ראובן חזק
 | |
| לידה |
29 בינואר 1938 (בן 86) רמת גן, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| השתייכות |
 שירות הביטחון הכללי |
| תקופת הפעילות | 1964–1979, 1981 – 1985 |
| תפקידים בשירות | |
| סגן ראש השב"כ | |
| תפקידים אזרחיים | |
| דירקטור בתחום האבטחה, פסל | |
  | |
ראובן מרדכי חזק (נולד ב-29 בינואר 1938) הוא איש מערכת הביטחון לשעבר, שכיהן כסגן ראש השב"כ ולאחר מכן כמנכ"ל עיריית ירושלים, ואשר נודע בשל חלקו בפרשת קו 300. כיום עוסק בפיסול.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ביפו[1] לצייר אברהם חזק ולפרידה לבית חילביץ,[2] ילידי אסטוניה שעלו לארץ ב-1933. אחיו הבכור היה איש העסקים הישראלי-אמריקאי נחמיה חזק.[3][4]
את לימודיו התיכוניים עשה בבית חינוך תיכון (לימים עירוני ד') והיה פעיל בתנועה המאוחדת. עם סיום לימודיו הצטרף לגרעין נח"ל ושירותו הצבאי היה בחטיבת הצנחנים.[1]
לאחר שירותו הצבאי למד סוציולוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, המשיך לתואר שני בגאוגרפיה עירונית, והיה למרצה זוטר. התגייס לשב"כ בשנת 1964, החל את שירותו ביחידה למניעת ריגול סובייטי והתקדם בסולם הדרגות הארגוני. ב–1979 פרש מהשירות, ובשנים 1980–1981[5] כיהן כמנכ"ל עיריית ירושלים. לאחר מכן שב לשב"כ, והתמנה לסגן ראש השירות וממלא מקומו. בתקופה זו השתתף בלכידת המחתרת היהודית.[6]
בנובמבר 1985, פנה חזק, יחד עם חבריו לשירות פלג רדי ורפי מלכא, לראש השירות אברהם שלום בדרישה לחשוף את פרטי פרשת קו 300 או להתפטר מתפקידו. שלום סירב והשלושה הורחקו מהשירות. בפברואר 1986 פנה חזק עם פרטי הפרשה למשנׇה לפרקליט המדינה, דורית ביניש, ולאחר מכן ליועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר – מה שהוביל, לאחר אי-אילו השתלשלויות, לפתיחת חקירה פלילית של הפרשה.
לאחר פרישתם של השלושה מהשב"כ, הקימו יחד את חברת האבטחה "שפרן".[7]
בשנת 1988 מונה חזק לראש מטה הבחירות של רשימתו של טדי קולק,[8] "ירושלים אחת", ואף הוזכר כמי שעשוי להחליף את קולק כראש העירייה בעתיד. בשנת 1996 הושאל מחברת "שפרן" לחברת NDS שם עסק בתחום ההגנה האקטיבית,[7] ולימים הפך לסגן נשיא החברה.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל חזק לעסוק בפיסול באבן והציג מעבודותיו בסימפוזיונים בינלאומיים לפיסול במעלות-תרשיחא ובאשדוד.[9] בדצמבר 2019 הציג את תערוכת הבכורה שלו, "ראש ולענה", במוזיאון "על התפר" בירושלים.[10]
בעשור השני של המאה ה-21, התנדב חזק בעמותת "בדרך להחלמה", העוסקת בהעברת חולים פלסטינים לבתי חולים בארץ,[11]
בשנת 2021 השתתף עם חבריו רדי ומלכא בסרט "הרעות" של הבמאי יונתן פז.[6]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשוי לנירה ואב לשלושה. מתגורר בשכונת צהלה בתל אביב.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "מילים ומשפטים" עם דינה זילבר, באתר גל"צ, 21 באוקטובר 2021
- ^ תיק העלייה של משפחת חזק לארץ, באתר ארכיון המדינה
- ^ ענת טנר, חזקים במועדון, באתר ynet, 4 במרץ 2014
- ^ Nehemiah Hasak Obituary - Wilmette, IL, Dignity Memorial (באנגלית)
- ^ צבי זינגר, ראובן חזק יפרוש מתפקידו כמנכ"ל עיריית ירושלים, באתר מעריב, 6 בפברואר 1981
- ^ 1 2 אמנון לורד, גרעין במחיר כסת"ח: הרומן של הציבור הישראלי עם הפנטגון, באתר ישראל היום, 15 ביולי 2021
- ^ 1 2 רוני ליפשיץ, חזק באבטחה, באתר גלובס, 22 ביולי 1999
- ^ אריק בנדר, ראובן חזק ינהל את מערכת הבחירות לסיעתו של טדי קולק, באתר מעריב, 10 באפריל 1988
- ^ אתר מרכז המידע לאמנות ישראלית
- ^
נעמה ריבה, בכיר שב"כ לשעבר הציב 12 פסלים מטרידים בירושלים: "פני הדור כפני הכלב", באתר הארץ, 8 בדצמבר 2019
- ^ אוהד חמו, השב"כניק לשעבר שמסייע לילדי עזה, באתר מאקו, 18 ביולי 2018
