רות זוטא
רות זוטא הוא מדרש אגדה למגילת רות. השם 'זוטא' ניתן לו כדי להבחינו מהמדרש האחר למגילה - רות רבה, הארוך יותר. המדרש נכתב באירופה, אולי במאה ה-10.[1]
מהדורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדרש יצא לאור לראשונה בידי שלמה בובר בשנת תרנ"ה (1895) על פי כתב יד מספריית פאלאטינה, בו הוא כונה "מדרש רות בפנים אחרים"[2], כשהוא מעניק לו את הכינוי רות זוטא. ונדפס שנית נדפס בספרו "מדרש זוטא".
מהדורה אלקטרונית של החיבור קיימת במאגרים של האקדמיה ללשון העברית והיא מבוססת ברובה על כתב יד מהגניזה הקהירית ובמקומות החסרים ההשלמות הן על פי כתבי יד פרמה. יש הבדלים לא מעטים בין מהדורת בובר ובין מהדורת האקדמיה. עד כה, לא יצא לאור מהדורה מדעית של החיבור.
מקצת מן החיבור התפרסם גם בידי שמחה אסף על פי כתב יד נוסף.
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]במבואו של בובר למדרש הוא מראה כי הילקוט השמעוני עשה שימוש במדרש, ואף רבי טוביה בן אליעזר השתמש בו במדרש לקח טוב שחיבר[2].
לדעת לוי גינצבורג, אף ספר הזוהר עשה שימוש במדרש[2].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ענת רייזל, "רות זוטא", מבוא למדרשים, אלון שבות: הוצאת תבונות – מכללת הרצוג, תשע"א, עמ' 178 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- אביגדור שנאן, "המעשים במדרש הקרוי 'רות זוטא'", דברי הקונגרס העולמי האחד-עשר למדעי היהדות, ג, 1 (תשנ"ד), עמ' 129–136.
- רונית סלהוב, אקדמות להוצאה מדעית של מדרש 'רות זוטא', עבודת גמר, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, תש"ס. העבודה נכתבה בהדרכת מ"ב לרנר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מדרש רות זוטא - מהדורת בובר, באתר "דעת"
- רות זוטא, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
- מידע על רות זוטא בקטלוג הספרייה הלאומית
- רונית שושני, עיון בשני סיפורים במדרש רות זוטא ובעיבודם ב"חיבור יפה מהישועה", JSIJ 7, 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, "'מי את, רוח או אישה?' – בועז ורות בגורן על פי מדרשי מגילת רות", בתוך: גם כך לא כתוב בתנ״ך, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2009, פרק כז, עמ' 307.
- ^ 1 2 3 אביגדור שנאן, המעשים במדרש הקרוי "רות זוטא", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, התשל"ג 1993, JSTOR 23536105
