שיחה:שחיטה (הלכה)

ערך זה צוטט בhttp://www.idofishman.co.il.

יפה, כתוב טוב. רק שלא הבנתי את הפסקה האחרונה. אם אפשר הבהרה ומקורות!!! אוראל • שיחה 20:46, 26 במאי 2007 (IDT)

הפסקה על סימון מסחרי? ברכות, אריאל - שיחה 12:45, 30 ביוני 2009 (IDT)

איחוד

אין הבדל משמעותי בין שחיטה כשרה לשחיטה. שני המושגים מדברים על הריגת בעל חיים בדרך מסויימת על מנת ששומרי כשרות יוכלו לאכול את בשרו. לכן יש לאחד את שני הערכים לערך אחד. בברכה, אריאל - שיחה 12:04, 3 ביולי 2009 (IDT)

יש הבדל עצום - שחיטה היא הריגת בעל חיים על ידי שיסוף צווארו, הדבר נעשה ע"י יהודים ומוסלמים מסיבות דתיות, וגם על ידי סתם בני אדם. הערך הזה (שלדעתי צריך לקרוא לו שחיטה (יהדות)), עוסק ספציפית בשחיטה היהודית. דניאל צבי • שיחה 12:07, י"א בתמוז ה'תשס"ט (3.07.09)

אם נתעלם מההרחבה של הביטוי שחיטה, למשל לטבח המוני. הרי שחיטה היא חיתוך צוואר הבהמה על פי כללים דתיים לצורך מאכל. שחיטה כשרה היא היא חיתוך צוואר הבהמה על פי כללים דתיים לצורך מאכל. מי שהורג שלא ל סמך אותם כללים לא שוחט. בברכה, אריאל - שיחה 12:17, 3 ביולי 2009 (IDT)

צר לי, אך אתה טועה. פתח מילון וראה ששחיטה היא כל הריגת בע"ח ע"י שיסוף הצוואר, בין אם פועלים ע"פ כללים דתיים או לאו. וחוץ מזה, עדיין נותרת השחיטה המוסלמית. דניאל צבי • שיחה 12:22, י"א בתמוז ה'תשס"ט (3.07.09)

גם שחיטה מוסלמית (חלאל) היא שחיטה כשרה (לפי דיניהם) אריאל - שיחה 12:29, 3 ביולי 2009 (IDT)

יש גם שחיטה שהיא לצורך הכנת הבשר לאכילה, ללא כל כללים של כשרות. ברכות, אריאל - שיחה 12:38, 3 ביולי 2009 (IDT)

בבית מטבחיים שאינו פועל על פי ההלכה היהודית או המוסלמית לא עוסקים בשחיטה. ראה בויקיפדיה האנגלית - המושג שחיטה מתייחס לשחיטה כשרה יהודית או מוסלמית והמונח slaughter מתייחס להריגת בעלי חיים בכל דרך שאינה שחיטה. בברכה, אריאל - שיחה 12:49, 3 ביולי 2009 (IDT)

כולל שיסוף הצוואר בסכין?ברכות, אריאל - שיחה 13:34, 3 ביולי 2009 (IDT)

מה משמעות שיסוף הצוואר? אם משמעותה הריגת בעל החיים על פי חוקים דתיים זו שחיטה. בברכה, אריאל - שיחה 13:56, 3 ביולי 2009 (IDT)

תגיד, נפלת על הראש? אתה מנסה ללמוד עברית משמות ערכים בוויקיפדיה האנגלית? נכון, המילה shecita בהחלט מתייחסת רק לשחיטה היהודית. המילה "שחיטה" לעומת זאת מתייחסת לכל הריגה ע"י שיסוף הצוואר. דניאל צבי • שיחה 14:27, י"א בתמוז ה'תשס"ט (3.07.09)

לדעתי שיסוף הצוואר לשם הריגה, בין למאכל ובין שלא למאכל, בין לחיות ובין (לא עלינו) לבני אדם, בין שזה עפ"י כללים דתיים, כלשהם ובין שלא, הרי זאת "שחיטה". ברכות, אריאל - שיחה 14:43, 3 ביולי 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: כמה פסוקים אקראיים: "ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו", "שחטי הילדים בנחלים". ואם זה לא מספיק, פתח ביבמות קכ. וראה את הדיון על אדם שנשחט. דניאל צבי • שיחה 14:48, י"א בתמוז ה'תשס"ט (3.07.09)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: גם אם Slav ודניאל צבי צודקים (ולא השתכנעתי שאכן אתם צודקים), אין סיבה להפריד בין שני הערכים. אמנם שוחטים בני אדם, ובשפת הדיבור גם אבטיחים ומחירים (שחטו אותי במוסך אתמול), שלא לדבר על ספורט אבל אם נחזור למונח המקורי, שחיטה היא שיסוף צוואר ושחיטה כשרה היא שיסוף צוואר העומד תחת כללים הלכתיים ולכן אין טעם בהפרדה בין שחיטה כשרה ושחיטה שאינה כשרה. אפשר להרחיב על השחיטה הכשרה בערך כללי על שחיטה. מלכת אסתר - שיחה 14:53, 3 ביולי 2009 (IDT)

לדעתי יש מקום לשני ערכים נפרדים. כשם שקורבן (יהדות) נפרד מקורבן ותפילה (יהדות) נפרדת מתפילה. ברי"א • שיחה • י"א בתמוז ה'תשס"ט • 14:57, 3 ביולי 2009 (IDT)

יש הבדל קל. קרבנות ותפילות יש הרבה. שחיטה רק אחת מלכת אסתר - שיחה 15:00, 3 ביולי 2009 (IDT)

נגד איחוד. מילא אם שני הערכים המועמדים לאיחוד היו קצרים. אבל שניהם בעלי בשר ושניהם יגדלו בעתיד לגדולים עוד יותר. כשמצרפים לזה את טיעוניו של דניאל וברי"א, אני לא רואה מקום לאיחוד. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 18:43, 3 ביולי 2009 (IDT)

זרוע לחיים וקיבה

אינני יודע אם אני כדאי לומר מילים אלו בגלל שאני כהן ונוגע בדבר אבל אם דף זה עוסק בכשרות על פי תורה אולי כדאי לציין שחלק מה"כושר" של אכילת בשר בהמה הוא להרים הזרוע לחיים וקיבה..

הצחקת אותי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 23:02, 6 באוקטובר 2009 (IST)

למה צחוק? מצוות עשה לא צחוק בכלל(ובפרט למילי הרמב"ן בשה"ש)..

פרץ הכהן - שיחה 20:22, 20 בנובמבר 2009 (IST)

מה שאתה עושה זה מלחמת עריכה. ברכות אריאל פ. שיחה 22:14, 22 בנובמבר 2009 (IST)

זרוע לחיים וקיבה אסור לאכול משום גזל ולא בגלל כשרות ברכות אריאל פ. שיחה 22:20, 22 בנובמבר 2009 (IST)

אין זה הזמן ללחום אלא לעיין במקורות ההלכתיות (נא להגיב דעתך אחרי העיון הדרוש ואולי תהפוך לי לעזר).

שלום לקרוב ולרחוק. --פרץ הכהן - שיחה 22:24, 22 בנובמבר 2009 (IST)

בכל מקרה יש ערך לנושא זרוע לחיים וקיבה וגם ערך לנושא בחו"ל. אם אתה רוצה להרחיב, המקום הוא בערכים אלו ולא בערך שחיטה כשרה. כמובן שאשמח לעזור. ברכות אריאל פ. שיחה 22:30, 22 בנובמבר 2009 (IST)

להביע ממקור ידע: מהי כשרות כלומר האם שקלנו את המילה? כשרות פירושו שהמאכל כשורת הדרושה לפי ההלכה (ראה שורות הראשונה של ערך כשר והמקור שם), אם ההלכה של תורת משה קובעת שעל בעל הבשר לפריש מתן הגענו לגדרו. ולכן פסק השו"ע כדברי התוספות ד"ה ה"ג במסכת חולין שהבשר(כלומר המתנות עצמן -לא שאר הבשר) עומד באיסור לכתחילה לאכלו (ושוב באנו לגדר כשרות לאכילה -שהבשר איננה מוכשר להיכנס לפה ישראלי עד שפייס הכהן בממון או במילים).

אאמור שזוהי נקודה חשובה לערך הנוכחי בגלל הנ"ל ועוד יותר: כי חוב של הפרשת המתנות באה מיד, ובאותו רגע של השחיטה הכשירה.

אהבתי לדון אתך על זה ואשמח לשוח אתך יותר ולשמוע תגובך פרץ הכהן - שיחה 22:48, 22 בנובמבר 2009 (IST)

אתה בעצם יוצר פה יצור חדש שלא מוכר עד כה, כשר לכוהנים וטרף לישראלים, תסכים איתי שלא זאת הכוונה. ברכות אריאל פ. שיחה 00:09, 23 בנובמבר 2009 (IST)

כשר לכהן לא"ד (ראה מעשה דיחזקאל -שכהן היה- ומנע מלאכולו כי הגדרתו כפיגול). הכוונה איננה אלא להאיר ולהעיר על מצוה שצריכה לכך שברכתו מרובה -ועונשו חמור (כ"ש לדעת אבותינו שנקטו שיטת רבי אלעאי במשך טלטולם בגלות לקולא, שיוצר חומרא נורא בעלייתנו לארץ ואכמ"ל).

בכללות אבקש לעיין בנושא היטב ואשמח להמשיך.. פרץ הכהן - שיחה 21:13, 29 בנובמבר 2009 (IST)

כדאי להשלים

למעיין בדף הנוכחי כדאי לציין בו:

• מטרתו של שחיטה כשירה יתכן גם (ביהדות הכללית) על הכשרת בהמה לקרבן
• מקור הלכת שחיטה בתורה -כלומר שלומדים שחיטת חולין משחיטת קודש ("ושחט את בן הבקר")
• לציין שישנם חסידים שמקפידים לא לאכול מבשר בהמה של הורמה מתנותיה -אפילו אם הבשר הנהו "גלאט"
• לציין שעל פי הלכה, שחיטה "כשירה" איננה "מכשיר" חלקי הבהמה של זרוע לחיים וקיבה (המתנות האמתיות בעצמם) לאכילה בלי רשות כהן

--פרץ הכהן - שיחה 21:14, 29 בנובמבר 2009 (IST)

לענין המתנות - המשפט ”אם ששחיטה כשירה מוציאה את בשר הבהמה מתורת נבילה, הזהירו חז"ל שאין לטעות שהשחיטה מוציאה את עצם הבהמה מן חוב נתינת המתנות[11]. אלא עצם השחיטה מביאה עימה חובה מיידית להפריש את המתנות.” אינו כתוב בלשון מובנת לכל. ראה האם המשפט הבא נכון: "למרות שהשחיטה הכשרה מוציאה את בשר הבהמה מכלל נבלה, הזהירו חז"ל שאין לטעות ולחשוב ששחיטה כשרה פוטרת מלהפריש מתנות מיד עם השחיטה". שנילי • שיחה 00:54, 4 בפברואר 2010 (IST)

שלום שנילי;

בהכרת טובה לתגובך זה, ברכות על ראשך שעמדת לתקן ולשפר.

נוסחתך קלה וברורה והסכמתי נתונה לשנות כפיה, אמנם בסופה קראתי "..שאין לטעות ולחשוב ששחיטה כשרה פוטרת מלהפריש מתנות מיד עם השחיטה" חשבתי שאולי יותר מדוייק לכתוב "מיד אחר השחיטה" כי אולי יטעה הקורה שחיתוך המתנות עם ה"חלף" הנהו חלק מהמצווה -דבר שאינו.

שלוםמשתמש:פרץ הכהן • שיחה • כ' בשבט ה'תש"ע • 16:10, 4 בפברואר 2010 (IST)

שם הערך

מדוע שחיטה כשרה ולא שחיטה (יהדות)? בנילה - שיחה 11:24, 25 במאי 2010 (IDT)

אם כבר פתחת, למה כשרה ולא כשירה?פרץ הכהן • שיחה • י"ג בסיוון ה'תש"ע • 20:39, 25 במאי 2010 (IDT)

שירו של ח"נ ביאליק, על השחיטה, הוא שיר של משורר יהודי העוסק במאורע שקרה ליהודים, כך שהוא בהחלט עוסק בשחיטה ביהדות, אך, אבוי, שחיטה זו לא הייתה כשרה כלל וכלל. לכן עדיף להשאיר את שם הערך הנוכחי. דוד שי - שיחה 20:46, 25 במאי 2010 (IDT)

אני שואל ברצינות. הערך כולל את דיני השחיטה, המבדילים בין שחיטה כשרה לשחיטה שאיננה כשרה, ואם כן מדוע שם הערך צריך לכלול את המילה כשרה? באותה מידה ניתן להחליף תפילין לתפילין כשרות, וכן הלאה: ציצית כשרה, מצה כשרה, לולב כשר, מקוה כשר, ועוד. על מה ולמה? בנילה - שיחה 00:04, 26 במאי 2010 (IDT)

תפילין, ציצית, מצה, לולב, מקווה הם מושגים הלכתיים בלבד, ולכן אין צורך להצמיד להם את המילה "כשר". שחיטה, לעומת זאת, אין קשורה רק להלכה, ולכן ראוי לציין שהערך עוסק רק בשחיטה על פי ההלכה. אם תרצה, אפשר שחיטה (הלכה), אך איני רואה בכך יתרון על פני שחיטה כשרה. דוד שי - שיחה 00:44, 26 במאי 2010 (IDT)

זה לא ממש קריטי כך או כך, אבל מניח שהמחשבה הייתה ש'שחיטה' היא לא מושג בהלכה, וההלכה לא נותנת משמעות מיוחדת למושג שחיטה, אלא רק מקטלגת את השחיטות לשחיטה כשרה ולשחיטה שאינה כשרה. אני ואתה - שיחה 00:49, 26 במאי 2010 (IDT)

אכן השם שחיטה כשרה נועד לבדל מהערך שחיטה שעוסק בשחיטה בכלל, אבל על זה בדיוק טענתי, שיש לנו דרך אחרת לבדל ערכי יהדות מערכים כלליים בעלי שם זהה - הוספת (יהדות) בסוגריים. בנילה - שיחה 00:58, 26 במאי 2010 (IDT)

בהנחה שדבריך נכתבו בתגובה לדבריי, כנראה לא הסברתי את עצמי היטב. התכוונתי לומר שאילו שם הערך היה 'שחיטה (יהדות)' או 'שחיטה (כשרה)', היה משתמע שלמושג 'שחיטה' יש משמעות שונה בהקשר היהודי ההלכתי מאשר בהקשר הכללי, וזה לא ממש נכון. אני ואתה - שיחה 01:15, 26 במאי 2010 (IDT)

אכן לא הבנתי מה ההבדל בין הערך הזה לבין הערכים: קורבן (יהדות) אבלות (יהדות) תפילה (יהדות) מנהג (יהדות) טבילה (יהדות) אגדה (יהדות) וגלות (יהדות) (ותודה לעזר על הרשימה, בשיחה:טומאה וטהרה). בנילה - שיחה 01:20, 26 במאי 2010 (IDT)

ולעצם דבריך - למושג שחיטה אכן יש משמעות שונה בהקשר היהודי הלכתי. דברים שנקראים שחיטה בשפה המדוברת, נקראים טרפה בשפה ההלכתית. למשל מי ששחט ועשה "שהייה" או "דרסה" - מעשהו נחשב שחיטה בשפה המדוברת, אך לפי ההלכה הבהמה טרפה (ראה בערך). בנילה - שיחה 01:25, 26 במאי 2010 (IDT)

את כל הערכים האלה אפשר לפתוח במשפט "ביהדות, קרבן הוא..." או "ביהדות, מנהג הוא..." וכו'. לעומת זאת בערך שחיטה הדרך הנכונה לכתוב היא "ביהדות, שחיטה כשרה היא...". אם היה כתוב "ביהדות, שחיטה היא חיתוך הצוואר על פי כללי ההלכה", זה לא היה נכון, כי גם שחיטה שלא על פי כללי ההלכה נקראת שחיטה ביהדות, אלא שהיא נקראת שחיטה לא כשרה. אני ואתה - שיחה 01:30, 26 במאי 2010 (IDT)

אם שאין מתייחס למיליי הנ"ל, כוונתי מראש הייתה שאני בעד החלפת השם ל"שחיטה(הלכה)", (ואני תומך בעד טענות בנילה הנוכחיות)--פרץ הכהן • שיחה • י"ד בסיוון ה'תש"ע • 02:30, 27 במאי 2010 (IDT)

לדעתי בנילה צודק במאת האחוזים, ושם הערך הרצוי הינו או שחיטה (יהדות) או שחיטה (הלכה) ויפה שעה אחת קודם. טיפוסי - שיחה 14:17, 1 ביוני 2010 (IDT)

אעביר לשחיטה (הלכה) שיש עליו הסכמה רחבה יותר.בנילה - שיחה 14:25, 1 ביוני 2010 (IDT)

יש להוסיף גם 'מי ראוי לשחוט'. טיפוסי - שיחה 16:05, 1 ביוני 2010 (IDT)

ברוך המעביר. אודות הוספה טיפוסי כיוון לעניין בר חשיבות, אולם -בתור הקדמה לכל הערך- חשוב לציין מקור תלמוד השחיטה מן התורה (הפסוק מתורת כהנים בעניין קדשים)פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• כ' בסיוון ה'תש"ע • 18:32, 1 ביוני 2010 (IDT)

תוספות

כאמור יש להוסיף פסקה 'מי ראוי לשחוט' שכן אם למשל נשחט על ידי גוי הבשר נבילה. ענין אחר הוא הביקוש לבשר כשר גם על ידי הגויים בעולם, כתופעה קיימת. טיפוסי - שיחה 01:29, 3 ביוני 2010 (IDT)

גלאט

כתוב שהרוצים להדר קונים גלאט ואין זה נכון כי ספרדים(וכל ההולכים אחר פסקי מר"ן) חייבים לאכול גלאט.ולהם אין זה הידור.

תיקון דרוש לגבי הסבר המונח "חלק": בערך נכתב: "לכל השיטות לאחר הבדיקות, אם מסתבר שלא היה נקב מתחת לסרכא, הרי שהבשר כשר. עם זאת היות שלעיתים התעוררו שאלות, והיה צורך בבדיקת הריאות, ההחלטה על כשרות הבשר לא התקבלה באופן "חלק" [ביידיש - גלאט] ולכן לא יוגדר הבשר כגלאט. בשר גלאט הוא רק כזה שבעת השחיטה לא נמצאו סירכות בריאה, ולא התעוררה על כשרותו כל שאלה".

לפי מה שידוע לי, המונח "חלק" מתייחס לכך שהריאה חלקה, במישוש ניתן להרגיש שהיא חלקה ללא סרכות על שטחה החיצוני. לכן "חלק" פירושו שאין סירכות כלל על הראה, והיא חלקה למגע היד. Shykush - שיחה 20:55, 3 במאי 2021 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.glatshops.co.il
  • In שחיטה (הלכה) on 2013-06-21 10:38:13, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In שחיטה (הלכה) on 2013-06-24 01:06:50, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In שחיטה (הלכה) on 2013-07-09 00:31:11, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 03:31, 9 ביולי 2013 (IDT)

שחיטת חולין - שחיטת קודשים

הערך עוסק רק בהלכות השחיטה הקלאסיות, וחסר בו תת-ערך על שחיטת קודשים ודיניה המיוחדים. למרות זאת בתבנית הקורבנות, מפנה 'שחיטה' לכאן. יש להשלים זאת ביקורת - שיחה 20:14, 8 בדצמבר 2013 (IST)

הלכות זרוע לחיים וקיבה

מקומן אינו בערך זה. בשו"ע הן הובאו בסימן נפרד. נכתב שם: "אף ע"ג שמותר לאכול מבשר הבהמה קודם שיפריש המתנות מצוה להפרישם מיד". "מיד" - הכוונה שהמצווה חלה מייד, לא שצריך לקיים אותה דווקא מייד לאחר השחיטה (שזה רעיון משעשע). אפשר לכתוב בקצרה שלאחר השחיטה חלה מצוות נתינת זרוע לחיים וקיבה תוך הפניה לערך עליה, אבל אז יהיה צריך לציין שלמעשה המנהג הוא להיפטר מקיום מצווה זו, באמצעות שותפות עם גוי או באופנים אחרים. בברכה, גנדלף - 14:13, 07/05/14

אז למה מחקת במחי יד את כל איזכור לעניין??--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• ח' באייר ה'תשע"ד • 23:00, 7 במאי 2014 (IDT)

כי שיערתי שהרעיון לא ישא חן בעיניך, והעדפתי להגיע קודם להבנה בדף השיחה. ראה הצעתי לקמן. בברכה, גנדלף - 00:14, 08/05/14

― הועבר מהדף שיחת משתמש:גנדלף
הנך טוען שאין קישור בין נתינת זלו"ק לשחיטה, ראה שאתה טעוה ועדיף שתעיין במקורות לפני שתמשיך לערוך בערך שחיטה.

שים לב שבתלמוד, בגאונים, בראשונים וגם באחרונים מנדים דווקא את השוחט (ולא בעל האיטליז וגם לא הקונה) אם מתרשל בנתינה וזה כי כל המצווה חלה רק על השוחט ולא זולת - הווה אומר שאין התיאור "שוחט" גורם חייובו אלא עצם מעשה ידיו של שחיטה. ועוד, ראה שיש חובה לברך על השחיטה וכן על נתינת המתנות (לפי רוב ככל הדיעות) ועל הבדיקה אין שום מצווה לברך - ועל סמך זה יצדק שיש אריכות בערך אודות הבדיקה? לא שמפריע לי אם מזכירים את עניין הבדיקה אבל יש להסכים שאם כבר מזכירים בדיקה בוודאי שיש להזכיר את חובת נתינת זלו"ק, בתודה--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• ח' באייר ה'תשע"ד • 23:16, 7 במאי 2014 (IDT)

― סוף העברה

ודאי שהשחיטה מחייבת (את השוחט) בנתינה. אבל בניגוד לבדיקה שהיא אמצעי טכני להכשרת השחיטה ומקומה בערך זה, נתינת המתנות היא מצווה בפני עצמה הגורמת ברכה לכשעצמה.

בהמשך לדברי למעלה, אני מציע את הנוסח: ”שחיטת בהמה מחייבת את השוחט בנתינת הזרוע, הלחיים והקיבה לכהן. במרבית המקרים הם אינם ניתנות, מתוך הסתמכות על הדעה שהמצווה אינה חלה בחוץ לארץ, או מטעמים אחרים.” בברכה, גנדלף - 00:14, 08/05/14

בניגוד לבדיקה שהיא אמצעי טכני להכשרת השחיטה ומקומה בערך זה, נתינת המתנות היא מצווה בפני עצמה לא נכון. מעיקר הדין אין שום חוב לבדיקה כל שהיא כי "כל הבהמות הן בחזקת כשרות", ואילו נתינת הזלו"ק הוא תוצאה ישירה ממעשה השחיטה (כמו הבדיקה, וכאמור אף יותר ממנה), בברכה.--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• ח' באייר ה'תשע"ד • 17:03, 8 במאי 2014 (IDT)

אם תקרא שוב את דברי שאותם ציטטת והכחשת, אולי תבחין שלא דיברתי על "עיקר הדין". הבדיקה טפלה לשחיטה והיא חלק ממהלכה, ונתינת הזרוע הלחיים והקיבה לא. בברכה, גנדלף - 17:28, 08/05/14

מדובר על מהלך השחיטה, לראשונה טענת שנתינת הזרוע, לחיים וקיבה לכהן על ידי השוחט אינה שייכת לערך זה כלל ועיקר - לסופו של דבר חזרת בך והסכמת שיש להזכיר את הנתינה כאן. אז שוב, נא תבין שנתינה זו על ידי השוחט קשור ממש למהלך השחיטה ועוד יותר מבדיקה, ואם תמשיך להתעקש יש לנו עוד להאריך בראיות אותן כבר לא תוכל להכחיש--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• ט' באייר ה'תשע"ד • 16:31, 9 במאי 2014 (IDT)

היכן חזרתי בי? בכל אופן הצג נא ראיותיך ונדון בהן. בברכה, גנדלף - 22:18, 10/05/14

"מאבק על שחיטה הכשרה"

בפסקה הפותחת נכתב "מזה מאות שנים מתקיים המאבק על השחיטה הכשרה, ומספר מדינות אוסרות על כך בחוק בטענה שהיא גורמת סבל מיותר לבעלי החיים."

הבעייתיות:

א. ללא מקור.

ב. היום יש אמצעי המתה שלא היו לפני מאות שנים, האם גם בעבר הרחוק היתה התנגדות ממשית לשחיטה כזו - בגלל סבל מעבר להתנגדות כללית להיהדות ? ועד כדי כך מהותי כדי שיהיה בפסקה הפותחת ?

ג. אין פירוט על המשפט הזה ביתר הערך. בד"כ הפסקה הפותחת היא תמצות של מה שיבוא בהמשך.

ד. ידוע לי שהיו ארצות בודדות שבהן היתה התנגדות בחוק או בניסיון ממשי לחוקק חוק נגד שחיטה כשרה. מדובר על השנים האחרונות. אילו הניסוח בערך היה כזה, לאו דווקא בפתיחה, עם פירוט ומקור, לא היתה לי התנגדות.

לדעתי צריך הבהרות, או למחוק. דין נוזאור - שיחה 17:52, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

שינוי שם

חשבתי שעדיף ששם הערך יהיה שחיטה (יהדות), במיוחד לאור ההרחבות שמופיעות בערך, מעבר לנושאים הקשורים ספציפית לשחיטה. מה דעתם של בעלי הידע בהלכה בעלי הידע בהלכה? דביר • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ט • 11:21, 5 בדצמבר 2018 (IST)

דווקא הערך ברובו המוחלט עוסק בענייני הלכה, לא? אם היה בערך היבט תרבותי-יהודי או משהו בסגנון הזה, היה מקום לקרוא לזה 'יהדות'. בכל אופן, במידה ויוחלט לשנות, צריך לשנות גם את הערך סקילה (הלכה) לסקילה (יהדות) (להבדילו מסקילה (עונש מוות)) וכיוצא בזה. יאיר דב • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ט • 11:28, 5 בדצמבר 2018 (IST)

השימוש בסוגריים עם הפניה מיוחדת ליהדות/הלכה נובע מרצון להבדיל בין השחיטה ביהדות לבין שחיטות שונות. לכאורה ההבדלה צריכה להתבצע בהתאם לקיטלוג המבוקש. דביר • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ט • 11:36, 5 בדצמבר 2018 (IST)

לא בטוח בדבריך. בינתיים רוב הערך עוסק בשחיטה בהקשר ההלכתי שלה. הייתי מקבל אם היו בערך פסקאות נוספות כמו "השחיטה במחשבת ישראל" - הגישות השונות לטעם המצווה, פרטים על המחקר המדעי העדכני ביחס להמתת בעלי חיים בשחיטה דווקא, "היסטוריה של השחיטה ביהדות" - כנראה בעיקר בהקשר של פולמוס השחיטה הכשרה (ערך שכבר קיים), מצב עדכני של המשחטות הכשרות בישראל (כיצד שוחטים, מהן היתרונות והחסרונות הקיימים בשיטה, מה הכיוונים לעתיד), ועוד. אגב, נדמה לי שנכון לתייג גם את בעלי הידע ביהדות. צור החלמיש - שיחה 11:40, 5 בדצמבר 2018 (IST)

מסכים. בברכה, גנדלף - 11:41, 05/12/18

מסכים עם צור החלמיש שלמעשה הרחיב את דבריי. גנדלף, ה'מסכים' נסוב על דברי קודמך, צור החלמיש, או טענת פותח הדיון, דביר? יאיר דב • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ט • 12:02, 5 בדצמבר 2018 (IST)

ההזחה מוכיחה שהגבתי לצור. בברכה, גנדלף - 13:04, 05/12/18

נמנה גם אני בין אלה הסוברים שאין צריך לשנות מהלכה ליהדות. yairde • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ט • 13:57, 5 בדצמבר 2018 (IST)

בעד אם ויקיפדיה הייתה אנציקלופדיה ליהדות והערך היה מתמקד בהלכה, היה צריך לקרוא לערך שחיטה (הלכה), כיון שהיא אנציקלופדיה כללית והערך הוא ערך יהודי כללי, אני לא רואה סיבה שהשם יתמקד בהלכה. שחיטה היא קודם כל מצווה ורק אחר כך יש לה הלכות, זה גם מוזכר בראשית הערך בצורה ברורה ונאותה. פיראוס - שיחה 18:11, 5 בדצמבר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

ראיתי את הערך ההלכות העיקריות בשחיטה. לענ"ד יש לאחד אותו ואת הערך שחיטה (הלכה) לערך חדש: הלכות שחיטה, מתוך שאיפה שבעתיד יעלה הערך שחיטה (יהדות) בסגנון שצור החלמיש הציע. מה דעת בעלי הידע ביהדות ובעלי הידע בהלכה בעלי הידע בהלכה? דביר • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשע"ט • 10:01, 6 בדצמבר 2018 (IST)

בעד האיחוד, אבל נדרשת תבנית:איחוד. בלי קשר, אני בעד שינוי השם להלכות שחיטה, בלי סוגריים וכמו בשו"ע. בברכה, גנדלף - 10:42, 06/12/18

אני בעד האיחוד, אבל נגד השם הלכות שחיטה. אני בעד להשאיר את השם שחיטה (הלכה) ואת פרטי ההלכות להוסיף כפסקה. בעיקר כי אנשים לא יחפשו בויקיפדיה "הלכות שחיטה", את זה הם יחפשו בשו"ע. בויקיפדיה הם יחפשו "שחיטה" ורצוי שיהיה ערך על זו היהודית. חג חנוכה שמח david7031 • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשע"ט • 11:12, 6 בדצמבר 2018 (IST)

בעד איחוד, עם התנגדות נחרצת לשם "הלכות שחיטה". אף ערך בויקיפדיה לא אמור להתמקד בפירוט הלכות, אלא מקסימום להסביר ולבאר נושא הלכתי במהותו מכל צדדיו ובשפה קלה. אין בעיניי סיבה לשנות את השם "שחיטה (הלכה)". זה שם מתאים בהחלט למצווה שעיקר העיסוק בה הוא הלכתי-מעשי. --Joalbertine - שיחה 12:44, 6 בדצמבר 2018 (IST)

בעד האיחוד לתוך ערך אחד שחיטה (יהדות). השחיטה היא מושג ביהדות, לא מושג בהלכה. ההלכה היא מרכיב ביהדות. פיראוס - שיחה 13:47, 6 בדצמבר 2018 (IST)

ניסוח מאוזן

השחיטה אינה שיסוף זה טעות שנכנסה כנראה מבעלי עניין. (את השחיטה יש לבצע ללא הפעלת כח מיוחד על הסכין).
אין עניין הלכתי שהבהמה תהיה בהכרה, יש עניין הלכתי שהבמה לא תהיה 'טריפה' כלומר חולה על ידי הימום הבהמה. (מה גם שהקישור שבור) ראה כאן עמוד קיז
לא בהכרח שהבהמה מתה מאבדן דם, כי לא חייבים לחתוך את הוורידים. כלומר מסקנתו של יובל גובלת בבורות הלכתית
אני ניסיתי להיות מאוזן. אבי84 - שיחה 21:13, 15 בדצמבר 2021 (IST)

ראשית, ויקיפדיה אינה מחייבת לאיזון אלא לניטרליות, לדיוק ולהסתמכות על סימוכין. לדוגמה: בערך על צורת כדור הארץ אין לנו שום מחויבות לציין כי "יש הטוענים שהארץ היא שטוחה" כדעה שוות-ערך לדעה לפיה הארץ היא כדורית, למרות שזו הצגת דברים מאוזנת. מנגד, האשמת פרופ' יובל באנטישמיות, כפי שהצעת בעריכתך, אינה ניטרלית ואינה אנציקלופדית, ותדרוש סימוכין נרחבים.
שנית, נראה שהיתה בעיה עם הקישור למסמך בגלל ששמו מכיל אותיות עבריות ורווחים. קישרתי לגרסה זמינה, שם ניתן לראות בעמ' 6 סעיף ב7 1 ש"אין לבצע שום פעולת הימום חשמלי או אחר (ע"י גז וכד') לפני או אחרי השחיטה" - ומכאן שהבהמה חייבת להיות בהכרה מלאה בזמן השחיטה (ויש לכך מקורות נוספים).
שלישית, המילה "שיסוף" אינה מרמזת על הפעלת כח, ולכן לא ברורה התנגדותך אליה. לפי מילון מורפיקס שיסוף הוא "חיתוך לעומק במכשיר חד, כמו חרב או סכין" ולפי ויקימילון משמעות 2 של "שיסף" (בהקשר של בע"ח) היא "חתך באבחה אחת ופגע בכלי הדם הראשיים או/אף הקנה והוושט" - והרי יש גם כאן תיאור מדוייק של פעולת השחיטה בסכין, ואין משמעות של הפעלת כח. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 00:48, 16 בדצמבר 2021 (IST)

לגבי הראשית, ברור לי, וכך היתה כוונתי ב'איזון' כלומר לנטרלי.

מעולם לא עלה בדעתי להאשים את יובל באנטישמיות, אלא בבורות הלכתית. פשוט העברתי את דבריו בצורה כזו שכך משתמע.

לגבי השנית, מבחינה הלכתית טהורה, אין עניין שהבהמה תהיה בהכרה, כל הויכוח אם הימום מותר או אסור, וכן לגבי גז וכדומה, הוא מסיבות צדדיות של 'לא לשנות' או שחוששים שמא תעשה טריפה, (ויש פוסקים שמתירים בכל מקרה) ולכן לא ראוי להביאו בפתיח. אא"כ תכתוב שעל פי תקנות הרבנות הראשית וכו'.

לגבי השלישית, למילה שיסוף קונוטציה שלילית "וישסף שמואל את אגג" (כעין ביקוע עצים), או של חיתוך במהירות ללא כל רגישות שהיא, בשונה מטכניקת השחיטה שצריך להזהר בכל כך הרבה הלכות, ונעשית בדחילו ורחימו, וכמובן שלא לחתוך את החלקים הקשים שבצוואר. ככל הנראה הכותב התכוון להטיה מסויימת של דעותיו, שלדעתי גובל בחוסר נטרליות.

נ.ב. לגבי זמן מותה של הבהמה, יש בזה מורכבות שלדעתי לא צריך לציינה בפתיח (מה זה מוות, (מוחי,זרימת הדם,נשימה) גוזל,עוף,ברווז,גדי,כבש,פרה,שור, וכן הלאה גילאים של העגלים ועוד ועוד.) אבי84 - שיחה 11:17, 16 בדצמבר 2021 (IST)

סיבת המוות של החיות היא אבדן דם, והמוות מגיע בתוך 30-120 שניות - אלו הן עובדות שאין עליהן ויכוח ויש להן סימוכין מכל עבר. מחקרים מהעשורים האחרונים (למשל זה), עשו שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כגון eeg ומצאו שלוקח לפרה כ-60 שניות מרגע החיתוך ועד לאבדן ההכרה. הניסוח שהצעת מציג עובדות שמופיעות במקומות רבים ומאוששות במחקרים כדעתו הפרטית של פרופ' יובל - ובכך הוא חוטא לעקרון הניטרליות.
לגבי השני, אמנם המסמך שהצגתי בסימוכין הוא של הרבנות הראשית, ואמנם אין בהלכה איסור מפורש על הימום הבהמה אלא האיסור נובע בעיקר משמרנות ומזהירות יתר של הפוסקים (ראה למשל כאן) - אך עובדה מצערת היא שכך נהוג בכל העולם ולא רק אצלנו. הרי המאבק הגדול באירופה נגד שחיטה כשרה מתמקד סביב סוגיית ההימום, ואילו הסכימו המשחטות הכשרות להמם את הבהמות טרם שחיטתן הרי שלא היה מאבק ולא היו טענות על אנטישמיות. נראה שלא רק בישראל מתעקשים הפוסקים על שחיטה כשהבהמה בהכרה מלאה, ולכן זהו המצב דה-פקטו ומובן שיש לציין אותו בפתיח. עם זאת, אשמח מאד אם תתווסף לערך פסקה אודות כך שהשחיטה בהכרה מלאה אינה מחוייבת הלכתית.
לגבי המילה "שיסוף" - משמעותה אינה אלא חיתוך מהיר ועמוק של הצוואר, ואין לה בהכרח משמעות נלווית של כוח או אכזריות. כך מצאתי במספר מילונים, ואפילו באתרים דתיים שמשווקים קורסים בשחיטה וקשה לחשוד בהם באנטישמיות או בנטייה אנטי-דתית (למשל כאן).
על ה-נ.ב כבר עניתי: העיקר הוא לא מתי הבהמה מתה ומהי ההגדרה המדוייקת של "מוות", אלא כמה זמן היא סובלת מרגע החיתוך עד אבדן ההכרה. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 21:20, 16 בדצמבר 2021 (IST)

אני לא מספיק בקי בהלכות שחיטה כדי לדעת אם חייבים לחתוך את העורקים או לא, אבל בכל מקרה, המוות אינו כתוצאה מאיבוד דם, אלא כתוצאה מהפסקת זרימת הדם (והחמצן) למוח. (לשם הסבר - אחרי השחיטה נשאר לא מעט דם בגוף החיה, ובהתאמה, ניתן לאבד דם בכמות היוצאת בשחיטה (למשל דרך פצע ברגל) ולא למות תוך דקה שתיים.david7031 • שיחה • י"ג בטבת ה'תשפ"ב • 22:54, 16 בדצמבר 2021 (IST)

הניסוח בויקיפדיה חייב להיות מדוייק, ולכן:

המילה שיסוף היא מילה יחידאיית בתנ"ך, שמשמעותה כאמור (שיסוע או ביקוע עי' במפרשים), לגבי מה שמצאת במילונים, שים לב, "גטו" היא שכונת מגורים, אבל "שכונת מגורים" אינה בהכרח גטו, וכפי שלא נשתמש במילה גטו כדי לתאר שכונה, אלא רק לתאר שכונה עם משמעות שלילית וכדומה, כך אין לנו לצין ששחיטה היא שיסוף הגם שיכול להיות שהיא גם שיסוף. בכל אופן אולי מתאים לערך שחיטה אבל לא לערך שחיטה ביהדות. כך דעתי. ונראה לי מיציתי את הויכוח בנושא. (אף שאני מתרשם שכוונותיך טובות).

כמו כן, אתה לא יכול לכתוב בשום אופן בפתיח ששחיטה ביהדות חייבת להיות כאשר הבהמה בהכרה מלאה, כי כל תלמיד חכם שיקרא את זה יגחך. אתה יכול לשנות את הנוסח ולכתוב בצורה מדוייקת, "לפי רוב הפוסקים וכו', או על פי הנהלים העכשווים" כו'.

לגבי סבל הבהמה, אני לא מתנגד שיש בשחיטה סבל לבהמה, אלא שהניסוח לא מדוייק, כי יש סוגים של בעלי חיים וסבלם משתנה, ולכן לכתוב בצורה גורפת שהיא סובלת כך וכך שניות בלי לציין על איזה בהמה מדובר זה גם לא מדוייק.

"לתקן באתי, ולא להתנצח". בברכה. אבי84 - שיחה 18:54, 18 בדצמבר 2021 (IST)

ראה מרטין בובר, דרכו של מקרא "הפועל 'שסף' הוא זר לטרמינולוגיה של עבודת הקרבנות , ואינו מציין מעשה פולחן, כי אם מעשה קנאה ספונטאני (מוסד ביאליק, תשלח עמוד: 245). אבי84 - שיחה 19:03, 18 בדצמבר 2021 (IST)

david7031 האמת היא שמוות מאבדן דם הוא מוות מהפסקת זרימת החמצן למוח - אין הבדל בין השניים. כפי שתוכל לראות כאן, לא צריך לאבד את כל הדם בגוף כדי למות מאבדן דם, מחצית עד שני שליש מהדם זה מספיק כדי שלא יגיע דם מספיק דם למוח וללב (ואז מתים) וכמובן שניתן למות מאותו אפקט בדיוק אם תאבד את אותה כמות דם מהרגל או מהזרת - ההבדל הוא רק במהירות שבה הדם יוצא מהגוף. במובן הזה אין כל הבדל בין שחיטה כשרה ללא כשרה. כפי שתוכל לראות כאן, הרצון למזער את הכאב והאימה של חיות מאכל בזמן השחיטה אינו ייחודי ליהודים.
אבי84 לגבי המילה "שיסוף" - כאמור, וכפי שמופיע במילונים של ימינו, משמעותה בעברית היא חיתוך עמוק ומהיר של הצוואר, כך שמבחינה לשונית היא אכן התיאור המדויק של מעשה השחיטה - כשרה או לא כשרה. עם זאת, היות שנראה שבעיניך המילה נושאת איתה משקל בלתי נסבל של אכזריות, יתכן שאסכים להחלפת בביטוי "חיתוך עמוק ומהיר". אמנם צר לי להחליף מילה אחת בשלוש מילים, אך לא באתי לריב, ואם לא תהיה לכך התנגדות מעורכים אחרים, יתכן שאקבל את הניסוח הזה כפשרה.
לגבי עניין ההכרה המלאה, כרגע לא כתוב שלפי היהדות הבהמה חייבת להיות בהכרה, אלא רק שכך מתנהלת שחיטה כשרה - וזו אמת. לב המאבק על שחיטה כשרה בחו"ל הוא על עניין ההימום, ואילו היו השוחטים היהודים והמוסלמים מסכימים להמם את הבהמות טרם השחיטה, הבעיה החוקית היתה נפתרת באופן מיידי - לכן נראה שעניין ההכרה המלאה הוא קריטי עבור שוחטים יהודים ומוסלמים, גם אם לא דה יורה הרי שדה פקטו. אי אפשר לוותר על האלמנט הזה בפתיח, שכן הוא אחד ההבדלים העיקריים בין שחיטה כשרה (או חלאל) לכזו שאינה כשרה (או חלאל).
לגבי זמן המוות של הבהמה, לעניות דעתי הטווח הרשום (30-120 שניות) מכסה את רוב סוגי העופות והבהמות, אולם ניתן לחקור זאת יותר ולכתוב מספר יותר מדוייק. וודאי שארכו של פרק הזמן שעובר מרגע החיתוך עד המוות הוא מידע חשוב שיש לו מקום בפתיח. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 16:03, 20 בדצמבר 2021 (IST)

אם כך, אז במקומות שבהם יש איבוד דם אמיתי, צריך לשנות ל"הפסקת זרימת הדם למוח" (אני לא באמת חושב כך, אבל לשיטתך), לא להשאיר כאן איבוד דם, כשזה לא נכון. (התופעה פה דומה למצב של שבץ איסמכי, שנוצר מהפרעה בזרימת הדם למוח. לא כתוצאה מחוסר כללי של דם בגוף).david7031 • שיחה • י"ז בטבת ה'תשפ"ב • 21:54, 20 בדצמבר 2021 (IST)

לא רלוונטי כמה זמן לוקח למות, אלא כמה זמן ישנה תגובה עצבית המסוגלת להגיע למוח. אם במהלך השחיטה נחתך חוט השדרה, הכאב הוא אפסי. ישראל מאיר לוינגר כתב על כך עבודת דוקטורט בה הוכיח שהכאב לא נמשך יותר מכמה שניות בודדות. הנה הספר שכתב בעניין. שמש מרפא - שיחה 08:37, 24 בדצמבר 2021 (IST)