פורמולה 1 עונת 2004

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליפות העולם בפורמולה 1 עונת 2004
הקודם: 2003 הבא: 2005

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2004 נערכו 18 מרוצים. מיכאל שומאכר הוכתר לאלוף כשהוא ממשיך לשבור בכך את שיא האליפויות עם אליפות שביעית. בעונה זו, שבר מיכאל שומאכר שני שיאים נוספים: הוא ניצח ב-12 מתוך 13 המרוצים הראשונים של העונה וכן ניצח בסך הכול 13 מתוך 18 המרוצים. ג'נסון באטון הגיע להישג מעניין של מקום שלישי בדירוג הכולל על אף שלא ניצח באף מרוץ במהלך העונה.

בעונה זו נקבעו מספר שינויים בתקנון (כמו כל שנה) כאשר העיקריים שבהם היו:

  • איסור על החלפת המנוע ברכב מתחילת מקצה האימון הראשון ועד לסוף המרוץ. במקרה של החלפה, יוענש הנהג בהורדה של 10 מקומות על קו הזינוק.
  • איסור על טלמטריה בין הרכב לסטנד הקבוצה, בשני כיווני התקשורת.
  • מקסימום שני כנפונים בכנף האחורית במקום שלושה.

קבוצות עונת 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה נהגים
פרארי מיכאל שומאכר (גרמניה), רובנס בריקלו (ברזיל)
ויליאמס חואן פבלו מונטויה (קולומביה), ראלף שומאכר (גרמניה)
מקלארן קימי רייקונן (פינלנד), דייוויד קולתארד (בריטניה)
רנו פרננדו אלונסו (ספרד), יארנו טרולי (איטליה), ז'אק וילנב (קנדה)
הונדה ג'נסון באטון (בריטניה), תקומה סאטו (יפן)
סאובר ג'אנקרלו פיסיקלה (איטליה), פליפה מאסה (ברזיל)
יגואר מארק ובר (אוסטרליה), כריסטיאן קליין (אוסטריה)
טויוטה כריסטיאנו דה מאטה (ברזיל), יארנו טרולי (איטליה), ריקרדו זונטה (ברזיל), אוליביה פאניס (צרפת)
ג'ורדן ניק היידפלד (גרמניה), גיאורגיו פנטאנו (איטליה)
מינרדי גיאנמאריה ברוני (איטליה), סזולט בהומגארטנר (הונגריה)

מרוצי עונת 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר המרוץ מקום המסלול תאריך המרוץ נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 מלבורן, אוסטרליה 7 במרץ מיכאל שומאכר פרארי
2 ספאנג, מלזיה 21 במרץ מיכאל שומאכר פרארי
3 שאקיר, בחריין 4 באפריל מיכאל שומאכר פרארי
4 אימולה, סן מרינו 25 באפריל מיכאל שומאכר פרארי
5 ברצלונה, ספרד 9 במאי מיכאל שומאכר פרארי
6 מונטה קרלו, מונאקו 23 במאי יארנו טרולי רנו
7 נורברג, גרמניה (גרנד פרי "אירופה") 30 במאי מיכאל שומאכר פרארי
8 מונטריאול, קנדה 13 ביוני מיכאל שומאכר פרארי
9 אינדיאנפוליס, ארצות הברית 20 ביוני מיכאל שומאכר פרארי
10 מני-קור, צרפת 4 ביולי מיכאל שומאכר פרארי
11 סילברסטון, אנגליה 11 ביולי מיכאל שומאכר פרארי
12 הוקנהיים, גרמניה 25 ביולי מיכאל שומאכר פרארי
13 בודפשט, הונגריה 15 באוגוסט מיכאל שומאכר פרארי
14 ספא-פרנקורשם, בלגיה 29 באוגוסט קימי רייקונן מקלארן
15 מונזה, איטליה 12 בספטמבר רובנס בריקלו פרארי
16 שנגחאי, סין 26 בספטמבר רובנס בריקלו פרארי
17 סוזוקה, יפן 10 באוקטובר מיכאל שומאכר פרארי
18 סאו פאולו, ברזיל 24 באוקטובר חואן פבלו מונטויה ויליאמס

דירוג נהגים סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג קבוצה נקודות
1 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי 148
2 ברזילברזיל רובנס באריקלו איטליהאיטליה פרארי 114
3 בריטניהבריטניה ג'נסון באטון יפןיפן הונדה 85
4 ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו 59
5 קולומביהקולומביה חואן פבלו מונטויה בריטניהבריטניה ויליאמס 58
6 איטליהאיטליה יארנו טרולי צרפתצרפת רנו 46
7 פינלנדפינלנד קימי רייקונן בריטניהבריטניה מקלארן 45
8 יפןיפן תקומה סאטו יפןיפן הונדה 34
9 גרמניהגרמניה ראלף שומאכר בריטניהבריטניה ויליאמס 24
9 בריטניהבריטניה דיוויד קולטהרד בריטניהבריטניה מקלארן 24
11 איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה שווייץשווייץ סאובר 22
12 ברזילברזיל פליפה מאסה שווייץשווייץ סאובר 12
13 אוסטרליהאוסטרליה מרק וובר בריטניהבריטניה יגואר 7
14 צרפתצרפת אוליביה פאניס יפןיפן טויוטה 9
14 ברזילברזיל אנטוניו פיזוניה בריטניהבריטניה ויליאמס 6
16 אוסטריהאוסטריה כריסטיאן קליין אוסטריהאוסטריה יגואר 3
16 ברזילברזיל כריסטיאנו דה מאטה יפןיפן טויוטה 3
16 גרמניהגרמניה ניק היידפלד בריטניהבריטניה ג'ורדן 3
19 גרמניהגרמניה טימו גלוק בריטניהבריטניה ג'ורדן 3
20 הונגריההונגריה זסולט בוהמגרטנר איטליהאיטליה מינרדי 1

דירוג קבוצות סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום קבוצה נקודות
1 איטליהאיטליה פרארי 262
2 יפןיפן הונדה 119
3 צרפתצרפת רנו 105
4 בריטניהבריטניה ויליאמס 88
5 בריטניהבריטניה מקלארן 69
6 שווייץשווייץ סאובר 34
7 בריטניהבריטניה יגואר 10
8 יפןיפן טויוטה 9
9 בריטניהבריטניה ג'ורדן 5
10 איטליהאיטליה מינרדי 1
2003 2004 2005
מיכאל שומאכר אלוף העולם-מיכאל שומאכר פרננדו אלונסו
פרארי אליפות היצרנים-פרארי רנו