ריקוד דגלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריקודגלים ברחבת הכותל המערבי
ריקודגלים בשער שכם בשנת 2012

ריקוד דגליםהלחם: ריקודגלים) או מצעד הדגלים, הוא מצעד המתקיים מדי שנה ביום ירושלים (בתאריך כ"ח באייר) בירושלים, ובהיקף קטן יותר מדי ראש חודש (מוכר יותר בשם סיבוב שערים). הוא מתקיים החל משעות אחר הצהריים ועד לשעות הערב, כדי לחגוג את איחוד העיר ואת חידוש הריבונות היהודית והישראלית במקומות הקדושים ליהודים, בעקבות הניצחון בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. המצעד מלווה בריקוד, בשירה ובנשיאה של דגלי ישראל. מציינים בו את זכרו של יוזם האירוע, הרב יהודה חזני.[1]

"ריקודגלים" בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של המצעד במנהגם של הרב צבי יהודה קוק ותלמידי ישיבת מרכז הרב לצעוד לכותל דרך רחוב יפו, בשירה ובריקודים, בשעות הלילה לאחר סיום עצרת החג בהיכל הישיבה. מנהג זה החל בשנת תשכ"ח (1968)[2]. בשנת תשל"ד (1974) יזם יהודה חזני, תלמיד הישיבה, הבאת תזמורת וצירופם של בני ישיבות תיכוניות לאירוע[3]. מאוחר יותר הוחלט להעביר את האירוע לשעות היום על מנת לאפשר לאנשים נוספים ליטול חלק בצעדה.[4] כיום מארגנת את הצעדה עמותת "עם כלביא", ובראש התהלוכה עומד הרב חיים דרוקמן.[5] האירוע ממומן על ידי העמותה, עיריית ירושלים, משרד החינוך והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי.[6]

במהלך המצעד מציפים את רחובות העיר רבבות צועדים נושאי דגלי ישראל, המלווים בתזמורות ניידות על גבי משאיות שמנגנות שירים חסידיים. במספר נקודות בדרך מקימים במות נייחות שעליהן מתקיימות הופעות של אמנים שונים. אמנם בשנותיו הראשונות של המצעד לקחו בו חלק גורמים מגוונים מהחברה הישראלית[דרוש מקור], אך כיום רוב המשתתפים בצעדה ובחגיגות הם אנשי הציונות הדתית.[7]

ברוב השנים החל המצעד מאזור מרכז העיר ירושלים, מגן העצמאות או מגן סאקר, עלה מזרחה לכיוון רחוב יפו, דרך כיכר ספרא, ועד לכיכר צה"ל. בשלב זה מתפצלים הצועדים ונכנסים לעיר העתיקה דרך שעריה, עד שלבסוף מגיעים כולם לכותל המערבי, שם מתקיימת הרקדה המונית בשיתוף זמרים ואישי ציבור. בשנים האחרונות ישנה הפרדה והנשים צועדות לפני הגברים או להפך. בעבר נהגו הצועדים להיכנס לעיר העתיקה גם דרך שער האריות כדי לשחזר את המסלול שעברו הצנחנים בשחרור ירושלים, אך בשנים 2010–2016 אסרה המשטרה להיכנס משער זה.[8] בשנת 2011 הסיטה המשטרה את מסלול הצעדה מזרחה, והוא עבר משייח' ג'ראח לאורך כביש מספר 1 העירוני (שדרות בר לב), וכמו בעבר נכנסו לעיר העתיקה דרך כמה משעריה. בשנת 2010 השתתפו במצעד מעל 100 אלף איש.[9] בשנת 2017, לכבוד 50 שנה לאיחוד ירושלים הוחלט שריקוד הדגלים גם יקיף את העיר העתיקה ממזרח וייכנס אליה דרך שער האשפות.[10]

במספר צעדות במשך השנים אירעו חיכוכים בין משתתפים בצעדה לבין ערבים תושבי מזרח ירושלים. החיכוכים כללו אלימות פיזית ומילולית משני הצדדים.[11][12][13]
היו שביקרו את עצם קיום האירוע, מהצד השמאלי של המפה הפוליטית.[14] בשנים 2015 ו-2016 דחה בג"ץ עתירות שהגישו עמותת "עיר עמים" וארגון תג מאיר ובה דרשו למנוע את מעבר התהלוכה ברובע המוסלמי.[5]

בשנת תשפ"א - 2021 - המצעד שהופסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2021 נערכה צעדת הדגלים במקביל לעיד אל פיטר. לאחר פרוץ המהומות בירושלים נפסק המצעד כשעתיים מראשיתו, כשנשמעו בעיר אזעקות בעקבות ירי רקטות מרצועת עזה על ידי החמאס. המשטרה הורתה על פיזור האירוע. בכותל נערכה עצרת, במקביל להתפרעויות ערבים ברחבי הר הבית. בעקבות ירי הרקטות החל מבצע שומר החומות. לאחר סיומו תוכנן מצעד נוסף, שלא הופק על ידי עמותת "עם כלביא" שמארגנת את הצעדה ביום ירושלים אלא על ידי ארגונים אחרים, בהם צעירי מפלגת הציונות הדתית, אם תרצו, תנועות הנוער אריאל ועזרא, המועצות האזוריות גוש עציון ובנימין ועוד.[15] הצעדה תוכננה תחילה ל-10 ביוני אך בוטלה על ידי המשטרה[16] במקומה התקיימה הצעדה ב-15 ביוני, לאחר אישור הממשלה ה-36 שהושבעה יומיים קודם לכן,[17] למרות איומי החמאס שהדבר יגרום להסלמה ביטחונית. בסופו של דבר המצעד התקיים, ונשמעו בו גם הקריאות "מוות לערבים"[18] ו"מוחמד מת".[19][20]

בערים נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהעשור הראשון של המאה ה-21 נערכים מצעדים דומים בערים נוספות בישראל מתוך מטרה להביא את שמחת יום ירושלים גם לשאר הארץ. במצעדים אלו משתתפים חניכי תנועות נוער דתיות לאומיות, ארגונים דתיים מקומיים, אנשי הגרעינים התורניים תושבי הערים וגורמים נוספים.

מבחר תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריקוד דגלים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב יהושע רוזן זצ"ל מספר במלאת 20 שנה לפטירת הרב חזני זצ"ל, בדקה 09:10 מסופר על ריקוד הדגלים
  2. ^ הורד PDF — הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, www.nli.org.il
  3. ^ הורד PDF — הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, www.nli.org.il
  4. ^ ריאיון עם יעקב נוביק, בראש יהודי, גיליון 178
  5. ^ 1 2 בג"ץ 3079/15 עמותת עיר עמים ואחרים נ' מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל ואחרים, ניתן ב-11 במאי 2015
  6. ^ ב-2018 עלה האירוע כמיליון שקל.שחר אילן, עיריית ירושלים והמדינה יממנו את מצעד הדגלים, באתר כלכליסט, 6 במאי 2018
  7. ^ ריקוד דגלים, באתר ערוץ 7
  8. ^ שמוליק גרוסמן, המפכ"ל: אי אפשר לאבטח החוגגים בעיר העתיקה, באתר ynet, 9 במאי 2010
  9. ^ חזקי ברוך, 100 אלף צועדים ב"ריקודגלים", באתר ערוץ 7, 12 במאי 2010
  10. ^ בג"ץ 4243/17 עמותת עיר עמים נ' מפקד מחוז ירושלים, משטרת ישראל, עיריית ירושלים ועמותת עם כלביא, ניתן ב-24 במאי 2017
  11. ^ אפרת וייס, יום ירושלים: צעירים יידו אבנים לעבר צועדים בעיר העתיקה, באתר ynet, 2 ביוני 2008
  12. ^ יאיר אלטמן ועומרי אפרים, צפו: קריאות "מוחמד מת" בעיר העתיקה, באתר ynet, 2 ביוני 2011
  13. ^ ניר חסון, מצעד הדגלים שב לירושלים במלוא כיעורו, ועל השלכותיו עדיין מוקדם לדבר, באתר הארץ, 29 במאי 2022;
    ניר חסון, שרשור על: מצעד הדגלים 2022, הקומץ, טוויטר, 30 במאי 2022
  14. ^ יהונתן ליס, מרצ דורשת לבטל את הגדרת יום ירושלים כ"חג לאומי", באתר הארץ, 27 במאי 2014
  15. ^ לאחר שנעצר בעקבות ירי רקטי: ארגוני הימין מארגנים מצעד דגלים חוזר, www.maariv.co.il
  16. ^ המשטרה ביטלה את "מצעד הדגלים"; אוחנה: "להעביר ההחלטה לדרג המדיני", www.maariv.co.il
  17. ^ דריכות לקראת מצעד הדגלים בירושלים; צה"ל נערך לאפשרות של הסלמה, ynet, ‏2021-06-14
  18. ^ קריאות מוות לערבים, ציוץ של ניר חסון ב טוויטר, 15 ביוני 2021
    קובי אטינגר, ‏עשרות צועדים יהודים קראו "מוות לערבים", באתר כיכר השבת, 15 ביוני 2021
  19. ^ דלית הלוי, מחאה על הפגיעה בנביא מוחמד בצעדת הדגלים, באתר ערוץ 7, 17 ביוני 2021
  20. ^ תיעוד מתוך מצעד הדגלים ב-15 ביוני 2021, קולקטיב "אקטיבסטילס" בטוויטר