פורמולה 1 עונת 2008

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 2008
לואיס המילטון בגרנד פרי סינגפור
לואיס המילטון בגרנד פרי סינגפור
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 16 במרץ 2008
תאריך סיום 2 בנובמבר 2008
מספר עונה 59
מספר מרוצים בעונה 18
זוכה באליפות הנהגים לואיס המילטון
נקודות הנהג הזוכה 98
זוכה באליפות היצרנים פרארי
נקודות היצרן הזוכה 172

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2008 נערכו 18 מרוצים. בפעם הראשונה זכה באליפות העולם הבריטי לואיס המילטון, ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת פרארי.

בחצי הראשון של העונה נשמרה תחרות צמודה על ההובלה באליפות, כשארבעה נהגים, המילטון, פליפה מאסה, קימי רייקונן ורוברט קוביצה שמרו על פער של פחות מעשר נקודות דירוג. בחצי השני של העונה, הצליחו המילטון ומאסה להתרחק משאר הנהגים והתמודדו על האליפות. המילטון הוביל במהלך רוב העונה, אך בהפרש קטן ממאסה. למרוץ האחרון בעונה, באינטרלאגוס בברזיל, התייצב המילטון עם יתרון שבע נקודות על מאסה. מאסה זכה בפול פוזישן ואילו המילטון זינק רביעי. מאסה הצליח לשמור על ההובלה ולנצח במרוץ. חמש הקפות לסיום המרוץ החליף המילטון צמיגים עקב הגשם שהחל לרדת, והתמקם במקום החמישי שהבטיח לו אליפות. אולם שתי הקפות לאחר מכן הצליח וטל לעקוף את המילטון ומנע ממנו באופן זמני את האליפות. בהקפה האחרונה, שלוש פניות לסיום, עקפו וטל והמילטון את טימו גלוק שהיה איטי עקב הגשם, והמילטון סיים חמישי וזכה באליפות.

אירועים ראויים לציון בעונה זו:

  • סבסטיאן פטל הגרמני הפך לצעיר הנהגים שזכה במרוץ פורמולה 1 כאשר ניצח במרוץ איטליה בגיל 21 שנים ו-74 ימים.
  • שבעה נהגים שונים ניצחו במרוץ אחד לפחות: המילטון, מאסה, הייקי קובליינן, ריקונן, פרננדו אלונסו, וטל וקוביצה.
  • לראשונה בהיסטוריה של הפורמולה 1, התקיים מרוץ לילי, גרנד פרי סינגפור, עם תאורה מלאכותית.
  • לראשונה מזה תשע שנים לא התקיים מרוץ בארצות הברית.

קבוצות ונהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה יצרן מספר נהגים סיבובים
איטליהאיטליה פרארי פרארי 1 פינלנדפינלנד קימי רייקונן[1] 18-1
2 ברזילברזיל פליפה מאסה[2] 18-1
גרמניהגרמניה ב.מ.וו סאובר ב.מ.וו סאובר 3 גרמניהגרמניה ניק היידפלד[3] 18-1
4 פוליןפולין רוברט קוביצה[3] 18-1
צרפתצרפת רנו רנו 5 ספרדספרד פרננדו אלונסו[4] 18-1
6 ברזילברזיל נלסון פיקה ג'וניור[4] 18-1
בריטניהבריטניה ויליאמס ויליאמס-טויוטה 7 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג[5] 18-1
8 יפןיפן קאזוקי נאקז'ימה[5] 18-1
אוסטריהאוסטריה רד בול רד בול-רנו 9 בריטניהבריטניה דייוויד קולטהרד[6] 18-1
10 אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר[7] 18-1
יפןיפן טויוטה טויוטה 11 איטליהאיטליה יארנו טרולי[8] 18-1
12 גרמניהגרמניה טימו גלוק[9] 18-1
איטליהאיטליה טורו רוסו טורו רוסו-פרארי 14 צרפתצרפת סבסטיאן בורדיה[10] 18-1
15 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל[11] 18-1
יפןיפן הונדה הונדה 16 בריטניהבריטניה ג'נסון באטן[12] 18-1
17 ברזילברזיל רובנס באריקלו[13] 18-1
יפןיפן סופר אגורי סופר אגורי-הונדה 18 יפןיפן טאקומה סאטו 1–4
19 בריטניהבריטניה אנטוני דיווידסון 1–4
הודוהודו פורס אינדיה פורס אינדיה-פרארי 20 גרמניהגרמניה אדריאן סוטיל[14] 18-1
21 איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה[14] 18-1
בריטניהבריטניה מקלארן מקלארן-מרצדס 22 בריטניהבריטניה לואיס המילטון[15] 18-1
23 פינלנדפינלנד הייקי קובליינן[16] 18-1

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 אוסטרליהאוסטרליה גרנד פרי אוסטרליה אלברט פארק, מלבורן 16 במרץ בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד הייקי קובליינן בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס
2 מלזיהמלזיה גרנד פרי מלזיה ספאנג, קואלה לומפור 23 במרץ ברזילברזיל פליפה מאסה בריטניהבריטניה ניק היידפלד פינלנדפינלנד קימי רייקונן איטליהאיטליה פרארי
3 בחרייןבחריין גרנד פרי בחריין המסלול הבין-לאומי של בחריין, סאח'יר 6 באפריל פוליןפולין רוברט קוביצה פינלנדפינלנד הייקי קובליינן ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
4 ספרדספרד גרנד פרי ספרד מסלול קטלוניה, ברצלונה 27 באפריל פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן איטליהאיטליה פרארי
5 טורקיהטורקיה גרנד פרי טורקיה איסטנבול פארק, איסטנבול 11 במאי ברזילברזיל פליפה מאסה פינלנדפינלנד קימי רייקונן ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
6 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מסלול מונטה קרלו, מונטה קרלו 25 במאי ברזילברזיל פליפה מאסה פינלנדפינלנד קימי רייקונן בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס
7 קנדהקנדה גרנד פרי קנדה מסלול ז'יל וילנב, מונטריאול 8 ביוני בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן פוליןפולין רוברט קוביצה גרמניהגרמניה BMW סאובר
8 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת מסלול מני-קור, מני-קור 22 ביוני פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
9 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה מסלול סילברסטון, סילברסטון 6 ביולי פינלנדפינלנד הייקי קובליינן פינלנדפינלנד קימי רייקונן בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס
10 גרמניהגרמניה גרנד פרי גרמניה הוקנהיימרינג, הוקנהיים 20 ביולי בריטניהבריטניה לואיס המילטון גרמניהגרמניה ניק היידפלד בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס
11 הונגריההונגריה גרנד פרי הונגריה הונגרורינג, מוגירוד 3 באוגוסט בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד הייקי קובליינן בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס
12 ספרדספרד גרנד פרי אירופה מסלול הרחוב של ולנסיה, ולנסיה 24 ביולי ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
13 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה ספא-פרנקורשם, סטאוולוט 7 בספטמבר בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
14 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מסלול מונזה, מונצה 14 בספטמבר גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל פינלנדפינלנד קימי רייקונן גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל איטליהאיטליה טורו רוסו-פרארי
15 סינגפורסינגפור גרנד פרי סינגפור מרינה ביי, סינגפור 28 בספטמבר ברזילברזיל פליפה מאסה פינלנדפינלנד קימי רייקונן ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
16 יפןיפן גרנד פרי יפן פוג'י ספידוויי, אויאמה 12 באוקטובר בריטניהבריטניה לואיס המילטון ברזילברזיל פליפה מאסה ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
17 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין גרנד פרי סין המסלול הבינלאומי של שאנגחאי, שאנגחאי 19 באוקטובר בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס
18 ברזילברזיל גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס, סאו פאולו 2 בנובמבר ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי

שינויים בתקנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על כל מנוע להחזיק מעמד למשך שני מרוצים שלמים, כולל מקצי דירוג ואימון.
  • על כל תיבת הילוכים להחזיק מעמד למשך ארבעה מרוצים, כולל מקצי דירוג ואימון.
  • בוטלה הערבות הנדרשת בסך 48 מיליון דולר לכל קבוצה על מנת לאפשר לקבוצות חדשות להצטרף ביתר קלות.
  • למרות "הקפאת" שיפור המנועים על ידי ההפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA), הורשו שיפורים ושינויים במספר אלמנטים של המנוע (כמו משאבות הדלק, המים והשמן, המצמד ועוד).
  • מערכת המחשוב השולטת על רכיבים שונים של הרכב תהיה מערכת אחידה לכל הקבוצות עם תוכנה זהה לכל הקבוצות אשר תסופק על ידי ספק שנבחר על ידי FIA.
  • על כל החיישנים להיות מאושרים מראש על ידי FIA.
  • איסור על טלמטריה מהקבוצה למערכת הרכב.
  • איסור על מערכות למניעת החלקה.
  • על הדלק להכיל כ-5.75% רכיבים ממקורות ביולוגיים.

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שיטת הניקוד בפורמולה 1

הנקודות לנהגים וליצרנים הוענקו לפי השיטה שהונהגה בעונת 2003.

מיקום  1   2   3   4   5   6   7   8 
נקודות 10 8 6 5 4 3 2 1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה בחרייןבחריין ספרדספרד טורקיהטורקיה מונקומונקו קנדהקנדה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה הונגריההונגריה ספרדספרד בלגיהבלגיה איטליהאיטליה סינגפורסינגפור יפןיפן הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ברזילברזיל נקודות
1 בריטניהבריטניה לואיס המילטון 1P 5 13 3 2 1 RetP 10 1 1P 5P 2 3P 7 3 12P 1P F 5 98
2 ברזילברזיל פליפה מאסה Ret RetP 1 2 1P 3P 5 1 13 3 17† 1P F 1 6 13P 7F 2 1P F 97
3 פינלנדפינלנד קימי רייקונן 8† 1 2 1P F 3F 9F RetF 2P F 4F 6 3F Ret 18F† 9F 15F† 3 3 3 75
4 פוליןפולין רוברט קוביצה Ret 2 3P 4 4 2 1 5 Ret 7 8 3 6 3 11 2 6 11 75
5 ספרדספרד פרננדו אלונסו 4 8 10 Ret 6 10 Ret 8 6 11 4 Ret 4 4 1 1 4 2 61
6 גרמניהגרמניה ניק היידפלד 2 6F 4 9 5 14 2 13 2 4F 10 9 2 5 6 9 5 10 60
7 פינלנדפינלנד הייקי קובליינן 5F 3 5F Ret 12 8 9 4 5P 5 1 4 10† 2 10 Ret Ret 7 53
8 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל Ret Ret Ret Ret 17 5 8 12 Ret 8 Ret 6 5 1P 5 6 9 4 35
9 איטליהאיטליה יארנו טרולי Ret 4 6 8 10 13 6 3 7 9 7 5 16 13 Ret 5 Ret 8 31
10 גרמניהגרמניה טימו גלוק Ret Ret 9 11 13 12 4 11 12 Ret 2 7 9 11 4 Ret 7 6 25
11 אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר Ret 7 7 5 7 4 12 6 10 Ret 9 12 8 8 Ret 8 14 9 21
12 ברזילברזיל נלסיניו פיקה Ret 11 Ret Ret 15 Ret Ret 7 Ret 2 6 11 Ret 10 Ret 4 8 Ret 19
13 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג 3 14 8 Ret 8 Ret 10 16 9 10 14 8 12 14 2 11 15 12 17
14 ברזילברזיל רובנס באריקלו DSQ 13 11 Ret 14 6 7 14 3 Ret 16 16 Ret 17 Ret 13 11 15 11
15 יפןיפן קאזוקי נאקז'ימה 6 17 14 7 Ret 7 Ret 15 8 14 13 15 14 12 8 15 12 17 9
16 בריטניהבריטניה דייוויד קולטהרד Ret 9 18 12 9 Ret 3 9 Ret 13 11 17 11 16 7 Ret 10 Ret 8
17 צרפתצרפת סבסטיאן בורדה 7† Ret 15 Ret Ret Ret 13 17 11 12 18 10 7 18 12 10 13 14 4
18 בריטניהבריטניה ג'נסון באטן Ret 10 Ret 6 11 11 11 Ret Ret 17 12 13 15 15 9 14 16 13 3
19 איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה Ret 12 12 10 Ret Ret Ret 18 Ret 16 15 14 17 Ret 14 Ret 17 18 0
20 גרמניהגרמניה אדריאן סוטיל Ret Ret 19 Ret 16 Ret Ret 19 Ret 15 Ret Ret 13 19 Ret Ret Ret 16 0
21 יפןיפן טאקומה סאטו Ret 16 17 13 0
22 בריטניהבריטניה אנטוני דייווידסון Ret 15 16 Ret 0
מיקום נהג אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה בחרייןבחריין ספרדספרד טורקיהטורקיה מונקומונקו קנדהקנדה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה הונגריההונגריה ספרדספרד בלגיהבלגיה איטליהאיטליה סינגפורסינגפור יפןיפן הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ברזילברזיל נקודות
סימון
צבע מקרא
זהב מנצח
כסף מקום שני
ארד מקום שלישי
ירוק נקודות
כחול מדורג
סיים, לא מדורג (NC)
סגול פרש, לא מדורג (Ret)
אדום לא כשיר (DNQ)
שחור נפסל (DSQ)
לבן לא פתח (DNS)
מרוץ בוטל (C)
ריק לא התאמן (DNP)
לא נכלל (EX)
לא הופיע (DNA)
ביטל השתתפות (WD)
לא השתתף (תא ריק)
ביאור מקרא
P פול פוזישן
F הקפה מהירה
† לא סיים, אך דורג
כתב עליון תוצאות ספרינט

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום יצרן מס' אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה בחרייןבחריין ספרדספרד טורקיהטורקיה מונקומונקו קנדהקנדה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה הונגריההונגריה ספרדספרד בלגיהבלגיה איטליהאיטליה סינגפורסינגפור יפןיפן הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ברזילברזיל נקודות
1 איטליהאיטליה פרארי 1 8† 1 2 1P F 3F 9F RetF 2P F 4F 6 3F Ret 18F† 9F 15F† 3 3 3 172
2 Ret RetP 1 2 1P 3P 5 1 13 3 17† 1P F 1 6 13P 7F 2 1P F
2 בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס 22 1P 5 13 3 2 1 RetP 10 1 1P 5P 2 3P 7 3 12P 1P F 5 151
23 5F 3 5F Ret 12 8 9 4 5P 5 1 4 10 2 10 Ret Ret 7
3 גרמניהגרמניה BMW סאובר 3 2 6F 4 9 5 14 2 13 2 4F 10 9 2 5 6 9 5 10 135
4 Ret 2 3P 4 4 2 1 5 Ret 7 8 3 6 3 11 2 6 11
4 צרפתצרפת רנו 5 4 8 10 Ret 6 10 Ret 8 6 11 4 Ret 4 4 1 1 4 2 80
6 Ret 11 Ret Ret 15 Ret Ret 7 Ret 2 6 11 Ret 10 Ret 4 8 Ret
5 יפןיפן טויוטה 11 Ret 4 6 8 10 13 6 3 7 9 7 5 16 13 Ret 5 Ret 8 56
12 Ret Ret 9 11 13 12 4 11 12 Ret 2 7 9 11 4 Ret 7 6
6 איטליהאיטליה טורו רוסו-פרארי 14 7† Ret 15 Ret Ret Ret 13 17 11 12 18 10 7 18 12 10 13 14 39
15 Ret Ret Ret Ret 17 5 8 12 Ret 8 Ret 6 5 1P 5 6 9 4
7 אוסטריהאוסטריה רד בול-רנו 9 Ret 9 18 12 9 Ret 3 9 Ret 13 11 17 11 16 7 Ret 10 Ret 29
10 Ret 7 7 5 7 4 12 6 10 Ret 9 12 8 8 Ret 8 14 9
8 בריטניהבריטניה ויליאמס-טויוטה 7 3 14 8 Ret 8 Ret 10 16 9 10 14 8 12 14 2 11 15 12 26
8 6 17 14 7 Ret 7 Ret 15 8 14 13 15 14 12 8 15 12 17
9 יפןיפן הונדה 16 Ret 10 Ret 6 11 11 11 Ret Ret 17 12 13 15 15 9 14 16 13 14
17 DSQ 13 11 Ret 14 6 7 14 3 Ret 16 16 Ret 17 Ret 13 11 15
10 הודוהודו פורס אינדיה-פרארי 20 Ret Ret 19 Ret 16 Ret Ret 19 Ret 15 Ret Ret 13 19 Ret Ret Ret 16 0
21 Ret 12 12 10 Ret Ret Ret 18 Ret 16 15 14 17 Ret 14 Ret 17 18
11 יפןיפן סופר אגורי-הונדה 18 Ret 16 17 13 0
19 Ret 15 16 Ret
מיקום יצרן מס' אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה בחרייןבחריין ספרדספרד טורקיהטורקיה מונקומונקו קנדהקנדה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה הונגריההונגריה ספרדספרד בלגיהבלגיה איטליהאיטליה סינגפורסינגפור יפןיפן הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ברזילברזיל נקודות
סימון
צבע מקרא
זהב מנצח
כסף מקום שני
ארד מקום שלישי
ירוק נקודות
כחול מדורג
סיים, לא מדורג (NC)
סגול פרש, לא מדורג (Ret)
אדום לא כשיר (DNQ)
שחור נפסל (DSQ)
לבן לא פתח (DNS)
מרוץ בוטל (C)
ריק לא התאמן (DNP)
לא נכלל (EX)
לא הופיע (DNA)
ביטל השתתפות (WD)
לא השתתף (תא ריק)
ביאור מקרא
P פול פוזישן
F הקפה מהירה
† לא סיים, אך דורג
כתב עליון תוצאות ספרינט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2008 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Ferrari confirm Räikkönen, Massa for '07". formula1.com. 2007-09-10. אורכב מ-המקור ב-12 באוקטובר 2007. נבדק ב-2008-02-05. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Ferrari extend Massa's contract to 2010". formula1.com. 2007-10-16. ארכיון מ-29 בנובמבר 2007. נבדק ב-2007-11-24. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 "BMW Sauber retain Heidfeld and Kubica for 2008". formula1.com. 2007-08-21. ארכיון מ-9 בפברואר 2008. נבדק ב-2008-02-06. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 "Alonso to partner Piquet at Renault for 2008". formula1.com. 2007-12-10. אורכב מ-המקור ב-12 בדצמבר 2007. נבדק ב-2008-02-06. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 "Williams confirm Rosberg, Nakajima for 2008". formula1.com. 2007-11-07. אורכב מ-המקור ב-29 בנובמבר 2007. נבדק ב-2008-02-08. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Red Bull confirm Coulthard for 2008". formula1.com. 2007-07-06. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2008. נבדק ב-2008-02-09. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Webber aims to improve on 2007". autosport.com. 2008-01-16. אורכב מ-המקור ב-2008-01-19. נבדק ב-2008-01-16.
  8. ^ "Trulli commits to Toyota future". formula1.com. 2006-07-28. ארכיון מ-23 במרץ 2008. נבדק ב-2008-02-09. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Glock to race for Toyota in 2008". formula1.com. 2007-11-19. ארכיון מ-21 בנובמבר 2007. נבדק ב-2007-11-19. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Bourdais secures 2008 Toro Rosso seat". formula1.com. 2007-08-10. ארכיון מ-23 בינואר 2008. נבדק ב-2008-02-09. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Vettel to stay at Toro Rosso for 2008". formula1.com. 2007-08-02. ארכיון מ-23 במרץ 2008. נבדק ב-2008-02-09. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Brundle, Martin (2007-07-19). "Honda keep Button & Barrichello". London: The Times. נבדק ב-2008-02-09. (הקישור אינו פעיל)
  13. ^ "Barrichello staying with Honda for 2008". formula1.com. 2007-07-19. ארכיון מ-24 במרץ 2008. נבדק ב-2008-02-09. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 "Fisichella, Sutil, Liuzzi confirmed at Force India". formula1.com. 2007-01-10. אורכב מ-המקור ב-11 בינואר 2008. נבדק ב-2007-02-11. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Hamilton commits to McLaren until 2012". formula1.com. 2008-01-18. ארכיון מ-21 בינואר 2008. נבדק ב-2008-02-20. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Kovalainen to partner Hamilton at McLaren for 2008". formula1.com. 2007-12-14. אורכב מ-המקור ב-15 בדצמבר 2007. נבדק ב-2007-12-14. {{cite news}}: (עזרה)


עונות פורמולה 1
1950 • 1951 • 1952 • 1953 • 1954 • 1955 • 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 • 2025


הקודם:
קימי רייקונן 		פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 2008
לואיס המילטון 		הבא:
ג'נסון באטן
הקודם:
פרארי 		פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 2008
פרארי 		הבא:
בראון GP

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פורמולה_1_עונת_2008&oldid=37589793"