ג'סי נורמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'סי נורמן
Jessye Norman Glimmerglass 2014 (cropped).jpg
לידה 15 בספטמבר 1945 (בת 72)
אוגוסטה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת, זמרת אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'סי נורמןאנגלית: Jessye Norman, נולדה ב-15 בספטמבר 1945) היא זמרת אופרה רסיטלים אמריקאית, בעלת קול סופרן דרמטי. ידועה בין היתר בזכות ביצועיה ליצירותיו של וגנר וגילום תפקידים רבים במחזות אופרה שונים. במהלך הקריירה העשירה שלה זכתה בפרסים רבים, בהם: "פרס גראמי על מפעל חיים" לשנת 2006, כניסה "להיכל התהילה של המוזיקה בג'ורג'יה" בשנת 2009, "פרס וולף" למוזיקה לשנת 2015 ותואר דוקטור של כבוד באוניברסיטאות רבות. במקביל לעיסוקה במוזיקה, נורמן פעילה חברתית בנושאים מגוונים ושותפה להקמת בית ספר לאומנויות בעיר הולדתה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותה ונעוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'סי נורמן נולדה באוגוסטה, ג'ורג'יה למשפחה של מוזיקאים חובבים; אם פסנתרנית, אב זמר במקהלה מקומית. נורמן אהבה שירה עוד מגיל צעיר, ונהגה לשיר ולהופיע במקהלת בית הספר ובכנסייה. חשיפתה הראשונה לאופרה הייתה בעת שהאזינה לשידור ברדיו כשהייתה בת תשע.[1]

בגיל שש עשרה נסעה ג'סי נורמן לתחרות "מריאן אנדרסון" מטעם בית ספרה. היא אמנם לא זכתה בתחרות, אך בעקבות המלצות רבות מטעם השופטים נסעה לאודישן באוניברסיטת הווארד שבוושינגטון. האודישן של נורמן היה כה מוצלח, שברגע שסיימה לשיר, המנחה קרוליין גרנט המליצה על קבלתה לאוניברסיטה, במלגת לימודים מלאה. כאשר נורמן למדה בהווארד גרנט "אימצה" אותה כתלמידה.[1]

נורמן למדה בהווארד פיתוח קול, ובשנת 1967 קיבלה תואר ראשון במוזיקה. המשיכה בלימודי פיתוח הקול "בקונסרבטוריון של פיבודי" בבולטימור, מרילנד ובאוניברסיטת מישיגן, שם קיבלה תואר מוסמך בשנת 1968.[2]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969 זכתה בתחרות המוזיקה הבינלאומית ARD במינכן, גרמניה. הביקורות בגרמניה יצאו מגדרן והשוו אותה לזמרת האופרה לוטה להמן, ומיד לאחר התחרות היא גילמה את תפקידה הראשון באופרה של ברלין, באופרה "טנהויזר" של וגנר בתפקיד אליזבת.[3]

בזכות קול הסופרן הדרמטי העשיר ומנעד קולה הרחב, זכתה נורמן באותה תקופה להשתתף באופרות רבות בכל רחבי אירופה, הבולטות שבהן היו "אאידה" מאת המלחין ג'וזפה ורדי והמחזה "טרויאנים".

בשנים הבאות הופיעה עם להקות אופרה שונות, גרמניות ואיטלקיות. היא חזרה לארצות הברית להופיע בקונצרט המקצועי הראשון שלה במרכז לינקולן בשנת 1973. נורמן הקליטה רסיטלים רבים של מלחינים כגון: פרנץ שוברט, גוסטב מאהלר, יוהנס ברהמס, אוליבייה מסיאן ועוד.[2] באותן שנים חזרה לארצות הברית לתקופה קצרה, אחריה עברה לגור בלונדון משנת 1975 למשך חמש שנים, בהן בחרה לפתח את הקול שלה באופן מלא. בשל כך, החליטה נורמן להפסיק להופיע באופרות, אולם המשיכה להופיע בקונצרטים ולהקליט רסיטלים.[4]

נורמן הופיעה בקונצרטים בארצות הברית בשנות השבעים, אך רק לאחר שביססה את מעמדה כאחת מזמרות הסופרן הידועות ביותר בעולם, שבה לארצות הברית, שם הופיעה לראשונה במחזה אופרה בשנת 1982.[5]

במהלך שנות השמונים זכתה הקריירה של נורמן לקפיצת מדרגה, היא קיבלה תפקידים ראשיים באופרות רבות, והוזמנה להופיע בטקסים רשמיים ברחבי העולם. בשנת 1983 הופיעה לראשונה במטרופוליטן אופרה ב"טרויאנים" של ברליוז, בהפקה לציון עונת ה-100 של הלהקה.

באמצע שנות ה-80 הייתה נורמן מעורבת במחלוקת משפטית גדולה, שזכתה לפרסום רב, עם חברת הקלטות.

פעילות מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורמן מוזמנת לעיתים קרובות להופיע באירועים ציבוריים ובטקסים. בין אלה היו השבעות של נשיאי ארצות הברית בשנים 1985 ו-1997, הלווייתה של הגברת הראשונה לשעבר, ז'קלין קנדי אונאסיס, חגיגות יום הולדתה השישים של המלכה אליזבת השנייה וכן, אולי הזכור מכולם, הטקס לציון מאתיים שנה למהפכה הצרפתית בכיכר הקונקורד בפריז, שם שרה את המארסייז כחלק מחזיון מורכב, שארגן והפיק המעצב האוואנגרדי ז'אן פול גודה.

נוסף להופעותיה האופראיות, נורמן מופיעה בקביעות ברסיטלים בשירת אריות, לידר וספיריטואלים, לעיתים יחד עם אמנים אחרים: נורמן ביצעה לראשונה את מחזור השירים "אישה. חיים. שיר." של המלחינה ג'ודית וייר, יצירה ש"קרנגי הול" הזמין במיוחד בשבילה, לטקסטים של טוני מוריסון, מאיה אנג'לו וקלאריסה פינקולה אסטס; שרה מבחר מוזיקת קודש של דיוק אלינגטון; הקליטה אלבום ג'אז, "ג'סי נורמן שרה מישל לגראן"; והשתתפה במיזם "מיתודאה" של ונגליס.

גינוניה הפומביים של הזמרת משלבים יהירות גלויה עם הבזקי הומור שובה-לב ומציבים אותה בלב המסורת האופראית הכבודה של הדיווה, במידה כזאת, שרבים רואים בה את ההשראה לדמות הראשית בסרט הצרפתי "דיווה" משנת 1981.

ביוני 2010 הופיעה ג'סי נורמן בישראל לרגלי מצדה בקונצרט חגיגי לכבוד 25 שנה לאופרה הישראלית החדשה. ביוני 2016 ביקרה שוב בישראל כשהיא מתעלמת מקריאות החרם על המדינה.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד היותה זמרת מחוננת, ג'סי נורמן היא גם פעילה חברתית. בשנת 2003 עבדה נורמן בשיתוף עם קרן רייצ'ל לונגסטריט על הקמת בית ספר לאומנויות הנקרא על שמה בעיר הולדתה אוגוסטה. בית ספר זה הוא מרכז העשרה ללא תשלום, בו ילדים מכל מעמד יכולים להתקדם בתחום האומנותי אותו הם אוהבים.[6][7]

בנוסף, נורמן היא חברת הנהלה במספר מוסדות: היכל קרנגי, הספרייה הציבורית של ניו יורק, הגן הבוטני של ניו יורק, תיאטרון המחול של הרלם. כמו כן, נורמן פעילה גם באוניברסיטת הווארד, קרן לופוס, בה היא משמשת גם כדוברת,  מכללת פיין, האופרה של אוגוסטה והאגודה למען מחוסרי הדיור.[8]

משנות ה-90 המוקדמות נורמן מתגוררת במדינת ניו יורק, באחוזה מבודדת.

טקסים רשמיים בהם הופיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 21 בינואר שנת 1985 הוזמנה נורמן לשיר בטקס ההשבעה השני של נשיא ארצות הברית באותה תקופה רונלד רייגן.

בשנת 1986 הוזמנה לשיר בחגיגות יום ההולדת השישים של המלכה אליזבת השנייה.

בשנת 1989 נבחרה לשיר את ההמנון הצרפתי "המרסייז" בחגיגות 200 השנים למהפכה הצרפתית.

בשנת 1991 הופיעה ג'סי נורמן באירוע החגיגות לכבוד היום הלאומי ה-700 של שווייץ.

בשנת 1996 הופיעה באירוע הפתיחה של המשחקים האולימפיים שהתקיימו באטלנטה, ג'ורג'יה.

בשנת 1997 הופיעה נורמן בשנית בטקס השבעה של נשיא ארצות הברית, הפעם היה זה ביל קלינטון הנשיא ה-42.[6]

פרסים ותארים בהם זכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שנת 1984 - פרס גראמי לסולו הווקאלי הקלאסי הטוב ביותר.[9]
  • שנת 1984 - ממשלת צרפת העניקה לנורמן את התואר "אבירת מסדר האמנויות הצרפתי".[8]
  • שנת 1988 - זכייה בפרס הגראמי להקלטת האופרה הטובה ביותר.[10]
  • שנת 1989 - זכייה בפרס לגיון הכבוד הצרפתי. פרס זה הוענק לה על ידי הנשיא הצרפתי באותה תקופה פרנסואה מיטראן.[9]
  • שנת 1989 - זכייה בפרס הגראמי להקלטת האופרה הטובה ביותר. (7)[9]
  • שנת 1990 - קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד במוזיקה מבית הספר ג'וליארד.
  • שנת 1990 - נבחרה להיות שגרירת כבוד מטעם האו"ם.[8]
  • שנת 1997 - זכייה בפרס מרכז קנדי.[9]
  • שנת 1998 - זכייה בפרס גראמי להקלטת האופרה הטובה ביותר.[9]
  • שנת 2006 - פרס גראמי על מפעל חיים.[9]
  • שנת 2009 - כניסה להיכל התהילה של המוזיקה בג'ורג'יה.[9]
  • שנת 2009 - קבלת המדליה הלאומית לאומנויות.[11]
  • שנת 2015 - פרס וולף למוזיקה.[12]
  • שם האמפיתיאטרון בעיר הולדתה, אוגוסטה, שונה ונקרא על שמה בראשית שנות ה-90.[4]
  • קבלת תואר דוקטור לשם כבוד מטעם יותר מ-30 אוניברסיטאות שונות ברחבי ארצות הברית.[1]

יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סדר ה א-ב הלועזי:

  • Beethoven, Ludwig van, Symphonie No. 6, op. 68: "Pastorale," Deutsche Grammophon, 1981.
  • Beethoven, Symphony No. 9 in D minor London, 1987.
  • · Beethoven, Fidelio.
  • Berg, Alban, Lulu Suite [and] Der Wein CBS Masterworks, 1979.
  • Berlioz, Hector, Les nuits d'ete Philips, 1980.
  • Berlioz, Les nuits d'ete [and] La mort de Cleopatre Deutsche Grammophon, 1982.
  • Berlioz, Romeo et Juliette Angel, 1986.
  • Bizet, Georges, Carmen Philips, 1989.
  • Brahms, Johannes, Lieder Deutsche Grammophon, 1983.
  • Brahms, A German Requiem Angel, 1985.
  • Brahms, Symphony No. 3 in F; Alto Rhapsody.
  • Bruckner, Anton, Symphonie nr. 8 c-moll [and] Te Deum Deutsche Grammophon, 1981.
  • Bruckner, Te Deum [and] Helgoland [and] 150 Psalm Deutsche Grammophon, 1983.
  • Chausson, Ernest, Poeme de l'amour et de la mer: op. 19 [and]
  • Chanson perpetuelle: op. 37 [and other selections], Erato, 1983.
  • Christmastide Philips, 1987.
  • Debussy, Claude, L'enfant prodigue [and] La damoiselle elue Pro-Arte, 1982.
  • Faure, Gabriel Urbain, Penelope Erato, 1982.
  • Gluck, Christoph Willibald, Alceste 1982.
  • Haydn Joseph, La vera costanza Philips, 1977.
  • Haydn, Armida Philips, 1979.
  • In the Spirit Polygram, 1996.
  • I Was Born in Love With You Philips, 2000.
  • Jessye Norman Great Opera, 1999.
  • Jessye Norman at Notre Dame (live), Philips, 1991.
  • Jessye Norman Live Philips, 1988.
  • Jessye Norman Sings Duparc, Ravel, Poulenc, Satie Philips, 1977.
  • The Last Night of the Proms Philips, 1969.
  • Lieder (various composers), Philips, 1988.
  • Lucky To Be Me Polygram, 1992.·Mahler, Gustav, Das Lied von der Erde Philips, 1982.
  • Mahler, Symphony 2: "Resurrection," CBS, 1984.
  • Mahler, Symphony No. 6 in A Minor; Songs of a Wayfarer.
  • Mahler, Symphony No. 7 in E Minor; Kindertotenlieder.
  • Mozart, Wolfgang Amadeus, Die Gaertnerin aus Liebe Philips.
  • Mozart, The Marriage of Figaro Philips, 1971.
  • Offenbach, Jacques, La belle Helene Angel, 1985.
  • Offenbach, Les contes d'Hoffmann Angel, 1988.
  • Purcell Henry, Dido and Aeneas Philips, 1986.
  • Ravel Maurice, Sheherazade Philips, 1980.
  • Ravel, Songs of Maurice Ravel CBS Masterworks, 1984.
  • Sacred Songs Philips, 1981.
  • Schonberg, Arnold, Gurre-Lieder Philips, 1979.
  • Schubert Franz, Lieder Philips, 1973.
  • Schubert, Lieder Philips, 1985.
  • Schumann Robert, Frauenliebe und Leben, op. 42 [and] Liederkreis, op. 39 Philips, 1976.
  • Spirituals Philips, 1979.
  • Strauss Richard, Four Last Songs Philips, 1983.
  • Strauss, Lieder Philips, 1986.
  • Strauss, Ariadne auf Naxos Philips, 1988.
  • Stravinsky Igor, Oedipus Rex Orfeo, 1983.
  • Tippett Michael, A Child of Our Time Philips, 1975.
  • Verdi Giuseppe, Un giorno di regno Philips, 1974.
  • Verdi, Il corsaro Philips, 1976.
  • Wagner, Richard, Tristan and Isolde [and] Five Poems by Mathilde Wesendonk Philips, 1975.
  • Wagner, Wesendonk Songs Angel, 1986.
  • Wagner, Lohengrin London, 1987.
  •  Wagner, Scenes from Tristan and Isolde, Tannhauser, Der fliegende Hollander, Gotterdammerung EMI, 1988.
  • Wagner, Die Walkure Deutsche Grammophon, 1988.
  • Weber Carl Maria von, Euryanthe Angel, 1975.
  • With a Song in My Heart Philips, 1984.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'סי נורמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]