 20 11 11 Ret 14 Ret 15 10 13 13 8 13 10 Ret Ret 14 10 14 13 1
21 13 Ret 9 15 11 Ret 13 Ret 10 Ret 10 12 11 13 13 14 18 11
10 רוסיהרוסיה מידלנד-טויוטה 18 17 13 Ret 16 12 16 15 16 14 Ret Ret DSQ 9 Ret Ret Ret 16 15 0
19 Ret 12 11 Ret 13 Ret 12 15 Ret Ret 15 DSQ 10 Ret 17 15 Ret 14
11 יפןיפן סופר אגורי-הונדה 22 18 14 12 Ret Ret 17 Ret 17 15 Ret Ret Ret 13 NC 16 DSQ 15 10 0
23 Ret Ret 13 Ret Ret Ret 16 18 Ret Ret 16 Ret Ret Ret Ret 16 17 16
מיקום יצרן מס' בחרייןבחריין מלזיהמלזיה אוסטרליהאוסטרליה איטליהאיטליה גרמניהגרמניה ספרדספרד מונקומונקו בריטניהבריטניה קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית צרפתצרפת גרמניהגרמניה הונגריההונגריה טורקיהטורקיה איטליהאיטליה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין יפןיפן ברזילברזיל נקודות
סימון
צבע מקרא
זהב מנצח
כסף מקום שני
ארד מקום שלישי
ירוק נקודות
כחול מדורג
סיים, לא מדורג (NC)
סגול פרש, לא מדורג (Ret)
אדום לא כשיר (DNQ)
שחור נפסל (DSQ)
לבן לא פתח (DNS)
מרוץ בוטל (C)
ריק לא התאמן (DNP)
לא נכלל (EX)
לא הופיע (DNA)
ביטל השתתפות (WD)
לא השתתף (תא ריק)
ביאור מקרא
P פול פוזישן
F הקפה מהירה
לא סיים, אך דורג
כתב עליון תוצאות ספרינט

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2006 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "F1 Season Entry List 2006". הפדרציה הבין-לאומית לרכב. אורכב מ-המקור ב-18 בנובמבר 2006. נבדק ב-6 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "FIA Formula 1 World Championship – 2006: Entrylist". Speedsport Magazine. נבדק ב-6 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Models in 2006". StatsF1. נבדק ב-6 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
הקודם:
פרננדו אלונסו
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 2006
פרננדו אלונסו
הבא:
קימי רייקונן
הקודם:
רנו
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 2006
רנו
הבא:
פרארי