אורי פסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי פסטר
אורי פסטר
אורי פסטר
לידה 9 ביוני 1961 (בן 61)
עפולה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורי פסטר (נולד ב-9 ביוני 1961) הוא במאי תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע, מחזאי, תסריטאי וסופר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטר נולד וגדל בעפולה. בצבא שירת כלוחם בגדוד 13 של גולני, וקיבל את אות הנשיא לחיל מצטיין[דרוש מקור]. לאחר שיחרורו עבר לתל אביב ושימש כעוזר במאי בתיאטרון הבימה לבמאי האמריקאי ג'וזף צ'ייקין בהפקת הדיבוק. במהלך לימודיו באוניברסיטת תל אביב, בחוג לתיאטרון, זכה במלגת לימודים לבימוי מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל. בזכות המלגה השלים את התואר הראשון ב"דרמה-סנטר" (אנ') בלונדון[1]. עבודת הגמר שלו, עיבוד ניסיוני ל"חלום ליל קיץ", והצגתה במוסך ישן בפאתי אילינג, זכתה בהצטיינות יתרה והפכה אותו למצטיין המחזור. למרות הצעה לשמש מנהל אמנותי בתיאטרון העירוני של העיר שפילד, חזר לביים בפעם השנייה בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר. בזמן לימודיו באוניברסיטת תל אביב, הציג ב-1981 בפסטיבל עכו את מחזה הביכורים שלו, "בראשית ברא", בהשתתפות חבריו לכיתת המשחק[2].

קריירה בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו בשנת 1982, העלה בפסטיבל עכו עיבוד משלו לחיזיון העברי הראשון "אללה כרים", מאת לוי אריה אריאלי, אשר לא הועלה מעולם על הבמות. ההצגה זכתה בציון לשבל בפסטיבל[3], אחר כך עלתה 260 פעמים, בבימרתף, בתיאטרון העירוני חיפה ובכל חלקי הארץ במסגרת יום תיאטרון ארוך של "אמנות לעם". במחזה שיחקו, עופר שלחין, ענת הרפזי, דן תורן, אלי דנקר, ענת אגמי ומנחם עיני[4].

לאור הצלחת "אללה כרים", הזמין המנהל האמנותי של הבימה דוד לוין, את פסטר לביים ב-1983 מחזה מקורי מאת חיים מרין - "בונקר", מחזה אנטי מלחמתי על המישה חיילים צעירים תקועים בבונקר בשטח כבוש, שיוחזר בסופו של דבר, ומחכים ישפנו אותם משם[5]. בהצגה השתתפו, שמואל וילוז'ני בתפקידו הראשי הראשון, אורי אברהמי, עמי טראוב, עדה טל וישראל רובינצ'יק[6].

ב-1984 יצר פסטר, בשיתוף עם אבי קורן, עיבוד ל"מאחורי הגדר" של חיים נחמן ביאליק. ההצגה קיבלה ביקורות שליליות, אך הפכה להצלחה מסחרית[7]. בהפקה השתתפו, ענת טופול, איקה זהר, אורי אברהמי, רבקה גור, משה בקר, עזרא דגן, נחום בוכמן, ליה דוליצקיה ועמוס לביא[8].

ב-1985 ביים בהבימה את הצגת הילדים "המלך מתיא הראשון", עיבודה של דבורה עומר ליאנוש קורצ'אק, בכיכובו של שייקה אופיר, שהייתה הפקת הבמה האחרונה בחייו האמנותיים[9]. ההפקה זכתה בפרס כינור דוד. את התפאורה עיצב רוני תורן, ואת המוזיקה כתב יזהר אשדות, עבודתם לצד פסטר הייתה פריצת דרך משמעותית לשלושתם בעולם התיאטרון והמוזיקה המקומיים. לצד שייקה אופיר השתתפו, גם דורון שפר, שמואל עצמון, יעל דרויאנוב, אליעזר יונג ואברהם רונאי[10].\

ב-1989 ביים הפקה מחודשת של המחזמר "קזבלן" מאת יגאל מוסינזון בכיכובם של יהורם גאון, דורית לוברני, דני שטג, אורי גבריאל, אריק לביא, אריה אליאס, יוסי ידין, דינה גולן, נורית כהן, שמואל אייזר ורחל אטאס, לתיזמוריו המקוריים של בני נגרי[11].

ב-1990 העלה כהפקת בוגרים של "בית צבי" גרסה משלו לפנטזיה הקומית של חנוך לוין "הלוויה חורפית"[12]. משתתפי ההפקה היו רפי ויינשטוק, אבי יפה, ליליאן ברטו, לילך וקסמן, נימרוד זילברמן, דוד קיגלר, אדוה עדני, ליאור זוהר, נגה זוהר, איה שבא, שמואל יפרח ורפי ניב. בעקבות הצלחת המחזה, הוזמן פסטר לביים ב-1991 בכורה עולמית למחזה חדש פרי עטו של חנוך לוין "הופס והופלה" בתיאטרון הבימה[13]. הוא היה אחד הבמאים המעטים שלוין העניק להם את הזכות, לביים בכורה עולמית למחזה פרי עטו. במחזה השתתפו ארז שפריר, לאורה ריבלין, יגאל נאור, רוזינה קמבוס ורמה מסינגר. בנוסף העלה עם תלמידי השנה השלישית בבית צבי, גרסה משלו ל"יסורי איוב" של חנוך לוין. בהפקה שיצר, הפך איוב לגביר בעיירה יהודית בגולה ערב עליית הנאצים. ארז ניב עיצב את הבמה ואבי יונה בואנו התאורן, אשר עבד לראשונה בחיו המקצועיים בתיאטרון עם פסטר ב"הופס והופלה", עיצב את התאורה. ליאור אשכנזי היה איוב, בעוד נתי רביץ, יוסי טולדו ויוסי מרשק שיחקו בתפקידי שלושת רעיו.

ב-1992 עיבד וביים עבור הבימה, אופרת רוק לבני הנעורים - "מלך היהודים" ע"פ מחזה של דבורה עומר, לפזמונים מאת יאיר לפיד ומוזיקה של רמי קליינשטיין בהשתתפות עידית טפרסון, אלון אופיר, שרית וינו אלעד, דב רייזר, אבי שמר, יגאל שדה, טלי עצמון ועוד. סיפורו של חוזה המדינה בגרסה בימתית תוססת, היה לאחת ההצלחות הגדולות של הבימה. באותה שנה ביים בקאמרי את המחזה "מפעל חיי" מאת שולמית לפיד, בהשתתפות יונתן צ'רצ'י, קרן מור, אודליה מורה-מטלון, חנוך רעים, יוסי גרבר וזהרירה חריפאי[14].

ב"בית צבי" העלה אורי פסטר יחד עם אורי וידיסלבסקי, תרגיל למחזמר מקורי ע"פ מנדליי מוכר ספרים בשם "פישקה", עם דרור נחום, שרית וינו אלעד, שירי גולן, אייל נחמיאס, יורם חטב, שרון שחל ושרון רג'יניאנו. הפקה זו הפכה ב-2007 לסרט מאת ובבימויו של פסטר, "מלך של קבצנים"[15], עליו זכה בפרס הבימוי בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי-יוסטון, את הפרס קיבל מידיו של סטיבן ספילברג שזכה באותו הפרס עשרות שנים קודם לכן. בימים אלו שוקדים פסטר ואורי וידיסלבסקי, על גרסה מלאה של המחזמר עבור חגיגות החמש של חג המחזמר בת ים, בדצמבר 2017[16].

ב-1994 ביים בהבימה הפקה של המחזה "זעקי ארץ אהובה", על פי ספר באותו השם, בהשתתפות יוסי פולק, אתי אנקרי, דוד ד'אור, יגאל שדה, יותם זילברמן, שרית וינו-אלעד, ליאת גורן ואברהם מור. רפי קדישזון תיזמר, ועיצוב התפאורה היה של דרור הרנזון.

ב-1995 ביים הפקה של "חתולה על גג פח לוהט", מאת טנסי ויליאמס, עם ריטה כמגי החתולה, יוסי פולק כביג דדי, רבקה גור, ליאת גורן, עופר זוהר וברוך דרור כבריק. באותה שנה עיבוד וביים את המחזמר "גריז", בתרגומו של אהוד מנור ובהשתתפות צביקה הדר, אקי אבני, סי היימן, רפי ויינשטוק, אלון אופיר, אביטל פסטרנק, אדוה עדני, גיא פרידמן ועוד. בהפקת יהודה טלית, זכה אף הוא להצלחה אומנותית ומסחרית.

ב-2010 עיבד וביים באנסמבל הרצליה את "המתאבד", מאת ניקולאי ארדמן, בהשתתפות איצ'ו אביטל, ליאת גורן, קטיה זימבריס ויואב הייט. את המחזה העלה פסטר במחווה לדודו-יעקב בודו, ששיחק בשנות השיבעים את התפקיד הראשי בתיאטרון העירוני חיפה לצד רות סגל ורינה רוזנבאום[17].

הפקת מחזות זמר לכל המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחנוכה 1989, העלה פסטר בתיאטרון חיפה עיבוד של "פיטר פן" על פי סיפורו של ג'יימס בארי[18]. המחזה עלה מעל 300 פעמים. בהפקה השתתפותו חנוך רוזן, חני נחמיאס, ששון גבאי, צחי נוי, חיה סמיר. פיטר פן בגרסתו המקורית הוצג בכמה ממדינות אירופה. ב-1997, העלה פסטר גרסה נוספת של המחזמר בהשתתפות גיל ססובר, זאב רווח, שרון שחל ודפנה דקל. אשר זכתה להצלחה מסחרית כפולה מהגרסה הראשונה והביקורות היו בהתאם.

ב-1994 ביים ועיבד את "הקוסם!", על פי "הקוסם מארץ עוץ" של פרנק באום. "הקוסם!" זכה להיכנס לספר השיאים של גינס, כהפקת התיאטרון ששיחקה את מספר ההצגות הרב ביותר בשבוע אחד[דרוש מקור], ובפרס אנשי השנה של "קשת" וידיעות אחרונות. המחזמר הופק על ידי יהודה טלית, והשתתפו בו מיכל ינאי, איתי שגב, אדם, צחי נוי, שרון אלימלך, סער בן יוסף, ובתפקיד הקוסם - אריק לביא. ההפקה הועלתה גם בשווייץ, ספרד, גרמניה וצרפת בבימוי המקורי. במחזה בגרסתו הראשונה כיכובו: שלום אסייג, רוני דואני, גיא אריאלי ומוסקו אלקלעי. ב-1999 העלה פסטר בהיכל התרבות גרסה נוספת בשם "הקוסם 2000", בכיכובו של אבי קושניר עם שחר סורק, יחזקאל לזרוב, אורלי ויינרמן ובתפקיד דורותי שירי לוטן בת השמונה. ב-2015, עשרים שנה לאחר הגרסה המקורית, עלתה גרסה נוספת בכיכובם של רוני דלומי, ישראל קטורזה וטוביה צפיר[19].

שלושה מחזות הזמר פרי עטו, "הכל אגדה" ועיבודיו ל"פיטר פן" ו"הקוסם" אוחדו ל"ספר מחזות הזמר" בהוצאת כנרת, אשר משמש מורים לדרמה בהפקת הצגות סוף שנה בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. פסטר גם כתב רומן לבני הנעורים "הכוכב הקטן", שיצא אף הוא בהוצאת כנרת המספר על ילד המגלה בעל כורחו את קסם מאחורי הקלעים של עולם התיאטרון וכיצד הוא נסחף אל העולם הקסום הנפרש לפניו. המחזמר המקורי של פסטר "הכל אגדה", איחד את חמש האגדות המפורסמות של האחים גרים לעלילה אחת, עם מוזיקה של שוקי לוי, נחשב שיא ביצירתו של אורי פסטר עבור קהל הילדים וכל המשפחה, והוצג ב-17 גרסאות בעולם. על כתיבת ובימוי המחזמר זכה פסטר בעיטור "אנדרסן" הבינלאומי, הניתן ליוצרים מכל העולם היוצרים יצירות יוצאות דופן לילדים ונוער בארצם. במחזמר המקורי בהפקת יהודה טלית, השתתפו מיכל ינאי, יאיר לוטן, בנות פסיה ונורית כהן. המחזמר זכה בפרס התיאטרון הישראלי – 1998.

חג המחזמר המקורי בת ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013, יזם פסטר את "חג המחזמר בת-ים" והיה למנהלו האמנותי, מתוך מטרה לקדם יצירת מחזות-זמר עבריים מקוריים[20]. בשנה הראשונה של המיזם, ההפקה הזוכה, "בילי שוורץ", מאת אוהד חיטמן, הועלתה בתיאטרון חיפה[21]. היא זכתה בפרס התיאטרון הישראלי 2016 בארבעה פרסים: פרס המחזה, פרס המוזיקה לאוהד חיטמן, פרס שחקנית השנה לטלי אורן ופרס שחקנית המשנה למיקי קם[22]. בנוסף יצאה באלבום מוזיקה[23].

גם "חגי המחזמר" הבאים זכו לשבחי המבקרים וזכו בהם ההצגות "גרטה והמירוץ לחלל", למוזיקה מאת יונתן כנען, "גולדי חזיות" מאת אביב קורן וכן המחזמר "משיח" מאת ירון כפכפי[24].

בשנת 2019, לאחר חמש שנים של העלאת מחזות זמר מקוריים, עיריית בת ים ביטלה את חג המחזמר עקב חוסר תקציב[25].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים נגיד, אורי פסטר: תיאטרון בגדול, מעריב, 19 בפברואר 1988
  2. ^ מירי פז, הפקות הפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו, דבר, 9 בספטמבר 1981
  3. ^ יעקב בר-און, פיצוי למקופחי הפסטיבל, דבר, 12 באוקטובר 1982
  4. ^ שרית פוקס, הבוהמיינים מהדרום הביאו לפסאיבל עכו זיקוקי די נור, מעריב, 6 באוקטובר 1982
  5. ^ אסתר שקד, הזיות נעורים ב"בונקר" של "הבימה", דבר, 3 באוקטובר 1983
  6. ^ שוש אביגל, תיאטרון - פיקניק בשדה הקרב - 'בונקר' בהבימה - מחזה מאת חיים מרין, כותרת ראשית, 19 באוקטובר 1983
  7. ^ ליקי אגינסקי, תגובה - הביקורת העליבה את הקהל, חדשות, 11 בספטמבר 1984
  8. ^ יעקב הכהן, סיפורה של אהבה אסורה, מעריב, 25 ביוני 1984
  9. ^ מנחם פרי, הצגה - היה קורצאק? - 'המלך מתיא הראשון', חדשות, 17 בדצמבר 1985
  10. ^ שוש אביגל, תיאטרון מת לילדים זקנים, כותרת ראשית, 18 בדצמבר 1985
  11. ^ רונן טל, מקור משיכה, חדשות, 21 ביוני 1989
  12. ^ אמיר פלג, פסטר מביים בביודצב׳, חדשות, 28 בפברואר 1990
  13. ^ שוש אביגל, הצגה / המכשפה והמפלצת ־ גמר חשבון, חדשות, 29 בדצמבר 1991
  14. ^ אביחי בקר, מפונק מנוי להילחם, חדשות, 28 בפברואר 1992
  15. ^ אורי קליין, פישקה החיגר חוזר לצבא, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2007
    מארינה בננסון, עכבר העיר, הבלוקבאסטר היהודי הראשון, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2007
  16. ^ ננו שבתאי, זה מחזמר או ג'ינגל של מערכת בחירות?, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2017
  17. ^ לילי עבודי, עכבר העיר השרון, המתאבד - אם כבר למות, אז שיהיה כלכלי, באתר הארץ, 9 במרץ 2010
    מיכאל הנדלזלץ, המתאבד - טובה או לא טובה, באתר הארץ, 14 במרץ 2010
  18. ^ סימה קדמון, אורי פסטר. לא המצאה של אף אחד, מעריב, 5 במאי 1989
  19. ^ גלי פיאלקוב, עכבר העיר, "הקוסם" חוזר: תחנה מהנה במסע, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2015
  20. ^ יאיר אשכנזי, אורי פסטר נועל את "חג המחזמר" בתחושת ניצחון, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2015
  21. ^ מיכאל הנדלזלץ, "בילי שוורץ": בסגנון עדות המחזמר, באתר הארץ, 1 במאי 2015
  22. ^ יאיר אשכנזי, המחזמר "בילי שוורץ" וההצגה "רומיאו ויוליה" הם הזוכים הגדולים בטקס פרסי התיאטרון, באתר הארץ, 21 במאי 2016
  23. ^ בן שלו, הפסקול של "בילי שוורץ" הוא אלבום רק לאנשים שאוהבים את המחזה ללא תנאי, באתר הארץ, 7 בינואר 2016
  24. ^ תמר רותם, שתי הצגות הוצאו מתוכנית "חג המחזמר" בבת ים והוחלפו במחזות אחרים, באתר הארץ, 1 ביולי 2014
    יאיר אשכנזי, שלושה מחזות זמר העוסקים בסוגיות של זהות יועלו ב"חג המחזמר", באתר הארץ, 26 ביולי 2015
  25. ^ איה חיות, עיריית בת ים ביטלה את חג המחזמר, ואורי פסטר מחפש לו בית חדש, באתר הארץ, 5 בפברואר 2019