קטאר במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קטאר במשחקים האולימפיים
Flag of Qatar.svg
Mutaz essa barshim.jpg

מוטאז ברשים, זוכה מדליית הארד בקפיצה לגובה באולימפיאדת לונדון
קוד הוועד האולימפי הלאומי QAT
שם הוועד האולימפי הלאומי הוועד האולימפי של קטאר
מדליות קיץ
דירוג: 127
זהב
0
כסף
0
ארד
4
סך הכול
4
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)

189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012

השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)

1924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199419982002200620102014

קטאר משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). היא מעולם לא השתתפה באולימפיאדת חורף.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספורטאי הקטארי הראשון שזכה במדליה אולימפית היה מוחמד סולימאן, שסיים במקום השלישי בריצת 1500 מטר באולימפיאדת ברצלונה (1992).

ב-1999, לאחר שנוכחו ראשי הספורט במדינה כי לא יצליחו להגיע להישגים משמעותיים בכוחות עצמם (גם סולימאן היה יליד סומליה), החלו לגייס ספורטאים במדינות אחרות. לספורטאים אלה הוצעו סכומי כסף מפתים, ולאחר ששינו את שמם לשם ערבי, הוענקה להם אזרחות קטארית, והם יכלו לייצגה. הראשונים לעשות זאת היו שבעה מרימי משקולות בולגרים, שאחד מהם, סעיד סאיף אסאד (לשעבר אנגל פופוב) זכה במדליית ארד באולימפיאדת סידני (2000).

בהמשך, התמקדה קטאר בייבוא אתלטים ממדינות אפריקה (מגמה שאומצה גם בבחריין השכנה). באולימפיאדת אתונה (2004) סיים חמיס עבדאללה סייף אל-דין, יליד סודאן, במקום הרביעי בריצת 3000 מטר מכשולים ומוסא עמאר עובייד (לשעבר מוזס קיפקירוי, יליד קניה) סיים במקום ה-14. הספורטאי הבכיר ביותר שגייסה קטאר הוא שיאן העולם בריצת 3000 מטר מכשולים, סאיף סעיד שאהין (לשעבר סטיבן צ'רונו). לאחר זכייתו באליפות העולם באתלטיקה ב-2003, קיבל אזרחות קטארית. עם זאת, הוא לא יכול היה לייצג את קטאר באתונה, משום שלפי כללי הוועד האולימפי הבינלאומי נדרשת תקופת צינון של 3 שנים בטרם יוכל מי ששינה את אזרחותו לייצג מדינה אחרת, אלא אם כן שתי המדינות מסכימות לכך, וקניה לא נתנה את הסכמתה.

לצד הספורטאים המיובאים, הצליח גם ספורטאי יליד קטאר להגיע להישגים גבוהים בסידני ובאתונה. היה זה הקלע נאסר אל-עטיה, שסיים במקום השישי באולימפיאדת סידני, ובמקום הרביעי באולימפיאדת אתונה. את מדליית הארד הפסיד לאמריקני שון דולוהרי בשובר שוויון.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) העפילו מספר אתלטים קטארים לשלבי הגמר בתחרויות בהם השתתפו. עלי אבו באקר כמאל (יליד קטאר) סיים במקום השמיני בריצת 3000 מטר מכשולים, אחמד חסן עבדאללה (יליד קניה, לשעבר אלברט צ'פקורוי) סיים במקום השמיני בריצת 10000 מטר, ג'יימס קוואליה קורוי (יליד קניה) סיים במקום השמיני בריצת 5000 מטר, ואילו דהאם נג'ים באשיר (יליד קניה, לשעבר דייוויד ניאגה) סיים במקום העשירי בריצת 1500 מטר.

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 ניסתה קטאר לגייס שחיינים, אך עד כה ללא הצלחה. השחיינים הדרום אפריקאים רולנד סקומן וריק ניטלינג דחו את הצעתם, ואילו השחיין הקרואטי דויה דרגניה, שכבר קיבל דרכון קטארי, חזר בו בעקבות דעת הקהל בארצו.

בעקבות לחץ של הוועד האולימפי הבינלאומי, באולימפיאדת לונדון (2012) ייצגו את קטאר לראשונה גם 4 נשים. בדומה לערב הסעודית וברוניי, נמנעה קטאר מלעשות זאת עד משחקים אלה. במשחקים עצמם, הצליחו לראשונה שני ספורטאים ילידי קטאר לזכות במדליות. היו אלה הקלע נאסר אל-עטייה והקופץ לגובה מוטאז ברשים, שזכו שניהם במדליות ארד.

אירוח המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הגישה בירת קטאר, דוחה, את מועמדותה לאירוח המשחקים ב-2016. במכרז שנערך קיבלה דוחה ציונים גבוהים בפרמטרים של מימון, תמיכת הממשלה והציבור, ותוכניות מתקני הספורט והכפר האולימפי, ולצד ציונים נמוכים בסוגיות הביטחון והמורשת הספורטיבית. הציון הכולל שקיבלה המועמדות היה 6.9, הציון הרביעי בגובהו, אחרי מדריד, טוקיו ושיקגו, אך בכל זאת לא נכללה בין ארבע המועמדות הסופיות (בהן נכללה ריו דה ז'ניירו שזכתה בסופו של דבר באירוח המשחקים), בשל חששו של הוועד האולימפי הבינלאומי מתנאי מזג האוויר במדינה ומקהל מועט בשל היותה מדינה קטנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מדינות אסיה במשחקים האולימפיים

אוזבקיסטן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה · איראן · אפגניסטן · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · הודו · וייטנאם · טאיוואן · טג'יקיסטן · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור · מיאנמר · המלדיביים · מלזיה · נפאל · סוריה · סין · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · הפיליפינים · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · תאילנד · תימן

משלחות מטעם טריטוריות שאינן עצמאיות: הונג קונג · הרשות הפלסטינית

משלחות בעבר: צפון בורנאו
אסיה