פורמולה 1 עונת 2007

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פורמולה 1 עונת 2007
קימי רייקונן זכה לראשונה באליפות
קימי רייקונן זכה לראשונה באליפות
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 18 במרץ 2007
תאריך סיום 21 באוקטובר 2007
מספר עונה 58
מספר מרוצים בעונה 17
זוכה באליפות הנהגים קימי רייקונן
נקודות הנהג הזוכה 110
זוכה באליפות היצרנים פרארי
נקודות היצרן הזוכה 204

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2007 נערכו 17 מרוצים. באליפות העולם זכה בפעם הראשונה הפיני קימי רייקונן ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת פרארי, קבוצתו של רייקונן.

עונה זו שנחשבה תחילה כפחות מעניינת בגלל פרישתו מנהיגה של מיכאל שומאכר, הפכה להיות לאחת מהעונות המתוחות והדרמטיות ביותר בתולדות הענף. לפני תחילת המרוץ האחרון, שלושה נהגים עדיין היו יכולים לזכות באליפות, והזוכה היה בעל הסיכויים הפחותים ביותר בפתיחת המרוץ.

תחילת האליפות הציגה את הכוכב העולה לואיס המילטון נהג בריטי צעיר, הצעיר ביותר שנהג אי פעם בפורמולה 1, בגיל 22. לואיס שנחשב לבעל פוטנציאל גדול לעתיד הוכיח את בגרותו כבר בתחילת הדרך. הוא הצליח לעלות לפודיום (כלומר, בין שלושת הראשונים) כבר במרוצו הראשון ובעצם, עשה זאת בכל תשעת המרוצים הראשונים. הוא היה גם לנהג ה"רוקי" (נהג שנה ראשונה) הראשון שניצח במרוץ. מאמצע העונה, הוביל המילטון את טבלת הדירוג. לאחר 11 מרוצים, היה רייקונן בפיגור של 26 נקודות אליפות יחסית להמילטון. אולם במרוץ הלפני אחרון, כאשר יכול היה המילטון להבטיח את האליפות, הוא ביצע טעות ופרש. במרוץ האחרון, זינק מהמקום השני, אך בשל טעות נהיגה ותקלה טכנית, סיים את המרוץ במקום השביעי והפסיד את האליפות. אלונסו סיים שלישי ובעקבות ניצחונו של רייקונן במרוץ, הפסיד גם הוא את האליפות. רייקונן סיים את האליפות עם נקודה אחת יותר מאשר אלונסו והמילטון. גם בתום המרוץ לא הסתיימה הדרמה, שכן מספר שעות לאחר סיום המרוץ, נבדק חשד כי קבוצות ויליאמס וסאובר-ב.מ.וו השתמשו בטכניקות קירור דלק אסורות. נהגים של קבוצות אלו תפסו את מקומות 4, 5 ו-6 במרוץ הסיום, ואם היו נפסלים, הרי שהמילטון היה מקודם למקום החמישי וזוכה בכך באליפות. לאחר יממה, הודיעה ה-הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) שהקבוצות נוקו מהחשד.

במהלך העונה התגלתה יריבות גדולה בין פרננדו אלונסו, אלוף העולם בשנתיים הקודמות שעבר לקבוצת מקלארן לבין המילטון, חברו לקבוצה. אלונסו ראה את עצמו כנהג הבכיר של הקבוצה, אך הצלחתו של המילטון טרפה את הקלפים ומתיחות גדולה שררה בין השניים מאמצע העונה.

בנוסף לכל זאת, התפוצצה גם שערוריית ריגול חמורה כאשר הסתבר כי מהנדס בכיר בפרארי העביר את כל הספר הטכני של המכונית לידי קבוצת מקלארן. מקלארן נענשה בקנס של מאה מיליון דולר, הגדול ביותר בהיסטוריה של הענף וכן בביטול כל הנקודות שצברה הקבוצה במרוץ לאליפות היצרנים במשך כל העונה. עם זאת, לא נפסלו נהגיה.

בכל המרוצים במהלך העונה, ניצחו ארבעה נהגים בלבד: רייקונן, המילטון, אלונסו ומאסה. הם נהגו עבור קבוצות פרארי ומקלארן בלבד.

גם על ידי הנהג הצעיר סבסטיאן פטל נשברו שני שיאים חדשים: הוא היה לנהג הצעיר ביותר בהיסטוריה שזכה בנקודת אליפות (מקום שמיני בגרנד פרי האמריקאי בגיל 19, 11 חודשים ו-14 יום) וכן לנהג הצעיר ביותר שהוביל במהלך מרוץ (למשך 3 הקפות בגרנד פרי היפני בגיל 20, חודשיים ו-27 יום).

כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

  • הגבלת המהירות ב"סטנד" ל-80 קמ"ש בלבד.
  • יצרן יחיד של צמיגים לכל הקבוצות - ברידג'סטון, עד לשנת 2010 לפחות.
  • ארבעה סוגי צמיגים: "יבש קשה", "יבש רך", "ביניים", ו-"רטוב". כל קבוצה חייבת להשתמש במהלך המרוץ בשני סוגי הצמיגים היבשים, אלא אם מזג האוויר הצדיק שימוש באחד מצמיגי הגשם.
  • הגבלות חדשות נוספות על השימוש בסוגי הצמיגים ומספרם במהלך סוף שבוע שלם.
  • אישור לכל קבוצה להשתמש בעד 6 נהגים שונים בזמן מיקצי האימון של יום ששי, אך לא יאושרו יותר משתי מכוניות על המסלול בכל רגע נתון לכל קבוצה.
  • מנועי עונה זו היו חייבים להיות זהים למנועי עונת 2006, למעט מספר שינויים מותרים קטן. כל קבוצה הפקידה מנוע אחד ברשויות ה-FIA להשוואה עבור הבדיקות שנערכו לאחר מכן.
  • צבע תפסן המצלמה ברכב הראשי בכל קבוצה יהיה צבוע אדום וברכב השני צבוע בצהוב. דבר זה נועד להקל על הצופים לזהות במי מהנהגים מדובר כשהם רחוקים מהרכב.

קבוצות ונהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה יצרן שלדה מנוע מספר נהגים סיבובים
בריטניהבריטניה וודאפון מקלארן מרצדס מקלארן-מרצדס MP4-22 מרצדס FO 108T 1 ספרדספרד פרננדו אלונסו 1–17
2 בריטניהבריטניה לואיס המילטון 1–17
צרפתצרפת ING רנו F1 רנו R27 רנו RS27 3 איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה 1–17
4 פינלנדפינלנד הייקי קובליינן 1–17
איטליהאיטליה פרארי מרלבורו פרארי F2007 פרארי 056 2007 5 ברזילברזיל פליפה מאסה 1–17
6 פינלנדפינלנד קימי רייקונן 1–17
יפןיפן הונדה רייסינג F1 הונדה RA107 הונדה RA807E 7 בריטניהבריטניה ג'נסון באטון 1–17
8 ברזילברזיל רובנס באריקלו 1–17
גרמניהגרמניה BMW סאובר F1 BMW סאובר F1.07 BMW P86/7 9 גרמניהגרמניה ניק היידפלד 1–17
10 פוליןפולין רוברט קוביצה 1–6, 8–17
גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל 7
יפןיפן פנסוניק טויוטה רייסינג טויוטה TF107 טויוטה RVX-07 11 גרמניהגרמניה ראלף שומאכר 1–17
12 איטליהאיטליה יארנו טרולי 1–17
אוסטריהאוסטריה רד בול רד בול-רנו RB3 רנו RS27 14 בריטניהבריטניה דייוויד קולטהרד 1–17
15 אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר 1–17
בריטניהבריטניה AT&T ויליאמס ויליאמס-טויוטה FW29 טויוטה RVX-07 16 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג 1–17
17 אוסטריהאוסטריה אלכסנדר וורץ 1–16
יפןיפן קאזוקי נקאג'ימה 17
איטליהאיטליה טורו רוסו טורו רוסו-פרארי STR2 פרארי 056 2006 18 איטליהאיטליה ויטנטוניו ליאוצי 1–17
19 ארצות הבריתארצות הברית סקוט ספיד 1–10
גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל 11–17
הולנדהולנד איתיחאד אלדר ספייקר F1 ספייקר-פרארי F8-VII
F8-VIIB
פרארי 056 2006 20 גרמניהגרמניה אדריאן סוטיל 1–17
21 הולנדהולנד כריסטיאן אלברס 1–9
גרמניהגרמניה מרקוס וינקלהוק 10
יפןיפן סאקון ימאמוטו 11–17
יפןיפן סופר אגורי F1 סופר אגורי-הונדה SA07 הונדה RA807E 22 יפןיפןטאקומה סאטו 1–17
23 בריטניהבריטניה אנתוני דייווידסון 1–17
מקור:[1]

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 אוסטרליהאוסטרליה גרנד פרי אוסטרליה אלברט פארק, מלבורן 18 במרץ פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן איטליהאיטליה פרארי
2 מלזיהמלזיה גרנד פרי מלזיה ספאנג, קואלה לומפור 8 באפריל ברזילברזיל פליפה מאסה בריטניהבריטניה לואיס המילטון ספרדספרד פרננדו אלונסו בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס
3 בחרייןבחריין גרנד פרי בחריין המסלול הבין-לאומי של בחריין, סאח'יר 15 באפריל ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
4 ספרדספרד גרנד פרי ספרד מסלול קטלוניה, ברצלונה 13 במאי ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
5 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מסלול מונטה קרלו, מונטה קרלו 27 במאי ספרדספרד פרננדו אלונסו ספרדספרד פרננדו אלונסו ספרדספרד פרננדו אלונסו בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס
6 קנדהקנדה גרנד פרי קנדה מסלול ז'יל וילנב, מונטריאול 10 ביוני בריטניהבריטניה לואיס המילטון ספרדספרד פרננדו אלונסו בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס
7 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית אינדיאנפוליס ספידוויי, ספידוויי 17 ביוני בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס
8 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת מסלול מני-קור, מני-קור 1 ביולי ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה פינלנדפינלנד קימי רייקונן איטליהאיטליה פרארי
9 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה מסלול סילברסטון, סילברסטון 8 ביולי בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן איטליהאיטליה פרארי
10 גרמניהגרמניה גרנד פרי אירופה נירבורגרינג, נירבורג 22 ביולי פינלנדפינלנד קימי רייקונן ברזילברזיל פליפה מאסה ספרדספרד פרננדו אלונסו בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס
11 הונגריההונגריה גרנד פרי הונגריה הונגרורינג, מוגירוד 5 באוגוסט בריטניהבריטניה לואיס המילטון[א] פינלנדפינלנד קימי רייקונן בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס[ב]
12 טורקיהטורקיה גרנד פרי טורקיה איסטנבול פארק, איסטנבול 26 באוגוסט ברזילברזיל פליפה מאסה פינלנדפינלנד קימי רייקונן ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
13 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מסלול מונזה, מונצה 9 בספטמבר ספרדספרד פרננדו אלונסו ספרדספרד פרננדו אלונסו ספרדספרד פרננדו אלונסו בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס[ג]
14 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה ספא-פרנקורשם, סטאוולוט 16 בספטמבר פינלנדפינלנד קימי רייקונן ברזילברזיל פליפה מאסה פינלנדפינלנד קימי רייקונן איטליהאיטליה פרארי
15 יפןיפן גרנד פרי יפן פוג'י ספידוויי, אויאמה 30 בספטמבר בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס[ג]
16 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין גרנד פרי סין המסלול הבינלאומי של שאנגחאי, שאנגחאי 7 באוקטובר בריטניהבריטניה לואיס המילטון ברזילברזיל פליפה מאסה פינלנדפינלנד קימי רייקונן איטליהאיטליה פרארי
17 ברזילברזיל גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס, סאו פאולו 21 באוקטובר ברזילברזיל פליפה מאסה פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן איטליהאיטליה פרארי

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שיטת הניקוד בפורמולה 1

הנקודות לנהגים וליצרנים הוענקו לפי השיטה שהונהגה בעונת 2003.

מיקום  1   2   3   4   5   6   7   8 
נקודות 10 8 6 5 4 3 2 1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור רובנס באריקלו, הייתה זו העונה הראשונה בה לא זכה באף נקודת אליפות ב-15 עונות השתתפות באליפויות הפורמולה 1.

מיקום נהג אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה בחרייןבחריין ספרדספרד מונקומונקו קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה הונגריההונגריה טורקיהטורקיה איטליהאיטליה בלגיהבלגיה יפןיפן הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ברזילברזיל נקודות
1 פינלנדפינלנד קימי רייקונן 1P F 3 3 Ret 8 5 4F 1 1F RetP 2F 2F 3 1P 3 1 1F 110
2 בריטניהבריטניה לואיס המילטון 3 2F 2 2 2 1P 1P 3 3P 9 1P 5 2 4 1P F RetP 7 109
3 ספרדספרד פרננדו אלונסו 2 1 5 3 1P F 7F 2 7 2 1 4 3 1P F 3 Ret 2 3 109
4 ברזילברזיל פליפה מאסה 6 5P 1P F 1P F 3 DSQ 3 2P F 5 2F 13 1P Ret 2F 6 3F 2P 94
5 גרמניהגרמניה ניק היידפלד 4 4 4 Ret 6 2 Ret 5 6 6 3 4 4 5 14 7 6 61
6 פוליןפולין רוברט קוביצה Ret 18 6 4 5 Ret 4 4 7 5 8 5 9 7 Ret 5 39
7 פינלנדפינלנד הייקי קובליינן 10 8 9 7 13 4 5 15 7 8 8 6 7 8 2 9 Ret 30
8 איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה 5 6 8 9 4 DSQ 9 6 8 10 12 9 12 Ret 5 11 Ret 21
9 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג 7 Ret 10 6 12 10 16 9 12 Ret 7 7 6 6 Ret 16 4 20
10 בריטניהבריטניה דייוויד קולטהרד Ret Ret Ret 5 14 Ret Ret 13 11 5 11 10 Ret Ret 4 8 9 14
11 אוסטריהאוסטריה אלכסנדר וורץ Ret 9 11 Ret 7 3 10 14 13 4 14 11 13 Ret Ret 12 13
12 אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר 13 10 Ret Ret Ret 9 7 12 Ret 3 9 Ret 9 7 Ret 10 Ret 10
13 איטליהאיטליה יארנו טרולי 9 7 7 Ret 15 Ret 6 Ret Ret 13 10 16 11 11 13 13 8 8
14 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל 8 16 19 18 Ret Ret 4 Ret 6
15 בריטניהבריטניה ג'נסון באטון 15 12 Ret 12 11 Ret 12 8 10 Ret Ret 13 8 Ret 11 5 Ret 6
16 גרמניהגרמניה ראלף שומאכר 8 15 12 Ret 16 8 Ret 10 Ret Ret 6 12 15 10 Ret Ret 11 5
17 יפןיפן תקומה סאטו 12 13 Ret 8 17 6 Ret 16 14 Ret 15 18 16 15 15 14 12 4
18 איטליהאיטליה ויטנטוניו ליאוצי 14 17 Ret Ret Ret Ret 17 Ret 16 Ret Ret 15 17 12 9 6 13 3
19 גרמניהגרמניה אדריאן סוטיל 17 Ret 15 13 Ret Ret 14 17 Ret Ret 17 21 19 14 8 Ret Ret 1
20 ברזילברזיל רובנס באריקלו 11 11 13 10 10 12 Ret 11 9 11 18 17 10 13 10 15 Ret 0
21 ארצות הבריתארצות הברית סקוט ספיד Ret 14 Ret Ret 9 Ret 13 Ret Ret Ret 0
22 יפןיפן קאזוקי נקאג'ימה 10 0
23 בריטניהבריטניה אנטוני דוידסון 16 16 16 11 18 11 11 Ret Ret 12 Ret 14 14 16 Ret Ret 14 0
24 יפןיפן סאקון ימאמוטו Ret 20 20 17 12 17 Ret 0
25 הולנדהולנד כריסטיאן אלברס Ret Ret 14 14 19 Ret 15 Ret 15 0
גרמניהגרמניה מרקוס ווינקלהוק Ret 0
מיקום נהג אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה בחרייןבחריין ספרדספרד מונקומונקו קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה הונגריההונגריה טורקיהטורקיה איטליהאיטליה בלגיהבלגיה יפןיפן הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ברזילברזיל נקודות
סימון
צבע מקרא
זהב מנצח
כסף מקום שני
ארד מקום שלישי
ירוק נקודות
כחול מדורג
סיים, לא מדורג (NC)
סגול פרש, לא מדורג (Ret)
אדום לא כשיר (DNQ)
שחור נפסל (DSQ)
לבן לא פתח (DNS)
מרוץ בוטל (C)
ריק לא התאמן (DNP)
לא נכלל (EX)
לא הופיע (DNA)
ביטל השתתפות (WD)
לא השתתף (תא ריק)
ביאור מקרא
P פול פוזישן
F הקפה מהירה
לא סיים, אך דורג
כתב עליון תוצאות ספרינט

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקבוצת מקלארן-מרצדס הורדו כל הנקודות בעקבות האשמה בריגול נגד קבוצת פרארי. עם זאת, ביטול הנקודות היה רק מבחינה ספורטיבית ולא מבחינה כלכלית, והכספים שהקבוצה הייתה אמורה לקבל תמורת נקודות האליפות שהשיגה נוכו מהקנס בסך מאה מיליון דולר שהטיל ה־FIA על מקלארן.

מיקום יצרן מס' אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה בחרייןבחריין ספרדספרד מונקומונקו קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה הונגריההונגריה טורקיהטורקיה איטליהאיטליה בלגיהבלגיה יפןיפן הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ברזילברזיל נקודות
1 איטליהאיטליה פרארי 5 6 5P 1P F 1P F 3 DSQ 3 2P F 5 2F 13 1P Ret 2F 6 3F 2P 204
6 1P F 3 3 Ret 8 5 4F 1 1F RetP 2F 2F 3 1P 3 1 1F
2 גרמניהגרמניה BMW סאובר 9 4 4 4 Ret 6 2 Ret 5 6 6 3 4 4 5 14 7 6 101
10 Ret 18 6 4 5 Ret 8 4 4 7 5 8 5 9 7 Ret 5
3 צרפתצרפת רנו 3 5 6 8 9 4 DSQ 9 6 8 10 12 9 12 Ret 5 11 Ret 51
4 10 8 9 7 13 4 5 15 7 8 8 6 7 8 2 9 Ret
4 בריטניהבריטניה ויליאמס-טויוטה 16 7 Ret 10 6 12 10 16 9 12 Ret 7 7 6 6 Ret 16 4 33
17 Ret 9 11 Ret 7 3 10 14 13 4 14 11 13 Ret Ret 12 10
5 אוסטריהאוסטריה רד בול-רנו 14 Ret Ret Ret 5 14 Ret Ret 13 11 5 11 10 Ret Ret 4 8 9 24
15 13 10 Ret Ret Ret 9 7 12 Ret 3 9 Ret 9 7 Ret 10 Ret
6 יפןיפן טויוטה 11 8 15 12 Ret 16 8 Ret 10 Ret Ret 6 12 15 10 Ret Ret 11 13
12 9 7 7 Ret 15 Ret 6 Ret Ret 13 10 16 11 11 13 13 8
7 איטליהאיטליה טורו רוסו-פרארי 18 14 17 Ret Ret Ret Ret 17 Ret 16 Ret Ret 15 17 12 9 6 13 8
19 Ret 14 Ret Ret 9 Ret 13 Ret Ret Ret 16 19 18 Ret Ret 4 Ret
8 יפןיפן הונדה 7 15 12 Ret 12 11 Ret 12 8 10 Ret Ret 13 8 Ret 11 5 Ret 6
8 11 11 13 10 10 12 Ret 11 9 11 18 17 10 13 10 15 Ret
9 יפןיפן סופר אגורי-הונדה 22 12 13 Ret 8 17 6 Ret 16 14 Ret 15 18 16 15 15 14 12 4
23 16 16 16 11 18 11 11 Ret Ret 12 Ret 14 14 16 Ret Ret 14
10 הולנדהולנד ספייקר-פרארי 20 17 Ret 15 13 Ret Ret 14 17 Ret Ret 17 21 19 14 8 Ret Ret 1
21 Ret Ret 14 14 19 Ret 15 Ret 15 Ret Ret 20 20 17 12 17 Ret
EX בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס 1 2 1 5 3 1P F 7F 2 7 2 1 4[ד] 3 1P F 3 Ret 2 3 DSQ[ה]
2 3 2F 2 2 2 1P 1P 3 3P 9 1P[ד] 5 2 4 1P F RetP 7
מיקום יצרן מס' אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה בחרייןבחריין ספרדספרד מונקומונקו קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה הונגריההונגריה טורקיהטורקיה איטליהאיטליה בלגיהבלגיה יפןיפן הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ברזילברזיל נקודות
סימון
צבע מקרא
זהב מנצח
כסף מקום שני
ארד מקום שלישי
ירוק נקודות
כחול מדורג
סיים, לא מדורג (NC)
סגול פרש, לא מדורג (Ret)
אדום לא כשיר (DNQ)
שחור נפסל (DSQ)
לבן לא פתח (DNS)
מרוץ בוטל (C)
ריק לא התאמן (DNP)
לא נכלל (EX)
לא הופיע (DNA)
ביטל השתתפות (WD)
לא השתתף (תא ריק)
ביאור מקרא
P פול פוזישן
F הקפה מהירה
לא סיים, אך דורג
כתב עליון תוצאות ספרינט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2007 בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרננדו אלונסו דורג בפול פוזישן, אך נענש בחמישה מקומות על כך שחסם את לואיס המילטון בפיט ליין. המילטון, שדורג שני, הוכר כזוכה בפול פוזישן.[2]
  2. ^ למקלארן לא ניתנו הנקודות באליפות היצרנים והיא גם לא קיבלה את גביע המנצחים על הפודיום, עקב המהומה שחוללו נהגיה.[2]
  3. ^ 1 2 מקלארן לא הורשתה לשלוח נציג לטקס הפודיום, לאחר שנפסלה מאליפות היצרנים.
  4. ^ 1 2 לאחר תקרית בין שני נהגי מקלארן במהלך מקצה הדירוג, נענשה הקבוצה בהורדת הנקודות העתידיות שתצבור במרוץ עצמו. מקלארן ערערה על העונש, אך מאוחר יותר היא נסוגה מהערעור לאחר שאיבדה את כל הנקודות שצברה לאורך העונה בשל שערורייה אחרת.[3]
  5. ^ נהגי מקלארן צברו יחדיו 218 נקודות, מה שהיה מעניק לקבוצה את אליפות היצרנים, אך לאחר שערוריית ריגול שנחשפה נענשה מקלארן על ידי ה־FIA בהורדת כל נקודות האליפות בעונה זו.[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Report 2007 • STATS F1". www.statsf1.com. נבדק ב-2019-06-16.
  2. ^ 1 2 "Hamilton inherits pole as Alonso and McLaren penalized". ארכיון מ-6 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "McLaren launch appeal over points". news.bbc.co.uk. 8 באוגוסט 2007. נבדק ב-8 באוגוסט 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ McLaren hit with constructors' ban, BBC News article. Retrieved 13 September 2007. (אורכב 02.12.2010 בארכיון Wayback Machine)


הקודם:
פרננדו אלונסו
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 2007
קימי רייקונן
הבא:
לואיס המילטון
הקודם:
רנו
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 2007
פרארי
הבא:
פרארי