פורמולה 1 עונת 2004

פורמולה 1 עונת 2004
	מיכאל שומאכר זכה באליפות בפעם השביעית
סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	7 במרץ 2004
תאריך סיום	24 באוקטובר 2004
מספר עונה	55
מספר מרוצים בעונה	18
זוכה באליפות הנהגים	מיכאל שומאכר
נקודות הנהג הזוכה	148
זוכה באליפות היצרנים	פרארי
נקודות היצרן הזוכה	262
	→ פורמולה 1 עונת 2003 פורמולה 1 עונת 2005 ←

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2004 נערכו 18 מרוצים. מיכאל שומאכר הוכתר לאלוף כשהוא ממשיך לשבור בכך את שיא האליפויות עם אליפות שביעית. בעונה זו, שבר מיכאל שומאכר שני שיאים נוספים: הוא ניצח ב-12 מתוך 13 המרוצים הראשונים של העונה וכן ניצח בסך הכול 13 מתוך 18 המרוצים. ג'נסון באטון הגיע להישג מעניין של מקום שלישי בדירוג הכולל על אף שלא ניצח באף מרוץ במהלך העונה.

בעונה זו נקבעו מספר שינויים בתקנון כאשר העיקריים שבהם היו:

איסור על החלפת המנוע ברכב מתחילת מקצה האימון הראשון ועד לסוף המרוץ. במקרה של החלפה, יוענש הנהג בהורדה של 10 מקומות על קו הזינוק.
איסור על טלמטריה בין הרכב לסטנד הקבוצה, בשני כיווני התקשורת.
מקסימום שני כנפונים בכנף האחורית במקום שלושה.

קבוצות ונהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה	יצרן	שלדה	מנוע	צמיגים	מספר	נהגים	סיבובים
איטליה סקודריה פרארי מרלבורו	פרארי	F2004	פרארי 053	B	1	גרמניה מיכאל שומאכר	1–18
איטליה סקודריה פרארי מרלבורו	פרארי	F2004	פרארי 053	B	2	ברזיל רובנס באריקלו	1–18
בריטניה BMW ויליאמס F1	ויליאמס-BMW	FW26	BMW P84	M	3	קולומביה חואן פבלו מונטויה	1–18
					4	גרמניה ראלף שומאכר	1–9, 16–18
						ספרד מארק ז'נה	10–11
						ברזיל אנטוניו פיזוניה	12–15
בריטניה ווסט מקלארן מרצדס	מקלארן-מרצדס	MP4-19 MP4-19B	מרצדס FO 110Q	M	5	בריטניה דייוויד קולטהרד	1–18
בריטניה ווסט מקלארן מרצדס	מקלארן-מרצדס	MP4-19 MP4-19B	מרצדס FO 110Q	M	6	פינלנד קימי רייקונן	1–18
צרפת מילד סבן רנו F1	רנו	R24 R24B	רנו RS24	M	7	איטליה יארנו טרולי	1–15
					7	קנדה ז'אק וילנב	16–18
					8	ספרד פרננדו אלונסו	1–18
בריטניה לאקי סטרייק BAR הונדה	BAR-הונדה	006	הונדה RA004E	M	9	בריטניה ג'נסון באטן	1–18
בריטניה לאקי סטרייק BAR הונדה	BAR-הונדה	006	הונדה RA004E	M	10	יפן טאקומה סאטו	1–18
שווייץ סאובר פטרונס	סאובר-פטרונס	C23	פטרונס 04A	B	11	איטליה ג'אנקרלו פיסיקלה	1–18
שווייץ סאובר פטרונס	סאובר-פטרונס	C23	פטרונס 04A	B	12	ברזיל פליפה מאסה	1–18
בריטניה יגואר רייסינג	יגואר-קוסוורת'	R5 R5B	קוסוורת' CR-6	M	14	אוסטרליה מארק ובר	1–18
בריטניה יגואר רייסינג	יגואר-קוסוורת'	R5 R5B	קוסוורת' CR-6	M	15	אוסטריה כריסטיאן קליין	1–18
יפן פנסוניק טויוטה רייסינג	טויוטה	TF104 TF104B	טויוטה RVX-04	M	16	ברזיל כריסטיאנו דה מאטה	1–12
						ברזיל ריקארדו זונטה	13–16
						איטליה יארנו טרולי	17–18
					17	צרפת אוליבייה פאניס	1–17
					17	ברזיל ריקארדו זונטה	18
אירלנד ג'ורדן פורד	ג'ורדן-פורד	EJ14	פורד RS2	B	18	גרמניה ניק היידפלד	1–18
					19	איטליה ג'ורג'יו פאנטאנו	1–7, 9–15
					19	גרמניה טימו גלוק	8, 16–18
איטליה מינארדי קוסוורת'^[א]	מינארדי-קוסוורת'	PS04B	קוסוורת' CR-3 L	B	20	איטליה ג'יאנמריה ברוני	1–18
איטליה מינארדי קוסוורת'^[א]	מינארדי-קוסוורת'	PS04B	קוסוורת' CR-3 L	B	21	הונגריה זסלוט באומגרטנר	1–18
מקור:^[3]^[4]

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב	מרוץ	מסלול	תאריך	פול פוזישן	הקפה מהירה	נהג מנצח	קבוצה מנצחת
1	אוסטרליה גרנד פרי אוסטרליה	אלברט פארק, מלבורן	7 במרץ	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
2	מלזיה גרנד פרי מלזיה	ספאנג, קואלה לומפור	21 במרץ	גרמניה מיכאל שומאכר	קולומביה חואן פבלו מונטויה	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
3	בחריין גרנד פרי בחריין	המסלול הבין-לאומי של בחריין, סאח'יר	4 באפריל	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
4	איטליה גרנד פרי סן מרינו	המסלול הבין-לאומי אנצו ודינו פרארי, אימולה	25 באפריל	בריטניה ג'נסון באטן	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
5	ספרד גרנד פרי ספרד	מסלול קטלוניה, ברצלונה	9 במאי	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
6	מונקו גרנד פרי מונקו	מסלול מונטה קרלו, מונטה קרלו	23 במאי	איטליה יארנו טרולי	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה יארנו טרולי	צרפת רנו
7	גרמניה גרנד פרי אירופה	נירבורגרינג, נירבורג	30 במאי	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
8	קנדה גרנד פרי קנדה	מסלול ז'יל וילנב, מונטריאול	13 ביוני	גרמניה ראלף שומאכר	ברזיל רובנס באריקלו	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
9	ארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית	אינדיאנפוליס ספידוויי, ספידוויי	20 ביוני	ברזיל רובנס באריקלו	ברזיל רובנס באריקלו	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
10	צרפת גרנד פרי צרפת	מסלול מני-קור, מני-קור	4 ביולי	ספרד פרננדו אלונסו	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
11	בריטניה גרנד פרי בריטניה	מסלול סילברסטון, סילברסטון	11 ביולי	פינלנד קימי רייקונן	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
12	גרמניה גרנד פרי גרמניה	הוקנהיימרינג, הוקנהיים	25 ביולי	גרמניה מיכאל שומאכר	פינלנד קימי רייקונן	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
13	הונגריה גרנד פרי הונגריה	הונגרורינג, מוגירוד	15 באוגוסט	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
14	בלגיה גרנד פרי בלגיה	ספא-פרנקורשם, סטאוולוט	29 באוגוסט	איטליה יארנו טרולי	פינלנד קימי רייקונן	פינלנד קימי רייקונן	בריטניה מקלארן-מרצדס
15	איטליה גרנד פרי איטליה	מסלול מונזה, מונצה	12 בספטמבר	ברזיל רובנס באריקלו	ברזיל רובנס באריקלו	ברזיל רובנס באריקלו	איטליה פרארי
16	גרנד פרי סין	המסלול הבינלאומי של שאנגחאי, שאנגחאי	26 בספטמבר	ברזיל רובנס באריקלו	גרמניה מיכאל שומאכר	ברזיל רובנס באריקלו	איטליה פרארי
17	יפן גרנד פרי יפן	מסלול סוזוקה, סוזוקה	10 באוקטובר	גרמניה מיכאל שומאכר	ברזיל רובנס באריקלו	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
18	ברזיל גרנד פרי ברזיל	אינטרלאגוס, סאו פאולו	24 באוקטובר	ברזיל רובנס באריקלו	קולומביה חואן פבלו מונטויה	קולומביה חואן פבלו מונטויה	בריטניה ויליאמס-BMW

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שיטת הניקוד בפורמולה 1

הנקודות לנהגים וליצרנים הוענקו לפי השיטה שהונהגה בעונת 2003.

מיקום	1	2	3	4	5	6	7	8
נקודות	10	8	6	5	4	3	2	1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום	נהג	אוסטרליה	מלזיה	בחריין	איטליה	ספרד	מונקו	גרמניה	קנדה	ארצות הברית	צרפת	בריטניה	גרמניה	הונגריה	בלגיה	איטליה		יפן	ברזיל	נקודות
1	גרמניה מיכאל שומאכר	1^{P F}	1^P	1^{P F}	1^F	1^{P F}	Ret^F	1^{P F}	1	1	1^F	1^F	1^P	1^{P F}	2	2	12^F	1^P	7	148
2	ברזיל רובנס באריקלו	2	4	2	6	2	3	2	2^F	2^{P F}	3	3	12	2	3	1^{P F}	1^P	Ret^F	3^P	114
3	בריטניה ג'נסון באטון	6	3	3	2^P	8	2	3	3	Ret	5	4	2	5	Ret	3	2	3	Ret	85
4	ספרד פרננדו אלונסו	3	7	6	4	4	Ret	5	Ret	Ret	2^P	10	3	3	Ret	Ret	4	5	4	59
5	קולומביה חואן פבלו מונטויה	5	2^F	13	3	Ret	4	8	DSQ	DSQ	8	5	5	4	Ret	5	5	7	1^F	58
6	איטליה יארנו טרולי	7	5	4	5	3	1^P	4	Ret	4	4	Ret	11	Ret	9^P	10		11	12	46
7	פינלנד קימי רייקונן	Ret	Ret	Ret	8	11	Ret	Ret	5	6	7	2^P	Ret^F	Ret	1^F	Ret	3	6	2	45
8	יפן טאקומה סאטו	9	15^†	5	16^†	5	Ret	Ret	Ret	3	Ret	11	8	6	Ret	4	6	4	6	34
9	גרמניה ראלף שומאכר	4	Ret	7	7	6	10^†	Ret	DSQ^P	Ret							Ret	2	5	24
10	בריטניה דייוויד קולטהרד	8	6	Ret	12	10	Ret	Ret	6	7	6	7	4	9	7	6	9	Ret	11	24
11	איטליה ג'אנקרלו פיסיקלה	10	11	11	9	7	Ret	6	4	9^†	12	6	9	8	5	8	7	8	9	22
12	ברזיל פליפה מאסה	Ret	8	12	10	9	5	9	Ret	Ret	13	9	13	Ret	4	12	8	9	8	12
13	אוסטרליה מארק ובר	Ret	Ret	8	13	12	Ret	7	Ret	Ret	9	8	6	10	Ret	9	10	Ret	Ret	7
14	צרפת אוליבייה פאניס	13	12	9	11	Ret	8	11	DSQ	5	15	Ret	14	11	8	Ret	14	14		6
15	ברזיל אנטוניו פיזוניה												7	7	Ret	7				6
16	אוסטריה כריסטיאן קליין	11	10	14	14	Ret	Ret	12	9	Ret	11	14	10	13	6	13	Ret	12	14	3
17	ברזיל כריסטיאנו דה מאטה	12	9	10	Ret	13	6	Ret	DSQ	Ret	14	13	Ret							3
18	גרמניה ניק היידפלד	Ret	Ret	15	Ret	Ret	7	10	8	Ret	16	15	Ret	12	11	14	13	13	Ret	3
19	גרמניה טימו גלוק								7								15	15	15	2
20	הונגריה זסלוט באומגרטנר	Ret	16	Ret	15	Ret	9	15	10	8	Ret	Ret	16	15	Ret	15	16	Ret	16	1
21	קנדה ז'אק וילנב																11	10	10	0
22	ברזיל ריקארדו זונטה													Ret	10^†	11	Ret		13	0
23	ספרד מארק ז'נה										10	12								0
24	איטליה ג'ורג'יו פאנטאנו	14	13	16	Ret	Ret	Ret	13		Ret	17	Ret	15	Ret	Ret	Ret				0
25	איטליה ג'יאנמריה ברוני	NC	14	17	Ret	Ret	Ret	14	Ret	Ret	18^†	16	17	14	Ret	Ret	Ret	16	17	0
מיקום	נהג	אוסטרליה	מלזיה	בחריין	איטליה	ספרד	מונקו	גרמניה	קנדה	ארצות הברית	צרפת	בריטניה	גרמניה	הונגריה	בלגיה	איטליה		יפן	ברזיל	נקודות

סימון
צבע	מקרא
זהב	מנצח
כסף	מקום שני
ארד	מקום שלישי
ירוק	נקודות
כחול	מדורג
כחול	סיים, לא מדורג (NC)
סגול	פרש, לא מדורג (Ret)
אדום	לא כשיר (DNQ)
שחור	נפסל (DSQ)
לבן	לא פתח (DNS)
לבן	מרוץ בוטל (C)
ריק	לא התאמן (DNP)
	לא נכלל (EX)
	לא הופיע (DNA)
	ביטל השתתפות (WD)
	לא השתתף (תא ריק)
ביאור	מקרא
P	פול פוזישן
F	הקפה מהירה
†	לא סיים, אך דורג
כתב עליון	תוצאות ספרינט

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום	יצרן	מס'	אוסטרליה	מלזיה	בחריין	איטליה	ספרד	מונקו	גרמניה	קנדה	ארצות הברית	צרפת	בריטניה	גרמניה	הונגריה	בלגיה	איטליה		יפן	ברזיל	נקודות
1	איטליה פרארי	1	1^{P F}	1^P	1^{P F}	1^F	1^{P F}	Ret^F	1^{P F}	1	1	1^F	1^F	1^P	1^{P F}	2	2	12^F	1^P	7	262
1	איטליה פרארי	2	2	4	2	6	2	3	2	2^F	2^{P F}	3	3	12	2	3	1^{P F}	1^P	Ret^F	3^P	262
2	בריטניה BAR-הונדה	9	6	3	3	2^P	8	2	3	3	Ret	5	4	2	5	Ret	3	2	3	Ret	119
2	בריטניה BAR-הונדה	10	9	15†	5	16†	5	Ret	Ret	Ret	3	Ret	11	8	6	Ret	4	6	4	6	119
3	צרפת רנו	7	7	5	4	5	3	1^P	4	Ret	4	4	Ret	11	Ret	9^P	10	11	10	10	105
3	צרפת רנו	8	3	7	6	4	4	Ret	5	Ret	Ret	2^P	10	3	3	Ret	Ret	4	5	4	105
4	בריטניה ויליאמס-BMW	3	5	2^F	13	3	Ret	4	8	DSQ	DSQ	8	5	5	4	Ret	5	5	7	1^F	88
4	בריטניה ויליאמס-BMW	4	4	Ret	7	7	6	10†	Ret	DSQ^P	Ret	10	12	7	7	Ret	7	Ret	2	5	88
5	בריטניה מקלארן-מרצדס	5	8	6	Ret	12	10	Ret	Ret	6	7	6	7	4	9	7	6	9	Ret	11	69
5	בריטניה מקלארן-מרצדס	6	Ret	Ret	Ret	8	11	Ret	Ret	5	6	7	2^P	Ret^F	Ret	1^F	Ret	3	6	2	69
6	שווייץ סאובר-פטרונס	11	10	11	11	9	7	Ret	6	4	9†	12	6	9	8	5	8	7	8	9	34
6	שווייץ סאובר-פטרונס	12	Ret	8	12	10	9	5	9	Ret	Ret	13	9	13	Ret	4	12	8	9	8	34
7	בריטניה יגואר-קוסוורת'	14	Ret	Ret	8	13	12	Ret	7	Ret	Ret	9	8	6	10	Ret	9	10	Ret	Ret	10
7	בריטניה יגואר-קוסוורת'	15	11	10	14	14	Ret	Ret	12	9	Ret	11	14	10	13	6	13	Ret	12	14	10
8	יפן טויוטה	16	12	9	10	Ret	13	6	Ret	DSQ	Ret	14	13	Ret	Ret	10†	11	Ret	11	12	9
8	יפן טויוטה	17	13	12	9	11	Ret	8	11	DSQ	5	15	Ret	14	11	8	Ret	14	14	13	9
9	אירלנד ג'ורדן-פורד	18	Ret	Ret	15	Ret	Ret	7	10	8	Ret	16	15	Ret	12	11	14	13	13	Ret	5
9	אירלנד ג'ורדן-פורד	19	14	13	16	Ret	Ret	Ret	13	7	Ret	17	Ret	15	Ret	Ret	Ret	15	15	15	5
10	איטליה מינארדי-קוסוורת'	20	NC	14	17	Ret	Ret	Ret	14	Ret	Ret	18†	16	17	14	Ret	Ret	Ret	16	17	1
10	איטליה מינארדי-קוסוורת'	21	Ret	16	Ret	15	Ret	9	15	10	8	Ret	Ret	16	15	Ret	15	16	Ret	16	1
מיקום	יצרן	מס'	אוסטרליה	מלזיה	בחריין	איטליה	ספרד	מונקו	גרמניה	קנדה	ארצות הברית	צרפת	בריטניה	גרמניה	הונגריה	בלגיה	איטליה		יפן	ברזיל	נקודות

סימון
צבע	מקרא
זהב	מנצח
כסף	מקום שני
ארד	מקום שלישי
ירוק	נקודות
כחול	מדורג
כחול	סיים, לא מדורג (NC)
סגול	פרש, לא מדורג (Ret)
אדום	לא כשיר (DNQ)
שחור	נפסל (DSQ)
לבן	לא פתח (DNS)
לבן	מרוץ בוטל (C)
ריק	לא התאמן (DNP)
	לא נכלל (EX)
	לא הופיע (DNA)
	ביטל השתתפות (WD)
	לא השתתף (תא ריק)
ביאור	מקרא
P	פול פוזישן
F	הקפה מהירה
†	לא סיים, אך דורג
כתב עליון	תוצאות ספרינט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2004 בוויקישיתוף

תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מינארדי השתתפה בשנים עשר המירוצים הראשונים כ"ווילוקס מינארדי קוסוורת'".^[1]^[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "Minardi confirms title sponsor - Wilux". Crash.net. 3 במרץ 2004. נבדק ב-3 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Press Snoop: Minardi and Wilux split". Crash.net. 31 ביולי 2004. נבדק ב-3 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
^ "2004 Formula One season entry list". אורכב מ-המקור ב-8 בדצמבר 2004. נבדק ב-3 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
^ Silbermann, Eric (2004). Domenjoz, Luc (ed.). Formula 1 Yearbook 2004–2005. Bath, Somerset: Parragon. pp. 22–41. ISBN 2-84707-072-9 – via Open Library.

2003: גרמניה מיכאל שומאכר	אלוף העולם לנהגים גרמניה מיכאל שומאכר	2005: ספרד פרננדו אלונסו

2003: איטליה פרארי	אלופת העולם ליצרנים איטליה פרארי	2005: צרפת רנו

[3] מינארדי השתתפה בשנים עשר המירוצים הראשונים כ"ווילוקס מינארדי קוסוורת'".^[1]^[2]

[Wilux-1] "Minardi confirms title sponsor - Wilux". Crash.net. 3 במרץ 2004. נבדק ב-3 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[Wilux1-2] "Press Snoop: Minardi and Wilux split". Crash.net. 31 ביולי 2004. נבדק ב-3 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[4] "2004 Formula One season entry list". אורכב מ-המקור ב-8 בדצמבר 2004. נבדק ב-3 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[2004Drivers-5] Silbermann, Eric (2004). Domenjoz, Luc (ed.). Formula 1 Yearbook 2004–2005. Bath, Somerset: Parragon. pp. 22–41. ISBN 2-84707-072-9 – via Open Library.

[א]

[3]

[4]

[1]

[2]