צופית גרנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צופית גרנט

צוּפִית גרנט (נולדה ב-13 בנובמבר 1964) היא עיתונאית, מנחת טלוויזיה ושחקנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם צופית אלישיב בפתח תקווה. בגיל 5 התגרשו הוריה, היא נפרדה מאביה, אחותה ואחיה ועברה להתגורר עם אימה. עקב קשיים של אימה בגידולה היא עברה להתגורר בגיל 9 בפנימייה. את לימודי התיכון סיימה בבית הספר החקלאי "עיינות". לאחר שירותה הצבאי למדה משחק בבית הספר למשחק "בית צבי" אותו סיימה בהצלחה בשנת 1989.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנט הופיעה בהצגות תיאטרון רבות, ביניהן "חלום ליל קיץ", "אהבה בצל האיידס", "היערות", "בית העלים הכחולים" והגרסה המחודשת לקומדיה "הזוג המוזר". היא העלתה הצגת יחיד בשם "הפרס הגדול של דומה'לה" במסגרת פסטיבל תיאטרונטו.

בקולנוע הופיעה לראשונה בסרט "אפטר" בשנת 1990. בשנת 2004 הופיעה בסרט "הבשורה על פי אלוהים". ב-2007 שיחקה בסרט "מתוק ומר" לצד אייל שכטר.

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה הופיעה גרנט בתוכניות רבות, "בעיטת פתיחה", "הם יגיעו מחר", "כל דיכפין", "רצח בשבת בבוקר", "בועות", "מי מפחד מצופית גרנט?", "כתב פלילי", "שעות אמיתיות" ותוכנית בערוץ בייבי+ ב-yes.

את הפריצה הראשונה שלה לתודעה החלה בשנים 1999 - 2001, אז הגישה גרנט תוכנית אירוח בשעות הבוקר בשם "מילקשייק". התוכנית התפרסמה בעיקר בפרובוקציות שלה בתוכנית זו, המוכרת ביותר שבהן הייתה כאשר שתתה שתן של עצמה מתוך כוס בשידור. בסדרה הופקו 45 תוכניות ובזכות ההצלחתה היא הועברה לשעות הלילה ונקראה "מילקשייק בלילה".

מסוף 2006 הנחתה גרנט, לראשונה מאז הקמתו של ערוץ 10, תוכנית אירוח מקורית ביום שישי בערב. היה בכך אתגר עבורה, משום שבמקביל שודרה בערוץ 2 התוכנית המצליחה "ארץ נהדרת". באחת מן התוכניות, בדצמבר אותה שנה, הוצג "נכה" על כיסא גלגלים שקם מכסאו לאחר ש"טופל" על ידי אדם בעל "ידי חשמל". בינואר 2007 שודרה כתבה בתוכנית כלבוטק בערוץ 2 ובה הוכח כי האדם שהוצג כנכה בתוכניתה של גרנט אינו נכה וכי גרנט וצוות התוכנית ידעו על כך[1].

ב-2007, גרנט הופיעה בהופעת אורח בכמה מפרקי העונה השנייה של הטלנובלה האלופה. בשנת 2008 החלה לככב בטלנובלה "חשופים", בדמותה של מרב בן-בסט, עורכת המהדורה הקשוחה. בספטמבר 2008 פורסם כי גרנט תככב יחד עם ילדיה דניאל ורומי בעונה הרביעית של "פעם בחיים", תוכנית המתעדת סלבריטאים במקומות שונים.

במהלך מונדיאל 2010 הנחתה ביחד עם טל ברמן את תוכנית האירוח "נבחרת החלומות" בערוץ הראשון שזכתה לביקורות חיוביות. בשנת 2011 החלה להגיש סדרת מציאות בערוץ 2 בשם "אבודים" בה מאחדת הפקת התוכנית בני משפחה שאיבדו קשרים ובו צופית טסה ברחבי העולם כדי לאתר את האנשים אותם היא צריכה ולפעמים גם בלי קצה של חוט היכן הם נמצאים. במהלך הסדרה היא שבה ומזכירה את סיפורה האישי בו נלקחה מהוריה בגיל צעיר. נכון לשנת 2013 צולמו שלוש עונות של הסדרה "אבודים".

בשנת 2012 הנחתה תוכנית בשם "למה לא סיפרת לי" שמספרת על נערות צעירות שנכנסו להריון רצוי ולא רצוי באותה שנה לקחה חלק בשני פרקים בסדרת התוכניות "הסיפור" ששודרגה בערוץ 2. הפרק הראשון דן בתופעת האלימות באינטרנט והשני דן בשאיפה למצוינות. גרנט גם חזרה לשחק את דמותה של מרב בן בסט בסדרה תנוחי.

ברדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הצטרפה לתוכנית "ציפורי לילה" בגלי צה"ל, שם היא מדברת עם מאזינים, ומספרת על חייה.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנט נשואה למאמן הכדורגל אברהם גרנט, ולזוג שני ילדים. כאשר פורסם בעיתונים כי אברהם גרנט צולם יוצא מבית בושת, יצאה צופית להגנתו ואמרה: "אנחנו לא צריכים להסתיר שום דבר, אברהם הלך ביודעין, באמצע היום, לקבל מסאז' תאילנדי ולא לבית זונות".‏[2]

לאחר שחשפה בתוכניתה "שעות אמיתיות" את התמודדותה עם מחלת הסכיזופרניה בה לקה אחיה, נענתה לפנייה של עמותת אנוש והחלה בפעילות למען פגועי נפש בישראל; מכהנת כיום כנשיאת עמותת אנוש.‏[3][4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רתם קלינה, "כלבוטק" מול צופית גרנט, באתר nrg מעריב, 22 בינואר 2007
  2. ^ מיכל גרונדלנד, ‏צופית גרנט: זכותו של אברהם ללכת לאן שהוא רוצה, באתר ONE‏, 4 בפברואר 2010
  3. ^ צופית גרנט – נשיאת עמותת אנוש, באתר אנוש
  4. ^ צופית גרנט, המדינה זונחת את פגועי הנפש, באתר ynet‏, 28 באוקטובר 2013