התנועה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התנועה
סמליל המפלגה
אפיון מפלגה סוציאל ליברלית
אידאולוגיות ליברליזם, סוציאל ליברליזם, שתי מדינות לשני עמים, חופש מדת, פרוגרסיביזם,
איכות הסביבה, ציונות ליברלית, ליברליזם ירוק
כנסות 18 ואילך
ממשלות 33
אותיות צפ
מנהיגים ציפי לבני
מספר מנדטים נוכחי 4 (מתוך 24 של "המחנה הציוני")
שיא כוחה 7 (כסיעה שהתפלגה)
שפל כוחה 4 מנדטים (הכנסת ה-20)
נוצרה מתוך קדימה (בהתפלגות), התנועה הירוקה
שנת ייסוד 2012
התמזגה לתוך רצה במשותף עם העבודה במסגרת המחנה הציוני
ציפי לבני - יו"ר התנועה

התנועה היא מפלגה ישראלית בראשות ציפי לבני.

בראשיתה, התפלגה כסיעה מקדימה בשלהי הכנסת השמונה עשרה, והתמודדה בבחירות לכנסת התשע עשרה באמצעות מפלגת המדף חץ וברשימה משותפת עם התנועה הירוקה. לאחר זכייתה ב-6 מושבים, נרשמה אצל רשם המפלגות. בבחירות לכנסת העשרים התמודדה המפלגה ברשימה משותפת עם מפלגת העבודה ומפלגת התנועה הירוקה, במסגרת "המחנה הציוני".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, הכריזה לבני על הקמת "התנועה" ועל התמודדותה בבחירות.[1] ב-3 בדצמבר 2012 אישרה ועדת הכנסת את התפלגותם של חברי הכנסת רחל אדטו, מגלי והבה, אורית זוארץ, יואל חסון, רוברט טיבייב, שלמה מולה ומאיר שטרית מסיעת "קדימה" לסיעת "התנועה".[2] בהמשך הצטרף לרשימה עמרם מצנע.[3] ב-6 בדצמבר, ביום האחרון לסגירת הרשימות לכנסת, הצטרף למפלגה עמיר פרץ ממפלגת העבודה.[4] גם התנועה הירוקה חברה לרשימה באותו היום ויושב הראש שלה, אלון טל, הוצב במקום ה-13 ברשימה המשותפת.

הרשימה התמודדה בבחירות על בסיס מפלגת חץ ששימשה כמפלגת מדף. קמפיין הבחירות התמקד בנושאי חוץ - חתירה להסדר מדיני עם הפלסטינים וחילוץ מדינת ישראל מסכנה של בידוד בינלאומי.[5] המפלגה זכתה בשישה מנדטים.

השתתפות בממשלה ה-33[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בפברואר 2013 הגיעה "התנועה" להסכם קואליציוני עם "הליכוד ביתנו", שבו הובטח ללבני התפקיד של שרת המשפטים.

בממשלת ישראל ה-33, שהקים בנימין נתניהו לאחר הבחירות, במרץ 2013, יחד עם המפלגות יש עתיד בראשות יאיר לפיד והבית היהודי בראשות נפתלי בנט, קיבלה התנועה, בנוסף למשרד המשפטים, גם את המשרד להגנת הסביבה שנמסר לידי עמיר פרץ.

חודשים ספורים מהקמת הממשלה, הצליחה ציפי לבני להביא לפתיחת שיחות ישירות מול הפלסטינים. המשא ומתן שנפתח נוהל בידי לבני, והיה ישיר וגלוי בין ישראל לרשות הפלסטינית. מטרתו הייתה להביא לחתימה על הסדר קבע ובכך לקדם את השלום בין ישראל, הפלסטינים והעולם הערבי ובכך להביא לקיצו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני והסכסוך הישראלי-ערבי. משך המשא ומתן נקבע לתשעה חודשים, בין אוגוסט 2013 ועד מאי 2014. המשא ומתן נפתח לאחר שלוש שנים ללא שיחות רשמיות או מגעים גלויים בין הצדדים, מאז המשא ומתן בשנת 2010. התווך התנהל באמצעות מגעים חשאיים, ובכמה הזדמנויות דיווחה לבני על התקדמות בגישור הפערים בין הצדדים. לבסוף, הושעה המשא ומתן לאחר שהפת"ח חתם על הסכם פיוס עם החמאס.

ב-9 בנובמבר 2014 התפטר פרץ מתפקיד השר להגנת הסביבה.[6] פחות מחודש לאחר מכן פוטרה ציפי ליבני מהממשלה יחד עם יאיר לפיד. בעקבות זאת פרשו התנועה ויש עתיד מהקואליציה והכנסת פוזרה.

האיחוד עם מפלגת העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בדצמבר 2014 הודיעה יו"ר התנועה ציפי לבני על איחוד רשימות עם מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת ה-20, שם המפלגה יהיה "המחנה הציוני", כמו כן הודיעה לבני על רוטציה עם יצחק הרצוג בראשות הממשלה. לעמיר פרץ שוריין מקום בעשירייה הראשונה ברשימת לכנסת. לעומת זאת, חברי הכנסת עמרם מצנע, מאיר שטרית ודוד צור הודיעו על פרישתם ממפלגת התנועה ושלא יתמודדו לכנסת הבאה. ח"כ אלעזר שטרן הודיע על הצטרפותו לסיעת יש עתיד.

נציגי התנועה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
כנסת חברי כנסת הערות
הכנסת ה-18 (2012) 7 מנדטים: רחל אדטו, מגלי והבה, אורית זוארץ, יואל חסון, רוברט טיבייב, שלמה מולה ומאיר שטרית. ב-3 בדצמבר 2012 פרשו שבעת חברי הכנסת מסיעת קדימה.
הכנסת ה-19 (2013) 6 מנדטים: ציפי לבני, עמרם מצנע, עמיר פרץ, אלעזר שטרן, מאיר שטרית, דוד צור. רשימת מועמדי "התנועה" לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית
הכנסת ה-20 (2015) 4 חברי הכנסת (מתוך 24 מנדטים לרשימת המחנה הציוני כולה): ציפי לבני, יואל חסון, קסניה סבטלובה, איל בן ראובן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התנועה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]