רקמת צלבים (מלאכת יד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רקמת צלבים (אנגלית: Cross Stitch) הנקראת לעיתים גם רקמת איקסים, היא רקמה הנרקמת בצורת X על בד ארוג שקל לספור בו את החוטים[1] ושמספר חוטי השתי בס"מ של האריג שווים למספר חוטי הערב בס"מ של האריג[2]. בדים נפוצים ומסורתיים לרקמת צלבים הם קנבס פשתן ובד כותנה בשם איידה[3] [Aida]. תך ה-X נוצר על ידי הצלבת שני תפרים אלכסוניים מעל למפגש אחד או יותר של חוטי שתי וערב[4]. נהוג לרקום קבוצות של צלבים שיוצרות דמויות, פרחים, צמחים[5] צורות שונות, אותיות ומספרים וגם שורות שיוצרות צורות ריבועיות[6][5], אפשר לרקום את הצלבים על בד צבעוני בלי למלא את הרקע, או לבחור למלא גם את הרקע, לעיתים אפשרות הבחירה הזו מצוינת בהוראות העשייה[7]. אפשר לרקום צלבים גם על בד משובץ[8][4] או מעל בד רשת שאת חוטיה מורטים לאחר הרקמה[4][5], על סריג או אפילו על נייר או קרטון מחוררים[9].

את רקמת הצלבים אפשר לרקום כיום גם במכונות המיועדות לכך, והיא משמשת לרקמת טקסטים, מפות שולחן, שטיחים[4].

מקובל ורצוי להשתמש במחט Tapestry בעלת חוד קהה[10], כדי שאפשר יהיה להפריד בין חוטי האריג בלי לפרק אותם. המידות הנפוצות למחטי רקמה הן 24 ו־26.

נהוג למתוח את הבד או הקנבס על מסגרות רקמה עגולות הנמכרות בזוגות, על החישוק הפנימי מותחים את הבד והחישוק החיצוני מהודק מעל לבד בעזרת בורג, או על מסגרות מרובעות[11] שעליו מותחים את הבד או הקנבס מאחור בעזרת תפרים ארוכים המחברים בין כל הצדדים. נהוג לרקום קודם את כל האלכסונים של שורה אחת ואז לשוב ולרקום את האלכסון הצולב אותו בכיוון השני.

היסטורית, אין הבדל גדול בין המסגרות מפעם לעכשוויות, הרעיון למתוח את הבד בזמן הרקימה התחיל בשנות ה-1400[12], בציור הקיר 'הניצחון של מינרווה'[13] (the Triumph of Minerva) של (Francesco Del Cossa), נראית מסגרת רקמה מלבנית מעץ בשימוש, כשהיא נשענת על תלת-רגל. אפשר היה להתאים את הרוחב והאורך של מסגרות הרקמה למידות הבד הנרקם. מסגרות החישוק פותחו יחד עם הופעת רקמת הטמבור, המילה טמבור היא תוף בצרפתית, מסגרות אלו אפשרו מתיחה מאד חזקה של הבד כדי להקל את חדירת המחט אליו. מניחים שרקמת הטמבור הגיעה לאנגליה וצרפת במאה ה-17.

ב-1903 נרשם פטנט על שמה של הלן הרמס[12] (Helen Harmes) ממיזורי שבארצות הברית על חשוק הרקמה המתכוונן, מה שעזר להגביר את תפוצת רקמות הטמבור והיה אב טיפוס לפיתוח חישוקי הרקמה המתכווננים העכשוויים.

להבדיל משטיחים ארוגים שבהם צריכים למצוא פתרון איפה להסתיר חוט בצבע מסוים בזמן שלא זקוקים לו בלי שתראה האחיזה שלו, ברקמה קל מאד לרקום תך ולהסתיר את החלק הבלתי נחוץ מאחורי התכים האחרים. רקמת הצלבים היא מודולרית ומאפשרת ליצור ממנה שלל צורות[14], רקמת הצלבים אפשרה גם לאנשים עניים יותר לרכוש או ליצור לעצמם שטיחים לחימום קירות הבית, בהעתקת הדוגמאות מהארוגים שהיו יותר יקרים.

הצורות הרקומות נוצרות על ידי ריבועים אי לכך הן יותר מופשטות[1] מאשר טבעיות.

בעברית תך של צלב יחיד נקרא תך משוכל[15][16] ותך שבו שבו שני צלבים משולבים נקרא תך משוכל ארוך רגל[16] שבו רוקמים בין היתר גם את רקמת אסיזי (Assisi).בין האפשרויות יש גם רקמת צלבים כפולה (double crossstitch) שבה רוקמים צלב אחד בתפרים אלכסוניים ומעליו צלב שני עם תך מאוזן ותך מאונך מעליו[17][18].

למרות שהיסטורית גובלן היה שטיח קיר ארוג של ערב צמר מעל לשתי כותנה או פשתן, במשך השנים המונח הזה הפך לשם כולל (generic) לרקמת צלבים ולעוד יצירות אמנות סיבים שבהן משלבים כל מיני חומרים או אופני יצירה[19].

הצלב היה נפוץ בעולם העתיק, עוד לפני הנצרות, כמעט בכל ארץ הייתה רקמת צלבים, אבל בכל ארץ יצרו מהצלבים צורות שונות בהתאם לתרבות המקומית. יש מקרים שבהם רקמת צלב היא סימון של מיעוט נוצרי שחי באוכלוסייה מוסלמית[20], כגון צלב רקום על גרב סרוגה של ילד קופטי[21]במצרים. או רקמת צלבים שמופיעה על צעיפים של ה־qaracoche בעיראק ועל השמלות של נשים נוצריות מהכפרים שסביב העיר ליבנו (Livno) בבוסניה.

בתערוכה 'לכל השדים והרוחות, לחשים וקמעות במסורת היהודית'[22], שהוצגה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, הוצג נרתיק בד לקמיע, שמסביב לפרח הרקום באמצע רקומה מסגרת ברקמת צלבים, מכורדיסטן בערך משנת 1900.

באוסף המוזיאון להיסטוריה יהודית[23] באמסטרדם (Joods Historisch Museum) נמצא כיסוי חלה עם אותיות עבריות ברקמת צלבים שהדוגמה שלו עוצבה על ידי L.W. Witting בברלין ב-1900. כיסוי החלה נרקם בידי שרה זליגסברגר - וולף שנרצחה בשואה.

רקמת ברלין[24] שייכת אף היא למשפחת רקמת הצלבים, רקמה זו מבוצעת על קנבס עם חוטי צמר דקים ומשמשת לרקימת שטיחים כריות, מושבי כיסאות וריפודי ריהוט ביתי. הדוגמאות[25] לרקמת ברלין הודפסו לראשונה בתחילת שנות ה-1800 על ניר משובץ שבו כל משבצת מסמלת הצלבה של חוטי ערב עם חוטי שתי, כך שהרוקמת יכולה לספור את ההצלבות הללו ויודעת את מקום הכנסת המחט לבד.

רקמת הצלבים שייכת לקבוצת הרקמה על מצעים שאפשר לספור את חוטיהם (Counted Threads work),יש להבדיל בין רקמת צלבים לבין רקמת Needle Point, למרות הדמיון ביניהן והשימוש בחלק מאותם התכים בשמות שונים, למשל תך 'חצי הצלב' ברקמת צלבים נקרא באנגלית 'תך האוהל'[26] כשהוא נרקם כ-Needlepoint. תך זה היה התך הנפוץ במשך דורות, עד שנוסעים, כמו גם הצלבנים[27] הפיצו את הרקמה להרבה ארצות והביאו עמם דוגמאות שונות. הרבה פעמים בספרים ובעיתוני מלאכת יד אפשר למצוא רקמת צלבים כחלק מפרק Needle point או Needlework או tapisserie ורק בדף הוראות העשייה רואים שחלק מהדוגמאות מסומנות כרקמת צלבים. יש ספרי דוגמאות ששמם מכיל את המושג needlepoint אך יש בהם פרק שלם המוקדש לתכי רקמת צלבים[28]. אי האבחנה במראה של הרקמות הללו בא לביטוי גם כאשר מחפשים דוגמה לרקימה כי יש לחפש תחת המושגים השונים כדי למצוא את סוג הרקמה הרצויה. למשל בכרך הראשון של ידי זהב[29], (אנציקלופדיה למלאכת - יד מתורגמת מאיטלקית שיצאה לאור בארץ בשנת 1975) מי שתחפש רקמת צלבים תמצא אותה בתוכן העניינים תחת הכותרת רקמה 'הצעה למפה ברקמת צלבים ',ואחרי זה תחת הכותרת 'רקמה על קנווה'.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריון פליניוס הזקן שחי במאה הראשונה לספירה כתב שהפריגים (Phrygians) היו האנשים הראשונים שהשתמשו במחטים כדי לרקום על בדים[27]. בזמנים ההם מחטים היו עשויות מעצמות, נוצות או מברונזה. מחטי הפלדה הומצאו רק במאה ה-16. קנבס, כמו שאנו מכירים כיום הומצא רק בשנות ה-1800 המוקדמות, לפני זה רקמו על פשתן.

בסין בזמן שלטון שושלת טאנג בין השנים 618 ל-906 פרחה רקימת הצלבים.[30]

ימי הביניים היו עשירים באמנות דקורטיבית, זכוכית צבעונית, שלטי האצילות ומגנים - הרלדיקה ואריגת טפטין[2]. ניסויים בארכיטקטורה חדשה, נבנו בנינים יותר מוארים ויותר גבוהים. אנשים רבים שלא יכלו להרשות לעצמם בדים ארוגים מקושטים וחיקו אותם ברקימה כך שהשם Tapestry שהיה פעם רק שם של אריג מקובל כיום גם לבדים חקייניים (imitative fabrics)[31] רקומים באופנים שונים [גם ברקמת צלבים], מוטלאים, סרוגים ועוד.

עד תחילת המאה ה-16, הרקמה באירופה נשלטה בעלי מלאכה מקצועיים (בעיקר גברים)[24] שרקמו במנזרים או בסדנאות של חברי הגילדות, למרות שהיו גם מספר מצומצם של נשים ובנות של שליטי אירופה שהיו מיומנות ברקמה, היו אלה בעלי המקצוע שיצרו את סמלי הכוח והאמונה שלבשו או שימשו את האצולה ואנשי הכנסייה. חוקים מחמירים (Sumptuary) הסדירו למי היה מותר או אסור ללבוש סמלים או בגדים או צבעים מסוימים בעיקר היו איסורים על פשוטי העם.

ביטול חלק ניכר מאותם חוקי הלבוש קרה יחד עם אימוץ תרשימי רקמה. שעזרו להפוך רקמה אליטיסטית לתחביב ביתי נפוץ ואהוד. תרשים הוא סימון חזותי. על רשת משורטטת או על נייר משובץ (נייר חשבון). כל ריבוע מולא בדיו או בנקודה שסימן את המקום שבו היה על הרוקם סופר החוטים לרקום תך, התרשימים הללו טובים גם לסורגים, עושי תחרה, או יוצרי טפיטין.[24] תרשימים של כמה דוגמאות, פורסמו בצורת ספר.

לפני הדפסות הצבע, שעתוק התרשימים היה יחסית פשוט אבל יקר. אחרי שאמן סיים את עיצוב התרשים שוליה היה מעתיק אותו לניר משבצות, סימן את הצבעים הסמוכים ונתן לכל צבע או גוון סימן. החרט תרגם את התרשים ריבוע אחר ריבוע על לוח תחריט עם משבצות וסימן כל ריבוע עם הסמל הנכון. לאחר ההדפסה התרשים היה נצבע ביד ואז נכרך בספר יחד עם עוד תרשימים. הספרים הללו נועדו בתחילה למקצוענים שהטיבו לרקום.

עד המהפכה התעשייתית השימוש בפשתן רקום על בבגדים או בטקסטיל ביתי, היה זכות יתר של העשירים, ובגדים רקומים בידי רוקמים מקצועיים היו סמל מעמדי שלהם. תרשימים הפכו יותר ויותר נפוצים כאשר מוציאים לאור ותעשיית הטקסטיל החלו ליצר ולמכור תרשימים מודפסים למעמד חדש של רוקמים ובעיקר רוקמות לא מקצועיות. נשים עם הכנסה נמוכה וניסיון מועט ברקמה קישוטית, שחיפשו דרכים פשוטות ליצר ואף ללבוש את הדוגמאות המסחריות שהן ראו בחנויות. בשלהי המאה ה-18, התחילו למכור את תרשימי רקמת ברלין יחד עם חוברת קטנה של הוראות רקמה.

במאה ה-19 התחילו עיתוני נשים להדפיס תרשימים שהיו זמינים לכל דורשת. הרקמה הייתה כל כך נפוצה שב-1852 כותב מ. ט. מורל בספר A History of Needlemaking שיר תלונת הבעל[27] (The Husband`s Complaint) שבו הבעל מתלונן שהאוכל אינו מוכן בזמן ובביקורים של אורחות, כל מה שמעניין את האשה הוא רקמה.

כיום אפשר לקנות ערכה של קנבס או בד עם חוטים שקל לספור יחד עם החוטים הדרושים, בכל חנות למלאכות יד או במרשתת.

בחפירות ארכאולוגיות שנעשו במצרים בסוף המאה ה-19, נמצאו הרבה קטעי בד רקומים, גם ברקמת צלבים אך לצערנו רבים מהם התפרקו במגעם עם האוויר, הם תוארכו למאה ה-6 ולמאה - 7[30]. יש מעט אריגים מלפני המאה ה-12 שנותרו שלמים, עם זאת בציורי קיר, בפסלים, ובעיקר בכתבי יד מאוירים, רשימות מלאי של מנזרים ואצילים וגם בציורים יש הרבה עדויות לרקמת צלבים[32] כמו גם רקמות אחרות.

באנציקלופדיה הראשונה לעבודות יד The Complete Encyclopedia of Needlework שיצאה לאור בשנת 1884 בצרפת, רקמת הצלבים אינה מופיעה כפרק בפני עצמו אלא מופיעה בפרק 'רקמת פשתן' בכותרת משנית כ'רקמה על בדים שאפשר לספור את מספר החוטים שלהם' ורקמת הצלבים מבוצעת על בד חלק בעזרת רשת עזר.

בשנות השפל הגדול (Depression) כשאנשים היו מדוכאים רעבו ללחם, ולבשו בגדי כותנה משובצים (Gingham) זולים[33], די היה במחט וחוט צבעוני כדי לשמח מעט את ליבם לקשט בגד שיראה קצת אחרת. הנשים כיסו משבצת צבעונית בחוט לבן ואת המשבצות הלבנות בחוט צבעוני וכך יצרו צורות יפות על הבדים שזכו לכינוי 'תחרת השפל הגדול'.

האמנית השוודית אולה-סטינה ויקאנדר[34], (Ulla-Stina Wikander), התחילה בשנת 2012, לכסות ברקמת צלבים, מכשור ביתי כגון שואב-אבק, מגהצים, מכונת תפירה ועוד כלי בית משומשים. היא אומרת שהיא הופכת אותם מחפצים לא נחוצים לאמנות.

דוגמיות הרקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקמות צלבים, שמשו הרבה לרקימת אותיות מספרים ומפות גאוגרפיות[35] בדוגמיות הרקימה (Samplers), שהיו נפוצות בחינוך הילדות באירופה ובאמריקה[36]. באוספי מוזיאון ויקטוריה ואלברט[37] בלונדון ישנן דוגמיות רקמה רבות החל מהמאה ה-13.

דוגמיות הרקמה, שמשו לאימון הילדות בתפירת ורקימת תכי התפירה והרקמה שהיו נחוצים לתחזוקת הטקסטיל הביתי, היות שהיה צריך לסמן את הבגדים בשמות הן למדו גם לרקום אותיות וספרות. רקמת הצלבים המודולרית הייתה מצוינת לבניית האותיות והמספרים, כך שלמדו גם לקרוא ולכתוב. לעיתים הוסיפו פסוקים מכתבי הקודש. הדוגמית המוכנה, שמשה לבנות מעין מילון תכים שתוכלנה להיזכר באופן העשייה, עם סיום רקמת הדוגמית היא נתלתה על הקיר כמעין תעודה המוכיחה שהבת מוכנה למטלות עקרת הבית.

בספר The Art of Judaic Needlework[38] כותבת הרוקמת היהודיה האמריקאית איטה אבר (Ita Abber) שבעודה עובדת על עיצוב רקמת אותיות באנגלית, ישבה ליד שולחן עגול ושמה לב שחלק מהאותיות האנגליות ההפוכות דומות לאותיות עבריות וכך התחילה לעצב אותיות עבריות שאפשר גם לרקום ברקמת צלבים. רוקמת נוספת שעיצבה אותיות עבריות לרקמת צלבים היא מאי רוקלנד טופא (Mae Rockland Tupa) בספרה The New Work of Our Hands:Contemporary Jewish Needlework and Quilts[39]

דוגמאות נוספות לאותיות עבריות שמהן אפשר לבחור אותיות מרובעות לעיצוב רקמת צלבים, אפשר למצוא ב'כתב אמנותי עברי'[40] מאת ל. פ. טובי.

במוזיאון ההיסטוריה היהודית באמסטרדם[23], יש דוגמית שרקמה אשתר בת זלמן ב-1782, עיקר הדוגמית רקומה בתכי תיקוני אריגה, אך במרכזה רקום שם הרוקמת בעברית ברקמת צלבים.

תרבויות וארצות שבהן רקמת צלבים היא בדרגת רקמה לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם היות רקמת הצלבים מוכרת ונפוצה בכל מקום, ואפשר למצוא אותה על בגדים מאמריקה המרכזית, סקנדינביה, המזרח התיכון, דרום-מזרח אסיה[41]. יש כמה תרבויות וארצות, שבהן היא נתפשת כמוטיב לאומי ותך הצלב הוא הנפוץ ביותר מבין התכים הנרקמים.

במספר מחוזות במערב סין במשך דורות רקמת צלבים הייתה הרקמה העיקרית[42], לפעמים בתוספת תכים אחרים. הרקמה נעשתה עם חוטי כותנה צבועים בכחול אינדיגו שהופק מצמח הניל (Indigofera)[43], על בגדים, ומוצרי בד לבית הן גם תיקנו בגדים שהתבלו על ידי רקימה וחיבור של שכבות בד.

ברקמה הפלסטינית מרבים להשתמש ברקמות צלבים, בעיקר על בגדים, שמטבעם מתבלים, חלקים רקומים לעיתים מועברים מבגד ישן לחדש, עדיין אפשר למצוא מקטעי רקמה שאפשר לתארך למאה ה-19 וניכרת בהם השפעה של המזרח התיכון והמזרח. כמו גם השפעת השליטים השונים והתרבויות שעברו באזור. השמלות המסורתיות, שנתפרו לרוב מכותנה או פשתן, כללו לבבית רקומה על החזה והגב ושוליים רקומים באימרת השמלה והשרוולים. דוגמאות רקמות הצלב נרקמו בצורות גאומטריות, עלים ופרחים מסוגננים, בזמן המנדט הבריטי נוספו דוגמאות יותר משוכללות שהועתקו מספרי דוגמאות מיובאים[44], חוטי פרלה שיובאו מאירופה תפסו את מקומם של חוטי המשי היותר יקרים.

הבדואיות בישראל ובסיני, מרבות לרקום ברקמת צלבים בספרה הדו לשוני Traditionelle HandwerksformenDer Beduinen In Israel Und im SINAI ' כותבת החוקרת אורנה גורן שהבגדים נרקמים עם חוטי כותנה על רשת שאחר כך מורטים אותה מתחת לחוטים[45].

בחבורת בלומסברי, קבוצת אמנים בריטיים שעברו להתגורר יחד חווה, אתל גרנט[26] (Ethel Grant) אמו של הציר דאנקן גרנט, תרגמה לרקמה חלק מציורי חברי הקבוצה וגם עיצבה בעצמה שטיחים, כריות, מסגרות למראות ברקמת צלבים ובNeedle point ברוח הציורים של חברי הקבוצה.

ספרי רקמת צלבים שיצאו לאור בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Paula Frank-Boas, wilde Bloemen uit het Heilige Land, Strengholt,Holland, 1981, 9060104501
  • Ziva amir, arabesque, decorative needlework from the holy land, Van Nostrand Reinhold, Israel 1977, 0-442-20290-3

אמני רקמת צלבים ישראלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איטל קלדרון[46], 2005-1962 הותירה אחריה 25 שטיחים מופשטים בחלוקה למשטחים גאומטריים.
  • איתמר שגיא[47], אברהם בלבן, רשימות תל אביביות, 'רקמת הגעגועים מוכנה להגירה', הארץ, תרבות וספרות. יום ששי 24.11.2023.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רקמת צלבים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 The New Encyclopedia Britanica, כרך Macropedia vol. 5, 1982, Encyclopedia Britanica, 1768, עמ' 260, ISBN 0-85229-387-9. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 Angela Wainwright, Prctical Details, Historical Background, Medieval Cross Stitch Samplers, London: Cassel, 1995, עמ' 89-91,10,14, ISBN 0-304-34442-7. (באנגלית)
  3. ^ Janet Haigh, Sally Harding (ע), Embroidered Motifs, Crazy Patchwork, USA: Conteporary Books, 1998, עמ' 29, ISBN 0-8442-2664-5. (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 4 Chris Rankin, Cross - Stitch Basics, Home and Hearth, Gorgeous Cross-Stitch, 1995, New York: Sterling/Lark, 1995, עמ' ,9-13,73-5,91-2, ISBN 0-8069-0974-9. (באנגלית)
  5. ^ 1 2 3
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         , Kruissteken, Rosemarijn dille komujn kriuden in kruisjes, folklore om na te maken, ariadne, Utrrecht, Nederland: ESKA, 1976 Maart, עמ' 14-17,28-29,38-39 (בהולנדית)
  6. ^ Chris Rankin, Bobbe Needham (ע), SPLENDID SAMPLERS to Cross-Stitch, New York: Sterling/Lark, 1995, ISBN 0-8069-3164-7. (באנגלית)
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         , Romatische rozen, Maandblad ariadne handwerken, Amsterdam: Eskabel, 1970 Feb, עמ' 55, werkblad (בהולנדית)
  8. ^ Xs Make The Message - Hoop - framed Samplers, The Family Creative Workshop, כרך Rosemaling, Sandal Making, 1975, New york: Plenary, 1975, The Family Creative Workshop, עמ' 63. (באנגלית)
  9. ^ Kerrie Dudley, Cross-stitch card, EASY TO MAKE, GIFTWRAP, BOXES & CARDS, כרך Giftwrap, Boxes &Cards, London: Brockham, 1995, EASY TO MAKE, עמ' 58-9, ISBN 1-86019-184-3. (באנגלית)
  10. ^ Cross Stitch Equipment, CSG The Cross Stitch Guild (באנגלית)
  11. ^ Margaret Rivers, Equiment and Materials, Working on Canvas, London: Batsford, 1990, עמ' 12, ISBN 0-7134-5438-5
  12. ^ 1 2 Dennis Klegg, Framed—A Brief History of the Embroidery Hoop, PIECEWORK, ‏August 30 2023 (באנגלית)
  13. ^ Dennis Klegg, Framed—A Brief History of the Embroidery Hoop, PIECEWORK, ‏Aug 30 2023 (באנגלית)
  14. ^ Carol Field Dahlstrom (ע), 2001Cross Stitch Designs, Iowa USA: Better Homes And Gardens, 1999, ISBN 0-696-20780X. (באנגלית)
  15. ^ המונח במילוני האקדמיה (1) המונחים: cross stitch, באתר מונחי האקדמיה ללשון העברית, ‏2005 (בעברית, אנגלית)
  16. ^ 1 2 מגינה שלאין, תך משוכל/צלבים,תך משוכל ארוך רגל,רקמת צלבים, רקמות עמים, ירושלים: זהר לרקמה, 2007, עמ' 40-43,88. (בעברית, אנגלית)
  17. ^ Karen elder, working cross stitch, needlepoint, London: Quadrille, 1996, עמ' 50-51, ISBN 1899988904. (באנגלית)
  18. ^ Double Cross Stitch, TRC Textile research Center, ‏30.1.2017 (באנגלית)
  19. ^ Martin Hardingham, Textile Terms, The FABRIC CATALOG, 1978, New York: Wallaby, 1978, עמ' 146, ISBN 0-671-79061-7
  20. ^ Sheila Paine, The Cross, Embroidered Textiles: Traditional Patterns from Five Continents, New York: RIZZOLI, 1990, עמ' 129, ISBN 0-8478-1231-6. (באנגלית)
  21. ^ Sheila Paine, RELIGION AND ITS PATTERNS, Christinity, EMBROIDERED TEXTILES : Tradional Patterns from Five Continents, New York: Rizzoli, 1990, עמ' 129, ISBN 0-8478-1231-6. (באנגלית)
  22. ^ פיליפ ווקוסבוביץ (ע), הגנה אישית, לכל הרוחות והשדים לחשים וקמיעות במסורת היהודית, ירושלים: מוזיאון ארצות המקרא, 2010, עמ' 119, מסת"ב 965-7027-21-7. (בעברית, אנגלית)
  23. ^ 1 2 Daniel M. swetschinski, Julie-Marthe Cohen, Stephen Hartog, Domestic and Professional Crafts, Men and Women, Orphan Objects, Amsterdam: Waanders, Joods Historisch Museum, 1997, עמ' ,106,111,141, ISBN 9040099537. (באנגלית)
  24. ^ 1 2 3 Lilo Markrich, The Enduring Legacy of Charts, PIECEWORK VI number 5, Loveland USA: Interweave, 1998 Sept/October, עמ' 16-21 (באנגלית)
  25. ^ Embroidery styles: an illustrated guide, V&A Victoria and Albert Museum (באנגלית)
  26. ^ 1 2 Melinda Coss, אנגלית (ע), Foreword, Materials and Techniques, BLOOMSBURY NEEDLEPOINT, From the Tapstries at Charleston Farmhouse, Boston USA: BULLFINCH, 1992, עמ' 6-7,75,115-6, ISBN 0-8212-1919-7
  27. ^ 1 2 3 Carol Huebner Collins, A History of Needlepoint, Needlepoint,A Basic Manual, 1976, Boston: Little Brown, 1976, עמ' 3,5, ISBN 0-316-15225-0. (באנגלית)
  28. ^ Cross Stitch,Cross stitch Alternating, Cross Stitch Diagonal, Cross Stitch Double, Cross stitch Half, Cross Stitch Long-armed, Cross Stitch Montenegrin, Cross Stitch Oblong, Cross Stitch Reversed, Cross Stitch Two-Sided - Italian, Cross Stitch Upright, 50Needlepoint Stitches, Untited Kingdom: COATS, 1975, עמ' 22,26,42,40,20,30,32,24,35,28,38, ISBN 0-684-14786-6. (באנגלית)
  29. ^ רבקה לנדן (ע), רקמה,רקמה על קנווה,, ידי זהב, 1975, ישראל: מסדה, 1967, ידי זהב, עמ' 232,108,123,140
  30. ^ 1 2 Jo Verso, Threads of History, The Cross Stitch Guild
  31. ^ Francis paul Thomson, The Nature of Tapestry, TAPESTRY Miror of History, 1980, עמ' 11-12, ISBN 0-517-53415-0. (באנגלית)
  32. ^ DOROTHY WOOD, אנגלית (ע), The History of Cross Stitch, CROSS STITCH, 2008, Hermes House, 1996, עמ' 8-13
  33. ^ MARY POLITYKA BUSH, Cheering Daily Life with Depression Lace, PIECEWORK May/June, Interweave, 2012 (באנגלית)
  34. ^ Ulla-Stina Wikander, Ulla-Stina Wikander, unttiled Set, https://www.ullastinawikander.com/ (באנגלית)
  35. ^ Elly Smith, Cross-Stitch an Arctic Map Journal Cover, PIECEWORK XII/4, Loveland Colorado, 2004, עמ' 36-7 (באנגלית)
  36. ^ MIRRA BANK, Introduction, Lessons in Womanhood, ANONYMOUS WAS A WOMAN, New York: St. Martin, 1979, עמ' 10,24,28,29,31-6, ISBN 0-312-04186-1. (באנגלית)
  37. ^ Embroidery - A History of Needlework Samplers, V&A (באנגלית)
  38. ^ Ita Abber, The Art of Judaic Needlework, 1979, New York: Charles Scribner`s sons, 1979, עמ' 108-116, ISBN 0-684-16239-3. (באנגלית)
  39. ^ Mae Rockland Tupa, The Alef-Bet: The Consummate Jewish Symbol, The New Work of Our Hands: Comtemporary Jewish Needlework and Quilts, 1994, Pennsylvania, USA: Chilton, 1973, עמ' 8 - 15, ISBN 0-8019-8362-2. (באנגלית)
  40. ^ ל. פ. טובי, עברית (ע), כתב אמנותי עברי, 1993, חולון: רולף שוסטר, 1951
  41. ^ Mary S. Parker, Janice Eaton Kilby (ע), Embroidery, The FOLKWEAR BOOK of Ethnic Clothing, 2002, New York: LARK BOOKS, 2002, עמ' 61-63, ISBN 1-57990-199-9. (באנגלית)
  42. ^ Sue Lenthe, The Blue - And-White Embroidey of Western China, Missionary Embroidery in China, Piecework,, Loveland USA: Interweave, 1996, עמ' 46-53 (באנגלית)
  43. ^ דוד גלבוע, נ, מילון אנציקלופדי לטבע וחקלאות, תל אביב: מעריב, 1974, עמ' 226-7. (בעברית)
  44. ^ Caroline Crabtree, Palestine, WORLD EMBROIDERY, United Kingdom: David&Charles, 1993, עמ' 76-9, ISBN 071539939X. (באנגלית)
  45. ^ Orna Goren, Stickerei, La Broderie, Traditionelle Handwerksformen der Beduinen In Israel und im Sinai, L'Artisanat Traditionennel des Bedouins D'Israel et du Sinai, ירושלים: Israel Museum, 1999, עמ' 56-7, ISBN 9652782319. (בגרמנית, צרפתית)
  46. ^ איטל קלדרון, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית (באנגלית, עברית)
  47. ^ אברהם בלבן, רקמת הגעגועים מוכנה להגירה, הארץ, מדור תרבות וספרות, הארץ, 2023, עמ' 2 במדור תרבות וספרות
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רקמת_צלבים_(מלאכת_יד)&oldid=38327919"