פורמולה 1 עונת 2004

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליפות העולם בפורמולה 1 עונת 2004
הקודם: 2003 הבא: 2005

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2004 נערכו 18 מרוצים. מיכאל שומאכר הוכתר לאלוף כשהוא ממשיך לשבור בכך את שיא האליפויות עם אליפות שביעית. בעונה זו, שבר מיכאל שומאכר שני שיאים נוספים: הוא ניצח ב-12 מתוך 13 המרוצים הראשונים של העונה וכן ניצח בסך הכול 13 מתוך 18 המרוצים. ג'נסון באטון הגיע להישג מעניין של מקום שלישי בדירוג הכולל על אף שלא ניצח באף מרוץ במהלך העונה.

בעונה זו נקבעו מספר שינויים בתקנון (כמו כל שנה) כאשר העיקריים שבהם היו:

  • איסור על החלפת המנוע ברכב מתחילת מקצה האימון הראשון ועד לסוף המרוץ. במקרה של החלפה, יוענש הנהג בהורדה של 10 מקומות על קו הזינוק.
  • איסור על טלמטריה בין הרכב לסטנד הקבוצה, בשני כיווני התקשורת.
  • מקסימום שני כנפונים בכנף האחורית במקום שלושה.

קבוצות עונת 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה נהגים
פרארי מיכאל שומאכר (גרמניה), רובנס בריקלו (ברזיל)
ויליאמס חואן פבלו מונטויה (קולומביה), ראלף שומאכר (גרמניה)
מקלארן קימי רייקונן (פינלנד), דייוויד קולתארד (בריטניה)
רנו פרננדו אלונסו (ספרד), יארנו טרולי (איטליה), ז'אק וילנב (קנדה)
הונדה ג'נסון באטון (בריטניה), תקומה סאטו (יפן)
סאובר ג'אנקרלו פיסיקלה (איטליה), פליפה מאסה (ברזיל)
יגואר מארק ובר (אוסטרליה), כריסטיאן קליין (אוסטריה)
טויוטה כריסטיאנו דה מאטה (ברזיל), יארנו טרולי (איטליה), ריקרדו זונטה (ברזיל), אוליביה פאניס (צרפת)
ג'ורדן ניק היידפלד (גרמניה), גיאורגיו פנטאנו (איטליה)
מינרדי גיאנמאריה ברוני (איטליה), סזולט בהומגארטנר (הונגריה)

מרוצי עונת 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר המרוץ מקום המסלול תאריך המרוץ נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 מלבורן, אוסטרליה 7 במרץ מיכאל שומאכר פרארי
2 ספאנג, מלזיה 21 במרץ מיכאל שומאכר פרארי
3 מנאמה, בחריין 4 באפריל מיכאל שומאכר פרארי
4 אימולה, סן מרינו 25 באפריל מיכאל שומאכר פרארי
5 ברצלונה, ספרד 9 במאי מיכאל שומאכר פרארי
6 מונטה קרלו, מונאקו 23 במאי יארנו טרולי רנו
7 נורברג, גרמניה (גרנד פרי "אירופה") 30 במאי מיכאל שומאכר פרארי
8 מונטריאול, קנדה 13 ביוני מיכאל שומאכר פרארי
9 אינדיאנפוליס, ארצות הברית 20 ביוני מיכאל שומאכר פרארי
10 מני-קור, צרפת 4 ביולי מיכאל שומאכר פרארי
11 סילברסטון, אנגליה 11 ביולי מיכאל שומאכר פרארי
12 הוקנהיים, גרמניה 25 ביולי מיכאל שומאכר פרארי
13 בודפשט, הונגריה 15 באוגוסט מיכאל שומאכר פרארי
14 ספא-פרנקורשם, בלגיה 29 באוגוסט קימי רייקונן מקלארן
15 מונזה, איטליה 12 בספטמבר רובנס בריקלו פרארי
16 שנגחאי, סין 26 בספטמבר רובנס בריקלו פרארי
17 סוזוקה, יפן 10 באוקטובר מיכאל שומאכר פרארי
18 סאו פאולו, ברזיל 24 באוקטובר חואן פבלו מונטויה ויליאמס

דירוג נהגים סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג קבוצה נקודות
1 גרמניהFlag of Germany.svg מיכאל שומאכר איטליהFlag of Italy.svg פרארי 148
2 ברזילFlag of Brazil.svg רובנס באריקלו איטליהFlag of Italy.svg פרארי 114
3 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ג'נסון באטון יפןFlag of Japan.svg הונדה 85
4 ספרדFlag of Spain.svg פרננדו אלונסו צרפתFlag of France.svg רנו 59
5 קולומביהFlag of Colombia.svg חואן פבלו מונטויה בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ויליאמס 58
6 איטליהFlag of Italy.svg יארנו טרולי צרפתFlag of France.svg רנו 46
7 פינלנדFlag of Finland.svg קימי רייקונן בריטניהFlag of the United Kingdom.svg מקלארן 45
8 יפןFlag of Japan.svg תקומה סאטו יפןFlag of Japan.svg הונדה 34
9 גרמניהFlag of Germany.svg ראלף שומאכר בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ויליאמס 24
9 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg דיוויד קולטהרד בריטניהFlag of the United Kingdom.svg מקלארן 24
11 איטליהFlag of Italy.svg ג'אנקרלו פיסיקלה שווייץFlag of Switzerland.svg סאובר 22
12 ברזילFlag of Brazil.svg פליפה מאסה שווייץFlag of Switzerland.svg סאובר 12
13 אוסטרליהFlag of Australia.svg מרק וובר בריטניהFlag of the United Kingdom.svg יגואר 7
14 צרפתFlag of France.svg אוליביה פאניס יפןFlag of Japan.svg טויוטה 9
14 ברזילFlag of Brazil.svg אנטוניו פיזוניה בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ויליאמס 6
16 אוסטריהFlag of Austria.svg כריסטיאן קליין אוסטריהFlag of Austria.svg יגואר 3
16 ברזילFlag of Brazil.svg כריסטיאנו דה מאטה יפןFlag of Japan.svg טויוטה 3
16 גרמניהFlag of Germany.svg ניק היידפלד בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ג'ורדן 3
19 גרמניהFlag of Germany.svg טימו גלוק בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ג'ורדן 3
20 הונגריהFlag of Hungary.svg זסולט בוהמגרטנר איטליהFlag of Italy.svg מינרדי 1

דירוג קבוצות סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום קבוצה נקודות
1 איטליהFlag of Italy.svg פרארי 262
2 יפןFlag of Japan.svg הונדה 119
3 צרפתFlag of France.svg רנו 105
4 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ויליאמס 88
5 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg מקלארן 69
6 שווייץFlag of Switzerland.svg סאובר 34
7 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg יגואר 10
8 יפןFlag of Japan.svg טויוטה 9
9 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ג'ורדן 5
10 איטליהFlag of Italy.svg מינרדי 1
2003 2004 2005
מיכאל שומאכר אלוף העולם-מיכאל שומאכר פרננדו אלונסו
פרארי אליפות היצרנים-פרארי רנו