שיחת משתמש:Drork/ארכיון אפריל06-אוגוסט06

עזרה עם פרסית

שלום שוב דרור. שמתי לב בשיחה:מחמוד אחמדינז'אד שיש לך דוברת פרסית בהישג יד, ותהיתי אם תוכל, בעזרתה, לעזור לי עם שמות האותיות של האלפבית הפרסי כאן (בפרסית). השאלה היא לגבי האותיות: ح, ه, ي וכל האותיות שכרגע כתובים עבורן שני שמות בעמודת השם.

שאלתי בדלפק הייעוץ של ויקי האנגלית, וקיבלתי תשובות לא ממש ברורות, בסגנון "he hotii" עבור ح ו-"he havaz" עבור ه.

בנוסף, אולי תוכל לחוות דעתך איך עדיף לקרוא לאותיות - בצורה שנהוג לקרוא לאותיות מערבית (לדוגמה: ד'אל), או כפי שהוגים אותן בפרסית (ואז זה הופך לזאל). יש יתרונות לכל אחת מהשיטות, אבל החסרון הגדול בשיטה השניה הוא שלא הגיוני לקרוא לעין "אין" כי בפרסית ההגייה שלה היא של glottal stop. (אגב, יכול להיות שזו טעות באומניגלוט, וכתבו [ʔ], כשהתכוונו לסמן סימן שאלה הפוך [ʕ], כמו עין שאנחנו רגילים לה?) ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 11:28, 6 אפריל 2006 (UTC)

הגיוני בעיניי שהשם הפרסי של האותיות ح ו-هـ זהה, כיוון שהן נהגות בפרסית באופן זהה, ושמותיהן בערבית דומים מאוד. אני מניח שיש בפרסית כל מיני תארים וכינויים כדי להבחין בין האותיות. גם בספרדית יש כינויים שמטרתם להבחין בין V ל-B שנהגות בספרדית באופן זהה, ויש להן שם זהה. כדי להיות בטוח, אני אשתדל לבדוק את העניין ביום ראשון. אני חושב שעדיף לקרוא לאותיות לפי ההגייה הפרסית. ערבית ופרסית הן שפות שונות שמשותף להן אלף-בית. כשמפרטים את אותיות האלף-בית בתורכית לא משתמשים בשמות האנגליים של האותיות, ובאותו אופן יש לנהוג לגבי פרסית וערבית. לגבי האות עי"ן, אפשר לכתוב את השם ב-א או ב-ע, כיוון שממילא גם בעברית לא מבחינים בין העיצורים. כדאי לציין בצורה בולטת שהיא בדרך-כלל לא נהגית בפרסית. התעתיק הפונטי באומניגלוט הוא בסדר. באמת בפרסית לא הוגים את האות עי"ן, או מבטאים אותה כמו glottal stop כשהיא בתחילת מילה. Dror_K 16:07, 6 אפריל 2006 (UTC)

תודה רבה! :)

הבעיה הייתה לא רק איך לתעתק את שמות האותיות, אלא לגלות מה השמות האותיות בפרסית. לדוגמה את שם האות ث אומניגלוט כתבו כ-ث (במקום ثه), מה שגורם לי לתהות האם שם האות ي הוא يه כמו שכתבתי, או שבמקרה הזה אין טעות ואכן השם מורכב מאות בודדת - ي (מה שנשמע הזוי, אבל לך תדע - ככה זה באנגלית...)

אתה צודק לגבי הציון הבולט. כדאי להוסיף עמודת הערות לטבלה, או לאחריה לכתוב כמה מילים על כל העסק? (או גם וגם?)

בכל-אופן, שוב תודה על ההיענות. אחכה בשקיקה לשבוע הבא. :) ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 20:42, 6 אפריל 2006 (UTC)

ועוד משהו, אם כבר אני מטריח אותך לבירורים הללו:

1. מה קורה בפרסית לגבי הצורות המיוחדות כמו אלה כאן: איך נקראת آ בפרסית? איך נקראת ה-"Farsi Yeh" הזו בפרסית ומה עושים איתה? מה לגבי תה מרבוטה (שלא מצאתי בטקסטים פרסיים)?
2. מה זו הצורה הזו ۀ ? (w:en:Persian alphabet#Other characters)
3. אני מניח שכל סימני הניקוד שיש בערבית קיימים בפרסית, אבל עדיף להיות בטוח... :) ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 21:05, 6 אפריל 2006 (UTC)

הרגע עליתי על עוד בעיה שהייתה אצלי, ותיקנתי חלקית. כתבתי את האות ك, שהיא הצורה הערבית, במקום את ک, שהיא הצורה הפרסית. עכשיו אומניגלוט קורא גם לפרסית kaf, אבל האות הזו בטבלת היוניקוד נקראת ARABIC LETTER KEHEH‏ - "keheh" ולא kaf. מה נכון?

אני מתחיל לחשוב שאולי פשוט עדיף להראות לדוברת הפרסית שלך את העמוד, ולבקש ממנה לסמן ב-X אדום גדול את כל הטעויות... :) ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏, מתנצל על הטרחה, 21:42, 6 אפריל 2006 (UTC)

האמת היא שכבר הייתה לי שיחה ברוח זו עם דוברת הפרסית, שהיא קולגה שלי. אני באמת צריך לשאול אותה שוב לגבי צורות כמו آ (בערבית צורה כזאת נקראת אלף-מדה, אבל יש לה באמת שם קצת שונה בפרסית). לגבי ה"כאף", עד כמה שאני זוכר השם שלה בפרסית דומה מאוד לשם בערבית, אף על פי שהצורה שלה קצת שונה. אגב, יש מילים בפרסית שבהן משתמשים דווקא בכף הערבית. עד עכשיו לא הצלחתי להבין מה החוקיות של העניין אם יש בכלל חוקיות. הצורה המעניינת של המזה מעל ה"א סופית, מופיעה רק בסוף מילים בנטיית "איזאפה" (اضافه). כזכור, במילים שמסתיימות באם-קריאה, מסמנים את ה"איזאפה" באמצעות ى, אבל כשאם הקריאה היא ه, מסמנים במקום זה "המזה" מעל הה"א (קוראים את זה: [ye]). מבחינה טכנית הסימן הזה נחשב כליגטורה של ه ו-ى, ובאמת, ברוב הטקסטים הפרסיים בווב רואים את צירוף האותיות ה"א סופית וי"א, במקום הסימן המיוחד, שקצת קשה לקודד אותו. לגבי סימני הניקוד - בעיקרון כולם קיימים בפרסית, אבל השימוש בהם נדיר. בפרסית משתמשים בניקוד רק כשהבלבול הוא בלתי-נמנע, וגם אז, לא מקובל לנקד את המילה כולה, אלא רק את האות הבעייתית. מבחינה זאת, פרסית לערבית היא כמו יידיש לעברית. לסיכום, אזהרה - רוב האותיות הפרסיות משמשות גם לכתיבת שפות כגון אורדו שהן שפות שונות למדי. בהחלט ייתכן שחלק מהשמות שאפשר למצוא בטבלת יוניקוד הן שמות האותיות באורדו או בשפות אחרות (אורדו היא השפה הרשמית של פקיסטאן). Dror_K 22:39, 6 אפריל 2006 (UTC)

כפי שציינתי במפגש, אין לי מושג מהי "איזאפה", אבל אתה מוזמן פשוט להוסיף, לתקן ולשנות כל מה שצריך כבר עכשיו, ולאחר מכן נעביר למרחב הראשי.

אני אכניס את הטבלה עם כל הצורות המיוחדות לפרק "צורות נוספות", ותוכל לכתוב שם את כל ההסברים לגבי הגרסות הפרסיות של האליף ממדודה, האליף מקצורה, תא מרבוטה, וכולי וכולי... :)

שתי נקודות משמעותיות הן שמות האותיות הנכונים (8 האותיות שמצויינים עבורן שני שמות בטבלה), ושאלה גדולה ואדירה: במילים פרסיות מקוריות (לא ערביות) עם צליל מסויים, באיזו אות ערבית משתמשים אם יש מספר אופציות? (עבור [s] יש 3 אופציות, ועבור [z] יש 4) האם יש חוקיות (לדוגמה, שימוש ב-س וב-ز במילים מקוריות), או לא?

ועוד משהו. איך לקרוא ל-w:en:Perso-Arabic script בעברית? "פרסו-ערבי"? "פרסי-ערבי"? "פרסערבי"? :) ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 03:08, 20 אפריל 2006 (IDT)

את שמות האותיות כתבתי לפי דיווח של דוברת פרסית. היא נולדה בארץ ולכן היא התקשתה לזכור את השמות של חלק מהאותיות, אבל בהשוואה למקורות אחרים, נראה לי שזה בסדר, וחוץ מזה תמיד אפשר לתקן. לגבי אותיות שיש להן כמה שמות - אני אברר. אגב, האותיות ح ו-هـ נהגות בפרסית באופן זהה, וגם יש להן שם דומה בערבית, שנשמע זהה בפרסית. לפיכך הראשונה נקראת "הה-ג'ימי" כלומר "הה שנראית כמו ג'ים". לגבי "מבחר האותיות" שיש לצלילים מסוימים - זה נובע מכך שמילים ערביות כותבים לפי הכתיב הערבי (בשינויים קלים). לפיכך האות ث מופיעה רק במילים ערביות, אבל נהגית באופן זהה ל-س. זה המצב לגבי האותיות: ث, ح, ذ, ص, ض, ط, ظ, ع. אני הייתי משתמש בביטוי "אלפבית פרסי-ערבי", זה נשמע לי הכינוי הטוב ביותר בעברית. DrorK 09:43, 20 אפריל 2006 (IDT)

ירושלים

אנא הצץ בשינוי הזה. טרול רפאים 15:57, 10 אפריל 2006 (UTC)

למה מחקת את התמונות? (ועוד ללא הסבר בתקציר עריכה) אסף 17:34, 10 אפריל 2006 (UTC).

טעות שלי. מחקתי משפט שלא היה נכון, ולא שמתי לב שמחקתי איתו גם תמונות. אם אתה יכול, אנא החזר אותן. תודה וסליחה. Dror_K 18:10, 10 אפריל 2006 (UTC)

קטר

אלמוני ערך שינוי בערך, אולי תוכל לוודא שהוא נכון? odedee • שיחה‏ 07:42, 12 אפריל 2006 (UTC)

כוונת האלמוני הייתה טובה, אבל הביצוע בינוני. אני אתקן. Dror_K 07:44, 12 אפריל 2006 (UTC)

הידמות חלקית

תוכל לעבור בבקשה על הערך? טרול רפאים 10:56, 15 אפריל 2006 (UTC)

לילה מורד

שלום דרור, תירגמתי בקצרה את הערך מהויקיאנגלית, התוכל לתרגם בבקשה את שם הסרט Yahia el Hob בערך לעברית? אגב - לא הגיע הזמן ליצור ארכיון? תודה על העזרה, דורית 12:18, 16 אפריל 2006 (UTC)

את זה עוד אף פעם לא עשיתי - איך יוצרים ארכיון? דרור_ק 05:57, 17 אפריל 2006 (UTC)

עיראק

שלום דרור, אלמוני (כנראה דיזה לפי כמות שגיאות התעתיק והניסוח), יצר רשימת ערכים קצרצרים על מחוזות בעיראק. האם תוכל לבדוק את הערכים? תרומותיו כאן. תודה, odedee • שיחה‏ 03:32, 17 אפריל 2006 (UTC)

ראיתי שהתחלת לטפל בהם - תודה. אנא סמן ב"העדפות" שלך שעריכותיך יופיעו כבדוקות - יש לנו יותר מדי סימני קריאה אדומים על המסך. תודה, odedee • שיחה‏ 05:49, 17 אפריל 2006 (UTC)

סידרתי את זה. התחלתי לטפל בשמות בערך עיראק עצמו, כי גם שם היו לא מעט טעויות. דרור_ק 05:56, 17 אפריל 2006 (UTC)

זה ממש לא עבודה של דיזה - זה מתוכנן, יסודי ושיטתי מדי עבורו. עריכותיו של דיזה ספונטניות, אקראיות, ורשלניות. מדובר כאן בתורם חיובי, הבעיה העיקרית היא התעתיקים - הוא תיעתק את השמות מאנגלית לעברית, ואף שעמל והביא גם את המקור הערבי הוא אינו יודע לקרוא אותו. ניתן לסדר זאת בקלות ולראות בעניין תרומה ברוכה. מגיסטר 06:10, 17 אפריל 2006 (UTC)

עוד באותו הנושא. כל הערכים מקושרים גם לקטגוריה הראשית של עיראק, ואין צורך בכך. מספיק לקשר אותם ל"קטגוריה:מחוזות בעיראק". Little Savage 20:48, 17 אפריל 2006 (UTC)

רשמים מהמפגש

איזה קול! איזה חיתוך דיבור! HansCastorp 13:02, 18 אפריל 2006 (IDT)

תודה :) חשבתי פעם להיות קריין, אבל מצאתי בינתיים מקצוע טוב יותר... דרורK 13:07, 18 אפריל 2006 (IDT)

אגב, אני מאוד מעוניין להעמיק את הידע שלי וללמוד ערבית (ספרותית ומדוברת) ברצינות, לפיכך התקשרתי לגבעת חביבה לשאול אם יש להם ספרים רציניים ויסודיים וענה לי מישהו שלדעתי טבע את המונח "אנטיפתיה" ואמר "רק ביום חמישי יהיו פה. ביי" HansCastorp 13:11, 18 אפריל 2006 (IDT)

טוב, בטח נפלת על איזה חבר קיבוץ שלא כל כך הבין מה רצית ממנו. הם אמנם לא אנשים דתיים, אבל אני מניח שבחול המועד פסח הם בחופשה, שלא לדבר על אחד במאי (כשלמדתי שם בפנימייה זה היה חופש בלתי צפוי ומשמח, בפרט כיוון שאחד במאי נפל על יום חמישי). לערבית מדוברת פלסטינית הספרים המומלצים הם אלה של האח יוחנן אליחי (אדם גדול, אם כי יש לי קצת בעיה עם הערך "הוסוקסואל" במילון הערבי-עברי שלו). לגבי ערבית ספרותית - אני חושב שעדיפים ספרי לימוד באנגלית, אבל אולי אצליח להיזכר בספר לימוד עברי טוב (הבעיה היא שרובם הולכים בכיוון "מודיעיני" או בכיוון של ערבית קלאסית). יש לי בבית חוברות של שיפע"ת, אבל הן נועדו יותר למתקדמים. אני יכול לתת לך אותן לשכפול (זה חוקי). אגב, גם אני אהבתי מאוד את ולטה ואת מלטה בכלל. התחביב שלי שם היה לצלם את השלטים במלטית ולפענח אותם, ואפילו הטרדתי קשישה חביבה בעניין איזה שלט, והיא הייתה נבוכה מאוד, כיוון שהתרגום היה "אם הכלב מלכלך יש לנקות אחריו". דרורK 13:20, 18 אפריל 2006 (IDT)

א'. אודה לך מאוד אם תוכל לבדוק בענייני הספרים. ידע בסיסי של השפה יש לי. ב. אשמח אם נוכל לעבור למסנג'ר מדף שיחה זה המכיל עד להתפקע... ג. יש לי שני שירי אירוויזיון שאני חושב שתאהב לשלוח לךָ. (אם איני טועה איטליה 92 ואוסטריה 79. יכול להיות שאני טועה, איני מבין כ"כ בז'אנר). HansCastorp 13:26, 18 אפריל 2006 (IDT)

אין בעיה. הכתובת שלי במסנג'ר זהה לכתובת שמופיעה בדף המשתמש שלי. אתה מוזמן להוסיף אותי לרשימה. בעניין האירוויזיון - זה כבר לא מה שהיה מאז שלא שומעים בו יותר צרפתית והולנדית. היום הכול על טהרת האנגלית, ועוד במבטא אירי... אני אשמח לקבל את השירים, אם כי יש לי חשד שאת השיר האוסטרי כבר שמעתי פעם :) דרורK 13:30, 18 אפריל 2006 (IDT)

הוספתיך (יש להסיר את ה"מאליטו", כן?). נקשקש כשתהיה אונליין. HansCastorp 13:38, 18 אפריל 2006 (IDT)

סיפורי אלף לילה ולילה

שולם עליכם דרור, את עזרתך בתרגום השם Shahryar תודה אוי וי 13:32, 18 אפריל 2006 (IDT)

אני צריך לברר את משמעות השם. זה עלול לקחת לי קצת זמן. DrorK 09:36, 20 אפריל 2006 (IDT)

אבג'דים בעברית

שלום נתנאל. תוכל לומר לי איך יש לקרוא בעברית למונח עליו מדובר באבג'אד ובקטגוריה:אבג'דים? ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 15:21, 20 אפריל 2006 (IDT)

לגבי מה שדיברנו עליו (כאף/קאף וזה/זאי)

הצץ כאן. אומניגלוט (המלצה מדף המשתמש שלך! :) ) כותבים ששמות האותיות ق, ك, گ הם قاف, كاف ו-گاف בהתאם. מצד שני, שים לב לפיקשוש שלהם - השתמשו ב-ك במקום ב-ک. וכן, באמת בעיה לסמוך על מי שכותב בפרסית شي ובאנגלית shīn... :) ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 00:58, 24 אפריל 2006 (IDT)

טוב, לא טענתי שאומניגלוט מושלם. יש בו פה ושם טעויות. זה לגיטימי באתר עם כל כך הרבה מידע. בימים אלה ממש אני עסוק בבחינת סוגיית הכאף הפרסית לעומת הכאף הערבית ואם הם בנות-החלפה לגמרי (interchangeable). זה באמת כאב ראש לא קטן. DrorK 01:02, 24 אפריל 2006 (IDT)

בהצלחה! :)

אגב, למה שלא תשנה את החתימה שלך כך שיהיה בה לינק לדף המשתמש ולדף השיחה שלך? ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 01:16, 24 אפריל 2006 (IDT)

איך עושים את זה? DrorK 01:23, 24 אפריל 2006 (IDT)

כנס לדף ההעדפות שלך, סמן וי בהצג חתימה מסוגננת, ובתיבת הטקסט בחרו כינוי (לחתימות) כתוב משהו בסגנון:

‏[[משתמש:Drork|דרור_ק]]‏ • ‏[[שיחת משתמשDrork|שיחה]]‏

(אל תעתיק ממסך עריכת ההודעה, אלא מדף המשתמש ממש ואל תפספס איזה אמפרסנד או נקודה-פסיק :) ) ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 01:32, 24 אפריל 2006 (IDT)

אוי ויי. הנה שכחתי נקודתיים בין שיחת משתמש ל-Drork. תוסיף אותן. :) ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 01:42, 24 אפריל 2006 (IDT)

גופו של עניין

אתה יכול בבקשה לכתוב ערך על הספר? אפילו שיהיה קצר, יכול להיות שהוא מעניין. תודההאזרח דרור 11:56, 24 אפריל 2006 (IDT)

אני אשתדל לעשות זאת בימים הקרובים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:41, 24 אפריל 2006 (IDT)

לצערי אוכל להתפנות לכך רק בסוף-השבוע, מה גם שאני רוצה לעיין בספר לפני שאני כותב עליו. בלי נדר כמובן. כבר קרה לי פעם שהתכוונתי לכתוב משהו בסופ"ש, אבל נרדמתי כמעט מיום חמישי בערב עד מוצאי שבת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏

ארכיון

לא ראיתי את שאלתך הקודמת, ובאמת - הגיע הזמן לארכב. אני מציעה לך לארכב את התגובות הרבות בשני ארכיונים. בברכה, דורית 12:02, 24 אפריל 2006 (IDT)

תודה :-)

על לא דבר, דורית 15:20, 24 אפריל 2006 (IDT)

תוכנית מרשל

אינני יודע אם אתה מתעניין או בקי בנושא. אם כן, אנא הצץ בערך תוכנית מרשל. יש שם המון דברים שצריך לתקן וזה קצת מייאש כי קשה לדעת מאיפה להתחיל... רלף פון שוונץ 17:33, 28 אפריל 2006 (IDT)

שצ' מרוסית ומפולנית

לגבי מה שדיברנו עליו בזמנו:

בפולנית צירוף האותיות szcz אכן נהגה כ-"שטש" (פולנית, אומניגלוט - פולנית. פשוט כי sz נגהג כ-"ש" (ויקי האנגלית לא מסכימים האם מדובר ב-[ʂ] או ב-[ʃ], אבל זה לא עקרוני), ו-cz נהגה כ-"טש" (שוב, ויקי האנגלית ואומניגלוט טוענים [tʂ] ו-[͡ʧ] בהתאמה; ושוב, לא עקרוני) - כך שאחד אחרי השני יהיה "שטש". ויקי האנגלית אפילו לא טורחת לציין את הצירוף szcz בנפרד. (w:en:Polish language#Orthography ו-w:en:Polish orthography).

כלומר, כשמתעתקים מפולנית לעברית שצ' - אכן הכוונה היא ל-"ש", ואחריה ל-"טש"/צ'.

לגבי רוסית, לעומת זאת, המצב שונה. נהוג להשתמש בצירוץ שצ' כדי לתעתק את האות Щ. אומניגלוט מציע שתי אופציות: [ʃʲʧʲ] / [ʃʲʃʲ], כלומר צליל "שש" מחונכך או צליל "שצ'" מחונכך. נראה כאילו יש בסיס ל-"שטש". ויקי האנגלית, לעומת זאת, אומרת שההגיה היא [:ɕ]. וזהו. (w:en:Russian phonology ו-w:en:Russian alphabet#The alphabet). עם זאת, היא מעירה שלפעמים יש שם "ט":

sh in sheer (sometimes followed by ch in chip)

עם הפניה לערך אחר שבו כתוב כך:

The soft щ /ɕː/ is a long soft sound similar to the English <sh>, but is somewhat softer. The consonant щ is sometimes pronounced /ɕʨ/, but this pronunciation is falling into disuse.

כלומר, אולי פעם היו הוגים את האות Щ כ-"שטש", אבל זה כבר לא ממש המצב. (בערך אחר, הם מסבירים שהצורה Щ היא בעצם ליגטורה של Ш ושל Т, מה שמחזק את הטענה שבמקור אכן היה שם [t])

באתר הזה תוכל לשמוע דוגמיות קול נוספות (כלומר, לא של ויקיפדיה), ולמרות זאת שהם כותבים שזה sh followed by ch, הם הוגים זאת כ-[:ɕ]

אז, בקיצור של הסיכום: ברוסית האות Щ נהגית כ-ɕ. :) ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 15:03, 30 אפריל 2006 (IDT)

פרסית

שלום דרור, תן דעתך ל[שינוי זה]. דוד שי 09:44, 6 מאי 2006 (IDT)

plitim

when thry will stop be refeuges? you are right that all the world call them so but maybe it is better to write that most of them were born in gaza strip and part of them are born to someone that was born in gaza strip. (uroyec@yahoo.com)

אני מניח שאתה קורא עברית. ההגדרה של "פליט" מתבססת על הגדרות המקובלות בארץ ובעולם. מדובר על אדם שעזב את ביתו שלא מרצונו עקב פעולה של גורם עוין. ההגדרה הזאת חלה גם על צאצאיו של אותו אדם, אם הם נולדו כשהיה פליט - כלומר לפני שעניינו הוסדר באופן משביע רצון. אני, למשל, לא נחשב פליט, כיוון שסבא שלי הסדיר את עניינו מול גרמניה ופולין (הוא גורש מפולין על-ידי הצבא הגרמני) באמצעות מדינת ישראל. מדינת ישראל העניקה לו אזרחות ובית, וממשלת גרמניה פיצתה את מדינת ישראל על הנזקים שנגרמו. לעומת זאת, ברצועת עזה גרים אנשים שהם אמנם ילידי עזה, אולם הוריהם או סביהם גורשו מבתיהם ועניינם טרם הוסדר - אין להם אזרחות קבועה, אין להם בית קבוע וכיוצ"ב. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:06, 9 מאי 2006 (IDT)

שים לב בבקשה

שלום,
שים לב בבקשה למשתמש:Moav. מדובר במשתמש חדש ומועיל שכתב הרבה ערכים על האיסלם (חלק תחת IP אנונימי). היות ואתה מבין בנושא, אולי כדאי שתערוך לו הכרות קצרה עם הנהלים והכל כי זה יכול להרתיע כותב חדש. כמו כן, יש לשקול בחיוב הקלה רבה בחוקים השונים על מנת לאקלמו כמה שיותר מהר. גילגמש • שיחה 11:03, 10 מאי 2006 (IDT)

תוכל לתת לי דוגמה לערך שהוא שינה או הוסיף? לא מצאתי ברשימת השינויים האחרונים, כנראה שהשינויים האחרונים שלו היו ב-IP אנונימי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:16, 10 מאי 2006 (IDT)

בכיף: מרג'ע, מטורידי, קאדריה אחרים אפשר לגלות על ידי בדיקה בתבנית "אסלם". לדעתי, כל הערכים החדשים נכתבו על ידו. גילגמש • שיחה 16:32, 10 מאי 2006 (IDT)

תאג' מחל?

שלום.
אנא ראה את שאלתי בשיחה:טאג' מאהל.
eman • שיחה 16:52, 10 מאי 2006 (IDT)

סודן

היי דרור, ראה נא שאלתי בשיחה:סודן. תודה, odedee • שיחה‏ 19:28, 11 מאי 2006 (IDT)

דרך ארץ

שלום. יצא לנו לדבר על הערך דואליזם. גילגמש ביקש ממני להביא מראי מקום לערך אחר בוויקפדיה, למרות שכבר הבאתי יותר מ5 שכאלו, עמדתי לפרסם עוד כ11 מראי מקום אחרים והוא מחק את הערך באמצע דיון ! ללא הצבעה! ועכשיו נראה שגם חסם את המשתמש שלי מעריכה. האם תוכל לדבר איתו ?

שאלת במפגש מי זה דיזה. הינה הוא, לפניך. גילגמש • שיחה 10:27, 13 מאי 2006 (IDT)

העריכה שנעשתה לערך "דואליזם" (ושוחזרה בינתיים) היא טובה בעיקרון, אבל למעשה יש בה כמה בעיות. הניסוח צריך להיות הרבה יותר פשוט, ולהכיל הרבה פחות ז'רגון ומונחים תאורטיים. לא ברור לי על אילו מראי מקום מדובר ואיפה בדיוק הם היו אמורים להופיע. בכל מקרה אני יכול להעיר הערות ספציפיות על הנוסח החדש-ישן, אלא שבגלל השחזור, לא ברור לי איפה אני צריך לשים אותם - בשיחה של הערך או בהודעה אישית. בעיה נוספת - אני צריך לדעת עם מי אני מדבר. בהודעה שמעל התגובה של גלגמש אין חתימה, כך שאני לא יודע לאן לשלוח הערות ותגובות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:47, 13 מאי 2006 (IDT)

אחת ההנחיות למפעילים ולוויקיפדים אחרים: לא מדברים עם הטרול ולא מאכילים אותו. גילגמש • שיחה 20:48, 13 מאי 2006 (IDT)

טוב, עדיין יש לי חופש ביטוי לא? אפילו עם אסירים בכלא מותר לקבוע פגישה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:52, 13 מאי 2006 (IDT)

בקשה לשיפור ערך

אם יש לך זמן - נא הרחב את הקצרמר אמנות מוסלמית שתירגמתי מאנגלית, ותרגם מידע מאותו ערך בויקיפדיה הצרפתית, ששם הערך מורחב ואפילו מועדף... לדעתי לא מתאים שערך כמו אומנות-האיסלאם יהיה קצרמר בלבד.. תודה מראש :-)

אני אעשה את זה בהקדם האפשרי, אבל זה עלול להידחות לשבוע הבא עקב עומס... ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 06:31, 16 מאי 2006 (IDT)

תודה אבל זה לא דחוף IDANRM1 15:48, 16 מאי 2006 (IDT)

טאג' מאהל

אני מזכיר לך להכניס לערך הסבר על מקור השם. וחוץ מזה צריך להחליט איפה (אם בכלל) שמים את הא' בשם הערך. eman • שיחה 04:10, 17 מאי 2006 (IDT)

בדיקת ערך

אתה יכול בבקשה לבדוק את הקצרמר פטריארכיה שכתבתי? תודה מראש [[משתמש:Idanrm1|IDANRM1 [[משתמש:Idanrm1|IDANRM1 טרול רפאים 17:34, 18 מאי 2006 (IDT)]] 17:07, 18 מאי 2006 (IDT)]] 16:58, 18 מאי 2006 (IDT)

כרגע שמתי לב לערך נוסף הדומה לו - משפחה פטריארכלית - גם הוא קצרמר בנושא מדעי-החברה... האם לדעתך כדאי למחוק אחד מהערכים? לשלב ביניהם? להרחיב אותם? נא החזר לי תשובה בהקדם.

הפכתי את הערך הנ"ל על הראש כי לא היה נכון, וצריך למזג את הערכים. טרול רפאים 17:34, 18 מאי 2006 (IDT)

קודם כול אצלי בראש פטריארכיה מתקשרת עם המוסד הנוצרי שבראשו עומד פטריארך. התופעה החברתית מוכרת לי בתור פטריארכליות. פטריארכליות ומשפחה פטריארכלית הן מושגים דומים אבל לא זהים. אני אכנס לעניין יותר לעומק בהקדם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:47, 18 מאי 2006 (IDT)

צרפתית

הועבר לשיחה:טרוקדרו דניאל צבי 05:26, 23 מאי 2006 (IDT)

לדינו

שלום דרור, אשמח לשמוע מה דעתך על הנאמר בשיחה:לדינו בנוגע לשם הערך (לדינו או לאדינו). בברכה, רחל 20:32, 25 מאי 2006 (IDT)

איך אתה רושם את התקציר בשחזור?

האם כשאתה משחזר אתה רושם את כל התקציר כמו כאן:

20:29 ישו (הבדל; היסטוריה) . . Drork (שיחה | תרומות) (שוחזר מעריכה של 85.250.71.162 (שיחה) לעריכה האחרונה של Drork)

או שיש דרך קצרה לעשות זאת? שנילי • שיחה 20:40, 25 מאי 2006 (IDT)

אופציית השחזור של מפעילי מערכת יוצרת את התקציר הסטנדרטי הזה אוטומטית. אם אתה משחזר בשיטה ה"רגילה", אתה צריך לכתוב תקציר לבד, כמו בכל עריכה. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 20:42, 25 מאי 2006 (IDT)

חוֹכֲמֶה... תודה. שנילי • שיחה 20:46, 25 מאי 2006 (IDT)

אם לא מדובר בשחזור של השחתה גרידא, עדיף לפעמים לשחזר בשיטה הארוכה יותר, כדי שאפשר יהיה להסביר את סיבת השחזור. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:51, 25 מאי 2006 (IDT)

זה אתה?

האם המשתמש דרורק בוויקיספר זה אתה? אם כן אז אנא ראה את שאלתי "בקשת ערך" בדף השיחה וגם משהו אחר בבמזנון (כותרת שאלתי: טיפול נמרץ!). אם זה לא אתה אז עזוב את שאלתי (אבל החזר לי תשובה...). IDANRM1 &rlm;DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:20, 26 מאי 2006 (IDT)]] 19:52, 26 מאי 2006 (IDT)

לא. זה לא אני. אילו הייתי יודע שיש כל כך הרבה קופצים על השם "דרור" ועל כל מיני צירופים שלו, הייתי בוחר ניק אחר, אבל עכשיו כבר מאוחר מדי. מה שכן, באמת קוראים לי דרור. הדמיון שלי לא פעל מספיק כשבחרתי את הניק ולכן השתמשתי בשם האמיתי שלי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:20, 26 מאי 2006 (IDT)

נראה לי שאם תמהר תוכל להחליף עדיין את שמך (עברת את ה-20 אלף פעולות?). היית צריך לבחור כינוי כמוני שאף אחד לא מוכן לקחת כינוי הדומה לו... טרול רפאים 20:32, 26 מאי 2006 (IDT)

אין לי מושג אם עברתי 20,000 פעולות, אבל ממילא אני חתום על לא מעט הודעות, ואנשים יתלוננו בצדק שאם אחליף את הניק, הם לא יידעו באיזו בובת וודו עליהם לתקוע סיכות כשהם מגלים שם שגיאות או שטויות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:35, 26 מאי 2006 (IDT)

אפשר לתקן את זה עם בוט. גילגמש • שיחה 20:37, 26 מאי 2006 (IDT)

אז מה אני אגיד? אתה יודע כמה "אסף" יש בישראל? ולי עוד אין תוספת אחרי השם פרטי... אסף 20:38, 26 מאי 2006 (IDT).

אז אפשר לשאול אם יש לך חשבון בוויקיספר? [[משתמש:Idanrm1|IDANRM1 [[משתמש:Idanrm1|IDANRM1 ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:44, 27 מאי 2006 (IDT)]] 11:08, 27 מאי 2006 (IDT)]] 11:08, 27 מאי 2006 (IDT)

עד כמה שאני זוכר - לא. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:44, 27 מאי 2006 (IDT)

אתה יכול לעזור בהשלמת ערך?

אתה יכול לעזור בהשלמת הערך אמנות מוסלמית? הערך הרבה זמן זקוק להשלמה והוא ערך חשוב...

זה פרויקט גדול ואני אזדקק לעזרה, כיוון שאני די מוגבל בזמן לאחרונה. אבל אני אשתדל לגשת לעניין בשבוע הקרוב. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:37, 27 מאי 2006 (IDT)

תודה :-) Idanrm1 14:30, 28 מאי 2006 (IDT)

הקטע בצרפתית בדף המשתמש שלך, מותר להעיר?

אני חדשה בוויקי ואינני שולטת עדיין בנימוסי הבית. "הגעתי אליך" במקרה והתרשמתי ממספר השפות בהן אתה שולט. קראתי את הקטע שבו אתה מציג את עצמך בצרפתית ולדעתי נדרשת עריכה קלה. קיימות שתי אפשרויות: אם תשאיר את השגיאות, הקורא יבין מעצמו את רמת השליטה וזה יהיה בסדר. אפשרות נוספת היא, שבכל זאת, תשפץ את הקטע, pour l'amour de la langue, ואני מוכנה לעזור לך בכך.--Rebecca 00:50, 3 יוני 2006 (IDT)

צרפתית היא שפה פחות חזקה אצלי, אני מודה. הסיבה היא, כנראה, שעוד לא יצא לי לבקר בצרפת או בארץ פרנקופונית אחרת. זו גם הסיבה שכשאני נפגש עם תייר צרפתי בארץ אני צריך עדיין לבקש ממנו לדבר יותר לאט :-)

בכל מקרה אני אשמח לשמוע את ההערות. אכן, כמו שציינת, לא נורא אם יש שגיאות קלות, כי זה מבהיר לקורא עד כמה אני יכול לתקשר בשפה שלו, אבל אם יש שגיאות גסות, או משפטים לא ברורים, אני צריך לתקן אותם. תודה! ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 01:34, 3 יוני 2006 (IDT)

האם להעתיק לכאן את הקטע ולהראות לך את השינויים התחביריים המוצאים? או לערוך ישירות לדף המשתמש? איך שאתה מעדיף. חוץ מזה, לגבי גבעת חביבה, מצאתי לך קישור נחמד בצרפתית על הענקת הפרס לשלום מטעם אונסק"ו. תוכל להפנות לשם. כמו כן הערה לגבי אוניברסיטת תל-אביב.היא אינה סתם אוניברסיטה הממוקמת בתל אביב ולכן צריך לכתוב "אוניברסיטה" באות גדולה ולציין גם בראשי תיבות בסוגריים. גם אליה יש לי קישור הסבר (ויקי) בצרפתית. בינתיים Bonne nuit, אחזור אליך מחר.--Rebecca 02:29, 3 יוני 2006 (IDT)

תוכלי קודם כול לרשום את התיקונים בדף השיחה? גם שגיאות, כאמור, עשויות להיות חינניות אם הן לא מוגזמות. לגבי הקישורים - את יכולה להוסיף אותם ישירות לדף שלי. לא ידעתי שגבעת חביבה קיבלה פרס מטעם אונסק"ו. מעניין שלא פרסמו את זה בכלי תקשורת ישראלים. בעניין כללי הקפיטליזציה - האמת היא שאני נאבק בהם גם באנגלית, ואין צורך לומר בצרפתית (מה גם שאין כללים אחידים לכל השפות האירופיות ואפילו יש הבדלים בין מדינות הדוברות אותה שפה). לגבי ראשי התיבות - אוניברסיטת תל אביב משתמשת בראשי התיבות TAU, על-פי האנגלית. האם בצרפתית יש לכתוב זאת UTA? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:07, 3 יוני 2006 (IDT)

Je m'appelle Dror, j'ai 31 ans (pour le moment) et je vis en Israël (à Holon, près de Tel Aviv). J'ai appris la langue arabe et et les études d'Islam et de la civilisation arabe au Centre Juif-Arabe de Givat Haviva http://www.unesco.org/bpi/fre/unescopresse/2001/01-93f.shtml. J'ai une Licence (B.A) en Linguistique Générale de l'Université de Tel-Aviv (TAU)).

http://fr.wikipedia.org/wiki/Universit%C3%A9_de_Tel-Aviv

J'ai travaillé comme traducteur. Actuellement je travaille pour une entreprise de High-Tech à Tel Aviv. Ma langue maternelle est l'hébreu. Je parle aussi l'arabe (Fousha ou le palestinien, mais pas l'égyptien), l'anglais et je peux communiquer un peu en français. Je peux aussi lire un peu le perse, le yiddish et l'espéranto.

En plus de mes contributions à Wikipédia, je participe au projet de Wiktionnaire en hébreu (Wikimilon).

Autres domaines qui m'intéressent: la psychologie, l'anthropologie et l'histoire. Mon adresse courriel: אולי יצא קצת בלגן עם הקישורים. אין לי עדיין מושג איך עושים את זה בוויקי. המונח courriel בתחליף/תרגום לאי-מייל דווקא התקבל לא רע בצרפת. תעודת ב"א בצרפתית היא נקבה וכותבים licence. גבעת חביבה בצרפתית הוא "מרכז", כך תמצא אותוLE CENTRE JUIF-ARABE POUR LA PAIX A GIVAT HAVIVA (ISRAEL) אם משהו לא ברור, נמשיך.--Rebecca 02:57, 4 יוני 2006 (IDT)

קודם כול תודה רבה. עכשיו לשאלות שיש לי - חיפוש ב"גוגל" הראה לי שמשתמשים ב-proche de בערך באותו אופן שבו משתמשים ב-près de. האחרון באמת הרבה יותר נפוץ, אבל עדיין הייתי רוצה לדעת אם יש איזשהו הבדל במשמעות בין הביטויים האלה. ושאלה נוספת - להגיד Technologie avancée זה כמו להגיד בעברית "טכנולוגיה עלית" (כלומר, תקני אבל לא שימושי)? יש "ביטויי אקדמיה" שבהם נראה לי שכן משתמשים כמו baladeur או télécopie. בעניין גבעת חביבה - הם החליפו את השם שלהם. בזמן שלמדתי שם הם נקראו "המכון ללימודים ערביים" או "המכון היהודי-ערבי". היום הם קוראים לעצמם "המרכז היהודי-ערבי לשלום". אישית, אני מעדיף את השם הקודם כי הוא פחות יומרני, אבל אני מניח שזו זכותם להיות יומרניים... ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:06, 4 יוני 2006 (IDT)

ההבדל בשימוש של proche de הוא קרוב ל- (במונחים של חו"ל גם חדרה קרובה לתל אביב, גם נתב"ג). אתה יכול לומר בהשאלה Je me sens proche de tes idées

près de במובן "במרחק קצר" (במקרה של חולון, או גבעתיים, למשל, פרבר נוגע ממש לעיר שצוינה). "טכנולוגיה עלית", כמובן מתקבל אבל השימוש הוא יותר לקהל הרחב. מי שכבר נמצא בעניינים ויושב על המחשב, זה כמו "חזרה מיותרת" redondance. בנוגע לביטויי אקדמיה, נראה לי שלעתים קרובות ההחלטות בצרפת באות מכיוון שונה, דהיינו מלמטה למעלה. אנשים משתמשים ואח"כ בא הדיון ומחליטים להכניס למילון. שמחתי לראות את ביצוע הקישורים שהכנסת לדף המשתמש. אני צריכה ללמוד איך עושים זאת.

עוד משהו, בסופו של דבר כתבת בדף המשתמש Je vis près de Tel Aviv en Israël. קודם כל כותבים את המדינה ואח"כ את המקום. האם היית כותב Je vis près de Lille en France. מציעה לתקן ל-

Je vis en Israël, près de Tel-Aviv

--Rebecca 16:26, 4 יוני 2006 (IDT)

ביקורת חיצונית

שלום דרור,

ראה בבקשה את: שיחה:ארצות ערב#בעיה בערך. גילגמש • שיחה גילגמש • שיחה 12:19, 3 יוני 2006 (IDT)

גיוס

אפשר לגייס אותך למיזם השואה? A&D - עדי 23:29, 4 יוני 2006 (IDT)

אין לי ידע מקיף בנושא, אבל אני יכול לעבור על דברים שנכתבו ולערוך. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:13, 5 יוני 2006 (IDT)

אם כך אשמח אם תחתום ותעיף מבט בדף. חלק מהערכים ניתנים לתרגום וחלקם האחר עוסקים בתחומי דעת לאו דווקא היסטוריים (ספרות לדוג') A&D - עדי 09:21, 5 יוני 2006 (IDT)

אם כבר יצא לנו לדבר, תוכל לעשות משהו עם מכתבי חוסיין-מקמהון. תבנית העריכה הוצבה שם על ידי בשל חוסר דיוק וטעויות. A&D - עדי 09:27, 5 יוני 2006 (IDT)

ועוד הערה- יצא ך לראות את זה [1], באופן מוזר זה די קרוב לעמדה שהצגתי בדיון איתך... A&D - עדי 08:57, 6 יוני 2006 (IDT)

טוב, זה קצת מוזר, כי האמת היא שאני למדתי תנ"ך בערך כמו שמתואר בכתבה של YNET, ואני לא עד כדי כך מבוגר (וגם למדתי בבי"ס עירוני רגיל). משהו רע מאוד עבר, ככל הנראה, על מערכת החינוך בשנים האחרונות. שאלתי בחורה אינטליגנטית בת 20 אם היא זוכרת את הסיפור שמאחורי הביטוי "חוטבי עצים ושואבי מים" והיא לא כל כך ידעה על מה אני מדבר. זה סיפור שלמדתי בשיעור תנ"ך בכיתה ה'. בכיתות ז' ו-ח' היה לנו ספר עם ניבים מהמקורות שהיינו צריכים ללמוד להשתמש בהם. בכיתות ז'-ח' למדנו בשיעורי היסטוריה קטעים מהברית החדשה ומהקוראן במסגרת לימודי תולדות ארץ ישראל והעולם. או שאני כבר באמת דינוזאור ולא שמתי לב, או שבאמת משהו רע קרה כאן מאז שהגעתי לבקו"ם. אחד הדברים שמעצבנים אותי היום הוא שגיליתי שלימדו אותי שגיאות. למשל בשיעורי לשון של כיתה י' למדנו את כללי הניקוד, שמבוססים על הניקוד הטברני של התנ"ך, ומסתבר שבספרי הלימוד מופיעים לא מעט אי-דיוקים שלא לומר טעויות. למשל: "חולם מלא אינו משתנה" (האמת היא שבתנ"ך הטברני אין דבר כזה חולם מלא - שמים נקודה מעל ה-ו' אם היא קיימת, ואם לא, שמים את הנקודה בין האות לזו שאחריה). או למשל "חטפים באים באותיות גרוניות בלבד". האמת היא שבמילים "צפרים" "שבלים" (בכתיב חסר) יש חטף-קמץ מתחת ל-פ ול-ב בהתאמה. עוד בעיות - למדנו אמנם את סיפור המבול מ"עלילות גלגמש" בכיתה י', אבל ההשוואה שעשינו בינו לבין הסיפור המקראי הייתה די שטחית. יש סיפור מעניין יותר - "סולם יעקב" - שראוי להסבר, כי המונח "סולם" שם מתייחס ל"זיגורט", ואי אפשר להבין את הסיפור בלי להבין את השימוש שנעשה במבנה המונומנטלי הזה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:30, 6 יוני 2006 (IDT)

את דעתי על ההשוואות בין מיטולוגיה לתנ"ך אתה יותר ממכיר... בכל מקרה השאלה היא האם באמת למדת את זה בשיעורים בתוך ביה"ס או שמא מדובר בידע כללי שהצטרף למה שלמדת בבית הספר. אני חושב בכל מקרה שבעשור האחרון שתרשה לי להעריך שאותו לא למדת בבית הספר חלה עיקר ההידרדרות. אני חושב שההתמקדות בסיפור היא שלב ראשון והיא מבורכת. אני חושב שצריך לקרוא את הסיפור ולתת לשאלות לזרום ככה שיועלו הדברים הלא ברורים, הנקודות הבעייתיות מוסרית ולתת לכל תלמיד את הזכות לגשת לטקסט, לךהבין אותו ולהוציא ממנו מסקנות. אח"כ כמובן רצוי ונחוץ לגשת לפירושים חיצוניים כדוגמת הארכיאולוגיה וההיסטוריה (אם כי יש לזכור שהתנ"ך איננו ספר היסטוריה ואין להתייחס אליו ככזה). יש גם לגשת לענקי הרוח היהודיים- רמב"ן, ספורנו ורש"י שפעמים רבות מפתיעים בהבנה הומניסטית ודיאלקטית מושלמת של הדברים. A&D - עדי 11:53, 6 יוני 2006 (IDT)

בקשר לטעויות בספרי לימוד- חכה שתגיע לספרי היסטוריה... ואגב גם בבגרות בתנ"ך שעשיתי אתמול היו טעויות מבישות. A&D - עדי 11:54, 6 יוני 2006 (IDT)

כיכר העיר? :)

בתור מי שעושה בגרויות עכשיו אני חייב לציין שהסיבה האמיתית לשנאה לתנ"ך איננה "כי זה מתקשר אצלו למשהו של הדתיים ולא של החילוניים", אלא בגלל הידרדרות יכולותיהם הקוגניטיביות של התלמידים. להבין את העסק הכללי מסיפור ממוצע בתנ"ך זה לא עד כדי כך מסובך (ויסלח לי דרור שרואה בעברית המודרנית "בת דודה רחוקה, במקרה הטוב" של העברית המקראית :) ). אולי לא תבין כל מילה באופן מדוייק, אבל אתה אמור להיות מסוגל להבין מה פירוש "ויאמר ה' אל משה"...

השנאה של תלמידים למקצוע הזה נובעת מאותו מקום שממנו נובעת השנאה לטריגו' - חוסר היכולת להבין. העניין הוא שהבגרות בתנ"ך נעשית עם ספר פתוח, וחוסר היכולת לענות על 10 שאלות כמו "מה אמר לבן ליעקב" בשעתיים וחצי (2:45 הקיץ) עם תנ"ך פתוח מול העיניים נובעת מטמטום נטו.

עם זאת, כמובן שלשיטות ההוראה העלובות ולמורים המשעממים, שלא להזכיר את תוכנית הלימודים האיפנטילית, יש יד בהשנאת המקצוע, אבל זה תקף גם לספרות, להיסטוריה ובטח שלאזרחות לפחות באותה מידה... :) ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 12:09, 6 יוני 2006 (IDT)

אם זאת הרמה של הבגרות החילונית המצב באמת רע... לשדתיים יש שעה וחצי לענות על 21 שאלות... בזמן הזה ספר פתוח לא יכול לעזור לך A&D - עדי 12:13, 6 יוני 2006 (IDT)

יכול גם יכול, אם למדת במהלך השנה. :)

אם שכחת פרט ספציפי, ואתה זוכר היכן בתנ"ך הוא נמצא, ייקח לך בדיוק חצי דקה לדפדף ולבדוק. אבל כן, "יחידת הבקיאות" של הדתיים שווה יותר מכל בגרות החילונית. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 12:17, 6 יוני 2006 (IDT)

אתה כבר יודע את הכל בעלן פה... אני יכול לומר לך כמעט על כל פרק בשמואלים וביהושע-שופטים על מה הוא מדבר והייתי צריך לזכור בעל"פ דברים כמו מי היה שמעיה, צדוק ואחרים שלאף אחד אין מושג מה הם... ועדיין הממוצע הדתי יותר גבוהה... A&D - עדי 12:20, 6 יוני 2006 (IDT)

אני אגלה לך סוד קטן כאן: מערכת החינוך הדתי (כלומר, ישיבות תיכוניות; לא מקיפים דתיים) פשוט יותר טובה ממערכת החינוך הכללית, בגדול. (כאן באים כל הסייגים הנחוצים) ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 12:26, 6 יוני 2006 (IDT)

מערכת החינוך הממלכתית דתית סובלת מבעיות אחרות. נושאים בתרבות כללית ובהיסטוריה כללית נלמדים שם פחות מאשר בתיכונים הכלליים, וגם בכלליים המצב לא מי-יודע-מה. בתיכונים הדתיים יש גם אינדוקטרינציה פוליטית חזקה, שלפעמים מחלחלת גם לחומר הלימודים ופוגעת בלימוד. מה שיש לממ"דים (בי"ס ממלכתיים דתיים) שאין לכלליים הוא תקציב. כיוון שרוב הזמן ב-20 השנים האחרונות משרד החינוך היה בידי המפד"ל, הייתה לממ"דים גישה ישירה לאנשים האחראים על התקציבים במשרד החינוך. עוד פטנט הוא הפרדה בין בנים לבנות. לכאורה הסיבה היא "התחזקות בדת", בפועל, יש בכך יתרון נוסף - כיוון שהתקציב הוא לפי כיתה ולא לפי תלמיד, זו דרך להגדיל את מספר הכיתות, ואין צורך לומר - לצמצם את מספר התלמידים בכיתה. ואסיים במימרה אופטימית לגבי כסף וחינוך - מי שחושב שחינוך יקר מדי, שינסה להיות בור. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:54, 6 יוני 2006 (IDT)

ראשית, כתבתי ישיבות תיכוניות ולא ממ"דים.

שנית, המצב דווקא בנושאים הכלליים (לפחות מתמטיקה ואנגלית) יותר טוב. אין לי ממש מושג מה המצב באזרחות ובספרות, ולמען האמת, לא ממש אכפת לי. :)

שלישית "אינדוקטרינציה פוליטית חזקה" אפשר לדחוף מקסימום לשיעור היסטוריה, אבל מאחר ומלמדים שם תע"י ולא היסטוריה, זו לא ממש בעיה. מה שכן, תוכנית הלימודים הרשמית באזרחות מלאה באינדוקטרינציה פוליטית חזקה... ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 14:00, 6 יוני 2006 (IDT)

בשיעורי אזרחות אכן יש אינדוקטרינציה, אבל זה בהנחה שבכלל מלמדים אזרחות. אני זוכר שאני הייתי צריך ללמוד על שיטות ייצוג ואפילו בקווים כלליים מה זה חוק באדר עופר. אני מסופק אם יש בוגר תיכון שיודע על הנושאים האלה בצורה מניחה את הדעת (ואחר כך שומעים טענות מוזרות כאילו "ההתנתקות" לא חוקית כי היא לא התקבלה על דעת "רוב העם". לימודי אזרחות אמורים להבהיר את הסוגייה הזאת). אינדוקטרינציה פוליטית אפשר לדחוף אפילו לשיעורי מתמטיקה (למשל, אינדוקטרינציה מגדרית: דני בנה כיסא ומכר אותו תמורת 30 שקלים. הוא רוצה שמירה תגהץ את חולצתו תמורת 20 שקלים, כמה כיסאות עליו לבנות תמורת גיהוץ חולצות וכו' וכו'). לימודי תע"י עשירים באינדוקטרינציה גם בבתי ספר כלליים, ואין צורך לומר בתיכונים דתיים. אגב, ישיבות תיכוניות זה גם סוג של ממ"ד. בכל מקרה, אני חושב שאגף הממ"ד של משרד החינוך מממן אותן. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:40, 6 יוני 2006 (IDT)

אני לא רוצה להיכנס לנושא הספציפי הזה. אך אומר רק שהנושא הוזכר אצלנו במסגרת שיעור אזרחות, ואינני מסכים עם עמדתך.

דוגמת המתמטיקה שלך אפשרית, אך הרבה פחות נפוצה מאשר, נניח, איו-קיומן של האצ"ל והלח"י בתקופת המנדט, או אצ"י במהלך מרד גטו ורשה. או, אם תעדיף דוגמה שלא קשורה לימין-שמאל אצלנו: מישהו שכח למה ניסו הגרמנים להיכנע לאמריקאים ולא לרוסים, ומה עשו "מעצמות המערב הדמוקרטיות" לרוסים שהעזו ליפול בשבי הגרמנים ולא מתו תוך כדי לחימה (רמז - הם נשלחו בחזרה לרוסיה, ולא שרדו שם יותר מדי זמן). מדהים שהדבר אפילו הוזכר ברמז בסרטי ג'יימס בונד, אבל לא בתוכנית הלימודים בהיסטוריה...

ואגב, בספר הלימוד החדש בפיסיקה עבור הנושא המקושקש "קרינה וחומר" של משרד החינוך, בכל הדוגמות משתמשים בבחורה. בחורה! בפיסיקה! :)

לגבי הישיבות התיכוניות - אינני יודע מי מתקצב אותן, אבל שוב, אין זה העניין. ראשית, התקצוב רחוק מלהיות מלא (ולכן שנ"ל עולה איזה 6-7 אלף), ושנית, הן נבדלות מהמקיפים הדתיים באופן מערכתי, שדומים יותר למקיפים החילוניים ברמת הלימודים. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 18:25, 6 יוני 2006 (IDT)

דרור אני מוחה על ההערות שלך בשל חוסר הדיוק שבהן-

• אם המפד"ל היו מחלקים כספים באופן לא הוגן מבקר המדינה היה מתריע על כך והארץ הייתה רועשת.
• הכיתות בממ"דים הן בדיוק בגודל הכיתות בממלכתיים. תאמין לי למדתי באחד כזה. פשוט במקום לפתוח שתי כיתות מעורבות פותחים כיתת בנים וכיתת בנות. מספר התלמידים בכיתה לא משתנה. ע"כ התקציבים פר תלמיד שווים בין חילוניים לדתיים.
• אתה מתעלם משליטת מרצ במשרד החינוך שהיוותה קונטרה רצינית לניהול של המפד"ל.
• שכר לימוד בישיבה תיכונית עד 10,000 שקלים בשנה. זה לא בא ע"ח משרד החינוך והישיבות התיכוניות הרבה יותר מוזנחות מתיכונים מקבילים.
• ההיסטוריה החילונית לא נראית יותר טוב מההיסטוריה הדתית בשני המקרים לומדים שטויות ולא באופן מספיק.
• לימודי האזרחות של הדתיים שווים לחלוטין ללימודים של החילונים. אותו שאלון בגרות. הבעייה גם בביה"ס הדתיים וגם בחילונים שלא מתחילים ללמד את זה מכיתה א'.
• פוליטיקה בביה"ס הדתיים? יכול להיות אבל תשלה את עצמך שזה פחות ממה שקורה בביה"ס החילוניים. אני מגיע לקורסים באו"פ בבתי ספר חילוניים וכבר ראיתי מספיק פוליטיזציה שעולה וגוברת פי כמה וכמה על בתי הספר הדתיים. באחת הכיתות בהן למדתי מישהו מחק מהמפה את שטחי יש"ע וסימן על דעת עצמו גדר גבול [אפילו לא על הקו הירוק] באופן שנראה לו הגיוני. דוגמה אחרת היא בקטעי העיתונות שבוחרים לתלות על הקירות. בעיסוק במילטריזציה של מדינת ישראל. באזכור מילת הקסם "שלום" תחת כל עץ רענן או לוח מודעות מזדמן ולא חסר דוגמאות. נראה לי שימני בבית ספר בת"א ירגיש פחות נוח משמאלני בישיבה תיכונית.
• הישיבות מסווגות פוליטית פחות או יותר- (ישיבתו של הרב פירון מתונה ופלורליסטית מוסדות נועם נחשבים יותר ימניים וכו'). כל אחד בוחר לעצמו איפה ללמוד.
• הישיבות התיכוניות (בדגש דווקאעליהן ולא על מוסדות דתיים אחרים) אכן יותר טובות זו עובדה מוכחת. מה הסיבה לכך? יש להן את הפריווילגיה להעיף החוצה את מי שלא מתאים. אמנם לא משתמשים בזה הרבה במוסדות שאני מחכיר אבל זאת הרתעה מצויינת שתוצאותיה נראות לעין.

A&D - עדי 19:09, 6 יוני 2006 (IDT)

לא ידעתי שישיבות תיכוניות עולות כסף, אבל זה בעצם הגיוני - אני מניח שברובן יש לימודים אחרי הצהריים ותנאי פנימייה. יש גם בתי ספר דומים במגזר החילוני, וגם הם עולים לא מעט. בבתי ספר כאלה לא מפתיע שהרמה גבוהה, כי מגיעים אליהם בעלי יכולת כלכלית מחד, או מקבלי מלגות שנבררים בקפידה. המפד"ל שלט במשרד החינוך בין השנים 1977-1984, ואז שוב מ-1990-1992, ושוב בין השנים 1996-1999. סה"כ 12 שנים (בקירוב) ב-30 השנים האחרונות. מר"צ שלטה במשרד החינוך מ-1992-1996 ושוב בין 1999-2000. 6 שנים בלבד ב-30 השנים האחרונות. בפרק הזמן הזה היה משרד החינוך כ-6 שנים בשליטת מפלגת העבודה (1984-1990), וכ-5 שנים בשליטת הליכוד (2001-2006). הדומיננטיות של המפד"ל במשרד החינוך בולטת לעין, והדומיננטיות הזאת באה לידי ביטוי בתקציבים. אני לא אומר שמר"צ הייתה הרבה יותר טובה בעניין הזה, אבל היא בוודאי הייתה שם פחות זמן. לגבי הליברליזם הפוליטי בבתי ספר דתיים - ב"פינת העיתונות" בממ"ד קשה מאוד למצוא עיתון פרט ל"הצופה". ב-1994 ראיתי במו-עיניי בבית ספר ממלכתי דתי ברעננה מודעה על לוח מודעות נעול (לוח מודעות בצורת חלון נעול, שרק מורשים רשאים לתלות עליו מודעות) הזמנה להפגנה נגד "ממשלת הזדון". מודעה בניסוח כזה הייתה נפסלת על הסף בבית הספר שבו למדתי, וודאי שלא הייתה נתלית על לוח מודעות של בית הספר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:09, 6 יוני 2006 (IDT)

המחיר שציינתי אינו כולל פנימיה. פנימיה זה עוד איזה אלף-אלפיים שקל. (ככה אולי מגיעים מה-8 שלי ל-10 של עדי)

אני לא יודע למה הרמה שם גבוהה יותר (כי יכולים להעיף, או כי באים רק "בעלי יכולית", או כי). רק ציינתי את זה בתגובה לדבריו של עדי למעלה. ה"למה" כנראה מסובך מאוד ומושפע מלא-מעט גורמים.

אני לא הייתי בבית-ספר ממ"ד ברעננה, אבל למדתי בשני בתי-ספר יסודיים ממ"ד וביב"ע במשך שלוש שנים, ולא ראיתי שום דבר כזה. בעצם, בכלל לא דיברו אצלנו בפוליטיקה. אפילו בשיחונת שאחרי תפילת הבוקר לא דיברו פוליטיקה, וכשהזכירו משהו שהיה remotely קשור למה שיכול להתפרש כפוליטיקה זה תמיד היה בעד (בעד המדינה, בעד הממשלה, בעד גיוס ליחידות קרביות, ובעד בכללי).

אבל זה לא מה שחשוב לי להגיב לו מדבריך. העניין הוא שאין דמיון בין הלימודים אחר הצהריים בישיבות התיכוניות לאלה בבתי הספר המיוחדים (אורט, מופ"ת, לא יודע מה) מהסיבה הפשוטה שיום הלימודים ארוך לא כי מלמדים יותר מתמטיקה או יותר אנגלית, אלא כי יש 10 שעות גמרא שבועיות, ובסביבות 10 שעות תנ"ך והלכה שבועיות. יום הלימודים הארוך הוא פועל יוצא של לימודי הקודש, אבל לימודי החול לא מקבלים שנייה אחת יותר. כלומר, בזמן שניתן ללימודי החול משיגים יותר בממוצע מאשר במקיפים הרגילים (ממלכתיים או ממ"ד). ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 15:32, 7 יוני 2006 (IDT)

מה שאתה כותב לא בהכרח נכון ותלוי בישיבה עצמה- אני לדוגמה לומד ארבע שעות ספרות בשבוע ושנה הבאה אלמד שש, זה הרבה יותר מכל מגמת ספרות בבית ספר חילוני. גם חמשת שעות הלשון שלמדתי הן יותר מאשר השעות בתיכון חילוני. חוץ מזה שאצלנו השיעורים של הקודש מנוצלים הרבה פעמים לפילוסופיה, היסטוריה או בקיצור דברים שמעבר שיכולים לעלות תוך כדי לימוד הגמרא. לגבי תנ"ך אני לא מכיר מציאות של תגבור שעות תנ"ך. אבל שוב המציאות שונה ממקום למקום. אני חייב לומר לדרור אגב שאצלנו לא יעיזו לתלות קטע מעיתון הצופה ורוב הקטעים הם מ-Ynet או מ-NRG A&D - עדי 21:08, 7 יוני 2006 (IDT)

מסגד

היי דרור. שאלה לי אלייך - ידוע כי מוסלמים מוכרחים להוריד את נעליהם בכניסה למסגד. האם החובה/מנהג הנ"ל רלוונטי ללא מוסלמים (כופרים, או איך שתרצה לקרוא להם)? צ'ס • שיחה 17:23, 7 יוני 2006 (IDT)

כן. בכל המסגדים שיצא לי לבקר בהם, דרשו גם מהאורחים הלא-מוסלמים לחלוץ את נעליהם. אגב, לא-מוסלמי אינו בהכרח כופר. זה דומה מאוד למצב ביהדות - לא-יהודי הוא לא בהכרח עבריין. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 17:35, 7 יוני 2006 (IDT)

אבל זה לא תקף לגבי כל שטח המסגד (הג'מע). כשהייתי במסגד בעכו נכנסתי עם נעליים (אבל אסור היה לדרוך על מסלולים מיוחדים מקרשים), ובתוך המסגד עצמו (המבנה) יש מקום שאליו אפשר להיכנס עם נעליים - מעין מסדרון קטן שצמוד לחדר הראשי. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 17:40, 7 יוני 2006 (IDT)

השאלה היא מה הם הגבולות של השטח המוגדר כמסגד. בהחלט ייתכן שלמסגד יש חצר שאינה כלולה בשטח "המקודש", או שיש מסדרון הצמוד לחדר המסגד ואינו כלול בו. האמת היא שמעולם לא ביררתי איך מגדירים את גבולות המסגד. אני לא יודע אם יש טקס, או אם באיזה אופן צריך לשרטט את הגבול. אני יודע שמסגד יכול להיות כל שטח, בנוי או פתוח, שיש בו "מיחראב" (محراب) שמסמן את הכיוון למכה, ואשר גבולותיו מוגדרים היטב. כדי לשמור על קדושת המסגד, אסור לאף אדם לחצות את הגבול שהוגדר בנעליים, להכניס אליו בעלי חיים (בפרט כלבים או חזירים) וכיוצ"ב דברים שנחשבים טמאים. זה מזכיר מאוד את הנוהג ביהדות להגדיר גבולות של עירוב או של בית קברות. למשל, ברוב בתי הקברות יש מתחמים שנמצאים כביכול מחוץ לבית הקברות ואליהם יכולים להיכנס כוהנים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 17:49, 7 יוני 2006 (IDT)

אני יכול להגיד רק מה שהסבירו לי שם בעכו - מסג'ד הוא המבנה שמשמש לתפילה (המבנה שבו יש את המדרגות ל"דלת" שלא מובילה לשום מקום). המבנה הזה נמצא ברחבה מיוחדת, מגודרת, חסומה בחומה, או בכל דרך אחרת, ובו יש עוד דברים הקשורים לפולחן או לדת, לדוגמה: ספריה, מקום לנטילת ידיים ורגליים וכו'. האזור הזה נקרא ג'מע.

לפי הבנתי, כל הג'מע הוא "הקדש" לפולחן האסלאם (לדוגמה, אין להיכנס אליו בלבוש בלתי צנוע), אך עניין הנעליים תקף רק לגבי החדר המרכזי שבמסגד עצמו (המבנה, לא הרחבה). ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 17:58, 7 יוני 2006 (IDT)

הערה קטנה: אני חושב שאתה מתכוון ל-جامع=ג'אמע. לא הכרתי את ההבחנה בין שטח ה"הקדש" לבין שטח המסגד עצמו, אבל הוא נשמע סביר. מה גם שאתה יכול לצפות מאדם להגיע למסגד בלבוש צנוע, אבל אתה לא יכול לצפות ממנו להגיע בלי נעליים, או לאחר רחצת טהרה (הוא לא חייב להגיע לתפילה דווקא מהבית). לפיכך, הגיוני שיש הבחנה בין שטח התפילה שעליו חלים הכללים המחמירים, לבין השטח מסביבו שאליו נכנסים אמנם בלבוש צנוע ובלי בעלי חיים, אבל אפשר להסתובב בו עם נעליים, ומן הסתם בו נמצא מקום מתאים לאפסון הנעליים ומתקן לרחצת-טהרה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:42, 8 יוני 2006 (IDT)

בדפי שיחה מותר לי לכתוב ב"תעתיק-איך-שבא-לי" :)

לגבי כל השאר, אתה צודק. הזכרתי את הנושא רק כי לפעמים מתבלבלים ואומרים "במסגד", כשמדובר בכלל על הג'מע, אבל מחוץ למסגד. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 12:53, 8 יוני 2006 (IDT)

תודה. הסיבה שאני שואל היא העובדה שחיילים נכנסו למסגד בעקבות החייל שניסה להתאבד/לעשות פיגוע (למען האמת לפי התמונה אי אפשר לראות האם התושבים המקומיים עצמם נועלים נעליים או לא). צ'ס • שיחה 18:27, 7 יוני 2006 (IDT)

הערת אגב - אמנם ישנו טקס להגדרת גבולות בית הקברות היהודי, אך זה אינו קשור לכהנים.

למען האמת, אין שום איסור על כהן להכנס לבית קברות, אלא להימצא בסמוך לקבר - ולפיכך, אם בית הקברות בנוי בצורה מתאימה, כהן אכן רשאי להיכנס. דוגמא מוקצנת לכך ניתן לראות בגשר שנבנה בבית הקברות העתיק שבטבריה, בו נבנה גשר המרשה גישב לקבר האר"י (או לפחות היה מרשה גישה לולא העץ שצומח באמצע) דניאל צבי 19:19, 7 יוני 2006 (IDT)

בעניין החיילים - זו מחווה ראויה לחלוץ נעליים בכניסה למסגד, אבל אני מניח שלו הייתי במקומם לא הייתי עושה זאת בהתחשב בנסיבות. חייל שלהם נעלם, ונשמעו יריות מתוך מסגד. זה לא בדיוק מצב שבו מתעכבים לחלוץ נעליים. בהחלט ייתכן שגם התושבים המקומיים ויתרו על העניין בתוקף הנסיבות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:42, 8 יוני 2006 (IDT)

את השאלה ראוי להפנות לחכם דת מוסלמי, כי האמת הפשוט היא, שלנו פשוט אין מושג עד כמה העניין חשוב (אולי זה כמו ביהדות - מאוד לא מקובל להיכנס בלי כיפה לבית-כנסת, וכולם מזדרזים לשים עליך אחת אם אתה מנסה, אבל זה לא בדיוק אחד מי"ג עיקרים; אולי לא). ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 12:48, 8 יוני 2006 (IDT)

אני מסופק אם היו מנסים לחבוש כיפה על ראשו של חייל שהיה מתפרץ לבית כנסת לאחר שנשמעו בו יריות. מצב כזה בהחלט עונה על הגדרת מצב חירום עבור רוב האנשים. אגב, מבחינה הלכתית גרידא, אני חושב שאין צורך לחבוש כיפה בכלל, לא בבית הכנסת ולא מחוצה לו. הסיבה לחבישת הכיפה היא שזה התקבל כמנהג של כבוד כלפי המקום, ולכן זה הפך להיות חלק מ"קוד הלבוש" של בית הכנסת, ממש כמו חליפה כשנכנסים לבית משפט. אגב, גם בעדות יהודיות שחיו בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה היה מקובל לחלוץ נעליים לאות כבוד בכניסה לבית הכנסת, וכך נהוג עד היום אצל הקראים. דווקא בבבל שהייתה אז הקהילה היהודית הדומיננטית, כניסה למקום ברגליים יחפות נחשבה לדבר לא-מכובד, ולכן המנהג הזה נזנח בסופו של דבר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:39, 8 יוני 2006 (IDT)

יש מעט הלכות בתחום הזה. לדוגמה, אסור לברך בלי כיסוי ראש (מה שמאלץ אותך להסתוב עם כיפה, כי ברכה פוטנציאלית עשויה לצוץ בכל רגע). כמו-כן, מאחר והמנהג התקבל מאוד, הוא די עונה להגדרה של "עוד דבר מעצבן שצריך להיזהר בו מפני מראית עין", לפחות עבור דתיים. חילוניים אכן לא חייבים לחבוש כיפה מהטעם הזה. :)

במצב חירום כזה ודאי שלא ידרשו כיפה בבית-כנסת. השאלה היא האם הסרת הנעליים במסגד מקבילה לכיפה בבית-כנסת, או שזה משמעותי יותר? מה שאמרתי הוא שאין לנו מושג, וכדאי לשאול סמכות הלכתית בתחום (אם זה מאוד מעניין את צ'ס). ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 13:42, 8 יוני 2006 (IDT)

אני חייב לשאול שאלה אידיוטית שעלתה אצלי לא פעם- יש בעולם מסגדי ענק הרי ש/מתפללים בהם בו זמנית אלפי אנשים, איך כל אחד מצליח למצוא את הנעליים שלו? A&D - עדי 22:23, 8 יוני 2006 (IDT)

ממש כמו שאנשים מוצאים את הרכב שלהם בחניון שבו אלפי כלי רכב. odedee • שיחה‏ 22:28, 8 יוני 2006 (IDT)

יש הבדל לא קטן בגודל A&D - עדי 22:41, 8 יוני 2006 (IDT)

הכל יחסי: גם החניון גדול בהרבה. ר' סיינפלד, והמבין יבין... odedee • שיחה‏ 22:43, 8 יוני 2006 (IDT)

האמת היא שאין לי מושג. במסגדים ממש גדולים אולי יש מדפים מסודרים עם מספרים, אבל אף פעם לא ביקרתי במסגד כל כך גדול. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:45, 8 יוני 2006 (IDT)

המבין הבין, זה בסדר... הבעייה עדין קיימת הנעליים קטנות בהרבה ובעיקר יכולות לזוז כתוצאה מאחרים שמחפשים את נעליהם A&D - עדי 22:46, 8 יוני 2006 (IDT)

מתקפת איכות השואה

מיזם השואה חזר להיות מתקפת איכות (בתקווה שהפעם זה סופי). אם אתה עדיין מעוניין להשתתף (ואין סיבה שלא..) חתום בבקשה בויקיפדיה:מתקפת איכות#ויקיפדיה:מתקפת איכות/השואה כדי שהוא לא יתחיל עוד שנתיים. בתודה, אבירם 21:39, 12 יוני 2006 (IDT)

שאלה בערבית

שלום דרור, אנא ראה[2], הבע דעתך בדף השיחה. תודה. דודס 08:50, 14 יוני 2006 (IDT)

השואה

נוכל לקבל את חתימתך ותמיכתך כאן בברכה A&D - עדי 14:12, 15 יוני 2006 (IDT)

ויקימילון

היי דרור. התחלתי לכתוב לפני כשבוע בויקימילון (שם משתמש "שי"), והגעתי לאותה מסקנה שאותה ניסחת בבהירות רבה במזנון, לגבי הטיפול בהומוגרפים. העסק הזה הוא בלתי נסבל, ואם המילון חפץ חיים צריך לעבור מהר לשיטה טובה יותר. האם התפתח עוד משהו מאז שנכתבו הדברים שם? האם יצא לך לחשוב על זה מאז? שי ה. 16:28, 17 יוני 2006 (IDT)

לא שיניתי את דעתי מאז. אני לא חושב שהיו התפתחויות בנושא. הייתה הצבעה וקיבלתי את דעת הרוב, למרות שהיא לא נראית לי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 18:42, 17 יוני 2006 (IDT)

ערכים שמתחננים "דרור, אנא כתוב אותי"

• גרפמה
• לוגוגרמה
• אידאוגרמה

בזמנך החופשי. :) ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 22:42, 18 יוני 2006 (IDT)

יישר כוח! :) ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 21:14, 24 יוני 2006 (IDT)

תודה ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:08, 24 יוני 2006 (IDT)

אללה

שלום דרור, לאחר שהפרדתי את אלוהים (יהדות) לערך עצמאי, נראה לי שראוי לכתוב את הערך אללה, שכעת מפנה לאלוהים. נראה לי שאין טוב ממך למשימה קשה זו. תודה, דוד שי 22:17, 25 יוני 2006 (IDT)

וואו. אני מסנג'ר את דרור לדברים הרבה יותר קטנים... :) ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 22:23, 25 יוני 2006 (IDT)

טוב, זה יהיה קשה, אבל אני אנסה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:40, 25 יוני 2006 (IDT)

Your "best"! Losers always whine about their best. Winners go home and fuck the prom queen. ^[3] conio.h • ‎שיחה‎ 12:02, 27 יוני 2006 (IDT)

אחרי שניסיתי, אני חייב להודות שלא ממש הבנתי את הבדיחה. אני מקווה שההסבר לא יהרוס אותה :-) ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:49, 29 יוני 2006 (IDT)

אמרת "אני אנסה", אז הבאתי ציטוט די מפורסם מהסרט הפריצה לאלקטרז (w:en:The Rock (film)‎), שעוסק בניסויים ובהצלחות... :) ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 20:54, 29 יוני 2006 (IDT)

הסכסוך היהודי ערבי

אני לא יודע איך מציעים הצבעת מחיקה, אבל נראה לי שכדאי למחוק את הערך הזה. כולו נמצא כבר בקרב חיבר ויש עוד טיעונים בדף השיחה.

ניסיתי לתת עוד צ'אנס למשא ומתן. אני לא יודע מה קורה עם הערך כרגע. לדעתי צריך למחוק אותו ולהסתפק בערך "קרב חייבר", אבל ממש כמוך אין לי מושג איך פותחים הצבעת מחיקה. מעולם לא עשיתי זאת, אלא רק השתתפתי בהצבעות מחיקה שפתחו אחרים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:51, 29 יוני 2006 (IDT)

כדי להוסיף הצבעת מחיקה לערך יש לכתוב בראשו {{הצבעת מחיקה}}, מה שמביא להצגת הודעה בנוסח "ערך זה מועמד למחיקה, ראו [[כאן]]. אז לוחצים על ה"כאן" ויוצרים את דף הצבעת המחיקה ע"פ ההוראות בדף. pacman • שיחה 20:53, 29 יוני 2006 (IDT)

אבו ממוקף?

ערב טוב, דרור, ראיתי שישנם לא מעט ערכים בוויקי המכילים מופעים של שם ערבי כלשהו המתחיל ב"אבו" בצירוף מקף, לדוגמה, אבו-מאזן, אבו-עלאא וכו'. האם נהוג בציבור הישראלי למקף את אבו כמו את אל-? הנוהג הזה לא מוכר לי, ואני לא מוצא את הטעם לכך. לא תיקנתי מופעים שגויים, לדוגמה, אבו-מאזן ל"אבו מאזן" - השארתי את המופעים הממוקפים. מצד שני, הייתי מעוניין לתקן. האם הנושא נדון בוויקיפדיה העברית מתישהו בצורה כלשהי? אלדד 01:19, 29 יוני 2006 (IDT)

כל עניין המקף לא מספיק ברור גם בצירופים עבריים, לא כל שכן בצירופים זרים. לא ברור, למשל, אם צריך לכתוב "בית ספר" או "בית-ספר", "תל אביב" או "תל-אביב". לגבי "אבו מאזן" בערבית אין שם מקף, ובכלל בערבית לא אוהבים להשתמש במקפים. בעברית אני מעדיף לשים מקף, כדי שיהיה ברור שמדובר בשם אחד שנהגה כמילה אחת. בכל מקרה, אפשר להעלות את זה לדיון ב"מזנון". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:32, 29 יוני 2006 (IDT)

בוקר טוב, דרור. קראתי את תשובתך. ברור לי שישראלים לא נוטים לשים מקף, בוודאי לא בשמות ערביים (ראה מקרה ה-אל שעומדת בודדה, בדרך כלל). עקב הנהגת המקף בחלק מן השמות, דווקא בכאלה שאינו נהוג בהם (אבו-מאזן וכו'), יש המון מקרים של חוסר עקביות (וחבל), מה גם שזה מפריע למצוא את המילים/השמות אם מחפשים בחיפוש מדויק. אלדד 10:10, 29 יוני 2006 (IDT)

כידוע לך, כל כלל, טוב ככל שיהיה, בטל מפאת חוק האחידות. אם החלת כלל המיקוף שהצעתי גורמת לחוסר אחידות, הרי שיש להעדיף את האחידות. לגבי "אל" היידוע, אני חושב שבכל זאת עדיף מקף, כיוון שבערבית היא נכתבת כחלק מהמילה (וכיוון שלא כדאי לכתוב אותה בתעתיק כחלק מהמילה, כיוון שלפעמים היא מושמטת בתעתוק לעברית ולאנגלית). חוץ מזה, יש מילה כזאת "אל" בערבית (آل) והיא מופיעה הרבה בצירופים של שמות משפחות של אמירים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:48, 29 יוני 2006 (IDT)

רציתי באמת לומר שחבל שאנחנו לא ממקפים את אל-, אבל שיש גם "אל" שאמורים להישאר לא ממוקפים, כמו "אל צבאח" וכו' ("אל" במשמעות "משפחה", אצל אמירים וכו', כפי שציינת). בכל אופן, revenons à nos moutons, באשר לאבו - נראה לי שכדאי שנסיר את המקף אם נמצא אותו ממוקף לשם שאחריו. אני אעשה כך, מקווה שגם אתה. האם הבנתי נכון, ואתה אומר שאפשר גם לתקן את מיקוף אל- ה"א הידיעה בערבית, במקרה שנמצא אותו לא ממוקף? עד עכשיו פשוט דילגתי על רוב המופעים האלה, והשארתי את רובם כפי שהם. אלדד 20:58, 29 יוני 2006 (IDT)

בוא נסכם ש"אבו" ו"אל" (آل) לא צריכים להיות ממוקפים, ו"אל היידוע" (الـ...) כן צריך להיות ממוקף. אני מקווה שלא צריך להעמיד עניין כזה להצבעה כללית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:16, 29 יוני 2006 (IDT)

אין צורך בהצבעה כללית, אבל צריך להעלות בבוט ההחלפות את העניין הזה, בלאו הכי יהיה צורך להפעיל אותו על מנת לאכוף את ההחלטה (לי אין מושג מה היא צריכה להיות). טרול רפאים 22:22, 29 יוני 2006 (IDT)

כבר קיים דיון בבוט בנושא הזה. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 22:30, 29 יוני 2006 (IDT)

להערכתי (ואני כמעט בטוח בכך לחלוטין), אין אפשרות ואין כאן מקום להפעיל בוט החלפות. הסיבה היא שמבחינת "אל", כפי שכתב דרור וכפי שכתבתי אני, הדבר מבוסס על החלטה אישית לגבי כל ערך, כי לא כולם יודעים מתי זאת ה"א הידיעה ומתי מדובר במילה "אל", המציינת משפחה של אמירים וכו' (ובמקרה זה האחרון היא לא תמוקף למילה שאחריה). מבחינת "אבו" - אני מעריך שאפשר לבטל את המקף שאחריה (בעזרת בוט), אבל לא הייתי מתחייב שאין אפשרות ש"אבו" תבוא עם מקף מוצרך אחריה. אני מאמין שממילא מי שיכתוב שם הכולל את האלמנט "אבו" לא יחבר אותו במקף למילה שאחריו, ולכן אולי אין טעם להפעיל בוט לעניין אבו (כדי לא לסבך באותם מקרים שלא צפינו מראש, ובהם כן יש צורך במקף). זאת ועוד, אני נוטה להניח שבערכים שכבר נכתבו, נוכל למצוא את האבו-אים ה"סוררים" ולמחוק את המקפים ידנית. אלדד 22:37, 29 יוני 2006 (IDT)

אני די משוכנע שאבו מאזן, אבו עלא ושות' מופיעים כאן מספיק מקומות בשביל להפעיל בוט. טרול רפאים 22:43, 29 יוני 2006 (IDT)

אז אתה מתכוון להתנות את פעולת הבוט בכך שלאחר אבו יופיעו א) מאזן; ב) עלאא; ג) עמאר; ד) ג'יהאד; ה)... אין לזה סוף. הטיעון שהעליתי בתשובתי הקודמת היה שאני לא בטוח שאין "אבו" שאחריו לא צריך לבוא מקף. ברגע זה אנחנו אולי לא חושבים על כך, אבל חבל לשלול זאת לחלוטין. אלדד 22:55, 29 יוני 2006 (IDT)

נ"ב: בעצם, נראה לי שאני מבין: מפעילים את הבוט לפחות על אותם מקרים בטוחים, כלומר, אכן קובעים את התנאים שבהם הוא יופעל: לפני מאזן, לפני עמאר, לפני ג'יהאד וכו' - ואז אבו-אים אחרים לא יטופלו ויישארו ממוקפים. אלדד 22:58, 29 יוני 2006 (IDT)

מוחמד אבו טיר או מחמוד אבו טיר?

היי דרור, ראה נא את דף השיחה של הערך. תודה, odedee • שיחה‏ 04:13, 30 יוני 2006 (IDT)

המינהל האזרחי

שלום דרור אני כותב את הערך מינהל אזרחי וקיבלתי המלצה מ-HansCastorp לשאול לדעתך לגביו. אם תוכל לעבור עליו ולומר לי דברים שיש להוסיף לו או לתקן בו יותר אשמח. תודה (Eviv 01:32, 1 יולי 2006 (IDT))

עכשיו רק ראיתי

את העבודה המצויינת שעשית בערך מילה. שכוייח. עמית 11:10, 2 יולי 2006 (IDT)

תודה :-) ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:46, 2 יולי 2006 (IDT)

הצבעה

היי דרור, ראה בבקשה את ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/ויקיפדיה:חוקה. הצבע והשפע :-) odedee • שיחה‏ 22:35, 2 יולי 2006 (IDT)

פיוס השנים עשר

שלום דרור, הופנתי אליך ע"י גילגמש. תרגמתי את פסקת הפתיחה מ-w:Pope Pius XII, הערך המומלץ אתמול בוויקי האנגלית, אבל אני חושש שהיו טעויות תרגום (בעיקר בפסקה השלישית מלמעלה), בין השאר בשל מונחים שונים בנצרות הקתולית שאיני מתמצא בהם. אשמח אם תוכל לעבור על התרגום לעומת פסקת הפתיחה המקורית. בברכה, pacman • שיחה 14:39, 4 יולי 2006 (IDT)

אני מתנצל על העיכוב, הייתי עסוק בכמה דברים בתוך ומחוץ לוויקיפדיה. בסך הכול התרגום הוא טוב. יש שם מושגים, שלמיטב ידיעתי אין להם תרגום לעברית כמו "נונציו", "אקס-קתדרה" וכיוצ"ב. הידע שלי בנצרות הקתולית לא מספיק,כדי לומר אם יש צורה מקובלת בעברית למונחים האלה. לדעתי, צריך לשאול מישהו שעוסק ספציפית בנושא הזה, או למצוא מאמר "ממסדי" בעברית שעוסק במבנה הכנסייה הקתולית (הוותיקן, למרבה הצער, עוד לא תרגם את האתר שלו לשפת הקודש, עברית, מן הסתם בשל הביקוש הדל). אגב, זו הפעם הראשונה שאני רואה שימוש במונחון. זה רעיון מוצלח מאוד למאמר כזה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:54, 7 יולי 2006 (IDT)

הבנתי, תודה בכל מקרה. אגב, אשמח אם תעבור על העריכות האנונימיות האחרונות בערך רציונליזם ששוחזרו בנתיים (בצדק?). ראה גם את הדיון בדף השיחה. בברכה, pacman • שיחה 15:01, 7 יולי 2006 (IDT)

האלפבית הבשקירי

שלום דרור. תוכל להציץ כאן ולהשלים את מה שמסומן בצהוב? ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 19:41, 5 יולי 2006 (IDT)

האמת היא שאני אובד עצות. אין דרך לכתוב Ü או Ö בעברית. למשל, שמה של העיר השבדית Malmö נכתב לפעמים "מלמה" ולפעמים "מלמו". שתי הצורות סבירות כשכותבים את השם כולו, אבל אם צריך לכתוב רק את התנועה Ö, גם "אוֹ" וגם "אֶה" יחטאו לאמת. אולי עדיף לכתוב פשוט שהצליל אינו קיים בעברית, אבל הוא קיים בצרפתית ובגרמנית (שתי שפות שעוד יש להן דובר אחד או שניים בארץ). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:58, 7 יולי 2006 (IDT)

תודה

תודה לך דרור על העמדה האמיצה בעיניין הויכוח בערך הומוסקסואליות. אני מאוד מעריכה את זה. --אר 22:42, 6 יולי 2006 (IDT)

על לא-דבר, ואני באמת חושב שהעמדה שלי לא אמיצה במיוחד. אני דווקא משתדל להצניע את העמדה הערכית שלי בקשר להומוסקסואליות (מעניין אם אני מצליח...), בעיקר כיוון שאני חושב שהיא לא רלוונטית. מה שרלוונטי הוא הצגת הנושא בצורה הכי פשוטה, ברורה והגונה, למרות ובעצם בגלל שמדובר בנושא מורכב ורותח. ואגב, לצטט מחקר בשגיאות, או להשמיט ממנו נתונים קריטיים, זה דבר שיכול להוציא מהדעת. כאילו לא מספיק לאדם לשקר - הוא מטיל את האחריות לשקר על אנשים אחרים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:47, 7 יולי 2006 (IDT)

עזרה בערבית באנגלית

שלום! מזמן לא דיברנו. אודה לך אם תוכל לעזור לי בעניין הבא: במהלך תרגום ערך נתקלתי באיש הזה:Halim El-Dabh (יש עליו ערך בוויקי האנגלית). איני יודע כיצד לתעתק מכיוון שלא ראיתי את שמו כתוב בערבית - האם זה חלים? הלים? האלִם? חאלִם? האלים? חאלים?? ולגבי ה-D בשם המשפחה, האם זו דאל או שמא ד_אד? ומה זה BH? מקווה שתצליח לפענח את התעלומה. בברכה ובתודה מראש, HansCastorp 18:32, 8 יולי 2006 (IDT)

האנס, בתשובה לשאלתך, חלים. אני לא בטוח במאת האחוזים באשר לשם המשפחה "אל-דבח", אבל זו נראית לי האפשרות היחידה, כי אם מדובר באות ד'אל, אל-ד'בח יהיה קשור לטבח (כמו ב: אד'בח אליהוד), וסביר שזה האחרון לא יהיה שם אדם. מכאן ששמו של האיש הוא, מן הסתם, חלים אל-דבח. גיגלתי ומצאתי בעברית את הדף הבא: מתוך מוזיקה בוואלה. בברכה, אלדד 18:43, 8 יולי 2006 (IDT)

ניסיתי לגגל בערבית "חלים אלדבח" ו"חלים אלצ'בח", ב-צ'אד, וקיבלתי פחות או יותר אותו מספר זעום של מופעים (פחות מעשרים). לא הצלחתי לעלות על דף מסוים המתאר את המלחין הזה, כך שאני לא בטוח בכתיב הנוכחי. אולי במקרה דרור מכיר אותו או שמע עליו. אלדד 18:52, 8 יולי 2006 (IDT)

ביקשתי עזרה גם מגולשי פורום בלשנות ושפות העולם בתפוז, אולי היא תגיע בהמשך. בינתיים בדקתי פעם נוספת, אבל כביטוי - "חלים אלדבח" ו"חלים אלצ'בח" בגוגל בערבית. יוק. אלדד 19:08, 8 יולי 2006 (IDT)

תודה על המאמץ ועל התשובה. מיותר לציין שאני סולד מהדוגמה שהבאת בסוגריים. לגבי תעתיק של דאד, לדעתי יש לתעתק כצדי או כדלת עם קו אופקי מעליה, סימן שכבר די התקבל, אם איני טועה, לסימון נחציות. כידוע, "צ'" משתמש לציון הסימן הצליל CH (אנגלית). בברכה, HansCastorp 19:35, 8 יולי 2006 (IDT)

כדי להסיר ספק, לא הייתה לי כוונה ספציפית (כלפיך) באזכור הדוגמה, פרט לכך שזהו הביטוי היחיד שעולה בתולדותינו בהקשר של טבח והשורש הערבי (אם כי ישראלים שאינם דוברי ערבית חושבים, בטעות, שהמילה היא "אטבח", כמו בעברית). באשר לתעתיק של צ'אד - אני משתמש בדרך כלל באמצעים הרגילים הקיימים במקלדת, ולא ב-bars למיניהם וכו'. אני מכיר את התעתיקים המדעיים הקיימים, ואני משאיר לך לתעתק באופן המקובל עליך :-) אני עדיין אובד עצות לגבי שמו הנכון והמדויק של המוזיקאי דנן, אבל מקווה שתשובות יגיעו בקרוב (או לפחות מתישהו). אעדכנך, כמובן. אלדד 19:41, 8 יולי 2006 (IDT)

א. אין צורך לתת דוגמאות לאחר ההסבר הפשוט. אינני טיפש. אני אמנם "חרא נאו-נאצי" כפי שכבר נאמר היום, אך טיפש אינני. לפיכך, אשמח אם נוכל להימנע מדוגמאות נלוזות כגון זו שהבאת. ב. לגבי התעתיק - לו ידעתי לשים קו אופקי מעל אות, הייתי עושה זאת מזמן. למרבה הצער, טכנופוב הנני. בברכה, HansCastorp 19:50, 8 יולי 2006 (IDT)

אין בעיה לשים בר (אפשר להשתמש ב"סימן רפה"), אבל התקבלו כללי תעתיק מסויימים, ובהם משתמשים בגרש כדי לסמן את האותיות שהוסיפו הערבים על האלפבית הפיניקי/נבטי. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 21:11, 8 יולי 2006 (IDT)

ד'בח (ذبح) זה לא גם זבח בעברית? ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 21:11, 8 יולי 2006 (IDT)

כן, אולי זה כן, אבל אדם לא יקרא כך לעצמו.

בינתיים נאמר לי שאם המילה היא Dabh, קיימת מילה כזאת רק ב-צ', כלומר, אל-צ'בח (היא מופיעה בשלושה מילונים חשובים: שרוני, איילון-שנער ומנג'ד). אם השם אמור להיות ב-דאל, אזי קיימת המילה dabah (אבל אז זה לא מתאים לכתיב הנוכחי של השם בלטינית). אלדד 21:17, 8 יולי 2006 (IDT)

אני לא רואה צ'בח באיילון-שנער, אבל אני רואה שם צבח (במשמעויות: יופי, קרינה; בוקר, שחר). ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 22:46, 8 יולי 2006 (IDT)

תודה למשיבים. כיצד, אם כן, אני שם בר? HansCastorp 22:30, 8 יולי 2006 (IDT)

אתה לא. ליתר דיוק, אתה יכול לדחוף את סימן רפה (תו יוניקוד מגעיל, היה דיון בנוגע להכנסתם בדלפק הייעוץ), אבל זה בניגוד למדיניות, כך שעדיף שלא תעשה את זה. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 22:46, 8 יולי 2006 (IDT)

ובאשר אלי, I haven't the foggiest, לצערי... אלדד 22:48, 8 יולי 2006 (IDT)

אני מתנגד לתעתיק הדוחה "צ'" ואני מוחה! HansCastorp 22:49, 8 יולי 2006 (IDT)

אני לא הייתי סומך על התעתוק האנגלי. בהחלט ייתכן שנפלה בו טעות. יש נטייה לכתוב שמות, גם באותיות ערביות ובוודאי בתעתיקים, בהתאם להגייה המקומית ולא על-פי כללי ההגייה של הערבית הספרותית. העדות הטובה ביותר היא איזשהו אלבום או דיסק של האיש שעליו מופיע שמו בערבית. אי אפשר למצוא תמונה כזאת ברשת? בכל מקרה, את האות ض אפשר לרשום כ-ד (כך למשל: رمضان > רמדאן) ולהוסיף בסוגריים "(תעתיק מדויק: ...צ'...)" ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:08, 8 יולי 2006 (IDT)

מי קבע את התעתיק המכוער הזה? והאם לא חשב שיתבלבלו כך בין הגיית הצליל של ד_אד בערבית לבין הגיית הצליל של CH באנגלית? HansCastorp 23:10, 8 יולי 2006 (IDT)

התעתיק הזה הוא תעתיק בלשני, שמתבסס על חילופי צלילים קבועים בין עברית לערבית. הצליל ض עד כמה שזה יישמע מפתיע מתחלף עם צ בעברית, למשל: צלע/ضلع, חמץ/حمض ועוד. מעניין שהייתה מודעות לכך גם בקרב הסופרים הערביים הקדומים שאימצו את הכתב הארמי, כנראה בגרסתו הסורית, והשתמשו באות ص המקבילה ל-צ גם לציון ض. הנקודה מעל האות נוספה בשלב מאוחר הרבה יותר לשם הדרכה בקריאה נכונה של הקוראן. אני אישית חושב שעלינו להשתמש בתעתיק "עממי" יותר, ששם דגש על ההגייה ופחות על האטימולוגיה, אבל יש הרבה מלומדים מהחוגים לשפה ולספרות ערבית, שמצפים לראות ض מתועתקת ל-"צ'". ועכשיו לידיעה משמחת: אני חושב שמצאתי את שמו של אותו מוסיקאי אחרי חיפושים מאומצים בגוגל: "المؤلف الموسيقي حليم الضبع". כלומר, שמו נכתב בערבית בכלל ב-ע, ויש לתעתקו לעברית כך: חלים א-דבע (תעתיק מדויק: חלים אלצ'בע). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:23, 8 יולי 2006 (IDT)

אוי ויי. איילון-שנער אומר ש-ضَبْع זה צָבוֹעַ. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 23:32, 8 יולי 2006 (IDT)

דרור הקדים אותי: הגעתי כדי לומר שהשם נמצא לאחר גיגול נוסף כ- حليم الضبع (אכן, בתור "צבוע"), כלומר, חלים אלצ'בע. אלדד 23:57, 8 יולי 2006 (IDT)

אני לא חושב שהצבוע מסמל בתרבות הערבית מה שהוא מסמל בתרבות האירופית. נדמה לי שדווקא שני החכמים מכלילה ודמנה הם שני תנים או שני צבועים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:23, 9 יולי 2006 (IDT)

יש לך בתכנון (הצפוף שלך...) כתיבת ערך על "כלילה ודמנה"? ;) מעניין מה שאמרת על הצבוע, לא ידעתי. תודה! אלדד 00:29, 9 יולי 2006 (IDT)

לא היה לי בתכנון, אבל כנראה שאין מנוס. אבל אני לא יכול להתחייב על תאריך. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:43, 9 יולי 2006 (IDT)

עכשיו אתה כבר לא צריך, כי פקמן העביר את הערך מ"כלילה ודימנה" אל "כלילה ודמנה". אז כבר קיים ערך בוויקי, אבל הוא דל מאוד. עברתי עליו הרגע. לילה טוב, דרור. אלדד 00:58, 9 יולי 2006 (IDT)

כולם שואלים אותך, אז גם אני

היי דרור, הליגה המצרית העליונה נקראת "الدوري المصري الممتاز". התעתיק של זה אות-אות הוא "אלדורי אלמסרי אלממתאן". אך מתי זה "אל", מתי "א-" ומתי כלום? ⌠צהוב עולה⌡ 13:53, 9 יולי 2006 (IDT)

בערבית יש מה שנקרא אותיות שמש ואותיות ירח (לא שאלת אותי אבל אם אני כבר פה). לפני אותיות השמש (ס נ ד ד' ל צ צ' ר ש ז ת ט ט') ה"ל" ב"אל" לא מבוטאת ויש דגש על האות הראשונה של המלה. באותיות הירח (כל השאר) האל מבוטאת כרגיל. HansCastorp 13:56, 9 יולי 2006 (IDT)

תודה האנס, כבר שכחתי את לימודי הערבית. אז זה "אדורי אלמסרי אלממתאן"? ⌠צהוב עולה⌡ 13:57, 9 יולי 2006 (IDT)

א. אם כתבת את זה נכון, האות האחרונה היא ז' ולא נ'.

ב. החלטנו (לאחר התלבטויות רבות) שבתעתיק חופשי, נשים מקף בין הא או האל למילה, כלומר: "א-דורי אל-מסרי אל-ממתאז" (ואפשר להוסיף אמות קריאה במידת הצורך). eman • שיחה 14:04, 9 יולי 2006 (IDT)

ואשר זכורות לדראון עולם בעזרת הביטוי "שטן תרד לצד" (הז' כלולה בר', בגלל הנקודה)... eman • שיחה 14:04, 9 יולי 2006 (IDT)

קודם כל "אלמצרי". לא מתעתקים "צאד" כ-ס. גם אם ההגייה דומה יותר לסמ"ך (זו סמך נחצית). מכל מקום יש כל מיני מסורות תעתיק מערבית חלק גורסות א-דורי, חלק אלדורי, חלק א(ל)דורי. בסופו של דבר זה יכול להיות א-דורי אלמצרי אלממתאז. (זה ז', לא נ', כפי שכתבת). HansCastorp 14:05, 9 יולי 2006 (IDT)

האותיות הן "סרטן זללן צד רשת" או "סנדל צר לִטש זרת" HansCastorp 14:06, 9 יולי 2006 (IDT)

הסיכום היה שיש לנו שתי צורות תעתיק מערבית. תעתיק על-פי ההגייה, שמשקף בצורה מקורבת את ההגייה הערבית, ועל-פיו יש לכתוב: "א-דאורי אל-מסרי אל-מומתאז", ותעתיק מדויק, שמשקף את הכתיב, ועל-פיו יש לכתוב: "אלדורי אלמצרי אלממתאז". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:37, 9 יולי 2006 (IDT)

תודה לכולם. מישהו יודע מה פירוש "א-דאורי אל-מסרי אל-מומתז"? זה אומר ליגת העל המצרית? ⌠צהוב עולה⌡ 16:18, 9 יולי 2006 (IDT)

"הליגה המצרית הבכירה". אין לי מושג בכדורגל, כך שאני לא יודע למה זה מקביל. :) ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 16:21, 9 יולי 2006 (IDT)

תודה ⌠צהוב עולה⌡ 16:22, 9 יולי 2006 (IDT)

[הליגה המצרית] הבכירה? "אל-ממתאז" [=אל-מומתאז] פירושו "המצוין". לא בטוח שהכוונה כאן ל"הבכיר/הבכירה". אני לא מכיר את הליגה המצרית, ולא בטוח כיצד קוראים לה. אלדד 16:38, 9 יולי 2006 (IDT)

אני מתבסס עדיין על איילון-שנער, שאומר:

مُمْتَاز [שורש: ميز]

1. מְצֻיָּן, דָּגוּל
2. שֶׁל בְּכוֹרָה
3. שֶׁל זְכֻיּוֹת יֶתֶר

לזכויות יתר אין קשר, ובכורה נראה לי מתאים יותר מ"הליגה המצרית המצויינת"... ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 17:00, 9 יולי 2006 (IDT)

אלכס, העניין הוא כזה: "ממתאז" פירושו excellent, כלומר, מעין תואר (ברוסית: отличный). מכאן נטיתי להניח שלא יקראו לליגה בשם זה, אלא, אולי, יתארו אותה כ"מצוינת". "בכיר" יכול להיות, בערבית, "עאלי", "אעלא" וכו'. מצד שני, אולי הליגה אכן מכונה כך, כפי שכתבתי, אינני בטוח כיצד היא נקראת. בעקבות הדיון אנסה לחקור במופלא ממני ;) בברכה חמה, אלדד 17:08, 9 יולי 2006 (IDT)

אכן, מן הסתם כך היא נקראת. מודה ועוזב ירוחם :) בדקתי ומצאתי מופעים של הביטוי, שאכן עוסקים בשנת 2004-2005 וכו', ונראה שלכך הכוונה. אז למדתי: "ממתאז" יכול להיות גם "בכירה". השכלתי! אלדד 17:15, 9 יולי 2006 (IDT)

אני לא חושב שהתרגום "הליגה המצרית המצוינת" מתאים כאן, לא בגלל הערבית אלא בגלל העברית. המילה העברית "מצוין" מתרגמת היטב את "ממתאז" הערבית, אבל לא בהקשר הזה. אצלנו מקובל לומר "ליגה עליונה" או "ליגה בכירה", ממש כשם שאנחנו מעדיפים לומר "שעון קיץ" ולא "זמן קיץ" (על-פי Summer Time) או "שעת קיץ" (על-פי heure d'été). זו אחת הבעיות בתרגום - לא מספיק למצוא תרגום מדויק למילה המקורית, אלא צריך גם לבחון אם היא מתאימה להקשר בשפת היעד. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:37, 9 יולי 2006 (IDT)

לא, זאת לא הייתה כוונתי. לא ידעתי על הביטוי הזה, "אלדורי אלמצרי אלממתאז", ולכן ניסיתי לתרגם את המילה "אלממתאז" במנותק, כחלק מן השפה הערבית, ולא כחלק מן הביטוי הנוכחי. אח"כ, לאחר גיגול, נוכחתי שאכן קיים הביטוי הערבי (המצרי), במשמעות האמורה. (אז לא ניסיתי להמציא את הגלגל... :-) אלדד 21:40, 9 יולי 2006 (IDT)

אני לא בטוח שהבהרתי את עצמי: אילו הייתי יודע שאכן קיים הביטוי "אלדורי אלמצרי אלממתאז", הייתי מתרגם אותו "ליגת העל המצרית", ולא "הליגה המצרית המצוינת". אלדד 21:42, 9 יולי 2006 (IDT)

שפה?

היי דרור, ראה נא את גלישקית. גוגל ואני לא שמענו על זה, והוא חשוד בעיני כערך הבל. אם אמנם כך אנא מחק אותו והזהר (או, יותר טוב) חסום את המשתמש. תודה, odedee • שיחה‏ 22:53, 14 יולי 2006 (IDT)

כנראה שהערך כבר נמחק, כי כשקראתי את ההודעה הקישור היה אדום. אני אישית מעולם לא שמעתי על שפה כזאת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:46, 15 יולי 2006 (IDT)

כן, מחקתי אותו כי הכותב עדכן לאחר זמן קצר כי שני אנשים מדברים את השפה. בכל מקרה, כמפעיל אתה הרי יכול לקרוא את הערך גם כשהוא מחוק. odedee • שיחה‏ 09:59, 15 יולי 2006 (IDT)

תעתיק

היי דרור, שמתי לב שיש לנו ערך סח'נין ולא "סחנין" ותהיתי מדוע - בשמות הערכים אני חושב שעדיף תעתיק חופשי ולא "מדויק". ראיתי בויקיפדיה:כללים לתעתיק מערבית שאפילו התעתיק החופשי אמור להיות ח', ולא הבנתי מדוע - אין שום אות אחרת שמתועתקת "ח", אז למה את חא יש לתעתק דווקא "ח'"? במילים אחרות, האפוסטרוף נראה לי מיותר בתעתיק החופשי, ומכאן גם בשם הערך. אבל אני אומר במפורש שאני מומחה קטן מאוד בתעתיק מערבית... מה דעתך? תודה, odedee • שיחה‏ 05:32, 18 יולי 2006 (IDT)

אתפרץ, כרגיל, לדלת פתוחה: בערבית יש שתי אותיות שונות: חא (המבוטאת כמו החי"ת של התימנים) וח'א (המבוטאת כמו החי"ת של מרבית הישראלים, היינו, ככ"ף רפה). במקרה הזה מדובר בח'א. HansCastorp 05:59, 18 יולי 2006 (IDT)

האנס צודק. סח'נין היא سخنين. בעברית "מזרחית" יש הבחנה דומה בין ח לבין כ-רפה, ולפיכך יש כאלה שכותבים "סכנין". הבעיה היא שבכתיב לא מנוקד קשה להבחין בין כ דגושה לרפה. חוץ מזה, מבחינה היסטורית שני העיצורים הפרוטו-שמיים, שעדיין קיימים בערבית, התלכדו ל-ח בעברית (כבר בעברית מקראית), ואילו כ-רפה היא במקורה אלופון של כ. האמת היא שבתעתיק חופשי אפשר להתעלם מההבחנה הערבית ולכתוב "סחנין". אנחנו הרי מוותרים בלית בררה על ההבחנה בין د ל-ض ובין س ל-ص, ורוב הישראלים ממילא לא שומעים את ההבחנה בין ح ל-خ. מצד שני, הגרש מעל ה-ח לא ממש מזיק והוא עוזר למי שרוצה לדעת איך כותבים את המילה בערבית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:28, 18 יולי 2006 (IDT)

תודה. אני מעדיף לא לראות ח', ד' וכאלה אלא אם כן מדובר בתעתיק מדויק, אבל כל עוד יש הפניה זה בסדר. מה שכן, שם היישוב בערבית חסר בערך, יהיה טוב אם תוכל להוסיפו. odedee • שיחה‏ 08:39, 18 יולי 2006 (IDT)

אני מעריך שהשם הרשמי של העיר הוא "סח'נין". בדוחא, המגרש של בני סכנין, הכיתוב שמאוית על הכיסאות הוא דווקא "בני סח'נין". ראו גם אתר העירייה, שכתוב בו סח'נין. ⌠צהוב עולה⌡ 14:55, 21 יולי 2006 (IDT)

העדפות

שלום,אני פונה אליך כאל מפעיל מערכת בויקיפדיה,בבקשת עזרה. ברצוני לדעת מהו דף העדפות בויקיפדיה(דף מיוחד). תנסה לתת לי קישור שיסביר את זה אם תוכל. מקווה שהבנת את השאלה/בקשה שלי,מישהו סודי 12:21, 19 יולי 2006 (IDT)

דף ההעדפות מאפשר לך ליצור סביבת עבודה נוחה יותר כשאתה עורך מאמרים בוויקיפדיה. כל הפרטים כאן: עזרה:העדפות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:33, 19 יולי 2006 (IDT)

תודה,מישהו סודי 16:15, 19 יולי 2006 (IDT)

כיצד כותבין אוול

שלום לך! איברהים אל אוואל או איברהים אל אוול, כיצד מתעתקין נכונה? Harel - שיחה 19:20, 21 יולי 2006 (IDT)

שלום גם לך :)
התעתיק הנכון (קרי, המדויק) הוא אבראהים אל-אול (עפ"י הערבית). בעברית זה יהיה איפוא: איברהים אל-אוול. אלדד 19:27, 21 יולי 2006 (IDT)

באמת קוראים לו "איברהים הראשון"? זה שם של מלך? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:30, 21 יולי 2006 (IDT)

האמת היא שאין לי מושג על שם מי היא נקראה. לא מוכר לי שליט בשם "אבראהים הראשון". אלדד 19:41, 21 יולי 2006 (IDT)

מחלוקת בנושא חסימת אלכס

מאחר ויש פה מחלוקת בין מספר אנשים לגבי משך החסימה, אבקש מכל מי שפניתי אליו לכתוב אם הוא מסכים לבוררות בנושא, כשם שפותרים כל מלחמת עריכה אחרת. אני מציע את מגיסטר - הוא נראה לי המפעיל היחיד שלא התערב בויכוח. אם לא תהיה הסכמה לגביו, אפשר לשאול את גברת תרד או ליידי פיין אם הן מסכימות. נא להשיב בדף השיחה של אלכס. דרור 00:10, 23 יולי 2006 (IDT)

קופי אנאן - אנא חווה דעתך

היי דרור,
אנא חווה דעתך בסוגיית שמו של קופי ענאן, בדף השיחה של הערך. אלדד 02:50, 25 יולי 2006 (IDT)

תודה, ראה תשובתי שם. אלדד 11:30, 25 יולי 2006 (IDT)

ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:Smosh

שלום, אשמח אם תצביע שם. בברכה, pacman • שיחה 22:16, 25 יולי 2006 (IDT)

אם אתה כבר בבוסטון

שלום.
ראיתי שאתה מתכוון לקפוץ לבוסטון.
אם כבר אתה שם, אולי תסור לניו יורק, ותקפוץ ללשכתו של מזכ"ל האו"ם בשביל לברר איך צריך לכתוב את שמו? (הצעתי פה שתכתוב להם אי מייל, אבל אם אתה כבר בדרך...).

וחוץ נראה לי שהקטע של למצוא טיסה בזמן קצר כל כך (ויזה יש לך?) עלול להיות בעייתי. eman • שיחה 02:38, 26 יולי 2006 (IDT)

אני בטוח שהוא יסכים לחתום לי את שמו באנגלית, אבל בעברית הוא למד להגיד רק: "האו"ם הוא לא שמום". אגב, זרקת לי רעיון - צריך לבדוק איך השם שלו מאוית בערבית באתר הרשמי של האו"ם. האמת היא שכרגע בקושי יש לי כסף לאוטובוס. אני נוסע בזכות המלגה. הצרה היא שההודעה על קבלת הבקשה שלי הגיעה ממש ברגע האחרון, ואני אפילו לא יודע איך העניין הזה עובד. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 02:41, 26 יולי 2006 (IDT)

"ענאן" עם ע' - http://www.un.org/arabic/sg/ - לדוגמה عنان يقول إن التفجيرات التي وقعت في الهند تؤكد الحاجة العاجلة للعمل المنسق ضد الإرهاب ⌠צהוב עולה⌡ 02:47, 26 יולי 2006 (IDT)

כמו שכתבתי שם, הם כותבים את שמו בעין, לא באליף. אם אתה יכול, תכתוב להם (דוקא בערבית גם למייל הכללי, וגם למייל של האתר בערבית) ותשאל למה הם כותבים את זה ככה. (ותפתח ערוצי קשר, אם אתה יכול). eman • שיחה 02:48, 26 יולי 2006 (IDT)

מילה לא ברורה בערך שיחת נאצר-חוסיין

היי דרור,
ראשית, שלחתי לך אימייל. ברכות על נסיעתך! :)
שנית, הצץ נא בערך שיחת נאצר-חוסיין בוויקי. הכותב מזכיר מילה ערבית, "נחמיה" ("הבה נרמה אותם"), אבל, עפעס, משהו לא נראה לי שם נכון. יש לך מושג למה התכוונו, והאם זוהי תקלדה? אלדד 10:57, 26 יולי 2006 (IDT)

ויקימניה 2006

אני אכתוב על זה פוסט ביום ראשון. יתכן ויפנו אליך עיתונאים לריאיונות וכו', לפני שאתה יוצא או אחרי. אני לא שולח להם הודעה על הפוסט, הם פשוט קוראים על זה אצלי, ומי שלא זבש"ם. עידן ד 16:17, 28 יולי 2006 (IDT) וכמובן, תהנה! עידן ד 16:18, 28 יולי 2006 (IDT)

אין בעיה. אני מוכן ומזומן להתראיין או לתרום בדרכים אחרות, מה גם שאני מרגיש חובה להחזיר משהו על הנדיבות של קרן ויקימדיה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:24, 28 יולי 2006 (IDT)

תשלח לי תמונות כשתחזור, זה יהיה נחמד, (תמונה עם ג'ימבו זה יהיה סבבה...), ומעט רשמים. מקווה שתהיה התעניינות. שיהיו כתבות על דברים אחרים כמו המאמר של רדלר, או הנאצים בספרד. עידן ד 16:29, 28 יולי 2006 (IDT)

חשבתי וחשבתי. התרים את הכפפה? עידן ד 22:18, 29 יולי 2006 (IDT)

אני אתרגם את המאמר ברגע שאמצע כמה דקות פנויות. אני מניח שיהיו לי כמה אחרי שאגמור לארוז :-) ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:37, 29 יולי 2006 (IDT)

סבבה. אני מאוד אשמח. עידן ד 22:40, 29 יולי 2006 (IDT)

בבקשה. צריך להוסיף משהו לדעתך? עידן ד 10:15, 31 יולי 2006 (IDT)

ze nishma li beseder gamur. higati le-Boston (Cambridge le-yeter diyuk) vehitkabalti kan yafe meod. ha-kinus ha-merkazi od lo hitHil, ve-ani od im "jet-lag". ani mekave she-betoH zman kacar uHal liHtov mashehu meanyen. yesh li kan "beayat ivrit". ani mekave she-ha-taatik haze kari. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:14, 1 אוגוסט 2006 (IDT)

חשד להטייה על ידי משתמש אנונימי

המשתמש הזה ערך בעיקר בנושאי אסלאם ואנטישמיות, ואני חושד שחלק מעריכותיו הן מוטות, אך אין לי ידע בנושא. תוכל לבדוק את עריכותיו בזמנך הפנוי (כשיהיה לך זמן פנוי)? וכמובן, ההנה בבוסטון. אייל בארי 14:30, 30 יולי 2006 (IDT)

העריכות שלו נעות בין שגיאות מצערות במקרה הטוב לבין עריכה מגמתית במקרה הרע. אני תוהה אם כדאי לנסות ליצור איתו קשר, או לחסום אותו. זה לא ונדליזם במובן הרגיל של המילה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:28, 30 יולי 2006 (IDT)

מוסלמים - סופיות

דרור שלום,

ראה בבקשה את שיחה:סופיות, ישנו אדם המציג עצמו כמוסלמי סופי הטוען כי הערך אינו נכון כלל, אנא בדוק אם יש אמת בדבריו. Decster's Lab • דיבורימוס 02:35, 31 יולי 2006 (IDT)

סוגיות של הרגע האחרון

אם הנושאים האלה עוד לא עלו בכנס, הנה שלושה עניינים שאפשר לשוחח עליהם:

1. הטיה נגד ישראל, בעיקר בערכים הנוגעים לסכסוך הישראלי-ערבי. נראה שבויקיפדיה האנגלית התקבלה הגישה שערך מוטה הוא קביל, אם מודבקת מעליו תבנית "ערך זה מוטה". ויקיפדיה היא עדיין מקור מידע חשוב, והגישה הזו פסולה באופן עקרוני.
2. באגים: יש כמה וכמה באגים הנוגעים למעמדה המיוחד של שפת הקודש כשפה הנכתבת בכיוון ההפוך להגיון ונעזרת בסימנים משונים. נשמח אם הטיפול בהם לא יוזנח.
3. "שימוש חופשי". בויקיפדיה האנגלית מתירים להשתמש בכל תמונה מכל מקור, ובלבד שמישהו יציין "שימוש חופשי - נורא קשה להשיג תמונה אחרת, אז אין ברירה". עוזי ו. 17:34, 6 אוגוסט 2006 (IDT)

1. We discussed many POV issues. I didn't raise the specific Israeli issue because it is too specific, and personally, it doesn't seem that awful too me. You should expect some bias in an ongoing event. Then again, the answer is always - if you know English and have wiki experience, why won't you edit and NPOVize the article?
2. The POV box is indeed controvertial, and people here agree it should be less-used. If you see a problem - fix it. If there is an argument - nagotiate an optimal way-out.
3. There are many issues regarding Asian language. The most severe are those of Nepali which uses the Devanagri script. Apparantly some Asian languages have a problem similar to our Niqqud problem. I have some e-mails of Asian programmers. You can contact them and ask them for ideas. About RTL problems - can you be more specific?
4. This is a problem Jimmy Wales himself addressed in his opening talk. He said it was a major concern. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:49, 6 אוגוסט 2006 (IDT)

ברוך שובך

ברוך השב אלינו. נהניתי מאוד לקרוא את הדיווחים שלך מהכינוס. נתנאל 11:01, 9 אוגוסט 2006 (IDT)

תודה. אני צריך לתרגם אותם לעברית, ואולי גם קטעים מההרצאות. צריך גם לכנס איזו "מועצה" כי "התמניתי" (באופן לא-פורמלי כמובן) למקשר בין הכנס העולמי למועצת החכמים המקומית :-) מעבר להרצאות המעניינות היו הרבה עניינים שקשורים בארגון ובתשתית שדיסקסנו שם באנגלית, ועכשיו צריך לדון בהם בעברית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:09, 9 אוגוסט 2006 (IDT)

ברוך שובך, דרור. אלדד 12:35, 9 אוגוסט 2006 (IDT)

אתם מוזמנים לעיין בדוח הראשון שלי על-אודות הכינוס: ויקיפדיה:דיווחים וסיכומים מכנס ויקימניה השני ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:55, 9 אוגוסט 2006 (IDT)

תעתיק

עכשיו, שסיימת לבזבז את כספי משלמי המיסים הויקיפדים, אולי תעזור פה למשתמש המחפש תעתיק עברי לשם האמריקאי הבלתי אפשרי "Mary Schmich"? --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 01:39, 10 אוגוסט 2006 (IDT)

למרבה המזל, השימוש בוויקיפדיה אינו כרוך בתשלום מס, אי לכך בזבזתי כספי נדבנים, ולא כספי משלמי מסים, מה שנקרא "על חשבון הברון". אגב, יש עוד מישהו חוץ ממני שפנה לקבלת מלגה? עכשיו לעניין - אין לי מושג איך להגות את השם הזה, מסיבה פשוטה - אפשר להגות אותו בכמה צורות, והדבר תלוי בהעדפותיו של בעל השם. כיוון שמדובר בשם אמריקני, נראה לי ששתי הצורות הסבירות הן: "שמיץ'" או "שמיק". השם נראה כשם גרמני במקורו, ובגרמנית היו הוגים אותו "שמיך" או "שמיש" (העיצור האחרון הוא משהו בין כ רפה ל-ש), אבל לאמריקנים יש נטייה ל"אנגלז" שמות זרים בדרכים שונות ומשונות. לסיכום - צריך למצוא מישהו ששמע במו-אוזניו את השם הזה נהגה בפיו של אמריקני. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 06:52, 10 אוגוסט 2006 (IDT)

תוספת קטנה לדף משתמש

גבעת חביבה. Hidro 21:57, 11 באוגוסט 2006 (IDT)

תודה. אני אוסיף. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:13, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

תרגום מפרסית

שלום, לבקשת טרול רפאים אני מרחיבה את הערף של רוחאללה ח'ומייני לגבי פיגועי התאבדות. מאחר ואני לא יודעת לקרוא פרסית, וגם אלדד התקשה, הוא הפנה אותי אליך. תוכל אולי להיכנס לפה ולקרוא מה אומרת התמונה הראשונה (זו עם הטנק) (בייחוד 2 המילים הראשונות שאלדד לא הצליח לפרש). תודה מראש --אליזבט 20:14, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

מסתבר שבפרסית به ياد شهيد פירושו: "לזכר השהיד". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:23, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

תודה רבה, דרור. אני רוצה להכניס את התמונה לערך (מאחר והיא נעשתה באיראן, לא חלות עליה זכויות יוצרים בישראל וארה"ב. אתה בעד? :) --אליזבט 08:00, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

אפשר, אם כי עדיין לא לגמרי ברור לי מה הקשר שלה לחומיני. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:23, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

בראיית רבים, גישתו של ח'ומייני לפיגועי התאבדות היא זו שהפכה אותם לכה נפוצים כיום בקרב ארגוני הטרור השיעי. כראייה לכך הם מביאים את פיגוע ההתאבדות המודרני הראשון של אותו מוחמד חוסיין פהמידה, שנשכב תחת טנק עיראקי.

גם אני בהתחלה לא חשבתי להכניס את זה, אבל טרול רפאים גרס כי זה נחוץ. אז אתה לא תומך בהכנסת התמונה? --אליזבט 10:28, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

הנקודה היא הרלוונטיות של התמונה לערך. אפשר להכניס את תמונת הכרזה לערך אם:

1. היא פורסמה במיוחד כדי לעודד התאבדויות. צריך לזכור שכל ההרוגים האירניים במלחמה ההיא נחשבים שהידים. לפיכך, אם פורסמו כרזות לחיילים אירניים שונים שנהרגו בנסיבות שונות, אין בכרזה הזאת ייחוד. אם שמו של החייל נזכר בכרזה במיוחד כדי לעודד התאבדויות - יש בה ייחוד.
2. היא פורסמה ביוזמת חומיני, בהוראתו, בעידודו או כיוצ"ב. אם סתם כך התפרסמה כרזה, ואפילו מטעם איזשהו משרד ממשלתי אירני, עדיין אין בכך בהכרח רלוונטיות לחומיני עצמו (והערך עוסק בו ולא במשטר באירן באופן כללי).
3. ההסבר שנתת לי יופיע תחת התמונה (אולי אפשר לקצר אותו קצת) כדי שיהיה ברור למה היא מופיעה בערך על חומיני.

‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:30, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

הכרזה הזו פורסמה, למירב ידיעתי בכלל אחרי מותו של ח'ומייני, והיא פורסמה כדי להאדיר את ההתאבדות כמעשה קדוש. נראה לי אז לא כדאי לפרסם אותה, היא מראה אומנם על גישתו של ח'ומייני, אך לא על מעשה ספיציפי שלו. אם אתה חושב שכדאי להכניסה, תענה פה :) --אליזבט 17:02, 14 באוגוסט 2006 (IDT) אה, ותודה על העזרה!

אם רוצים להדגים את התמיכה של חומיני בהתאבדויות, אזי הכרזה הזאת לא מתאימה, ולו מהסיבה שהיא פורסמה אחרי מותו. צריך פשוט למצוא דוגמה טובה יותר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:19, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

אוקיי, תודה :) אחפש משהו טוב יותר. --אליזבט 08:00, 15 באוגוסט 2006 (IDT)

ויקיפדיה:מתקפת איכות/השואה - מחר מתחילים!

מתקפת האיכות על השואה מתחילה מחר ואני פונה אליך לאחר ששמת את שמך ברשימה של המעוניינים לתרום. המתקפה תימשך שלושה שבועה ועיקרה שיפור איכות הערכים הקיימים בנוגע לשואה (גרמניה הנאצית, אירועים בשואה, חסידי אומות העולם, מחנות ואתרי השמדה, יהודים בשואה, פושעי מלחמה, הנצחת השואה ובעקבות השואה) וכתיבת ערכים חסרים (יש לא מעט).

שלבי המתקפה להלן שלבי המתקפה הכלליים ואתם מתבקשים לנסות במידת האפשר לדבוק בהם:

1. יש להשתדל ולכתוב קודם כל את דפי הבסיס והערכים המודגשים בפרקים, תוך כדי הכתיבה והטיפול יעלו ערכים דרושים חדשים אותם יש להעלות בדף המתקפה. אל תפחדו מלפצל את הערכים לערכי משנה כל עוד הפיצול הגיוני. זיכרו- "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה רשאי להיפטר ממנה".
2. שנית יש לכתוב ולשפץ את כל הערכים המצויים ברשימה זו.
3. שלישית יש לכתוב ולשפץ את ערכי הקהילות היהודיות. ראו הסבר מפורט בפרק הרלוונטי הנ"ל (הערה:לא בטוח שטיפול זה יעשה במסגרת מתקפת האיכות הזו).
4. רביעית יש ליצור קוהרנטיות מירבית של הערכים ובכלל זה תבניות קבועות יחסית של פתיחת ערך.

כמה נקודות חשובות

• לצידי מנהל את המתקפה Harel, העדכונים וההודעות יגיעו ממני וממנו לסרוגין בהתאם לנסיבות.
• במתקפה זו אנחנו מבקשים להשים דגש גם על האיכות ועל כן אתם מתבקשים להשתמש בעת כתיבת הערכים בכמה שיותר מקורות מידע מהימנים ולציינם בסוף הערך.
• אנא קיראו את עבודתם של חבריכם, העירו והגיהו, בכך תתבצע בקרת איכות שתביא אותנו למצב של שפע ערכים בעלי רמה אחידה בסופה של המתקפה.
• אל תהססו להוסיף ערכים חדשים לרשימה, גם אם לא תוכלו לכתוב אותם.
• בדף המתקפה רשימת מקורות מידע, אתם מוזמנים להשתמש בהם ולהוסיף עליהם כראות עיניכם במידת הצורך. פרט לכך חיפוש בגוגל על מושא הערך עוזר תדיר וספרים תמיד עדיפים.

שיהיה לנו בהצלחה! בברכה A&D - עדי 02:29, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

thanks for respond

Shalom and thank you so much for your help

I need the following

• 1. The root of Arab-Israeli war
• 2. Trigger to the war and who started it first
• 3. The "Arab's aim to throw every Jew into the sea (this is a very important part of my argument)
• 4. Israel response and their defeat
• 5. there is another dispute over the name of Jerusalem, so I need to proof that it was called Jerusalem long before Arab's call it Beit-ol-Moghdas or Ghods.

Best Regards: fa:user:Kaaveh Ahangar

Hello Dror, and thank you for all your help. Base on the links and the info you gave me, I wrote a new article about the Six-Day War. The article is 100% pro-Israel and I am very proud of it. here is the link if you want to take a look at it. fa:جنگ ۶ روزه.

I also looked at your main user page and I saw you have written about yourself in different languages such as Arabic, English, Francis and of course Hebrew. So I thought maybe Persian is missing since you know some Persian, Therefore I thought just in a matter of appreciation I can write for you in Persian. But since I wasn't sure if you like the idea I just wanted to ask you first, so let me know if you are interested.

Best Regards. fa:user:Kaaveh Ahangar

Hello, Thank you very much, I'm always glad to help if you need references about Israeli related subjects or any other subjects. Thank you for your offer to translate my userpage in Persian, but I feel it would be a bit unfair to the readers, becuase right now my userpage is written in language in which I can communicate, and while I can read some Persian, I cannot discuss matters in Persian. I might use your good service in the future in matters concerning Iran and the Persian culture. All the best! ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:46, 18 באוגוסט 2006 (IDT)

Good trip?

Hey, Dror, I hope you had a good trip? Maybe it would be nice to email some, you'll find my emailaddress under effeietsanders AT gmail PUNTO com . By the way, this is typing very hard! Always weird when your readingmarks jump from one end of the line to the other one, while writing. I can only ignore my screen, and hope it'll be all right... :-P Greetings from Holland, Lodewijk aka Effeietsanders, 20:28, 16 באוגוסט 2006 (IDT)

Hi Loedwijk, it is so good to hear from you! I'll send you an e-mail in a couple of hours. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:44, 16 באוגוסט 2006 (IDT)

תמיכה ביד לאחים

העניין כבר הובהר. רשמתי בדף השיחה של הערך איך אפשר לבדוק תיקצוב של המדינה. בדקתי ואין תקצוב בגרוש לפחות משנת 2000. לגבי עזרה לא-רשמית קשה לדעת. אבקש שתשחזר את עריכתך. DGtal 12:45, 18 באוגוסט 2006 (IDT)

אוקי, אם בדקת את העניין, אני סומך עליך. אני אשחזר, אם כי אתה יכול לעשות זאת גם בעצמך. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:47, 18 באוגוסט 2006 (IDT)

החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם

היי,
בהתאם לבקשתך בדף השיחה הוספתי את התפלגות הקולות וכן תמונה הממחישה את העניין. בברכה, pacman • שיחה 14:33, 18 באוגוסט 2006 (IDT)

תודה רבה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:11, 18 באוגוסט 2006 (IDT)

יד לאחים

אין לי כח/זמן/חשק להתווכח בכל מקרה לא כתבתי שהתנועות מסיונריות אלא שהם מזוהות כמסיונריות. זה לא שיד לאחים מחליטה מי מסיונר ומי לא ע"פ הרגל שהניח היו"ר שלה ראשונה כשהוא ירד ממיטתו, מדובר בזיהוי ציבורי רחב, שהביטוי שהכנסת מסתיר אותו. אני לא כתבתי שמדובר בתנועות מיסיונריות אלא שהן מזוהות כמיסיונריות ואין ביטוי יותר מדוייק מזה... בברכה A&D - עדי 15:46, 18 באוגוסט 2006 (IDT)

אני לא מסכים איתך. הסיפור של אדוארדו קמפוס מדגים את זה. "יד לאחים" החליטו שהוא מיסיונר. לא ברור על סמך מה. יש ארגונים שמצהירים על היותם מיסיונרים, ואז באמת אין ספק, אבל מה פירוש "ארגונים המזוהים כמיסיונרים"? מזוהים בידי מי? ומה פירוש "מיסיונר" לעניין זה? יש לי חבר שנעשה בודהיסט והוא אינו חדל לספר לי בשבחי הדת הזאת. האם הוא מיסיונר? אני חושב שאנחנו לא מספיק זהירים בטרמינולוגיה שאנחנו משתמשים בה. תנסה, רק לצורך התרגיל, לתרגם את הביטוי "ארגונים המזוהים כמיסיונרים" לאנגלית, או לשפה אחרת, ותראה שהוא כמעט מאבד ממשמעותו. פשוט, בהקשרים שאתה מכיר יש לביטוי משמעות, אבל אנחנו מחויבים לכתוב על התמונה הרחבה ולהימנע משימוש בביטויים שיש להם משמעות רק ברמה המקומית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:10, 18 באוגוסט 2006 (IDT)

לעברית כמו לכל שפה אחרת יש את הפינות שלה, אני חושב שהביטוי הנוכחי מעוות את המשמעות- האם הארגונים הללו מסיונרים רק בעיני אותה עמותה? ולגבי קמפוס, לדעתי הערך לוקה בהתעקבות יתר על המקרה הספציפי שלו. כך או כך אם מדברים לגביו והוא אכן היה חבר בעדי ה' מדובר בארגון מסיונרי. אגב אני רק מדגיש שנכון לרגע זה הניסוח בנוגע אליו מקובל עלי פחות או יותר.

באופן כללי מן הראוי שלא נשים את עצמנו בבועה ונאטום את אוזנינו, אין להתעלם מכך שהחלום הרטוב של הכנסייה הוא להמיר את כל היהודים על דתם ואין להתעלם מכך שמטרתה של כל התמיכה של הנוצרים האונגליסטים (ביניהם גם אחד שקוראים לו ג'ורג' דבליו והוא מדי פעם נחנק מהפרעצל שלו) היא כזו. ככל שאני מתוודע ליותר חומר אקדמי בנושא אני יותר מבין את זה... ואני מאמין שאתה תסכים איתי בנקודה זו. בברכה A&D - עדי 16:20, 18 באוגוסט 2006 (IDT)

אני מצטער אבל אני חושב שאתה טועה מאוד. קודם כול, יש שוני רב בין הכנסיות הנוצריות השונות. אין דין הכנסייה הקתולית כדין הכנסייה האוונגליסטית. שנית, חלק ניכר מהנוצרים המאמינים, סבורים שהתנצרות היהודים היא עניין לביאת המשיח (לשיטתם: שיבתו של ישו). יש אמונה אוונגליסטית ידועה שיש לתמוך בישראל, כיוון שרק כשהיהודים יכוננו ממלכה בארץ ישראל יוכל ישו לחזור ואז ממילא יתנצרו הכול. זה לא בדיוק מיסיונריות. הגישה הקתולית המודרנית היא שאין לנסות להעביר יהודים על דתם. אם הם יתנצרו - יופי, אבל אין לערוך מסעות שכנוע. יש הרבה דעות קדומות בקשר לנצרות, ולצערי הן מחלחלות גם לכאן. חבל. אני לא רואה הבדל ביניהן לבין דעות קדומות שיש בקשר ליהדות בארצות אחרות. אני מודע לכך שיש עדיין גם תנועות מיסיונריות נוצריות. על כך אני יכול לומר שני דברים: ראשית, אם זה נעשה בדרכי נועם ובדרכים חוקיות, הרי זה לגיטימי. אנחנו חברה פתוחה וחופשית, וכל אדם רשאי לנסות לקדם את אמונותיו בדרכים חוקיות ולא-אלימות. מי שמשתכנע - שיבושם לו. שנית - יש הרבה תנועות שחשודות במיסיונריות כביכול אף על פי שאינן עוסקות במיסיונריות. אין שום סיבה שנשתף פעולה עם הפרנויה בנושא הזה. לסיכום, אם נחזור לארגון "יד לאחים" - ככל שידיעתי משגת, הארגון הזה לא טורח לברר אם הארגונים הנוצריים שהוא פועל נגדם אמנם עוסקים במיסיונריות. הוא קובע לעצמו אילו ארגונים הם "מסוכנים" ופועל נגדם. לפיכך, אין מנוס מהקביעה שהוא פועל נגד ארגונים הנחשבים בעיניו כמיסיונריים. אילו לפחות היה מציג ראיות לכאורה לטענותיו היינו יכולים לכתוב אחרת, אבל כל עוד הוא אינו עושה כן, זה הנוסח היחיד שיכול להיכתב. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:46, 19 באוגוסט 2006 (IDT)

נאצר

שלום. אנא הביע את דעתך לגבי שם הערך בשיחה:גמאל עבד אל נאצר. eman • שיחה 18:34, 18 באוגוסט 2006 (IDT)

גרוזינית יהודית

שלום דרור

בערך מדיניות לשונית בישראל אתה מציין את השפות המדוברות בישראל. השפה גרוזינית יהודית אינה מצויינת כיוון שציינת שפות עיקריות בלבד והיא איננה ביניהן. כמו כן ציינת שפות כמו מרוקאית ותוניסאית. על פי אתנולוג השפות האלה אינן מדוברות בישראל אלא ניבים שלהם יודו-מרוקאית ויודו-תוניסאית.

בין יתר השפות הישראליות המצויינות ישנה גם היודו-גאורגית (או גרוזינית יהודית). שפה שקיבלה ערך שלם בויקי העברית וזאת בעקבות ערך כזה בויקי האנגלית. במהלך השיחה בנושא שיחה:גרוזינית יהודית ניסיתי לשכנע שאין למעשה שפה כזו ושמדובר בגאורגית עצמה.

בכל אופן יש להחליט איך לנהוג. או שפותחים לכל שפה(או ניב) ערך משלה או שפשוט מפרטים בערך שאתה כתבתה מדיניות לשונית בישראל, את העובדה שבישראל מדברים ניבים של הגאורגית, המרוקאית והתוניסאית וכו. וכן מוסיפים בערך גאורגיה שיהודים גאורגים הם דוברי ניב של הגאורגית שנקרא באתנולוג יודו-גאורגית וכן בערך מרוקו שיהודי מרוקו הם דוברי יודו-מרוקאית וכן הלאה.

מבקש התייחסותך בנושא שיחה:גרוזינית יהודית.

Geagea 04:03, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

שגריר

רציתי להציע לך לרשום את עצמך בשגרירות בתור דובר ערבית (חסר אחד כזה) דניאל ༒ שיחה 19:06, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

"שיחה" - בשתי השפות

דרור, אתה צריך לשנות בשגרירות, הן באנגלית והן בערבית, את המילה "שיחה" לצד שמך לשפות הרלוונטיות, כדי שמי שירצה לפנות אליך יבין במה המדובר שם. אלדד 19:18, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

עשיתי זאת. תודה דניאל ואלדד :-) תרגמתי את ההודעה בטבלה לערבית, אבל כעת נוצר בה עומס, וקשה לקרוא את הכתוב. מישהו יודע איך לסדר את זה? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:32, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

דין מחמד באלסיף

היי דרור,
אתה מכיר את המקבילה האנגלית לאמרה הנ"ל? אלדד 21:16, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

האמת היא שמעניין אותי לדעת מה בכלל המקור לאמרה הזאת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:21, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

לא יודע, אבל לא עזרת לי... :(. טוב, נראה שזה קצת tricky. תודה, בכל אופן. אלדד 22:22, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

ההצבעה על תורכיה

היי דרור, כבר הצבעת על תורכיה? הנה, כאן: ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:תורכיה 2. אני מניח שאתה תהיה בעד תורכיה, ולא "טורקיה", ואז מחננו יגדל. אלדד 10:03, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

האמת היא שאין לי דעה בנושא. שתי הצורות נראות לי כשרות למהדרין מן המהדרין. מבחינתי זה עניין של גרסתא דינקותא - מי שרגיל לכתוב תורכיה יכתוב תורכיה, ומי שרגיל לכתוב טורקיה - יכתוב טורקיה. לגבי כותרת הערך - אפשר להטיל מטבע. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:11, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

דרור, אני חייב, אם כן, להוסיף פרטים: אני בדעה שלך, במובן שאילו היה נבחר "טורקיה", הייתי מסתגל להחלטה. אני רגיל לצורה "תורכיה", ונראה לי שצורה זו אינה זרה גם לך (אני נוטה להניח שזוהי הצורה שבה אתה משתמש). היות שיחסי הכוחות די שקולים כרגע, הייתי מעדיף שהצד שלנו יזכה. אילו הייתי רואה שיש רוב, נגיד, 30 לעומת 10, בעד "טורקיה", לא הייתי טורח כל כך לנסות להטות את הכף. אשר על כן, אודה לך אם תיתן יד למחנה אומרי ההן ל"תורכיה" :). אלדד 10:20, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

אני חייב להתערב ולהעיר שכשלמדתי היסטוריה של המזה"ת השימוש היה רק בתורכיה... A&D - עדי 10:21, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

בוודאי, זהו אחד הנימוקים העיקריים שלי. "תורכיה" משמש בחוגי הסטודנטים והחוקרים בתחום המזרח התיכון, בחוגי המחקר והמודיעין, ובעוד כהנה וכהנה חוגים רשמיים. אלדד 10:24, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

אני באמת מכבד את העמדה שלכם, אבל יש נימוקים טובים לכאן ולכאן. אני אישית משתמש בשתי הצורות (אבל משתדל להיות עקבי בכל מסמך). האמת היא שבעיה דומה קיימת גם לגבי שמה של העיר טהראן (בפרסית כותבים: תהראן!), אבל במקרה הזה, הכתיב ב-ט (על פי הערבית) כל כך נפוץ, עד שאין לערער עליו. במקרה של תורכיה/טורקיה שתי הצורות התקבלו בציבור במידה שווה, ושתיהן מעוגנות בנימוקים טובים. אני לא רוצה להצביע בשיטה של "מחנות" (אולי אם תציעו לי משרת סגן-שר, אני אשקול שנית P-:), אז אני לא אשתתף בהצבעה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:58, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

בהקשר לתשובה בהכה, ידוע לך על עוד מדינות שניתן להגדיר את עצמאותן או לאומיותן כנגזרת מן המלחמה. בברכה A&D - עדי 11:14, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

ניסיתי לחשוב על העניין. האמת היא שיש לא מעט מדינות שאיבדו את עצמאותן בעקבות המלחמה, בעיקר מדינות מזרח אירופה (לא רשמית, אבל למעשה). מדינות שזכו לעצמאות הן בעיקר מדינות שהיו נתונות לשלטון קולוניאלי, ביניהן גם מדינות במזה"ת כמו ירדן, למשל. אבל זה היה תהליך ארוך מאוד שנמשך לתוך שנות השישים, והוא הושפע מהמלחמה באופן עקיף - מעצמות אירופה הקולוניאליות נחלשו, והמעצמות החדשות ארה"ב ובריה"מ היו מעוניינות להחליש אותן עוד. ב-1956 בריטניה וצרפת עוד ניסו לעשות שריר בתעלת סואץ (בעזרת ישראל שהייתה מעוניינת בחיסול בסיסי הפדאיון בסיני), ושתי המעצמות החדשות שיתפו פעולה והעמידו אותן על מקומן (החדש). הנה דוגמה לאורכו של התהליך והדרגתיותו - פפואה ניו גיני הייתה מושבה גרמנית שנלקחה מגרמניה לאחר המלחמה. היא לא קיבלה עצמאות עד לשנות ה-70 אלא עברה לחסות אוסטרליה. האם העצמאות באה לה בעקבות המלחמה? קשה לומר. במקרה של ישראל זה קצת יותר ברור, כי הגורמים שהביאו להקמתה בפועל היו קשורים קשר הדוק לתוצאות המלחמה ולשואה. לפני השואה הוויכוח בנוגע למדינה יהודית התנהל לא רק בין אומות העולם אלא בתוך העולם היהודי עצמו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:32, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

אוקי תודה על התשובה וההשקעה. בברכה A&D - עדי 11:39, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

המשך נושא השגרירות, ותיקון מתבקש

היי דרור,
החלפתי בטקסט שלי באספרנטו את ה-cx ב-ĉ ובא לציון גואל.
בטקסט הערבי שהוספת לשגרירות, נראה לי שכדאי למחוק את התוספת בעניין div וכו', כי היא לא רלוונטית לכותבי ערבית (כפי שאינה רלוונטית עבורנו, הכותבים בעברית): הרי כיוון הטקסט העברי (הראשי) תואם את כיוון הטקסט הערבי.
לבסוף, באשר להערתך על המלצת האקדמיה לאספרנטו לשימוש בכתיב מסוים - אני לא בטוח שאכן קיימת המלצה כזאת, אבל אנסה להתעניין מחדש. מה שכן ידוע לי הוא שלא מעט אספרנטיסטים משתמשים בגרש, ', כניקוד דיאקריטי (במקום x או h), אבל אני לא אוהב את האמצעי הזה.
מאחל לך יום פורה ומוצלח, אלדד 12:20, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

דוברי ערבית עשויים לפנות אלינו באנגלית, מה גם שאנחנו מודיעים להם שרובנו דוברי אנגלית. בעניין אספרנטו - אכן גרש הוא אמצעי אורתוגרפי לא מוצלח כשמדובר באותיות לטיניות. מעניין שזמנהוף העדיף סירקונפלקסים מעל האותיות ולא "ציפורים" כפי שמקובל בצ'כית, למשל. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:08, 21 באוגוסט 2006 (IDT)