אורי פסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורי פסטר
אורי פסטר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע, תסריטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורי פסטר (נולד ב-9 ביוני 1961) הוא במאי תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע, מחזאי, תסריטאי וסופר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטר נולד וגדל בעפולה. בצבא שירת כלוחם בגדוד 13 של גולני, וקיבל את אות הנשיא לחיל מצטיין. לאחר שיחרורו עבר לתל אביב ושימש כעוזר במאי בתיאטרון הלאומי הבימה לבמאי האמריקאי ג'וזף צ'ייקין בהפקת הדיבוק. בלימודיו באוניברסיטת תל אביב, בפקולטה לתיאטרון, היה הזוכה הראשון במלגת לימודים לבימוי מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל. בזכות המלגה השלים את התואר הראשון ב"דרמה-סנטר" (אנ'). עבודת הגמר שלו, עיבוד ניסיוני ל"חלום ליל קיץ", והצגתה במוסך ישן בפאתי אילינג, זכתה בהצטיינות יתרה והפכה אותו למצטיין המחזור. למרות הצעה לשמש מנהל אמנותי בתיאטרון העירוני של העיר שפילד, חזר לביים בפעם השנייה בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר. בזמן לימודיו באוניברסיטת תל אביב, הציג בפסטיבל עכו את מחזה הביכורים שלו, "בראשית ברא", בהשתתפות חבריו לכיתת המשחק.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו בדרמה סנטר (אנ'), העלה בעכו עיבוד משלו לחזיון העברי הראשון "אללה כרים", מאת ל.א. אריאלי, אשר לא הועלה מעולם על הבמות. ההצגה זכתה בפסטיבל ורצה 260 הצגות, בבימרתף, בתיאטרון העירוני חיפה ובכל חלקי הארץ במסגרת יום תיאטרון ארוך של "אמנות לעם". במחזה שיחקו, עופר שלחין, ענת הרפזי, דן תורן, אלי דנקר, ענת אגמי ומנחם עיני.

לאור הצלחת "אללה כרים", הזמין המנהל האמנותי של הבימה דאז - דוד לוין, את פסטר לביים מחזה מקורי מאת חיים מרין - "בונקר", שאמירתו הפוליטית עוררה מחלוקת רבה. בהצגה השתתפו, שמואל וילוז'ני בתפקידו הראשי הראשון, אורי אברהמי, עמי טראוב, עדה טל וישראל רובינצ'יק.

פסטר יצר בשיתוף אבי קורן, עיבוד צבעוני ל"מאחורי הגדר" של חיים נחמן ביאליק. ההצגה עוררה מחלוקת בשל אופייה הבימתי החצוף, אך הפכה להצלחה קהלית גדולה. בהפקה השתתפו, ענת טופול, איקה זהר, אורי אברהמי, רבקה גור, משה בקר, עזרא דגן, נחום בוכמן, ליה דוליצקיה ועמוס לביא.

הפקתו הבאה בתיאטרון הלאומי הבימה, הייתה הצגת הילדים המיתולוגית בבימויו "המלך מתיא הראשון", עיבודה של דבורה עומר ליאנוש קורצ'אק, בכיכובו של שייקה אופיר, שהייתה הפקת הבמה האחרונה בחייו האמנותיים. ההפקה זכתה בפרס כינור דוד. את התפאורה עיצב רוני תורן, ואת המוזיקה כתב יזהר אשדות, עבודתם לצד פסטר הייתה פריצת דרך משמעותית לשלושתם בעולם התיאטרון והמוזיקה המקומיים. לצד שייקה אופיר השתתפו, גם דורון שפר, שמואל עצמון, יעל דרויאנוב, אליעזר יונג ואברהם רונאי.

ב-1992 עיבד וביים עבור הבימה, אופרת רוק לבני הנעורים - "מלך היהודים" ע"פ מחזה של דבורה עומר, לפזמונים מאת יאיר לפיד ומוזיקה של רמי קליינשטיין בהשתתפות עידית טפרסון, אלון אופיר, שרית וינו אלעד, דב רייזר, אבי שמר, יגאל שדה, טלי עצמון ועוד. סיפורו של חוזה המדינה בגרסה בימתית תוססת, היה לאחת ההצלחות הגדולות של הבימה.

בקאמרי, ביים פסטר את המחזה המקורי "מפעל חיי" מאת שולמית לפיד, בהשתתפות יונתן צ'רצ'י, קרן מור, אודליה מטלון, חנוך רעים, יוסי גרבר וזהרירה חריפאי. המחזה זכה לשבחי הביקורת ובפרס מרגלית, והיה להצלחה קהלית גדולה.

את עבודותיו של חנוך לוין המנוח, העריץ פסטר לאחר שחזה בנעוריו בהפקה "הלוויה חורפית" בהבימה, באחת מהצגותיה המעטות. אחר שנים כמורה למשחק, בבית הספר לאומנויות הבמה-בית צבי, העלה כהפקת בוגרים גרסה משלו לפנטזיה הקומית. פסטר העביר  את "הלוויה חורפית" אל רחובותיה האפורים של תל אביב בתחילת שנות החמישים זמן הקלטות התרבות האמריקאית בישראל, כולל פסקול "הצלליות" אשר ליווה את הלווייתה של לטה בובצ'ק באיסוף עוברים ושבים למניין. הפקה זו רשמה היסטוריה, כהפקת הבוגרים ששיחקה הכי הרבה הצגות ועברה לתיאטרון הספרייה (160 פעם), אפילו בלילות מלחמת המפרץ אולם בית צבי היה מלא מפה לפה. משתתפי ההפקה- רפי ויינשטוק, אבי יפה, ליליאן ברטו, לילך וקסמן, נימרוד זילברמן, דוד קיגלר, אדוה עדני, ליאור זוהר, נגה זוהר איה שבא ומנהלי תיאטרון באר שבע כיום-שמואל יפרח ורפי ניב, זכו לעדנה כבר בתחילת דרכם המקצועית.

בעקבות הצלחת המחזה, הוזמן פסטר לביים בכורה עולמית למחזה חדש פרי עטו של חנוך לוין "הופס והופלה" בתיאטרון הלאומי הבימה. כך הפך לאחד הבמאים המעטים שלוין העניק להם את הזכות, לביים בכורה עולמית למחזה פרי עטו. ארז שפריר, ליאורה ריבלין, יגאל נאור, רוזינה קמבוס ורמה מסינגר, השתתפו במהתלה  הסוריאליסטית שפסטר העביר בדמיונו הבימתי לשדרות השלכת של העיר פריז כקומדיה סתווית עצובה.

מיד לאחר הצלחת הבכורה הלווינית בהבימה, שב פסטר והעלה עם תלמידי השנה השלישית בבית צבי, גרסה משלו ל"יסורי איוב" – פסגת יצירתו של חנוך לוין. בהפקה שיצר, הפך איוב לגביר בעיירה יהודית בגולה ערב עליית הנאצים.  ארז ניב עיצב את הבמה  ואבי יונה בואנו התאורן, אשר עבד לראשונה בחיו המקצועיים בתיאטרון עם פסטר ב"הופס והופלה", עיצב את התאורה. ליאור אשכנזי היה איוב, בעוד נתי רביץ, יוסי טולדו ויוסי מרשק שיחקו בתפקידי שלושת רעיו.

בבית צבי העלה אורי פסטר יחד עם אורי וידיסלבסקי, תרגיל למחזמר מקורי ע"פ מנדליי מוכר ספרים בשם "פישקה", עם דרור נחום, שרית וינו אלעד, שירי גולן, אייל נחמיאס, יורם חטב, שרון שחל ושרון רג'יניאנו.

הפקה זו הפכה לימים לסרט מאת ובבימויו של פסטר, "מלך של קבצנים" עליו זכה בפרס הבימוי בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי-יוסטון, את הפרס קיבל מידיו של סטיבן שפילברג שזכה באותו הפרס עשרות שנים קודם לכן. בימים אלו שוקדים פסטר ואורי וידיסלבסקי, על גרסה מלאה של המחזמר עבור חגיגות החמש של חג המחזמר בת ים, בדצמבר 2017.

מחזאות מודרנית

בתיאטרון הלאומי הבימה, הועלתה גרסה בבימויו של אורי פסטר ל"חתולה על גג פח לוהט", מאת טנסי ויליאמס, עם ריטה כמגי החתולה, יוסי פולק כביג דדי, רבקה גור, ליאת גורן, עופר זוהר וברוך דרור כבריק. ההצגה זכתה לשבחי הביקורות ולהצלחה קהלית.

עוד הפקה מוזיקלית רחבת יריעה בהבימה, בבימויו של פסטר, הייתה "זעקי ארץ אהובה", בהשתתפות יוסי פולק, אתי אנקרי, דוד ד'אור, יגאל שדה, יותם זילברמן, שרית וינו-אלעד, ליאת גורן ואברהם מור. רפי קדישזון תיזמר, ועיצוב התפאורה היה של דרור הרנזון.

ב-2010 עיבד וביים באנסמבל הרצליה את "המתאבד", מאת ניקולאי ארדמן, בהשתתפות איצ'ו אביטל, ליאת גורן, קטיה זימבריס ויואב הייט. את המחזה העלה פסטר במחווה לדודו-יעקב בודו, ששיחק בשנות השיבעים את התפקיד הראשי בתיאטרון העירוני חיפה לצד רות סגל ורינה רוזנבאום.

במסגרת עבודותיו הרבות בתחום מחזות הזמר, העלה ב-1990 גרסה משלו ל"קזבלן" המיתולוגי, של יגאל מוסינזון בכיכובם של יהורם גאון, דורית לוברני, דני שטג, אורי גבריאל, אריק לביא, אריה אליאס, יוסי ידיןדינה גולן, נורית כהן, שמואל אייזר ורחל אטאס, לתיזמוריו המקוריים של בני נגרי ובהפקת חמש חמש הפקות.

עיבוד משלו למחזמר "גריז" ב-1995 בתרגומו של אהוד מנור ובהשתתפות צביקה הדר, אקי אבני, סי היימן, רפי ויינשטוק, אלון אופיר, אביטל פסטרנק, אדוה עדני, גיא פרידמן ועוד. בהפקת יהודה טלית, זכה אף הוא להצלחה אומנותית ומסחרית.

מחזות זמר לכל המשפחה

"פיטר פן" עיבוד של פסטר לסיפורו של ג'יימס בארי, הועלה בתיאטרון חיפה בחנוכה 1989, ושיחק מעל 300 הצגות בהפקה מפוארת שזכתה להתפעלות הביקורת ואהדת הקהל.

ההפקה בהשתתפות חנוך רוזן, חני נחמיאס, ששון גבאי, צחי נוי, חיה סמיר, זכתה בפרס כינור דוד, ועד היום יש דף מעריצי פיטר פן 1989 בפייסבוק המונה מעל 1800 חברים.

פיטר פן בגירסתו המקורית הוצג בכמה ממדינות אירופה.

ב-1997 העלה פסטר גרסה נוספת של המחזמר בהשתתפות גיל ססובר, זאב רווח, שרון שחל ודפנה דקל. אשר זכתה להצלחה מסחרית כפולה מהגרסה הראשונה והביקורות היו בהתאם.

גם "הקוסם", עיבודו של פסטר לסיפרו הקלאסי של פרנק באום.

פסטר בעקשנותו המקצועית, החליט להציג בפני הקהל הצעיר הפקות מושקעות, כפי שראה בתקופת לימודיו בלונדון, ובעקבות ההצלחה האמנותית והמסחרית של "פיטר פן", "המלך מתיא הראשון" ו"הקוסם" הוא הפך מייסד ואביו הרוחני של ז'אנר מחזות הזמר לכל המשפחה בחנוכה. "הקוסם" זכה להיכנס לספר השיאים של גינס, כהפקת התיאטרון ששיחקה את מספר ההצגות הרב ביותר בשבוע אחד, ובפרס אנשי השנה של "קשת" וידיעות אחרונות. המחזמר הופק על ידי יהודה טלית, והשתתפו בו מיכל ינאי, איתי שגב, אדם, צחי נוי, שרון אלימלך, סער בן יוסף, ובתפקיד הקוסם - אריק לביא. ההפקה הועלתה גם בשווייץ, ספרד, גרמניה וצרפת בבימוי המקורי. המחזה בגרסתו הראשונה עלה בשנת 2006 בכיכובם של שלום אסייג, רוני דואני, גיא אריאלי ומוסקו אלקלעי. בחנוכה האחרון, עשרים שנה לאחר הבכורה עולמית עלתה גרסה נוספת בכיכובם של רוני דלומי, ישראל קטורזה וטוביה צפיר. בכך הפך "הקוסם" לעיבוד הישראלי שהוצג הכי הרבה פעמים על בימותינו ולתואר "המחזמר המצליח של כל הזמנים".

חמש שנים ואחרי ארבע מאות ההצגות של המחזמר המקורי, העלה פסטר בהיכל התרבות גרסה נוספת בשם "הקוסם 2000" , בכיכובו של אבי קושניר עם שחר סורק, יחזקאל לזרוב, אורלי ויינרמן ובתפקיד דורותי שירי לוטן בת האחת עשרה. שלושה מחזות הזמר פרי עטו, "הכל אגדה" ועיבודיו ל"פיטר פן" ו"הקוסם" אוחדו ל"ספר מחזות הזמר" בהוצאת כנרת, אשר משמש עד היום מורים לדרמה בהפקת הצגות סוף שנה בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. פסטר גם כתב רומן לבני הנעורים "הכוכב הקטן",שיצא אף הוא בהוצאת כנרת המספר על ילד המגלה בעל כורחו את קסם מאחורי הקלעים של עולם התיאטרון וכיצד הוא נסחף אל העולם הקסום הנפרש לפניו. המחזמר המקורי של פסטר "הכל אגדה", איחד את חמש האגדות המפורסמות של האחים גרים לעלילה אחת, עם מוזיקה של שוקי לוי, נחשב שיא ביצירתו של אורי פסטר עבור קהל הילדים וכל המשפחה, והוצג ב-17 גרסאות בעולם. על כתיבת ובימוי המחזמר זכה פסטר בעיטור "אנדרסן" הבינלאומי, הניתן ליוצרים מכל העולם היוצרים יצירות יוצאות דופן לילדים ונוער בארצם. במחזמר המקורי בהפקת יהודה טלית, השתתפו מיכל ינאי, יאיר לוטן, בנות פסיה ונורית כהן. המחזמר זכה בפרס התיאטרון הישראלי – 1998. 

חג המחזמר המקורי בת ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013, יזם פסטר את "חג המחזמר בת-ים" והפך למנהלו האמנותי, מתוך מטרה לקדם יצירת מחזות-זמר עבריים מקוריים. בשנה הראשונה של המיזם, ההפקה הזוכה, "בילי שוורץ", מאת אוהד חיטמן, הועלתה בתיאטרון חיפה ובפרס התיאטרון 2016 זכתה בארבעה פרסים, פרס המחזה, פרס המוזיקה לאוהד חיטמן, פרס שחקנית השנה לטלי אורן ופרס שחקנית המשנה למיקי קם. בכך באה תמורה מלאה לחזונו של פסטר.

גם "חגי המחזמר" הבאים זכו לשבחי המבקרים וזכו בהם ההצגות "גרטה והמירוץ לחלל", למוזיקה מאת יונתן כנען, "גולדי חזיות" מאת אביב קורן וכן המחזמר "משיח" מאת ירון כפכפי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]