ריקוד דגלים
.jpg)
ריקוד דגלים (בהלחם: ריקודגלים) או מצעד הדגלים, הוא מצעד המתקיים מדי שנה ביום ירושלים, כ"ח באייר בירושלים כדי לחגוג את איחוד העיר. נחוג חידוש הריבונות היהודית והישראלית במקומות הקדושים ליהודים, בעקבות הניצחון בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. המצעד מלווה בריקוד, שירה ובנשיאת דגלי ישראל.[1] בנוסף, נהוג לציין את זכרו של יוזם האירוע הרב יהודה חזני.
המצעד מזוהה כמעט באופן בלעדי עם הציונות הדתית.[2]
ריקוד דגלים בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית המצעד במנהגם של הרב צבי יהודה הכהן קוק ותלמידי ישיבת מרכז הרב, לצעוד לכותל דרך רחוב יפו בשירה ובריקודים, בשעות הלילה לאחר סיום עצרת החג בהיכל הישיבה. מנהג זה החל בשנת תשכ"ח (1968).[3] בשנת תשל"ד (1974) יזם יהודה חזני, תלמיד הישיבה, הבאת תזמורת וצירופם של בני ישיבות תיכוניות לאירוע.[4] עם השנים עבר האירוע לשעות היום, כדי לאפשר לאנשים נוספים ליטול חלק בצעדה.[5] כיום מארגנת את הצעדה עמותת "עם כלביא" ובראש התהלוכה עמד הרב חיים דרוקמן.[6] האירוע ממומן על ידי העמותה, עיריית ירושלים, משרד החינוך והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי.[7]
במהלך האירוע הצועדים נושאים דגלי ישראל, מלווים בתזמורות ניידות על גבי משאיות שמנגנות מוזיקה חסידית. במספר נקודות בדרך מוקמות במות עליהן מופיעים אמנים שונים. ברוב השנים החל המצעד מאזור מרכז העיר ירושלים, מגן העצמאות או מגן סאקר, עלה מזרחה לכיוון רחוב יפו, דרך כיכר ספרא, ועד לכיכר צה"ל. בשלב זה מתפצלים הצועדים ונכנסים לעיר העתיקה דרך שעריה, עד שלבסוף מגיעים כולם לכותל המערבי, שם מתקיימת הרקדה המונית בשיתוף זמרים ואישי ציבור.
בשנים האחרונות ישנה הפרדה מגדרית, והגברים והנשים הולכים במקביל בשני מסלולים שונים. בעבר נהגו הצועדים להיכנס לעיר העתיקה גם דרך שער האריות, כדי לשחזר את המסלול שעברו הצנחנים בשחרור ירושלים, אך בין השנים אסרה המשטרה 2010–2016 להיכנס בשער זה.[8] בשנת 2011 הסיטה המשטרה את מסלול הצעדה מזרחה, והוא עבר משייח' ג'ראח לאורך שדרות בר-לב, וכמו בעבר נכנסו לעיר העתיקה דרך כמה משעריה. בשנת 2010 השתתפו במצעד מעל 100 אלף איש.[9] בשנת 2017, לכבוד 50 שנה לאיחוד ירושלים, האירוע הקיף את העיר העתיקה גם ממזרח, ונכנסו אליה גם דרך שער האשפות.[10]
במאי 2021 נערכה צעדת הדגלים במקביל לעיד אל פיטר. לאחר פרוץ המהומות בירושלים נפסק המצעד כשעתיים מראשיתו, כשנשמעו בעיר אזעקות בעקבות ירי רקטות מרצועת עזה על ידי החמאס. המשטרה הורתה על פיזורו ובכותל נערכה עצרת, במקביל להתפרעויות ערבים ברחבי הר הבית. בעקבות ירי הרקטות החל מבצע שומר החומות. לאחר המבצע תוכנן מצעד נוסף, שלא על ידי עמותת "עם כלביא", אלא על ידי כמה תנועות מהציונות הדתית ומועצות אזוריות.[11] הצעדה תוכננה ל-10 ביוני אך בוטלה על ידי המשטרה.[12] ב-13 ביוני הושבעה הממשלה ה-36, אשר אישרה את קיום המצעד ב-15 ביוני, למרות איומי החמאס שהדבר יוביל להסלמה ביטחונית.[13]
אלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במספר צעדות במשך השנים אירעו חיכוכים בין משתתפים בצעדה לבין ערבים תושבי מזרח ירושלים. החיכוכים כללו אלימות פיזית ומילולית משני הצדדים.[14][15][16] לאור זאת ביקרו במרצ את עצם קיומו.[17] בשנים 2015 ו-2016 דחה בג"ץ עתירות שהגישו עמותת "עיר עמים" וארגון "תג מאיר" שדרשו למנוע את מעבר המצעד ברובע המוסלמי.[6] במצעד בשנת 2021 נשמעו קריאות "מוות לערבים"[18] ו"מוחמד מת".[19][20]
בערים נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מהעשור הראשון של המאה ה-21 נערכים מצעדים דומים בערים נוספות בישראל מתוך מטרה להביא את שמחת יום ירושלים גם לשאר הארץ. במצעדים אלו משתתפים חניכי תנועות נוער דתיות לאומיות, ארגונים דתיים מקומיים, אנשי הגרעינים התורניים תושבי הערים וגורמים נוספים.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
ריקודגלים ברחוב יפו (ירושלים) לכבוד יום ירושלים -
ריקודגלים - החוגגים מתכנסים אל רחבת הכותל המערבי -
ריקודגלים ב-2016 -
ריקודגלים ב-2016 (תקריב על החוגגים) -
ריקודגלים ב-2016 נכנס לשער שכם -
ריקודגלים ברחוב יפו לכבוד יום ירושלים -
ריקודגלים בשער שכם בשנת 2012 -
משתתפים מכינים דגלי ישראל לריקוד דגלים בירושלים בשנת 2018
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארבעים שנים לאיחוד ירושלים, באתר ערוץ 7, 15 במאי 2007
- חזקי עזרא, 100 אלף צועדים ב"ריקודגלים", באתר ערוץ 7, 12 במאי 2010
יוני קמפינסקי, ירושלים, "כל אחד מאיתנו הוא היורש של דוד המלך", באתר ערוץ 7, 17 במאי 2015
יום ירושלים 2011 - תמונות מריקודגלים, פליקר- אורלי נוי הפרח ש(כמעט) סיכן את מצעד הדגלים בירושלים, באתר שיחה מקומית, 18 במאי 2015
- בן בורנשטיין, "מצעד ריקודגלים: סופו של החזון הלאומי-ליברלי?", מגזין חירות 2.0, 6 במאי 2018
- עוד יום עם תמר אלמוג, הסיפור של מצעד הדגלים | עוד יום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 במאי 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב יהושע רוזן זצ"ל מספר במלאת 20 שנה לפטירת הרב חזני זצ"ל, בדקה 09:10 מסופר על ריקוד הדגלים
- ^ ריקוד דגלים, באתר ערוץ 7
- ^ הורד PDF - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
- ^ הורד PDF - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
- ^ ריאיון עם יעקב נוביק, בראש יהודי, גיליון 178
- ^ 1 2 בג"ץ 3079/15 עמותת עיר עמים ואחרים נ' מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל ואחרים, ניתן ב־11 במאי 2015
- ^ ב-2018 עלה האירוע כמיליון שקל.שחר אילן, עיריית ירושלים והמדינה יממנו את מצעד הדגלים, באתר כלכליסט, 6 במאי 2018
- ^ שמוליק גרוסמן, המפכ"ל: אי אפשר לאבטח החוגגים בעיר העתיקה, באתר ynet, 9 במאי 2010
- ^ חזקי ברוך, 100 אלף צועדים ב"ריקודגלים", באתר ערוץ 7, 12 במאי 2010
- ^ בג"ץ 4243/17 עמותת עיר עמים נ' מפקד מחוז ירושלים, משטרת ישראל, עיריית ירושלים ועמותת עם כלביא, ניתן ב־24 במאי 2017
- ^ אנה רייבה ברסקי, לאחר שנעצר בעקבות ירי רקטי: ארגוני הימין מארגנים מצעד דגלים חוזר, באתר מעריב אונליין, 4 ביוני 2021
- ^ אלון חכמון, אריק בנדר, אנה ברסקי, המשטרה ביטלה את "מצעד הדגלים"; אוחנה: "להעביר ההחלטה לדרג המדיני", באתר מעריב אונליין, 7 ביוני 2021
- ^ דריכות לקראת מצעד הדגלים בירושלים; צה"ל נערך לאפשרות של הסלמה, באתר ynet, 14 ביוני 2021
- ^ אפרת וייס, יום ירושלים: צעירים יידו אבנים לעבר צועדים בעיר העתיקה, באתר ynet, 2 ביוני 2008
- ^ יאיר אלטמן ועומרי אפרים, צפו: קריאות "מוחמד מת" בעיר העתיקה, באתר ynet, 2 ביוני 2011
- ^
ניר חסון, מצעד הדגלים שב לירושלים במלוא כיעורו, ועל השלכותיו עדיין מוקדם לדבר, באתר הארץ, 29 במאי 2022;
ניר חסון, שרשור על: מצעד הדגלים 2022, הקומץ, טוויטר, 30 במאי 2022 - ^ יהונתן ליס, מרצ דורשת לבטל את הגדרת יום ירושלים כ"חג לאומי", באתר הארץ, 27 במאי 2014
- ^ קריאות מוות לערבים, ציוץ של ניר חסון בטוויטר, 15 ביוני 2021
קובי אטינגר, עשרות צועדים יהודים קראו "מוות לערבים", באתר כיכר השבת, 15 ביוני 2021 - ^ דלית הלוי, מחאה על הפגיעה בנביא מוחמד בצעדת הדגלים, באתר ערוץ 7, 17 ביוני 2021
- ^ תיעוד מתוך מצעד הדגלים ב-15 ביוני 2021, קולקטיב "אקטיבסטילס" בטוויטר
