אהרון אלמוג (שחקן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרון אלמוג
לידה 4 במרץ 1938
וידין, בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בפברואר 2024 (בגיל 85)
תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19592024 (כ־65 שנים)
עיסוק שחקן, במאי תיאטרון
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המנהל האמנותי של קבוצת תיאטרון החאן, פיליפ דיסקין (שמאל). משמאל לימין: צור שפירא, נעמי גרינבאום, אהרן אלמוג, סביונה בן יעקב, יורם כהן וז'אק כהן. מרץ 1968

אהרון אלמוג (4 במרץ 193817 בפברואר 2024) היה שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרון אלמוג נולד בווידין שבבולגריה. אמו ודודו מצד אמו היו שחקני תיאטרון בבולגריה. עלה לישראל ב-1950. בוגר הסטודיו הדרמטי של תיאטרון הבימה בתל אביב, בהדרכת צבי פרידלנד, אליו התקבל בסביבות 1959. היה בין מקימי תיאטרון החאן. אלמוג שיחק במספר תיאטראות בישראל.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון הבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1961 גילם את פליקס ודמויות שונות בהצגה "בגדי המלך" שכתב וביים נסים אלוני; גילם את הקשר טוראי ויטאקר בהצגה "הארוך השמן והגוץ" מאת וויליס הול שביים מישא אשרוב, וגילם את אוקטביוס בהצגה "יוליוס קיסר" מאת שייקספיר שביים פיטר קו. ב-1962 גילם לקוח וסוהר במחזמר "אירמה לה דוס" מאת אלכסנדר בּרֶפוֹר שביים אברהם ניניו; גילם נהג מונית וקופאי בבנק בהצגה "אמיל והבלשים" שעיבדו מרג'ורי סיגלי ויוליוס גלנר (על פי ספר בעל אותו שם מאת אריך קסטנר) וביימה מרג'ורי סיגלי; גילם את הבל בהצגה "בראשית" מאת אהרן מגד שביים אמנון קבצ'ניק; גילם קצין צרפתי בהצגה "מלחמה ושלום" שכתבו אלפרד נוימן, ארווין פיסקטור וגונטרם פריפר (על פי טולסטוי) וביים יוליוס גלנר, ושיחק בהצגה "צדיקים אנחנו" מאת זיגפריד לנץ שביים א' מושקוביץ.

ב-1998 גילם את אגאוס מלך אתונה בהצגה "מדיאה" מאת אוריפידס שביים רוברט וודרופ. ב-1998 שיחק ב"מעלילות גבורת הבורגנים - פרויקט שטרנהיים" שהיה 4 מחזות מאת קרל שטרנהיים בבימויים של 4 במאים שונים. ב-1999 גילם את יוסף, בנה של מרגה ויסברג (ליא קניג) בהצגה "מדריך למטייל בוורשה" שכתב וביים הלל מיטלפונקט.

ב-2000 גילם את מאיר שמעון (סיימון) גולד בהצגה "אנשים קשים" מאת יוסף בר-יוסף שביים חנן שניר. ב-2001 גילם את סול קפלן בהצגה "חבילות מאמריקה" שכתב וביים הלל מיטלפונקט. על עיצוב תפקידו בהצגה זו זכה בפרס על שם שמואל סגל לשחקן המשנה המצטיין. ב-2002 גילם את אוגניוש בהצגה "טנגו" מאת סלאבומיר מרוז'ק שביים מישה לוריה. ב-2003 גילם את האבא בהצגה "משפחה" שכתבה וביימה רביד דברה. ב-2004 גילם את מנו, בעלה של באדלה (גילה אלמגור) בהצגה "ארטון" מאת עזרא אהרון שביים רוני ניניו. באותה שנה גילם את שריה בהצגה "כתר בראש" מאת יעקב שבתאי שביים אילן רונן. ב-2005 גילם את אהרון קונסטנטינופול (פטיש), היועץ המשפטי בהצגה "מבקר המדינה 2005" מאת אילן חצור שביים אילן רונן. ב-2006 גילם את אחד מזקני תבי בהצגה "אנטיגונה" מאת סופוקלס שעיבד וביים חנן שניר; וגילם את נח במחזה "נמר חברבורות" מאת יעקב שבתאי שביים חנן שניר.

ב-2008 גילם את אלפונס בהצגה "אלינג" שביים רמי הויברגר. ב-2010 גילם את אלבר דנון בהצגה "אותו הים" שכתב וביים חנן שניר על פי ספר בעל אותו השם מאת עמוס עוז. באותה שנה גילם את רנה בהצגה "גיבורים" מאת ז'ראלד סיבלראס שביים יוסי פולק. ב-2011 גילם את המורה בהצגה "ביקור הגברת הזקנה" מאת פרידריך דירנמאט שביים אילן רונן. ב-2012 גילם את אליהו חסדאי בהצגה "החולה ההודי" מאת רשף לוי שביים אלון אופיר. ב-2014 גילם את אנסלם ואת משרתו של הרפגון בהצגה "הקמצן" מאת מולייר שביים אילן רונן. ב-2015 שיחק בהצגה "אדיפוס: תיאור מקרה" מאת סופוקלס שביים חנן שניר.

בתיאטרון הקאמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1964 שיחק בהצגה "צ'יפס על כל דבר" מאת ארנולד וסקר שביים עודד קוטלר בתיאטרון הקאמרי ושיחק בהצגה "אדם לכל עת" מאת רוברט בולט שביים גרשון פלוטקין. ב-1983 גילם את אבנר בהצגה "אורזי מזוודות" מאת חנוך לוין שביים מייקל אלפרדס. ב-1986 גילם את יאקיש בהצגה "יאקיש ופופצ'ה" שכתב וביים חנוך לוין.

בתיאטרון החאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1968 שיחק בהצגה "נח" מאת אנדריי אוביי שביים פיליפ דיסקין בתיאטרון החאן, ושיחק בהצגה "כך משתעשעת אמי המשוגעת" מאת אן ג'ליקו שביים עודד קוטלר בתיאטרון החאן.

ב-1973 שיחק בהצגה "וויצק" מאת גאורג ביכנר שביים מייקל אלפרדס, ובהצגה "עיר אחת" שביים מייקל אלפרדס. ב-1977 שיחק בהצגה "חד גדיא" שביימו אילן רונן ורות זיו איל; שיחק בהצגה "פנשן" מאת דייוויד הר שביים חנן שניר, ושיחק בהצגה "צ'רלי קאצ'רלי" מאת דני הורוביץ. ב-1978 שיחק ב"משיח בא, משיח בא" מאת סלבומיר מרוז'ק שביים הלל נאמן; ב"רוזנקרנץ וגילדרנשטרן" מאת טום סטופארד שביים דוד זינדר, ובהצגה "קדימה בית"ר" שכתב וביים אילן רונן. ב-1979 שיחק ב"חקירה" שביימה אנבל מלצר; גילם את ואט המספר בהצגה "מרסיה וקאמיה" מאת סמואל בקט שביימה מיכל גוברין; שיחק ב"אוכלים" מאת יעקב שבתאי שביים אילן רונן; ובהצגה "שבעת הקבצנים" שביים יוסי יזרעאלי.

ב-1980 שיחק בהצגה "אגממנון" מאת אייסכילוס שביים סטיבן ברקוף; בהצגה "הרפתקות החייל איבן צ'ונקין" שביים אילן רונן; בהצגה "חייו של ז'אן בטיסט פוקלן" שביים יונתן מרזר ובהצגה "חסות" שביים אילן רונן.

ב-1981 שיחק בהצגה "מלחמות היהודים" מאת יהושע סובול שביים אילן רונן ובהצגה "המרפסת" מאת ז'אן ז'נה שביים יעקב רז. ב-1982 שיחק בהצגה "וולפונה" מאת בן ג'ונסון שביים אילן רונן.

בתיאטרון חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1971 שיחק בהצגה "לה מנדראגולה" מאת ניקולו מקיאוולי שביים מייקל אלפרדס בתיאטרון חיפה. ב-1972 שיחק בהצגה "חמורים" מאת פלאוטוס שביים מייקל אלפרדס. ב-1992 שיחק בהצגה "אולם מס' 6" שהייתה עיבוד של נוריאל טוביאס לסיפור מאת צ'כוב בבימויו של אילן תורן. ב-1994 שיחק בהצגה "הכפיל".

בתיאטרון באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1989 גילם את אנגסטראנד בהצגה "רוחות" מאת הנריק איבסן שביים מייקל אלפרדס בתיאטרון באר שבע. ב-1991 שיחק בהצגה "הנאהבים" שכתב וביים הלל מיטלפונקט.

מועדון התיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1975 שיחק במועדון התיאטרון בהצגה "ילדי קנדי" מאת רוברט פטריק.

בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1981 ביים את ההצגה "תל אביב - ניו יורק - תל אביב" מאת רמי רוזן בתיאטרון החאן.

בתיאטרון הבימה: ב-1985 ביים את ההצגה "הפרדס" מאת יוסף בר-יוסף. ב-1992 ביים את ההצגה "תינוקות לילה" מאת אברהם ב. יהושע.

בתיאטרון הקאמרי: ב-1986 ביים את ההצגה "הקן" מאת פרנץ קסוור קרץ. ב-1987 ביים את ההצגה "רכוש נטוש" מאת שולמית לפיד. ב-1989 ביים את "שיץ" מאת חנוך לוין ואת ההצגה "אחרי החגים" שכתב שמואל הספרי על פי ספר בעל אותו שם מאת יהושע קנז. ב-1990 ביים את ההצגה "שלוש אחיות" מאת צ'כוב. ב-1992 ביים את ההצגה "העלמה ז'ולי" מאת יוהאן אוגוסט סטרינדברג.

בין השנים 19871989 שימש כמנהל האמנותי של המרכז התיאטרוני בנווה צדק, וביים שם את ההצגות "האזרח העומד מעל כל חשד", "החייל הטוב שוויק", "נעורי ורדהל'ה" ו"הירושה".

בתיאטרון בית ליסין ביים בשנות ה-90 את הצגת היחיד בכיכובה של מרים גבריאלי "שש שעה רקובה" מאת חנוך לוין.

בתיאטרון באר שבע ביים את ההצגה "ציד המכשפות" מאת ארתור מילר.

בתיאטרון חיפה: ב-1993 ביים את ההצגה "כובע הקש האיטלקי" מאת אז'ן לביש ומארק מישל. ב-1994 ביים את ההצגה "הדה גאבלר" מאת הנריק איבסן. ב-1995 ביים את ההצגה "המליונרית מנאפולי" מאת אדוארדו דה פיליפו.

בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1969 שיחק בסרט "מקרה אישה" שכתבו אמנון סלומון וז'ק קתמור שגם ביים. ב-1972 שיחק בסרט "הגלולה" מאת נסים אלוני שביים דוד פרלוב. ב-1973 שיחק בסרט "שלום, תפילת הדרך" שכתב וביים יקי יושע. בין השנים 19741976 שיחק בתוכנית הטלוויזיה הסאטירית "ניקוי ראש" שיצר מוטי קירשנבאום וביים יעקב אסל. ב-1987 שיחק בסרט "ילדי סטלין" שכתב וביים נדב לויתן. ב-1997 גילם את טיטו בסרט הטלוויזיה "מצליח" שכתב אילן חצור וביים ערן ריקליס.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוג היה נשוי לשחקנית מרגלית אלמוג ולהם בן אחד. התגורר בתל אביב ונפטר ב-17 בפברואר 2024, מעט לפני יום הולדתו ה-86.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהרון אלמוג בוויקישיתוף