מיצד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיצד
Meitzad.JPG
שכונת קראוונים ביישוב
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע[1] ‎937 מטר
תאריך ייסוד 1983
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 835 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 14.5% בשנה עד סוף 2018
http://www.metzad.org.il

מיצד (אַסְפָר) היא התנחלות חרדית במדבר יהודה בדרום הר כנוב[2] בין בית לחם לחברון. מיצד הוא היישוב הדרום-מזרחי ביותר בתחום המועצה האזורית גוש עציון ואחד משני היישובים החרדים בגוש[3]. שטחו של היישוב הוא כ-15,000 דונם.

הנוף הנשקף ממיצד הודות לגובהו הרב, צופה מגשר המיתרים שבירושלים מצפון ועד ערד בדרום, ומחברון במערב ועד ים המלח באזור עין גדי ממזרח. המוטו של מיצד הוא: תורה ושלווה בהרי יהודה[דרוש מקור].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 הוקמה במקום היאחזות נח"ל בשם "נח"ל אספר". שנה לאחר מכן, בי' באב תשמ"ד (1984), נוסד היישוב על ידי עולים מארצות הברית, מבריטניה, מדרום אפריקה ומצרפת, שלמדו בישיבת התפוצות בירושלים.

באוגוסט 2000 הוקם ממזרח למיצד המאחז פני קדם, המנהל אורח חיים קהילתי דתי.

שם היישוב הרשמי הוא "אספר". מקור השם מבאר אספר, בה חנו יונתן הוופסי, שמעון התרסי ויוחנן הגדי, אחיו של יהודה המכבי לפני חידוש המרד בסלאוקים, כאמור: "וּבְהִוָּדַע זֹאת לְיוֹנָתָן וּלְשִׁמְעוֹן אָחִיו וּלְכֹל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִיתּוֹ בָּרְחוּ אֶל מִדְבַּר תְּקוֹעַ וַיַּחֲנוּ עַל מֵי בְּאֵר אַסְפָר." (חשמונאים א', ט' ל"ג) הבאר מזוהה כיום עם ח'רבת זפרן הסמוכה[4][5].

במועצת גוש עציון מכנים את היישוב "מיצד שמעון", שם שניתן על ידי ועדת השמות הממשלתית ליישוב סמוך, על שם שמעון החשמונאי[6].

חיי קהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנים בית הכנסת במיצד
מבנה בית הכנסת במיצד

יישוב מיצד הוא בעל צביון חרדי. תושבי מיצד הם משפחות בני תורה המחנכים ילדיהם בתלמודי תורה ובבית יעקב. המגורים במיצד מותנים באישור ועדת קבלה. תפקיד הוועדה הוא שימור הצביון החרדי של מיצד. קהילת מיצד מונה כמאה משפחות בוגרי מגוון רחב של ישיבות וסמינרים. בשנים האחרונות נוצר ביקוש של משפחות בני תורה להצטרף למיצד[7], עקב כך נבנתה ביישוב שכונת רמות מיצד[8].

בבית הכנסת מתקיים כולל אברכים בחמש מסגרות שונות בכל שעות היממה. נוסח התפילות בבית הכנסת היא נוסח אשכנז. רב היישוב הוא הרב ישראל גולדשטיין, בוגר ישיבת חברון ובנו של הרב מרדכי גולדשטיין ראש ישיבת התפוצות.

לשירות התושבים פועלים במיצד סניף של קופת חולים לאומית, מכולת, מתנ"ס, שירותי חירום רפואיים, מקווה טהרה, אוצר ספרים, חדר פעילות לילדים, ספרייה ואולם שמחות.

בפאתי היישוב ממוקם בסיס צבאי החולש על כל מזרח גוש עציון.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב מסגרות חינוכיות ממעון תינוקות ועד תלמוד תורה[9]. החינוך נפרד לבנים ולבנות החל מגיל הגן. בנים הלומדים בכיתות הגבוהות, אשר אין להם מענה מקומי, נוסעים ללמוד בתלמודי תורה בביתר עילית או בירושלים. בנות נוסעות בחלקן לבית הספר "בית יעקב" במעלה עמוס ובחלקן לומדות ב"בית יעקב מיצד" שביישוב (כיתות א-ב נכון לתשע"ט).

במיצד שוכנת ישיבת "נחלת יאיר", בראשות הרב יצחק לופוליאנסקי (בנו של ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי).

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מספק תעסוקה במוסדות החינוך שביישוב בהוראה או כצוות מסייע. ישנם שעובדים במקצועות כגון: כתיבת סת"ם, סחר בינלאומי, סוכני נסיעות וכו' וישנם שעובדים בערי וביישובי הסביבה. כמו כן קיים במקום סניף של "יד שרה" המעסיק מוקדניות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיצד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ שמורת אל כנוב
  3. ^ מיצד ומעלה עמוס
  4. ^ קדמוניות י"ג 8
  5. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמוד 1491
  6. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 4012, 4 ביוני 1992 ג' בסיון תשנ"ב, עמוד 3399
  7. ^ אבי יוגב, יעד מגורים חדש למגזר החרדי, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2013
  8. ^ רמות מיצד
  9. ^ תלמוד תורה מיצד