קהילת אדרת אליהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית המדרש של הישיבה גדולה.
הרב אליהו זילברמן דורש בבית כנסת החורבה ביום פתיחת בית הכנסת

קהילת אדרת אליהו היא קהילה חרדית בעיר העתיקה בירושלים מיסודו של הרב יצחק שלמה זילברמן, שמוסדותיה כוללים תלמוד תורה המכיל כ-250 ילדים והוא הת"ת הראשון בשיטת זילברמן, ישיבה גדולה וישיבה קטנה שבכל אחת מהן כמה עשרות תלמידים וכולל שבו כמאה אברכים. לקהילה אופי ליטאי הנוטה מעט לציונות תורנית. רב הקהילה כיום הוא הרב אליהו זילברמן שאף עומד בראשות הישיבה, ומנהל המוסדות הוא אחיו הרב יוסף זילברמן.

הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה והמוסדות נקראים אדרת אליהו על שם הגר"א. שם העמותה המנהלת את המוסדות הוא נר לרחל ובניה, על שם רחל וייס, בתו של הרב יצחק שלמה זילברמן שנרצחה יחד עם שלושת ילדיה בפיגוע ביריחו.

הקהילה מונה כמה מאות משפחות שחלקן הגדול מתגורר בעיר העתיקה. בנוסף לרב הקהילה הרב אליהו זילברמן, הרבנים בקהילה הם הרב משולם וורמסר, הרב יום טוב זילברמן, בניו הרב אריה והרב אליהו, והרב אריה שפירא מחבר ספר אחרית כראשית. בית הכנסת של הקהילה הוא בעיקר בית כנסת החורבה, שם מתקיימות התפילות בשבת ובחול. ואף בית הכנסת ציון המצוינת שם מתקיימות תפילות תלמידי הישיבה.

רוח הקהילה נותן דגש על כך שלטענתם קיום התורה הוא בפרופורציות הכתובות בתורה, ואין לקבוע את סדרי העדיפויות על פי סטנדרטים אחרים[1]. אנשי הקהילה תופסים את דרכם של הגר"א והרמח"ל כמתאימה עם הקו הזה, וכן את דרך הגר"א והרמח"ל כדרך אחת. עם זאת לעיתים פוסקים רבני הקהילה כראות עיניהם גם אם אין זה מקביל לפסיקת הגר"א, בהנחה שלדעתם המשמעות בתלמוד שונה בהלכה מסוימת.

הקהילה משתייכת לזרם הליטאי, ואולם כמה מאפיינים הופכים אותה לחריגה בציבור הזה. במוסדות, על פי שיטתו של המייסד, המתבסס על משנה במסכת אבות, ילדים צריכים להתחיל ללמוד תנ"ך בגיל 5, משנה לקראת גיל 10, וגמרא בגיל 15 לערך. עוד בעקבות הרב זילברמן, נוהגים אנשי הקהילה ותלמידי הישיבה להטיל פתיל תכלת (ארגמון קהה קוצים) בציציותיהם. בנוסף לכך נוהגים אנשי הקהילה ותלמידי הישיבה ללמוד במשך היום כאשר הם מעוטרים בתפילין, בין היתר על פי דעת הגר"א.

יחס אנשי הקהילה כלפי מצוות יישוב ארץ ישראל שונה מהמקובל בציבור החרדי. הם מדגישים את חשיבות 'קול התור' המבוסס על תורת הגר"א. בעקבות זאת הם מאמינים ב"דרישת ציון" הארצי ושואפים לקדם את הבנייה וההתיישבות בירושלים, שאותם הם מחשיבים אתחלתא דגאולה בבחינת משיח בן יוסף. הם מדגישים את מצוות יישוב ארץ ישראל ומציינים את יום ירושלים. עם זאת הם אינם חוגגים את יום העצמאות ואינם אומרים הלל במועדים אלה, בין היתר משום שלדעת הגר"א לא אומרים הלל בברכה אפילו בראש חודש[2]. עוד בניגוד לעמדה המקובלת בציבור הליטאי, הם נוקטים בקו פוליטי הנוטה מאוד לימין ותומך במתנחלים. ולפני ביצוע תוכנית ההתנתקות התקיימו בישיבה תפילות ותעניות לביטול הגזירה[3].

אנשי הקהילה מקיימים תפילות מול שערי הר הבית, בעיקר מול שער הכותנה ובכותל הקטן, וכן סיבובי תפילה סביב ההר. הקהילה נוהגת להתאסף לתפילה משותפת מול שער הכותנה בבקרים של שלושת הרגלים. עם זאת רבני הישיבה שוללים עלייה להר הבית בימינו, כדעת רוב הרבנים החרדים. כמה מאנשי הקהילה הורחקו ממנה משום שעלו להר.

הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישיבת אדרת אליהו

הישיבה הוקמה בשנות השמונים על ידי הרב יצחק שלמה זילברמן, מייסד שיטת זילברמן, וכיום עומד בראשה בנו, הרב אליהו זילברמן.

סידרי הישיבה הם סידרי הישיבות הקלאסיים פרט למספר מאפיינים ייחודיים. לדוגמה: אין בישיבה תפילת שחרית כנהוג ברוב הישיבות, וזאת כדי לתת לתלמידי הישיבה את הבחירה בין תפילה כותיקין, לבין תפילה בשעה מאוחרת יותר, קיים סדר ביניים בין ארוחת הצהריים לסדר ב' בניגוד לישיבות המסורתיות המקיימות בזמן זה מנוחת צהריים, ועוד.

הישיבה הגדולה והכולל נמצאים ברובע המוסלמי בחצר גליציה, והישיבה הקטנה ברובע היהודי.

התלמוד תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מחזית בית רוטשילד בכיכר בתי מחסה. המבנה המרכזי של הת"ת
מנהל הת"ת הרב יוסף זילברמן

שיטת הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיטת זילברמן

שיטת הלימוד בתלמוד התורה היא על פי המשנה בפרקי אבות - בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, וכו'. בת"ת מסיימים עד כיתה ו' את כל התנ"ך, ועד כיתה ח' חמישה סדרים מתוך ששה סדרי משנה. את הסדר האחרון סדר טהרות, משלימים הילדים בישיבה קטנה שיעור א'.

בתלמוד התורה נלמד כל התנ"ך בטעמים פעמים רבות. הנהלת המוסדות הוציאה לצורך זה לראשונה "תיקון קוראים" על כל התנ"ך.

על הת"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד התורה לומדים כ-230 ילדים בגילאי 5 - 14 בשמונה כיתות. מרבית התלמידים הם מתושבי הרובע היהודי והרובע המוסלמי, אך ישנו חלק ניכר מן התלמידים המתגוררים בשאר חלקי ירושלים, וכן מספר תלמידים מהעיר ביתר עילית בעיקר מן השכבות הבוגרות.

לקראת סוף שנת התשס"ט (2009) הקימה הנהלת הת"ת סניף נוסף בעיר ביתר עילית ומאז ככלל לא מתקבלים תלמידים חדשים תושבי העיר לת"ת. הסניף החדש מכיל את כיתות "המכינה" ואת כיתות היסודי א' עד ז', כך שתלמידי השכבות הבוגרות נשארו ללמוד בסניף העיר העתיקה. בשנת תשע"ב הקימו סניף נוסף ביישוב החרדי מיצד בגוש עציון.

המלמדים בתלמוד התורה ברובע היהודי רובם מאנשי הקהילה של תלמידי הרב זילברמן, אך יש מקצת מהם אשר נמנים עם המגזר הליטאי הסטנדרטי. בסניף הת"ת בביתר ישנם אפילו מלמדים המשתייכים למגזר החסידי, על אף ההתנגדות לחסידות של הרב זילברמן ותלמידיו.

הלימודים בת"ת מתחילים כל יום בשעה שבע וחצי, ונמשכים בכיתות הגבוהות (ה' ומעלה) עד השעה שש בערב (הפסקת צהריים - 45 דקות). הלימודים מתקיימים בכל ימי השנה ללא חופשות כולל ביום הכיפורים, למעט תשעה באב[4]. בשבתות וחגים, הלימודים מתקיימים במשך כשעתיים בשעות הצהריים ועקב הטירחה הכרוכה בהליכה משתתפים בו בעיקר התלמידים תושבי הרובע.

מיקום התלמוד תורה ברובע היהודי, הוא ברחבת בתי מחסה בבית רוטשילד ובבנין הסמוך - בית הסופר[5]. בקומה העליונה של בית רוטשילד ממוקמים משרדי החברה לפיתוח הרובע.

מנהל הת"ת הוא הרב יוסף זילברמן (בנו של המייסד הרב יצחק שלמה זילברמן) שאף מלמד בת"ת, והמנהל הרוחני הוא הרב יום טוב זילברמן.

מרבית התלמידים ממשיכים אחר כך לישיבה קטנה אדרת אליהו. אך יש מהם שהמשיכו לישיבות קטנות ליטאיות אחרות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איתן איגושין, עקרונות היסוד של שיטת זילברמן ירושלים, כסלו תשע"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אין בכוונתם לשלול קהילה מסוימת, אלא לומר שההסתכלות על קביעת ההלכה אינה על פי מנהגי קהילות שונות אלא על פי מה שנכתב בתורה בלבד.
  2. ^ כתבה באתר בחדרי חרדים - חובה לעיין בטוקבקים
  3. ^ אבינדב ויתקון, ימינה מהמתנחלים
  4. ^ כפי מה שנאמר בגמרא על תשעה באב שתינוקות של בית רבן בטלים בו.
  5. ^ על שם הסופר חיים הזז שהתגורר שם