מיצד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיצד
Meitzad synogage 0165.JPG
בית הכנסת במיצד
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע ‎937‏ מטר
תאריך ייסוד 1983
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 688 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎18.0%‏ בשנה עד סוף 2016
http://www.metzad.org.il

מיצד (אַסְפָר) הוא ישוב חרדי בהרי יהודה בדרום הר כנוב[2] בין ירושלים לחברון.

מיצד הוא היישוב הדרום-מזרחי ביותר בתחום המועצה האזורית גוש עציון ואחד משלושת היישובים החרדים בגוש[3].

שטחו של היישוב הוא כ-12,094 דונם.

הנוף הנשקף ממיצד הודות לגובהו הרב, צופה מגשר המיתרים שבירושלים מצפון ועד ערד בדרום, ומחברון במערב ועד ים המלח באזור עין גדי ממזרח.

המוטו של מיצד הוא: תורה ושלווה בהרי יהודה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב נוסד בי' באב תשמ"ד (1984) במזרח גוש עציון, על ידי עולים מארצות הברית, מבריטניה, מדרום אפריקה ומצרפת, שלמדו בישיבת התפוצות בירושלים. היישוב איזרח היאחזות נח"ל בשם "נח"ל אספר", אשר הוקמה שנה קודם לכן, בשנת 1983.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם הרשמי של היישוב הוא "אספר". מקור השם מבאר אספר, בה חנו יונתן הוופסי, שמעון התרסי ויוחנן הגדי, אחיו של יהודה המכבי לפני חידוש המרד בסלאוקים, כאמור: "וּבְהִוָּדַע זֹאת לְיוֹנָתָן וּלְשִׁמְעוֹן אָחִיו וּלְכֹל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִיתּוֹ בָּרְחוּ אֶל מִדְבַּר תְּקוֹעַ וַיַּחֲנוּ עַל מֵי בְּאֵר אַסְפָר" (חשמונאים א', ט', פס' ל"ג) אשר מזוהה עם ח'רבת זפרן הסמוכה (קדמוניות י"ג 8)[4].

במועצת גוש עציון מכנים את היישוב "מצד שמעון", שם שניתן על ידי ועדת השמות הממשלתית, ליישוב סמוך, ע"ש שמעון החשמונאי[5].

חיי קהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב מיצד הוא בעל צביון חרדי. תושבי מיצד הם משפחות בני תורה המחנכים ילדיהם על פי המקובל בתלמודי תורה ובבית יעקב. המגורים במיצד מותנים באישור ועדת קבלה. תפקיד הוועדה הוא שימור הצביון התורני של מיצד.

קהילת מיצד מונה כמאה משפחות בוגרי מגוון רחב של ישיבות וסמינרים.

במיצד שוכנת ישיבת "נחלת יאיר", בראשות הרב יצחק לופוליאנסקי (בנו של ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי).

בבית הכנסת מתקיים כולל אברכים, כולל ערב וכולל שישי שבת. נוסח התפילות בבית הכנסת היא נוסח אשכנז. רב היישוב הוא הרב ישראל גולדשטיין, בוגר ישיבת חברון ובנו של הרב מרדכי גולדשטיין ראש ישיבת התפוצות.

לשירות התושבים פועלים במיצד סניף של קופת חולים לאומית, מכולת, מתנ"ס, שירותי חירום רפואיים, מקווה טהרה, אוצר ספרים, ספריה לילדים, חדר פעילות לילדים ואולם שמחות.

בפאתי היישוב ממוקם בסיס צבאי החולש על כל מזרח גוש עציון.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב מסגרות חינוכיות: מעון תינוקות, גן בנות, תלמוד תורה 'דובר שלום' עד כיתה ה'[6]. בית ספר לבנות 'בית יעקב מיצד' כיתה א',

בנים הלומדים בכיתות הגבוהות, אשר אין להם מענה מקומי, נוסעים ללמוד בתלמודי תורה בביתר עילית או בירושלים. בנות בכיתות הגבוהות נוסעות לבתי הספר בביתר עילית ובמעלה עמוס,

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מספק תעסוקה במוסדות החינוך שביישוב בהוראה או כצוות מסייע. ישנם שעובדים במקצועות כגון: כתיבת סת"ם, סחר בינלאומי, סוכני נסיעות וכו' וישנם שעובדים בערי וביישובי הסביבה.

תנופת צמיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות נוצר ביקוש של משפחות בני תורה להצטרף למיצד[7], מה שמביא לתנופה גדולה והתפתחות הבאה לידי ביטוי בבניית שכונה חדשה 'רמת בת שבע' [8] ופיתוח סביבתי מואץ.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיצד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016.
  2. ^ שמורת אל כנוב
  3. ^ ביתר עילית, מיצד ומעלה עמוס
  4. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1491
  5. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 4012, 4 ביוני 1992 ג' בסיון תשנ"ב, עמ' 3399
  6. ^ תלמוד תורה מיצד.
  7. ^ אבי יוגב, יעד מגורים חדש למגזר החרדי, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2013
  8. ^ רמות מיצד.