פורמולה 1 עונת 2008

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסרים קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אליפות העולם בפורמולה 1 עונת 2008
הקודם: 2007 הבא: 2009
לואיס המילטון, הזוכה באליפות הנהגים, בגרנד פרי סינגפור

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2008 נערכו 18 מרוצים. בפעם הראשונה זכה באליפות העולם הבריטי לואיס המילטון, ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת פרארי.

בחצי הראשון של העונה נשמרה תחרות צמודה על ההובלה באליפות, כשארבעה נהגים, המילטון, פליפה מאסה, קימי רייקונן ורוברט קוביצה שמרו על פער של פחות מעשר נקודות דירוג. בחצי השני של העונה, הצליחו המילטון ומאסה להתרחק משאר הנהגים והתמודדו על האליפות. המילטון הוביל במהלך רוב העונה, אך בהפרש קטן ממאסה. למרוץ האחרון בעונה, באינטרלאגוס בברזיל, התייצב המילטון עם יתרון שבע נקודות על מאסה. מאסה זכה בפול פוזישן ואילו המילטון זינק רביעי. מאסה הצליח לשמור על ההובלה ולנצח במרוץ. חמש הקפות לסיום המרוץ החליף המילטון צמיגים עקב הגשם שהחל לרדת, והתמקם במקום החמישי שהבטיח לו אליפות. אולם שתי הקפות לאחר מכן הצליח וטל לעקוף את המילטון ומנע ממנו באופן זמני את האליפות. בהקפה האחרונה, שלוש פניות לסיום, עקפו וטל והמילטון את טימו גלוק שהיה איטי עקב הגשם, והמילטון סיים חמישי וזכה באליפות.

אירועים ראויים לציון בעונה זו:

  • סבסטיאן פטל הגרמני הפך לצעיר הנהגים שזכה במרוץ פורמולה 1 כאשר ניצח במרוץ איטליה בגיל 21 שנים ו-74 ימים.
  • שבעה נהגים שונים ניצחו במרוץ אחד לפחות: המילטון, מאסה, הייקי קובליינן, ריקונן, פרננדו אלונסו, וטל וקוביצה.
  • לראשונה בהיסטוריה של הפורמולה 1, התקיים מרוץ לילי, מרוץ סינגפור, עם תאורה מלאכותית.
  • לראשונה מזה תשע שנים לא התקיים מרוץ בארצות הברית.

קבוצות ונהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה יצרן מספר נהגים סיבובים
איטליהאיטליה פרארי פרארי 1 פינלנדפינלנד קימי רייקונן[1] 18-1
2 ברזילברזיל פליפה מאסה[2] 18-1
גרמניהגרמניה ב.מ.וו סאובר ב.מ.וו סאובר 3 גרמניהגרמניה ניק היידפלד[3] 18-1
4 פוליןפולין רוברט קוביצה[3] 18-1
צרפתצרפת רנו רנו 5 ספרדספרד פרננדו אלונסו[4] 18-1
6 ברזילברזיל נלסון פיקה ג'וניור[4] 18-1
בריטניהבריטניה ויליאמס ויליאמס-טויוטה 7 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג[5] 18-1
8 יפןיפן קאזוקי נאקז'ימה[5] 18-1
אוסטריהאוסטריה רד בול רד בול-רנו 9 בריטניהבריטניה דיוויד קולטהרד[6] 18-1
10 אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר[7] 18-1
יפןיפן טויוטה טויוטה 11 איטליהאיטליה יארנו טרולי[8] 18-1
12 גרמניהגרמניה טימו גלוק[9] 18-1
איטליהאיטליה טורו רוסו טורו רוסו-פרארי 14 צרפתצרפת סבסטיאן בורדיה[10] 18-1
15 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל[11] 18-1
יפןיפן הונדה הונדה 16 בריטניהבריטניה ג'נסון באטן[12] 18-1
17 ברזילברזיל רובנס באריקלו[13] 18-1
יפןיפן סופר אגורי סופר אגורי-הונדה 18 יפןיפן טאקומה סאטו 1–4
19 בריטניהבריטניה אנטוני דיווידסון 1–4
הודוהודו פורס אינדיה פורס אינדיה-פרארי 20 גרמניהגרמניה אדריאן סוטיל[14] 18-1
21 איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה[14] 18-1
בריטניהבריטניה מקלארן מקלארן-מרצדס 22 בריטניהבריטניה לואיס המילטון[15] 18-1
23 פינלנדפינלנד הייקי קובליינן[16] 18-1

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' מקום המסלול תאריך המרוץ פול פוזישן הקפה מהירה נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 אוסטרליהאוסטרליה מלבורן, אוסטרליה 16 במרץ בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד הייקי קובליינן בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן
2 מלזיהמלזיה ספאנג, מלזיה 23 במרץ ברזילברזיל פליפה מאסה בריטניהבריטניה ניק היידפלד פינלנדפינלנד קימי רייקונן איטליהאיטליה פרארי
3 בחרייןבחריין שאקיר, בחריין 6 באפריל פוליןפולין רוברט קוביצה פינלנדפינלנד הייקי קובליינן ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
4 ספרדספרד ברצלונה, ספרד 27 באפריל פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן איטליהאיטליה פרארי
5 טורקיהטורקיה איסטנבול, טורקיה 11 במאי ברזילברזיל פליפה מאסה פינלנדפינלנד קימי רייקונן ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
6 מונקומונקו מונטה קרלו, מונקו 25 במאי ברזילברזיל פליפה מאסה פינלנדפינלנד קימי רייקונן בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן
7 קנדהקנדה מונטריאול, קנדה 8 ביוני בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן פוליןפולין רוברט קוביצה גרמניהגרמניה ב.מ.וו-סאובר
8 צרפתצרפת מני-קור, צרפת 22 ביוני פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
9 בריטניהבריטניה סילברסטון, בריטניה 6 ביולי פינלנדפינלנד הייקי קובליינן פינלנדפינלנד קימי רייקונן בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן
10 גרמניהגרמניה הוקנהיים, גרמניה 20 ביולי בריטניהבריטניה לואיס המילטון גרמניהגרמניה ניק היידפלד בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן
11 הונגריההונגריה בודפשט, הונגריה 3 באוגוסט בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד הייקי קובליינן בריטניהבריטניה מקלארן
12 ספרדספרד ולנסיה, ספרד 24 ביולי ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
13 בלגיהבלגיה ספא-פרנקורשם, בלגיה 7 בספטמבר בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
14 איטליהאיטליה מונזה, איטליה 14 בספטמבר גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל פינלנדפינלנד קימי רייקונן גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל איטליהאיטליה טורו רוסו - פרארי
15 סינגפורסינגפור  סינגפור, סינגפור 28 בספטמבר ברזילברזיל פליפה מאסה פינלנדפינלנד קימי רייקונן ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
16 יפןיפן פוז'י, יפן 12 באוקטובר בריטניהבריטניה לואיס המילטון ברזילברזיל פליפה מאסה ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
17 סיןסין שנגחאי, סין 19 באוקטובר בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן
18 ברזילברזיל סאו פאולו, ברזיל 2 בנובמבר ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי

שינויים בתקנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על כל מנוע להחזיק מעמד למשך שני מרוצים שלמים, כולל מקצי דירוג ואימון.
  • על כל תיבת הילוכים להחזיק מעמד למשך ארבעה מרוצים, כולל מקצי דירוג ואימון.
  • בוטלה הערבות הנדרשת בסך 48 מיליון דולר לכל קבוצה על מנת לאפשר לקבוצות חדשות להצטרף ביתר קלות.
  • למרות "הקפאת" שיפור המנועים על ידי ה-FIA, הורשו שיפורים ושינויים במספר אלמנטים של המנוע (כמו משאבות הדלק, המים והשמן, המצמד ועוד).
  • מערכת המחשוב השולטת על רכיבים שונים של הרכב תהיה מערכת אחידה לכל הקבוצות עם תוכנה זהה לכל הקבוצות אשר תסופק על ידי ספק שנבחר על ידי ה-FIA.
  • על כל החיישנים להיות מאושרים מראש על ידי ה-FIA.
  • איסור על טלמטריה מהקבוצה למערכת הרכב.
  • איסור על מערכות למניעת החלקה.
  • על הדלק להכיל כ-5.75% רכיבים ממקורות ביולוגיים.

דירוג נהגים סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג קבוצה אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה בחרייןבחריין ספרדספרד טורקיהטורקיה מונקומונקו קנדהקנדה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה הונגריההונגריה ספרדספרד בלגיהבלגיה איטליהאיטליה סינגפורסינגפור יפןיפן סיןסין ברזילברזיל נקודות
1 בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן 1 5 13 3 2 1 פרש 10 1 1 5 2 3 7 3 12 1 5 98
2 ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי פרש פרש 1 2 1 3 5 1 13 3 17 1 1 6 13 7 2 1 97
3 פינלנדפינלנד קימי רייקונן איטליהאיטליה פרארי 8 1 2 1 3 9 פרש 2 4 6 3 פרש 18 9 15 3 3 3 75
4 פוליןפולין רוברט קוביצה גרמניהגרמניה ב.מ.וו - סאובר פרש 2 3 4 4 2 1 5 פרש 7 8 3 6 3 11 2 6 11 75
5 ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו 4 8 10 פרש 6 10 פרש 8 6 11 4 פרש 4 4 1 1 4 2 61
6 גרמניהגרמניה ניק היידפלד גרמניהגרמניה ב.מ.וו - סאובר 2 6 4 9 5 14 2 13 2 4 10 9 2 5 6 9 5 10 60
7 פינלנדפינלנד הייקי קובליינן בריטניהבריטניה מקלארן 5 3 5 פרש 12 8 9 4 5 5 1 4 10 2 10 פרש פרש 7 53
8 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל איטליהאיטליה טורו רוסו פרש פרש פרש פרש 17 5 8 12 פרש 8 פרש 6 5 1 5 6 9 4 35
9 איטליהאיטליה יארנו טרולי יפןיפן טויוטה פרש 4 6 8 10 13 6 3 7 9 7 5 16 13 פרש 5 פרש 8 31
10 גרמניהגרמניה טימו גלוק יפןיפן טויוטה פרש פרש 9 11 13 12 4 11 12 פרש 2 7 9 11 4 פרש 7 6 25
11 אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר אוסטריהאוסטריה רד בול פרש 7 7 5 7 4 12 6 10 פרש 9 12 8 8 פרש 8 14 9 21
12 ברזילברזיל נלסיניו פיקה צרפתצרפת רנו פרש 11 פרש פרש 15 פרש ה 7 פרש 2 6 11 פרש 10 פרש 4 8 פרש 19
13 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג בריטניהבריטניה ויליאמס 3 14 8 פרש 8 פרש 10 16 9 10 14 8 12 14 2 11 15 12 17
14 ברזילברזיל רובנס באריקלו יפןיפן הונדה DSQ 13 11 פרש 14 6 7 14 3 פרש 16 16 פרש 17 פרש 13 11 15 11
15 יפןיפן קאזוקי נאקז'ימה בריטניהבריטניה ויליאמס 6 17 14 7 פרש 7 פרש 15 8 14 13 15 14 12 8 15 12 17 9
16 בריטניהבריטניה דיוויד קולטהרד אוסטריהאוסטריה רד בול פרש 9 18 12 9 פרש 3 9 פרש 13 11 17 11 16 7 פרש 10 פרש 8
17 צרפתצרפת סבסטיאן בורדה איטליהאיטליה טורו רוסו 7 פרש 15 פרש פרש פרש 13 17 11 12 18 10 7 18 12 10 13 14 4
18 בריטניהבריטניה ג'נסון באטן יפןיפן הונדה פרש 10 פרש 6 11 11 11 פרש פרש 17 12 13 15 15 9 14 16 13 3
19 איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה הודוהודו פורס אינדיה פרש 12 12 10 פרש פרש פרש 18 פרש 16 15 14 17 פרש 14 פרש 17 18 0
20 גרמניהגרמניה אדריאן סוטיל הודוהודו פורס אינדיה פרש פרש 19 פרש 16 פרש פרש 19 פרש 15 פרש פרש 13 19 פרש פרש פרש 16 0
21 יפןיפן טאקומה סאטו יפןיפן סופר אגורי פרש 16 17 13 0
22 בריטניהבריטניה אנטוני דייווידסון יפןיפן סופר אגורי פרש 15 16 פרש 0
מיקום נהג קבוצה אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה בחרייןבחריין ספרדספרד טורקיהטורקיה מונקומונקו קנדהקנדה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה הונגריההונגריה ספרדספרד בלגיהבלגיה איטליהאיטליה סינגפורסינגפור יפןיפן סיןסין ברזילברזיל נקודות

דירוג קבוצות סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום קבוצה מרוצים ניצחונות פודיום פול פוזישן הקפה מהירה נקודות
1 איטליהאיטליה פרארי 36 8 19 8 13 172
2 בריטניהבריטניה מקלארן 36 6 13 8 3 151
3 גרמניהגרמניה ב.מ.וו-סאובר 36 1 11 1 2 135
4 צרפתצרפת רנו 36 2 4 0 0 80
5 יפןיפן טויוטה 36 0 2 0 0 56
6 איטליהאיטליה טורו רוסו 36 1 1 1 0 39
7 אוסטריהאוסטריה רד בול 36 0 1 0 0 29
8 בריטניהבריטניה ויליאמס 36 0 2 0 0 26
9 יפןיפן הונדה 36 0 1 0 0 14
10 הודוהודו פורס אינדיה 36 0 0 0 0 0
11 יפןיפן סופר אגורי 8 0 0 0 0 0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Ferrari confirm Räikkönen, Massa for '07". formula1.com. 10 בספטמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-October 12, 2007. בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2008. 
  2. ^ "Ferrari extend Massa's contract to 2010". formula1.com. 16 באוקטובר 2007. ארכיון ארכיון מהמקור מ-29 November 2007. בדיקה אחרונה ב-24 בנובמבר 2007. 
  3. ^ 3.0 3.1 "BMW Sauber retain Heidfeld and Kubica for 2008". formula1.com. 21 באוגוסט 2007. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 February 2008. בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2008. 
  4. ^ 4.0 4.1 "Alonso to partner Piquet at Renault for 2008". formula1.com. 10 בדצמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-December 12, 2007. בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2008. 
  5. ^ 5.0 5.1 "Williams confirm Rosberg, Nakajima for 2008". formula1.com. 7 בנובמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-November 29, 2007. בדיקה אחרונה ב-8 בפברואר 2008. 
  6. ^ "Red Bull confirm Coulthard for 2008". formula1.com. 6 ביולי 2007. אורכב מ-המקור ב-23 March 2008. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2008. 
  7. ^ "Webber aims to improve on 2007". autosport.com. 16 בינואר 2008. ארכיון ארכיון מהמקור מ-19 January 2008. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2008. 
  8. ^ "Trulli commits to Toyota future". formula1.com. 28 ביולי 2006. ארכיון ארכיון מהמקור מ-23 March 2008. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2008. 
  9. ^ "Glock to race for Toyota in 2008". formula1.com. 19 בנובמבר 2007. ארכיון ארכיון מהמקור מ-21 November 2007. בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2007. 
  10. ^ "Bourdais secures 2008 Toro Rosso seat". formula1.com. 10 באוגוסט 2007. ארכיון ארכיון מהמקור מ-23 January 2008. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2008. 
  11. ^ "Vettel to stay at Toro Rosso for 2008". formula1.com. 2 באוגוסט 2007. ארכיון ארכיון מהמקור מ-23 March 2008. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2008. 
  12. ^ Brundle, Martin (19 ביולי 2007). "Honda keep Button & Barrichello". London: The Times. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2008.  (הקישור אינו פעיל)
  13. ^ "Barrichello staying with Honda for 2008". formula1.com. 19 ביולי 2007. ארכיון ארכיון מהמקור מ-24 March 2008. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2008. 
  14. ^ 14.0 14.1 "Fisichella, Sutil, Liuzzi confirmed at Force India". formula1.com. 10 בינואר 2007. אורכב מ-המקור ב-January 11, 2008. בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2007. 
  15. ^ "Hamilton commits to McLaren until 2012". formula1.com. 18 בינואר 2008. ארכיון ארכיון מהמקור מ-21 January 2008. בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2008. 
  16. ^ "Kovalainen to partner Hamilton at McLaren for 2008". formula1.com. 14 בדצמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-15 December 2007. בדיקה אחרונה ב-14 בדצמבר 2007. 


הקודם:
קימי רייקונן
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 2008
לואיס המילטון
הבא:
ג'נסון באטן
הקודם:
פרארי
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 2008
פרארי
הבא:
בראון GP