שולמית לפיד

שולמית לפיד (נולדה ב-9 בנובמבר 1934) היא סופרת ומחזאית ישראלית.

ביוגרפיה

לפיד נולדה בתל אביב. בתם של הלן ודוד גלעדי. בעלת תואר במזרחנות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בעברה יו"ר אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל, פירסמה ספרים, ספרי ילדים, מחזות וסיפורים קצרים. בשנת 2012 נחשף כי עבדה תקופת מה בשירות המוסד ולקחה חלק בפעילות חשאית.

מחזות מפרי עטה שהוצגו: "הירושה", "רכוש נטוש", "מפעל חייו", "רחם פונדקאי".

הספר הידוע ביותר של לפיד הוא "גיא אוני", המספר על אנשי העלייה הראשונה, מייסדי המושבה ראש פינה. ספר ההמשך, "חוות העלמות", עוסק בגיבורי "גיא אוני" ובגיבורים נוספים בתקופת העלייה השנייה, שהיוו חלק מ"חוות העלמות" להכשרת נשים לחקלאות סמוך לחוות כנרת. ספר אחר שלה, "כחרס הנשבר", עוסק בסוחר העתיקות מוזס וילהלם שפירא. כמו כן כתבה מספר ספרי ילדים, ואת מילות השיר "רוזה מרציפן" שהלחין שלמה גרוניך.

עיקר הפופולריות שלה היא בתחום הספרות הבלשית. לפיד היא היוצרת של "ליזי בדיחי", גיבורה של שישה ספרי מתח. ליזי בדיחי היא כתבת במקומון באר שבעי בשם "הזמן דרום", ובכל ספר היא מתעקשת לעסוק בתעלומה בלשית שאיש לא הטיל עליה לחקור. הספר הראשון בסדרה, "מקומון", שיצא בשנת 1989, שימש אבן פינה בספרות הבלשית העברית, והצלחתו סייעה להתקדמות הסוגה הבלשית בעברית. בעקבות הספר באו חמישה ספרים נוספים, בהם פתרה ליזי בדיחי תעלומות שונות, תוך שהיא מדדה ברגליה הגדולות מדי, ועונדת עגילים גדולים מדי, כמו שאוהבת שולמית לפיד לתאר אותה.

בשנת 1996 זכתה בפרס ניומן. בשנת 2013 זכתה בפרס סטימצקי על ספרה "רכוש נטוש".

משפחתה

אביה, דוד גלעדי, יליד טרנסילבניה, צאצא למשפחה של רבנים, היה ידוע כעיתונאי, סופר ומתרגם, נמנה עם מייסדי העיתון "מעריב". את סיפור עלייתו וקליטתו בארץ של אביה וכן את סיפור ילדותה בתל אביב של שנות השלושים והארבעים תיעדה שולמית לפיד בספרה 'ואולי לא היו' (כתר, 2011). שולמית לפיד היא אלמנתו של איש הציבור והעיתונאי יוסף לפיד. לזוג נולדו שלושה ילדים: מיכל (נהרגה בתאונת דרכים ב-1984), מירב, ויאיר, פוליטיקאי, עיתונאי לשעבר, סופר, יוצר ואיש טלוויזיה.

התגוררה בבית מגורי העיתונאים, בניין מגורים בשכונת יד אליהו בתל אביב שבו התגוררו כמה עיתונאים בולטים, ובהם שבתאי דון יחיא, יגאל לב, לוי יצחק הירושלמי ועוד.

ספריה

בין ספרי הילדים מפרי עטה:

• שפיץ (מסדה, 1971)
• עודד המלוכלך (כתר, 1988)
• השמיכה זהבה (כתר, 1988)

רומנים:

• גיא אוני (כתר, 1982)
• כחרס הנשבר (כתר, 1984)
• אצל באבו (כתר, 1998)
• חיבוק דב (בבל, 2002)
• חוות העלמות (כתר, 2006)
• ואולי לא היו (כתר, 2011)
• טעות אנוש (כתר, 2012)

סיפורים

• שלוות שוטים (מסדה, 1974)
• מזל דגים (עקד, 1969)
• קדחת (יחדיו, 1979)
• חלומות של אחרים (כתר, 2014)

סדרת ספרי ליזי בדיחי:

• מקומון (כתר, 1989)
• פיתיון (כתר, 1991)
• התכשיט (כתר, 1992)
• חול בעיניים (כתר, 1997)
• פילגש בגבעה (כתר, 2000)
• סוף עונת הלימונים (כתר, 2007)

מחזותיה שהוצגו בישראל

• רכוש נטוש, במאי אהרון אלמוג, תפאורה אלי סיני, מוזיקה מישה בלכרוביץ', הוצג בקאמרי, חודש מרס 1987 וכן בהבימה, בבימויו של איציק ויינגרטן, ב-2006, וכן מועלה בימים אלו בתיאטרון "נוצר". המחזה יצא לאור בהוצאת אור תשנ"א 1991.
• רחם פונדקי, במאי אילן רונן, תפאורה רות דר, מוזיקה דן הנדלסמן, הוצג בקאמרי, באפריל 1990.
• מפעל חייו, במאי אורי פסטר, תפאורה דודו מזח, מוזיקה אורי וידיסלבסקי, הוצג בקאמרי, בחודש מרס 1992. המחזה יצא לאור בהוצאת אור עם תל אביב, תשנ"ב 1992
• הפלגות, במאי עמית גזית, תפאורה טל יצחקי, מוזיקה אלדד לידור, הוצג בקאמרי בחודש ינואר 1997.

לקריאה נוספת

• אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "שולמית לפיד - מי רצח את ג'ודי ביסמוט", עמ' 195-187
• נורית גוברין, "עוף-החול. שולמית לפיד: 'גיא אוני'", בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ב', הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב 2002.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של שולמית לפיד, בקטלוג הספרייה הלאומית
• שולמית לפיד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• שולמית לפיד, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"

• שולמית לפיד, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הספרים של שולמית לפיד, באתר סימניה
• אלי אשד, על שולמית לפיד
• צבי טריגר, רצח בברנז'ה, באתר הארץ
• nrg מעריב, הוצאה מחודשת ל"מקומון" מאת לפיד, באתר nrg‏, 23 באפריל 2009
• בר חיון, "טעות אנוש": לך דומייה תהילה?, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2012
• יעל פלדמן, שולמית לפיד, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• שולמית לפיד, באתר "הספרייה" של מרכז הספר והספריות בישראל

מכּתביה:

• קפיצת ראש, מעריב, 24 בספטמבר 1980