פורמולה 1 עונת 2008

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסרים קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אליפות העולם בפורמולה 1 עונת 2008
הקודם: 2007 הבא: 2009

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2008 נערכו 18 מרוצים. בפעם הראשונה זכה באליפות העולם הבריטי לואיס המילטון, ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת פרארי.

בחצי הראשון של העונה נשמרה תחרות צמודה על ההובלה באליפות, כשארבעה נהגים, המילטון, פליפה מאסה, קימי רייקונן ורוברט קוביצה שמרו על פער של פחות מעשר נקודות דירוג. בחצי השני של העונה, הצליחו המילטון ומאסה להתרחק משאר הנהגים והתמודדו על האליפות. המילטון הוביל במהלך רוב העונה, אך בהפרש קטן ממאסה. למרוץ האחרון בעונה, באינטרלאגוס בברזיל, התייצב המילטון עם יתרון שבע נקודות על מאסה. מאסה זכה בפול פוזישן ואילו המילטון זינק רביעי. מאסה הצליח לשמור על ההובלה ולנצח במרוץ. חמש הקפות לסיום המרוץ החליף המילטון צמיגים עקב הגשם שהחל לרדת, והתמקם במקום החמישי שהבטיח לו אליפות. אולם שתי הקפות לאחר מכן הצליח וטל לעקוף את המילטון ומנע ממנו באופן זמני את האליפות. בהקפה האחרונה, שלוש פניות לסיום, עקפו וטל והמילטון את טימו גלוק שהיה איטי עקב הגשם, והמילטון סיים חמישי וזכה באליפות.

אירועים ראויים לציון בעונה זו:

  • סבסטיאן פטל הגרמני הפך לצעיר הנהגים שזכה במרוץ פורמולה 1 כאשר ניצח במרוץ איטליה בגיל 21 שנים ו-74 ימים.
  • שבעה נהגים שונים ניצחו במרוץ אחד לפחות: המילטון, מאסה, הייקי קובליינן, ריקונן, פרננדו אלונסו, וטל וקוביצה.
  • לראשונה בהיסטוריה של הפורמולה 1, התקיים מרוץ לילי, מרוץ סינגפור, עם תאורה מלאכותית.
  • לראשונה מזה תשע שנים לא התקיים מרוץ בארצות הברית.

גם בעונה זו חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

  • על כל מנוע להחזיק מעמד למשך שני מרוצים שלמים, כולל מקצי דירוג ואימון.
  • על כל תיבת הילוכים להחזיק מעמד למשך ארבעה מרוצים, כולל מקצי דירוג ואימון.
  • בוטלה הערבות הנדרשת בסך 48 מיליון דולר לכל קבוצה על מנת לאפשר לקבוצות חדשות להצטרף ביתר קלות.
  • למרות "הקפאת" שיפור המנועים על ידי ה-FIA, הורשו שיפורים ושינויים במספר אלמנטים של המנוע (כמו משאבות הדלק, המים והשמן, המצמד ועוד).
  • מערכת המחשוב השולטת על רכיבים שונים של הרכב תהיה מערכת אחידה לכל הקבוצות עם תוכנה זהה לכל הקבוצות אשר תסופק על ידי ספק שנבחר על ידי ה-FIA.
  • על כל החיישנים להיות מאושרים מראש על ידי ה-FIA.
  • איסור על טלמטריה מהקבוצה למערכת הרכב.
  • איסור על מערכות למניעת החלקה.
  • על הדלק להכיל כ-5.75% רכיבים ממקורות ביולוגיים.

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' מקום המסלול תאריך המרוץ פול פוזישן הקפה מהירה נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 אוסטרליהאוסטרליה מלבורן, אוסטרליה 16 במרץ בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד הייקי קובליינן בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן
2 מלזיהמלזיה ספאנג, מלזיה 23 במרץ ברזילברזיל פליפה מאסה בריטניהבריטניה ניק היידפלד פינלנדפינלנד קימי רייקונן איטליהאיטליה פרארי
3 בחרייןבחריין שאקיר, בחריין 6 באפריל פוליןפולין רוברט קוביצה פינלנדפינלנד הייקי קובליינן ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
4 ספרדספרד ברצלונה, ספרד 27 באפריל פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן איטליהאיטליה פרארי
5 טורקיהטורקיה איסטנבול, טורקיה 11 במאי ברזילברזיל פליפה מאסה פינלנדפינלנד קימי רייקונן ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
6 מונאקומונאקו מונטה קרלו, מונאקו 25 במאי ברזילברזיל פליפה מאסה פינלנדפינלנד קימי רייקונן בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן
7 קנדהקנדה מונטריאול, קנדה 8 ביוני בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן פוליןפולין רוברט קוביצה גרמניהגרמניה ב.מ.וו-סאובר
8 צרפתצרפת מני-קור, צרפת 22 ביוני פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד קימי רייקונן ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
9 בריטניהבריטניה סילברסטון, בריטניה 6 ביולי פינלנדפינלנד הייקי קובליינן פינלנדפינלנד קימי רייקונן בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן
10 גרמניהגרמניה הוקנהיים, גרמניה 20 ביולי בריטניהבריטניה לואיס המילטון גרמניהגרמניה ניק היידפלד בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן
11 הונגריההונגריה בודפשט, הונגריה 3 באוגוסט בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן פינלנדפינלנד הייקי קובליינן בריטניהבריטניה מקלארן
12 ספרדספרד ולנסיה, ספרד 24 ביולי ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
13 בלגיהבלגיה ספא-פרנקורשם, בלגיה 7 בספטמבר בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי
14 איטליהאיטליה מונזה, איטליה 14 בספטמבר גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל פינלנדפינלנד קימי רייקונן גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל איטליהאיטליה טורו-רוסו - פרארי
15 סינגפורסינגפור  סינגפור , סינגפור 28 בספטמבר ברזילברזיל פליפה מאסה פינלנדפינלנד קימי רייקונן ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
16 יפןיפן פוז'י, יפן 12 באוקטובר בריטניהבריטניה לואיס המילטון ברזילברזיל פליפה מאסה ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו
17 סיןסין שנגחאי, סין 19 באוקטובר בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן
18 ברזילברזיל סאו פאולו, ברזיל 2 בנובמבר ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי

דירוג נהגים סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג קבוצה נקודות
1 בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה מקלארן 98
2 ברזילברזיל פליפה מאסה איטליהאיטליה פרארי 97
3 פינלנדפינלנד קימי רייקונן איטליהאיטליה פרארי 75
4 פוליןפולין רוברט קוביצה גרמניהגרמניה ב.מ.וו - סאובר 75
5 ספרדספרד פרננדו אלונסו צרפתצרפת רנו 61
6 גרמניהגרמניה ניק היידפלד גרמניהגרמניה ב.מ.וו - סאובר 60
7 פינלנדפינלנד הייקי קובליינן בריטניהבריטניה מקלארן 53
8 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל איטליהאיטליה טורו-רוסו 35
9 איטליהאיטליה יארנו טרולי יפןיפן טויוטה 31
10 גרמניהגרמניה טימו גלוק יפןיפן טויוטה 25
11 אוסטרליהאוסטרליה מרק וובר אוסטריהאוסטריה רד בול 21
12 ברזילברזיל נלסיניו פיקה צרפתצרפת רנו 19
13 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג בריטניהבריטניה ויליאמס 17
14 ברזילברזיל רובנס באריקלו יפןיפן הונדה 11
15 יפןיפן קאזוקי נאקז'ימה בריטניהבריטניה ויליאמס 9
16 בריטניהבריטניה דיוויד קולטהרד אוסטריהאוסטריה רד בול 8
17 צרפתצרפת סבסטיאן בורדה איטליהאיטליה טורו-רוסו 4
18 בריטניהבריטניה ג'נסון באטן יפןיפן הונדה 3
19 איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה הודוהודו פורס אינדיה 0
20 גרמניהגרמניה אדריאן סוטיל הודוהודו פורס אינדיה 0
21 יפןיפן טאקומה סאטו יפןיפן סופר אגורי 0
22 בריטניהבריטניה אנטוני דייווידסון יפןיפן סופר אגורי 0

דירוג קבוצות סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום קבוצה מרוצים ניצחונות פודיום פול פוזישן הקפה מהירה נקודות
1 איטליהאיטליה פרארי 36 8 19 8 13 172
2 בריטניהבריטניה מקלארן 36 6 13 8 3 151
3 גרמניהגרמניה ב.מ.וו-סאובר 36 1 11 1 2 135
4 צרפתצרפת רנו 36 2 4 0 0 80
5 יפןיפן טויוטה 36 0 2 0 0 56
6 איטליהאיטליה טורו רוסו 36 1 1 1 0 39
7 אוסטריהאוסטריה רד בול 36 0 1 0 0 29
8 בריטניהבריטניה ויליאמס 36 0 2 0 0 26
9 יפןיפן הונדה 36 0 1 0 0 14
10 הודוהודו פורס אינדיה 36 0 0 0 0 0
11 יפןיפן סופר אגורי 8 0 0 0 0 0


הקודם:
קימי רייקונן
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 2008
לואיס המילטון
הבא:
ג'נסון באטן
הקודם:
פרארי
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 2008
פרארי
הבא:
בראון GP