שדמות מחולה
| |
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | ערבות הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -195 מטר |
| תאריך ייסוד | 1979 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב שיתופי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 702 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.7% בשנה |
(למפת צפון השומרון רגילה)   שדמות מחולה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
5 מתוך 10 |
שַׁדְמוֹת מְחוֹלָה היא התנחלות דתית לאומית שחלקה מושב שיתופי וחלקה יישוב קהילתי בצפון בקעת הירדן, המשתייכת לארגון המושבים של הפועל המזרחי ונמצאת בתחום מועצה אזורית ערבות הירדן.
המושב מונה כ-150 משפחות ומעל 360 ילדים ובני נוער. כשלושה רבעים מן המשפחות ביישוב שייכות לאגודה הקהילתית וכרבע מהמשפחות חברות באגודה השיתופית.
שדמות מחולה הוא כיום המושב הגדול ביותר והיישוב הגדול ביותר בתחום המועצה האזורית ערבות הירדן, והוא היישוב הישראלי השני בגודלו בבקעת הירדן, לאחר מעלה אפרים.
בנובמבר 2009 הצטרפה האגודה השיתופית בשדמות מחולה, יחד עם מושבים שיתופיים דתיים נוספים, לתנועת הקיבוץ הדתי[3].
הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1979 הוקמה במקום היאחזות נח"ל "שלח", על שם הצמח שלח הגדל באזור[4]. בשנת 1978, כאשר החליטו חברי מחולה להפוך למושב עובדים, תשע משפחות מוותיקי מחולה (שהיוו כשליש מחברי הישוב) רצו להמשיך בחיי שיתוף והחליטו לעזוב ולהקים יישוב חדש[5]. ב-5 במרץ 1984 אזרחה קבוצה זו את היאחזות שלח והקימה מושב שיתופי בשם שדמות מחולה[6][7]. בשנות ה-90 עבר היישוב תהליך של הפרטה, אך נשאר במעמד של אגודה שיתופית וקלט תושבים נוספים למסגרת זו.
עקב הקמת ישיבת הסדר ביישוב בשנת 1996, עבר היישוב שינויים ארגוניים שתרמו לתנופת בנייה ופיתוח במקום. חברי היישוב עודדו קליטה של משפחות חדשות, מבלי לחייב אותן להתקבל לחברות באגודה השיתופית.
בשנת 2016 הוקמה שכונה חדשה ביישוב, בת כ-20 יחידות דיור.
בשנת 2022 התחיל פרויקט בנייה של 39 יחידות דיור[8].
בשנת 2024 הוקם שביל טיול בין הישובים שדמות מחולה ומחולה (שהתפלגו לפני שנים עם הקמתם) לזכר נופלי הבקעה במתקפת הפתע על ישראל (2023) ובמלחמת חרבות ברזל. השביל, שאורכו כ-2.5 קילומטרים, כולל מאות עצי זית ונוי ועובר במעיין "עין רנה" (על שם רנה שנרב, שנרצחה בשנת 2019 על ידי מחבלים)[9].
תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת ה'תשע"ה (2015), התושבים מתפרנסים מחקלאות, חינוך ומקצועות חופשיים. במקום רפת חלב גדולה (כ-600 פרות חולבות). ביישוב ישנו בית הארחה וכן צימרים לאירוח.
ענף החקלאות מהווה ענף עיסוק מרכזי ביישוב. בין היתר מגדל המושב גידולי שדה למספוא וכן ירקות, פרדס תפוזים וקלמנטינות ומטעי תמרים מזן מג'הול המיועדים ליצוא לאירופה ולאמריקה הצפונית. במושב חממות לגידול פרחים מזן אמריליס יפהפה ונץ החלב הגדלים בתנאי אקלים מבוקרים. עם השנים גדל חלקו של תחום זה בחקלאות המושב וכמויות הייצוא הוכפלו.
בשנת 2015 הוקמה תחנת כוח פוטו-וולטאית להפקת חשמל.
חינוך ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביישוב מרכז סיור ולימוד וישיבת ההסדר "שדמות נריה", פעוטון לגיל הרך, גנון וגן. רוב הילדים בגילאי בית הספר היסודי לומדים בבית הספר "תמר" שבבקעת הירדן, חלק קטן לומד בבית הספר המשותף של הקיבוץ הדתי בשדה אליהו. ביישוב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.
ביישוב פועל מועדון, בו מתקיימים אירועים חברתיים של היישוב ואירועים פרטיים. ביישוב גם בריכה, ספרייה ובית מדרש של אחר-הצהרים לילדים בשם "תלמי יואב". בשנת 2014 הוחל בהקמת מבנה עבור השלוחה הצפונית של מתנ"ס בקעת הירדן ביישוב.
במרץ 2024 התקיים בישוב, טקס הנחת אבן הפינה "לבית נערן" - מרכז תרבות ליצירה ומוסיקה על פי חזונו של הרב נערן אשחר, שנפל בפעילות מבצעית על גבול לבנון, במהלך מלחמת חרבות ברזל[10].
שירותים קהילתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביישוב צרכנייה, בית כנסת, מקווה, מרפאה כללית, מרפאה לבריאות השן, מגרשי ספורט ובריכת שחיה.
כרב היישוב מכהן הרב אלישע פיקסלר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שדמות מחולה- שדמות מחולה, באתר המועצה האזורית ערבות הירדן
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין בית הכנסת בשדמות מחולה, בבלוג "חלון אחורי", 26 באפריל 2015
שדמות מחולה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ נחמיה רפל, שנה חדשה, עמודים, אלול תשס"ט
- ^ רשימת שמות מאתר ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 2633, 10 ביוני 1980, עמ' 1827
- ^ אהרון דולב, מחולות הקפאון בבקעת הירדן, מעריב, 5 בדצמבר 1980
- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1498
- ^ שעיה סגל, מושב שיתופי דתי יווסד מחר בבקעה, מעריב, 16 בינואר 1984
- ^ בית פרטי בשדמות מחולה
- ^ זיו ריינשטיין, שני ישובים שהתפלגו בהקמתם, התאחדו והקימו טיילת לזכר הנופלים, באתר וואלה!, 12 בפברואר 2024
- ^ "מנציחים את נערן אשחר - הרב שהציל 5 אנשים", ערוץ 7 , 7 בדצמבר 2023
| ||||||||||||||
