מרג'ע תקליד
מַרְגַ'ע תַקְלִיד (בערבית: مرجع تقليد), או בקיצור מרג'ע, הוא תואר דתי בשיעה התריסרית, הניתן למוג'תהד[א] שהוא מודל לחיקוי.[1] זהו השני בחשיבותו אחרי הנביא מוחמד והאימאמים השיעים. על פי אמונה רווחת בקרב חכמי דת, תואר מרג'ע תקליד ניתן רק לאדם חי.
מעבר למרג'ע, קיים תואר בכיר יותר: "מרג'א אל-תקליד אל-מוטלאק" (مرجع تقليد المطلق), או בקיצור: "מרג'ע אל-מוטלאק" (مرجع المطلق).[2]
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התואר מורכב משתי מילים: מרְג׳ע (مَرْجِع) שפירושה המילולי הוא "מקור", "סמכות", "נקודת התייחסות"[3] וְתַקליד (تَقْلِيد) שפירושה המילולי: "חיקוי", "העתקה", "מסורת", "הליכה בעקבות",[4] ובהקשר הדתי השיעי: חכם דת שאישיותו המוסרית וחוכמתו הם מודל לחיקוי והולכים בעקבותיו, ללא הטלת ספק.
כישורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התואר "מרג'ע" ניתן למי שנושא את התואר הדתי "אייתוללה" או "אייתוללה עליון" (آيت الله العظمى; אייתוללה אל-עוזמא - בתעתיק מדויק: איתאללה אל-עט'מא).
הנושא בדרגה זו צריך לעמוד במספר קריטריונים: בגרות, חכמה, אמונה, צדק, להיוולד בדרך לגיטימית (להורים נשואים), ולהיות זכר (נשים יכולות לבצע אג'תהאד, אך לא להגיע לדרגת מרג'ע תקליד). נוסף על תנאים אלה, המרג'ע צריך להיות גם אדם הידוע בידע הדתי שלו, בפסיקותיו, ובהיותו מורה ונושא דרשות, בעל ניסיון.[5]
במאה ה-19, רק אדם אחד החזיק בתואר, בזמן נתון, ועל כן מספרם מועט:[1]
| שם | שנת מוות |
|---|---|
| מוחמד חסן אספהאני נג'פי | 1850 |
| מורתזא אנסארי | 1864 |
| מירזא חסן שיראזי | 1895 |
| מולא מוחמד קאסם ח'וראסאני | 1911 |
| חוג'ת אל-אסלאם סייד מוחמד קאסם טאבטאבא יזדי | 1919 |
| מירזא מוחמד תקי האירי שיראזי | 1920 |
| פאדי אללה אספהאני | 1920 |
| אבו אלחסן מוסאווי אספהאני | 1946 |
| עכא חוסיין אבן מוחמד טבאטאבא | 1947 |
| עכא חוסיין בורוג'רדי | 1961 |
לאחר מותו של בורוג'רדי, לא הייתה הסכמה בנוגע לזהותו של המרג'ע ועל כן היו כמה שנשאו את התואר במקביל. מחכמי הדת הבולטים שנחשבו למרג'ע לאחר מות בורוג'רדי ניתן למצוא את האייתוללה רוחאללה חומייני, אשר הנהיג את המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979, ואת מוסא א-סדר, אשר היה דמות בולטת בלבנון ובמזרח התיכון במחצית השנייה של המאה ה-20.
רשימת המרג'ע א-תקליד[ב]
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מס' | שם | תאריך לידה
CE |
מקום לידה | מגורים | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | חוסיין וחיד ח'וראסאני | 1921 | איראן | קום, איראן | |
| 2 | חוסיין נורי המדאני (حسین نوری همدانی) | 1925 | המדאן, איראן | קום, איראן | |
| 3 | נאצר מכארם שיראזי | 1927 | שיראז, איראן | קום, איראן | |
| 4 | מוסא שובירי זנג'אני (سید موسی شبیری زنجانی) | 1928 | קום, איראן | קום, איראן | |
| 5 | מוחמד רחמתי שירג'אני (محمد رحمتی سیرجانی) | 1928 | איראן | איראן | |
| 6 | ג'עפר סובחאני (جعفر سبحانی) | 1929 | תבריז, איראן | קום, איראן | |
| 7 | עלי סיסתאני | 1930 | משהד, איראן | נג'ף, עיראק | |
| 8 | מוחמד אסחאק אל-פיאד (محمد إسحاق فياض) | 1930 | ממלכת אפגניסטן | נג'ף, עיראק | |
| 9 | מוחמד תקי מג'לסי אספהאני (محمد تقى مجلسى اصفهانى) | 1930 | אספהאן, איראן | איראן | |
| 10 | עבדאללה ג'וואדי אמולי (عبدالله جوادى آملى) | 1933 | אמול, איראן | איראן | |
| 11 | חוסיין מזאהרי (حسین مظاهری) | 1933 | אספהאן, איראן | Isfahan, Iran | |
| 12 | מוחמד אברהים ג'נאתי (محمد ابراهيم جناتی) | 1933 | איראן | איראן | "אייתוללה אל-עוזמא". אתר אישי |
| 13 | עלי מוחמד דסתע'יב שיראזי (سید علی محمد دستغیب شیرازی) | 1935 | שיראז, איראן | Shiraz, Iran | |
| 14 | מירזא ידאללה דוזדוזאני (میرزا یدالله دوزدوزانی) | 1935 | איראן | איראן | ביוגרפיה |
| 15 | שמס א-דין אל-ואעדי (شمس الدین الواعظی) | 1936 | ממלכת עיראק | עיראק | אתר אישי |
| 16 | מוחמד עלי גראמי קומי (محمدعلى گرامى قمی) | 1938 | איראן | איראן | "אייתוללה אל-עוזמא". |
| 17 | כאזם חוסייני חאארי (سید كاظم حسينی حائريی) | 1938 | כרבלא, ממלכת עיראק | איראן | "אייתוללה אל-עוזמא". אתר רשמי. באוגוסט 2022 הודיע על התפטרותו מתפקיד מרג'ע, בשל גילו.[6] |
| 18 | עלי אסע'ר רחימי אזאד (علی اصغر رحیمی آزاد) | 1939 | איראן | איראן | אתר רשמי |
| 19 | יעסוב-דין רסתגאר ג'וייברי (يعسوب دين رستگار جويباری) | 1940 | איראן | קום, איראן | פרו-דמוקרטי ונעצר מספר פעמים.[7] |
| 20 | מוחמד מוחמד טאהר א-שובייר אל-ח'אקאני (محمد محمد طاهر آل شبير الخاقاني) | 1940 | ממלכת עיראק | נג'ף, עיראק | "אייתוללה אל-עוזמא". אתר רשמי |
| 21 | ח'ליל קודסי מהר תבריזי (شیخ خلیل قدسی مهر تبریزی) | 1940 | איראן | איראן | |
| 23 | אסדאללה ביאת זנג'אני (اسدالله بیات زنجانی) | 1941 | זנג'אן, איראן | איראן | "אייתוללה אל-עוזמא". אתר רשמי |
| 24 | דוסתי זנג'אני (دوستى زنجانى) | 1941 | איראן | קום, איראן | אתר רשמי |
| 22 | סאדק חוסייני שיראזי
سید صادق حسینی شيرازی |
1942 | כרבלא, ממלכת עיראק | קום, איראן | "אייתוללה אל-עוזמא". |
| 25 | עלי כרימי ג'הרומי (علی کریمی جهرمی) | 1942 | ג'הרום, איראן | איראן | "אייתוללה אל-עוזמא". |
| 26 | בשיר חוסיין א-נג'פי (بشير حسين النجفي) | 1942 | ג'לננדהר, הודו הבריטית | נג'ף, עיראק | פקיסטני. "אייתוללה אל-עוזמא".[8] |
| 27 | נורי חאתם א-סאעדי (الشيخ نوري حاتم الساعدي) | 1944 | ממלכת עיראק | עיראק | |
| 28 | מוחמד תקי אל-מודרסי (السيد محمد تقي المدرسي) | 1945 | כרבלא, ממלכת עיראק | עיראק | "אייתוללה אל-עוזמא". חיבר מעל 400 ספרי דת. אתר רשמי |
| 29 | עלי אספר דסתע'יב (سید علیاصغر دستغیب) | 1945 | שיראז, איראן | איראן | "אייתוללה אל-עוזמא". ביוגרפיה |
| 30 | אחמד חסן אל-בגדאדי (السيد احمد الحسني البغدادي) | 1945 | ממלכת עיראק | עיראק | "אייתוללה אל-עוזמא". אתר רשמי |
| 31 | עלאא א-דין אל-ע'ריפי (السيد علاء الدين الغريفي) | 1945 | בגדאד, ממלכת עיראק | עיראק | "אייתוללה אל-עוזמא". ביוגרפיה |
| 32 | מוחמד חסיין זנג'אני (سید محمد حسینی زنجانی) | 1947 | קום, איראן | איראן | |
| 33 | סאלח א-טאאי (صالح الطائي) | 1948 | ממלכת עיראק | עיראק | אתר אישי |
| 34 | עלי א-סאלח (علي الصالح) | 1948 | כווית | כווית | הצהרה על הימנעותו ממעורבות פוליטית.[9] |
| 35 | ג'וואד עלווי ברוג'רדי (سید جواد علوی بروجردی) | 1951 | קום, איראן | איראן | "אייתוללה אל-עוזמא". מתנגד למדיניות המשטר. תמך בגלוי במחאות שפרצו אחרי מותה של מהסא אמיני, קרא לשחרור עצורים ולחופש עיתונות. הותקף על התקשורת והואשם ב"הסתה". הממסד הדתי בקום התנגד להכרה בו כמרג'ע רשמי. |
| 36 | מוחמד אמין אל-מאמקאני (محمد أمين المامقاني) | 1951 | ממלכת עיראק | עיראק | אתר אישי |
| 37 | ג'וואד אל-ח'אלסי (جواد الخالصي) | 1951 | ממלכת עיראק | עיראק | ביוגרפיה |
| 38 | ח'ליל מובשר כשאני (خلیل مبشر کاشانی) | 1951 | איראן | איראן | אתר אישי |
| 39 | חוסיין אסמאעיל אל-סדר (السيد حسين إسماعيل الصدر) | 1954 | בגדאד, ממלכת עיראק | עיראק | "אייתוללה אל-עוזמא". אתר אישי. זכה בפרס על פועלו לשלום ופיוס בעיראק.[10] |
| 40 | פאדל אל-מאלכי (فاضل المالكي) | 1954 | ממלכת עיראק | עיראק | "אייתוללה אל-עוזמא".[11] |
| 41 | עלי חוסני אל-בגדאדי (سید علي الحسنی البغدادی) | 1955 | ממלכת עיראק | עיראק | ביוגרפיה |
| 42 | מוחמד ית'רבי (سید محمد یثربی) | 1955 | קום, כשאן, איראן | איראן | אתר אישי |
| 43 | כמאל אל-חיידרי (كمال الحیدری) | 1956 | כרבלא ממלכת עיראק | איראן | "אייתוללה אל-עוזמא". פילוסוף.[12] |
| 44 | מוחמד האדי ע'דנפרי חואנסארי (سید محمد هادي غضنفری خوانساری) | 1957 | איראן | איראן | ביוגרפיה והודעתו על מועמדות לנשיאות איראן |
| 45 | מוחסן חוג'ת כאבלי (سید محسن حجت كابلی) | 1957 | ממלכת אפגניסטן | אפגניסטן | אתר אישי |
| 46 | מוחמד אמין ח'ראסאני (سید محمد امین خراسانی) | 1958 | סבזוואר, איראן | איראן | |
| 47 | מוחמד ג'מיל חמודאל-עאמלי (محمد جميل حمود العاملي) | 1959 | ביירות, לבנון | לבנון | אתר אישי |
| 48 | מוחמד יעקובי (محمد اليعقوبي) | 1960 | נג'ף, הרפובליקה העיראקית (1958–1968) | נג'ף, עיראק | אתר אישי |
| 49 | רזא חוסייני נסב (رضا حسینی نسب) | 1960 | יזד, איראן | קנדה | אתר אישי |
| 50 | מוחמד באקר מוחדי נג'פי (محمد باقر موحدى نجفى) | 1961 | הרפובליקה העיראקית (1958–1968) | איראן | הקים ועמד בראש מוסד האימאם המהדי למחקר מדעי (Imam Mahdi Institute for Scientific Research), בעיר קום, שעוסק באיסוף שימור והעתקת כתבי יד אסלאמיים עתיקים, והוצאה לאור של ספרות שיעית דתית.[13] מת ב-17 בפברואר 2013.[14] |
| 51 | מוחמד א-סנד (محمد السند) | 1962 | בחריין | נג'ף, עיראק | "אייתוללה אל-עוזמא", למד הנדסה בלונדון ואחר כך למד דת בקום. עבר לנג'ף ומלמד שם.[15] |
זהות המרג'ע א-תקליד אל מוטלק במאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, מת בעיראק, המרג'ע א-תקליד אבו אל-קאסם אל-חווי (سید ابوالقاسم موسوی خویی; 1992-1899) ועלי סיסטאני הוכר כיורש התואר מרג'ע אל-מוטלק. בשנת 1979, פסק האייתוללה ח'ומייני "איש דת עליון" יחיד, צריך לשלוט הן בעניינים הדתיים והן בעניינים הפוליטיים של השיעים ובכך הוא שינה את מוסד "מרג'ע א-תקליד". לאחר מות של ח'ומייני ב-1989, החלו מחלוקות פוליטיות ודתיות בקרב השיעים על מהות התפקיד וב-1994 הכריזה ממשלת איראן כי עלי ח'אמנאי ה"מרג'עא א-תקליד הבלתי מעורער".[2][16]
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 Calmard, J., “Mard̲j̲aʿ-i Taḳlīd”, in: Encyclopaedia of Islam, Second Edition, Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs. Consulted online on 21 April 2020. First published online: 2012
- 1 2 Bazzi, Mohamad (2014-08-12). "The Sistani Factor". Boston Review (באנגלית).
- ↑ Sulayman Hayyim, New Persian-English dictionary, dsal.uchicago.edu, 1934-1936
- ↑ What does تقليد (taqlid) mean in Arabic?, WordHippo (באנגלית)
- ↑ Marja al-taqlid | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
- ↑ المحور اليوم, almehwartoday.com (בערבית)
- ↑ Iran govt called for release of Ayatollah Rastegari | Jafariya News Network, www.jafariyanews.com
- ↑ BIOGRAPHY, www.alnajafy.com
- ↑ الشيخ علي الصالح:إمامة مسجد شيعي أهم من دخول البرلمان الكويتي, العربية, 2007-07-26 (בערבית)
- ↑ Andrew White, Iraq, Continuum International Publishing Group, 2005-08-00, ISBN 978-0-8264-8630-1
- ↑ مكتب سماحة آية الله العظمى المرجع الديني الكبير الدكتور الشيخ فاضل المالكي دام ظله, almaleky.org
- ↑ مجموع مراجع الشيعة الأحياء لبداية 2017م مع محل سكناهم ومواقعهم الالكترونية, iraq.iraq.ir (בערבית)
- ↑ الخرائج و الجرائح - (تحقيق مؤسسة الإمام المهدي عليه السلام) - قطب الدين الراوندي - 3 مجلدات, mktba.net
- ↑ Khamenei.ir, پیام تسلیت در پی ارتحال آیتالله موحد ابطحی, farsi.khamenei.ir (בפרסית)
- ↑ الشيخ محمد السند, مركز الإشعاع الإسلامي (בערבית)
- ↑ Marja? Al-Taqlid | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
| מנהיגים ותארים באסלאם | ||
|---|---|---|
| תארים | ח'ליפה • אימאם • מולא • חוג'ת אל-אסלאם • אייתוללה • מרג'ע תקליד • סייד • שריף • ולי • אמיר • שייח' • עלאמה | |
| תפקידים | מואזין • קאדי • מופתי • מוחתסב • סולטאן | |
| משפט | שריעה • פיקה • אג'תהאד | |
