קסניה סבטלובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קסניה סבטלובה
Ksenia Svetlova (19189478480) (cropped) (cropped).jpg
תאריך לידה 28 ביולי 1977 (בת 39)
תאריך לידה עברי י"ג אב ה'תשל"ז
תאריך עלייה 1991
כנסות 20
סיעה המחנה הציוני (מטעם התנועה)
עיסוק קודם מזרחנית, פרשנית בערוץ 9

קסניה סבטלובהרוסית: Ксения Светлова; נולדה ב-28 ביולי 1977) היא חברת כנסת במפלגת המחנה הציוני מטעם סיעת התנועה, ועיתונאית ישראלית ששימשה כפרשנית לענייני ערבים בערוץ 9.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסניה סבטלובה נולדה במוסקבה לסבטלנה ולאיגור ועלתה לישראל בשנת 1991, לאחר התפרקות ברית המועצות. התגוררה עם אִמהּ בירושלים ולמדה באולפנת צביה שבעיר. כבוגרת אולפנה דתית-לאומית לא התגייסה לצה"ל. היא בעלת תואר ראשון ושני בתקשורת, לימודי אסלאם והמזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והיא דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא יחסה של התקשורת המצרית לישראל בשנים 1979–2011. דוברת ארבע שפות: עברית, ערבית, רוסית ואנגלית,[דרוש מקור] ומתראיינת לתקשורת בכל אחת משפות אלו. פרסומיה בפייסבוק כתובים לרוב בשתיים עד ארבע שפות.

כעיתונאית ומזרחנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבטלובה שימשה ככתבת בערוץ ישראל פלוס (ערוץ 9) מאז שנת 2002, שם סיקרה בדרך ישירה ובלתי אמצעית את הזירה הערבית והמזרח תיכונית על היבטיה הרבים. בנוסף, כתבה עבור מגוון כתבי עת בארץ ובעולם, ובשנת 2004 זכתה בפרס הראשון בפסטיבל האירואסייתי "טלפורום" שנערך במוסקבה, כהוקרה על כתבת תחקיר מאזור דרום הר חברון[דרוש מקור]. ראיינה מנהיגים ערבים רבים, ביניהם יאסר ערפאת, מחמוד עבאס, השייח אחמד יאסין, מנהיגי חזבאללה ועוד.[1]

בין האירועים שסיקרה מהשטח: מלחמת עיראק, הלווייתו של ראש ממשלת לבנון, רפיק אל-חרירי, יישום תוכנית ההתנתקות, מלחמת האזרחים בסוריה, ההפיכה במצרים (2011) וההפיכה במצרים (2013).[2] בשנת 2011, בתחילת ההפיכה, חזתה סבטלובה את נפילתו ההולכת וקרבה של שלטון מובארכ.[דרוש מקור]

קסניה סבטלובה לצד יצחק הרצוג, 2015

סבטלובה מרבה לכתוב על נושאים הקשורים למזרח התיכון ולדת האסלאם. היא סיקרה רבות את האביב הערבי וכתבה מאמרי פרשנות ודעה על הנושא.[3][4] בביקורה בכורדיסטן העיראקית כתבה על העם הכורדי והקשר שלו למדינת ישראל,[5] על מחיקת זהותו היהודית של הנביא יחזקאל[6][7] וכמו כן על נושאים שונים הקשורים לדאעש.[8]

ח"כ קסניה סבטלובה (שלישית מימין מבין היושבים לשולחן), בדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2015 הוכרז על הצטרפותה למפלגת "המחנה הציוני", והיא שובצה למקום ה-4 ברשימת "התנועה" בראשות ציפי לבני, שהוא המקום ה-21 ברשימת "המחנה הציוני".[9] לאחר שקבלה הרשימה בבחירות 24 מנדטים, נבחרה לכנסת ה-20.

בכנסת ה-20, סבטלובה חברה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ובוועדת החוץ והביטחון, והקימה שלוש שדולות: השדולה למען חופש העיתונות וחופש הביטוי, השדולה לשימור וטיפוח תרבות ומורשת יהודי ארצות ערב ואסלאם, שדולה לקידום יחסי ישראל - כורדיסטן. בנוסף, היא חברה בשדולה לשיתוף פעולה אזורי.

בכנסת זו, הופקד בידיה הטיפול בקבוצות ידידות בין-פרלמנטריות של ישראל ושל המדינות הבלטיות, וכן, של פינלנד. כחברת כנסת, הגישה סבטלובה חוקים בנושאים הקשורים לחייהם של העולים מברית המועצות לשעבר, חוקים בנושאי דת ומדינה, וחוקים בנושא חופש הביטוי וחופש העיתונות.

עמדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבטלובה נמנית עם מחנה השמאל, ומרבה להתבטא בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני בתקשורת ובנאומיה בכנסת ומשתמשת בחיזוקים ודוגמאות מתוך ניסיונה ככתבת בעולם הערבי.[10]

עם עלייתה נשלחה למערכת החינוך הממלכתית דתית בירושלים, שם סיגלה תפיסת עולם ימנית.[11] אולם, חשיפתה לשכניה הפלסטינים והערבים של ישראל במסגרת עבודתה כעיתונאית הביאה אותה מאוחר יותר להאמין כי השלום "לא רק נחוץ, הוא גם אפשרי".

מתוך חברי הכנסת יוצאי ברית המועצות לשעבר ודוברי הרוסית, היא מתבלטת בפעילותה למען שוויון ונגד גזענות. הדבר בולט בהצעות חוק שהניחה על שולחן הכנסת.[12]

סבטלובה בחרה לעסוק בנושא זה גם במסגרת השדולה לשימור וטיפוח תרבות ומורשת ארצות ערב ואסלאם, ולדבריה, חוויותיה כעולה חדשה למדינת ישראל, לצד היכרותה עם העולם הערבי, בנו את תפישת עולמה בנושא זה.[13]

סבטלובה מחזיקה בתפישת עולם סוציאל-דמוקרטית.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבטלובה עלתה לישראל יחד עם אמה וסבתה, ולאחר עלייתה התגוררה יחד עמן בירושלים, שם למדה במערכת החינוך הממלכתית דתית.

סבטלובה נשואה בשנית לאנטולי, איש היי-טק, גם הוא עולה מברית המועצות לשעבר; את נישואיהם ערכו באיי סיישל, ולא בישראל, במחאה על מה שהגדירה כמונופול של הרבנות הראשית לישראל על הנישואין בישראל.[14] היא אם לבנות תאומות מנישואיה הראשונים. מתגוררת עם משפחתה ועם אמה במודיעין-מכבים-רעות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קסניה סבטלובה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סמדר שיר, אחו"כיות, "ידיעות אחרונות", 20 במרץ 2015
  2. ^ קסניה סבטלובה, יומן תחריר: מהפכה 2.0, באתר ישראל היום, 5 ביולי 2013
  3. ^ קסניה סבטלובה, תוניסיה: עתיד חדש־ישן, באתר ישראל היום, 26 בדצמבר 2014
  4. ^ קסניה סבטלובה, תקשורת המונים ויחסי ישראל-ערב, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 29 באוקטובר 2013
  5. ^ Israel, our ally, באתר ג'רוזלם פוסט, 31 באוגוסט 2010 (באנגלית)
  6. ^ Erasing Ezekiel's Jewish identity, באתר ג'רוזלם פוסט, 17 בינואר 2010 (באנגלית)
  7. ^ קסניה סבטלובה, הורסים את בתי הכנסת, באתר ישראל היום, 31 באוקטובר 2014
  8. ^ קסניה סבטלובה, בזאר הנשים של דאעש, באתר ישראל היום, 28 בנובמבר 2014
  9. ^ יהונתן ליס, השריון של לבני: אשת התקשורת קסניה סבטלובה, באתר הארץ, 18 בינואר 2015
  10. ^ דבריה של סבטלובה בכנסת ישראל ערוץ הכנסת 2015
  11. ^ סמדר שיר, אחו"כיות, "ידיעות אחרונות", 20 במרץ 2015
  12. ^ ראו אתר הכנסת
  13. ^ ראו דבריה בכנסת אתר ערוץ הכנסת והפייסבוק האישי שלה 2015
  14. ^ nrg חדשות, בלי הרבנות: ח"כ סבטלובה התחתנה באיי סיישל, באתר nrg